ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
אדרות הלחש
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי


משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות
















לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

Subscribe2

כנס אגודת המתרגמים 2015

16/01/2015

הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל ייערך בעוד כחודש והתוכנייה עשירה ומרתקת במיוחד.
מתוכננות הרצאות רבות בכמה מסלולים: עסקי, טכני, מקצועי ואקדמי. חלק מהמסקרנות ביותר בעיני: רגשות בתרגום, פייסבוק למתרגמים, להיות נחמד שווה כסף, כלי פרודוקטיביות למתרגמים.
לקראת סוף הכנס, בצהרי יום רביעי, יהיה רב שיח שאירגנתי ושמו “משני צידי הדף”: גילי בר-הלל ואני (מצד המתרגמים) נדבר עם קוראים על מה שחשוב להם בתרגום.
אני ממליצה על הכנס בחום לכל העוסקים בתרגום וגם למתעניינים.
פרטים מלאים באתר האגודה.

אגב, בפסח אשתתף בכנס המדע הבדיוני והפנטסיה “עולמות“, שייערך בתל אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום, אלא הרצאה שתתמקד בתרגום ספרי נוער.

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.

הנאום של אמה ווטסון – והמקור היהודי

25/09/2014

השחקנית הבריטית אמה ווטסון, שגרירת רצון טוב של האו”ם, נשאה נאום מעורר השראה ומכה גלים. הנאום הוא חלק ממיזם חדש של האו”ם, HeForShe, שמטרתו להבהיר ששוויון בין המינים איננו סוגיה שצריכה לעניין נשים בלבד, אלא שאלה של זכויות אדם. גברים ונשים כאחד צריכים להתחייב לפעול נגד כל צורות האלימות והאפליה נגד נשים. ווטסון דיברה על חוסר השיוויון בין נשים וגברים, וקראה לגברים להתגייס למיגורו, לטובת האנושות כולה.
צפיתי בנאום כולו בהתרשמות, אבל זקרתי אוזן במיוחד בקטע שבו היא אמרה

In my nervousness for this speech and in my moments of doubt I’ve told myself firmly—if not me, who, if not now, when.

זהו הרי ציטוט מן המשנה, מסכת אבות (א י”ד), המיוחס להלל הזקן:

אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי.

ווטסון סיפרה שהבינה כבר בגיל צעיר שהיא פמיניסטית, ובהמשך גילתה שלהגדרה הזאת יצא שם רע, שלא בצדק. כי האפליה פוגעת גם בגברים, ובעולם שיוויוני יוכלו גברים וגם נשים להיות רגישים ולהיות חזקים. היא דיברה, בין השאר, על סטנדרטים כפולים ביחס לבנים ולבנות, על חוסר שיוויון בשכר ועל אלימות מינית. היא דיברה על זכות האישה על גופה, הכוללת את הזכות לאמצעי מניעה ולהפלה וגם על הורות של גברים וזכותם להפגין רגשות.
גם בסיום הנאום שלה חזר הציטוט. מומלץ לקרוא את הטקסט במלואו או לצפות בה נואמת (סרטון עם כתוביות בעברית). תראו אישה שמנצלת את ההזדמנויות שהעניקו לה החיים כדי לעזור למי שגורלן שפר עליהן פחות ממנה.

אייקון 2014 – סודות

19/09/2014

פאנל בני הנפיליםבפסטיבל אייקון שייערך בסוכות תוכלו לפגוש אותי בשעה 14:00 בפאנל “בני הנפילים: המעריצים נגד המומחים“. (התמונה מעבירה מעט מהכיף שהיה לנו בפאנל הזה בשנה שעברה)

בנוסף, אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לרשת“. המועד המדויק הוא יום שני, 12/10, 20:00 – 22:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-18 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
בסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה. ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. לסדנה הפעם קראתי “הנשיקה מבעד לרשת” על שם הרשת המאפשרת מסע בזמן בספריה של קוני ויליס. את הקטע שצריכים לתרגם המשתתפים בסדנה הוצאתי מספרה Blackout.

כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר מאנגלית לעברית. הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה.

What’s in a name?

17/07/2014

גיוון בגפןבטקסטים אקדמיים
ובספרי עיון יש ציטוטים מתוך מאמרים וספרים קודמים, עם מראי מקום. בדרך כלל מובא שם המחבר או המחברים:
A. B. Cohen, 1899.
בפורום תרגום ועריכה עלתה לאחרונה השאלה, האם בכל פעם שמובא בטקסט שאנחנו מתרגמים מראה מקום כזה צריך ללכת ולבדוק האם כהן הוא גבר או שהיא אישה, שהרי ההבדל מתבטא בשאר המשפט.
האם כהן גורס או שכהן קובעת?
מצד אחד, אפשר לעקוף, ולכתוב “לדברי כהן..”. מצד שני, תמימות הדעים בפורום היתה שצריך להקדיש את הזמן לבדיקה הזאת, שבדרך כלל נעשית בקלות. חיפוש קצר בגוגל מעלה ברוב המקרים את השם המלא של החוקר/ת, ופעמים רבות גם תמונת פנים.
אסור להניח שמקורות מצוטטים נכתבו תמיד על ידי גברים. זה לא נכון ערכית וזה לא נכון עובדתית. רק השבוע, ובהתייחס לשנות הארבעים של המאה העשרים, היו בטקסט שלי שתי מתכנתות מחשבים, פילוסופית וביולוגית. הדבר נכון פי כמה ככל שמתקדמות השנים ומתקדמת החברה.
סיבה נוספת לתחקיר היא ראשי התיבות של השם או השמות הפרטיים. האות C יכולה להיות צ’רלס או קונרד. האות J יכולה לפתוח שם שבעברית יתועתק באות י’ או בג’. ועוד כהנה וכהנה.

לקריאה נוספת:
ציטוט מתוך מקור קודם
שאלה של אמינות
שבחי הטרחנות

בתמונה: גיוון יפה בטבע

סדנת תרגום בכנס עולמות

22/04/2014
עולמות 2014

עולמות 2014 – סלפי קבוצתי

העברתי כבר כמה סדנאות תרגום בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה, כולל בכנס “עולמות” שהתקיים בשבוע שעבר. הכנס היה מוצלח במיוחד, כל הכבוד לצוות המארגן.

סדנת התרגום שלי נקראת “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות“, ושמה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה הוא בעיני מעין “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
בכל פעם שאני מעבירה סדנה בכנס אני בוחרת כשני עמודים מתוך ספר שתרגמתי ומבקשת מן הנרשמים לסדנה לתרגם בעצמם. במפגש אנחנו יוצאים מתוך מה שעולה מן הטקסט הספציפי לדיון כללי יותר בסוגיות תרגומיות: ניתוח והבנה של טקסט, התאמה לקהל היעד, מונחים טכניים (אמיתיים ומומצאים), דיאלוגים אמינים ועוד.
הטקסט שנתתי הפעם היה תחילת פרק 13 מתוך הספר “תלת-ממד“, וכלל את הקטע שכבר כתבתי עליו, על המשכפל מסדרת “מסע בין כוכבים”. להמשך הקטע →

שביתת מתרגמי הכתוביות

25/02/2014

slaterfullפעמים רבות, כשאני מספרת שאני מתרגמת, שואלים אותי אם אני מתרגמת כתוביות, כי הכתוביות בטלוויזיה הן אולי סוג הטקסט הפופולרי ביותר.
מעולם לא תרגמתי כתוביות, בין השאר כי כבר בזמן שנכנסתי לתחום התרגום אמרה השמועה שהכסף שם, איך אומרים, לא מי-יודע-מה.
מאז ועד היום התנאים בענף רק הלכו והידרדרו.
הכתוביות הן שמאפשרות לרוב צופי הטלוויזיה בארץ ליהנות משפע של תוכניות בשפות ובנושאים מגוונים. הן חיוניות לילדים וללקויי שמיעה ומסייעות לרוב הצופים.
התרגום לכתוביות חשוף לביקורת תמידית, כיוון שהוא מופיע במקביל למקור. מי לא אוהב לצחוק על טעויות בכתוביות? גם אני חטאתי בכך.
אבל כדי שהתרגום יהיה טוב, המתרגם צריך לקבל שכר סביר, שיאפשר לו להיות איש מקצוע וייתן לו זמן לבדוק מינוחים וניסוחים.
המתרגמים שיוצרים את הכתוביות עושים עבודה קשה ומאתגרת, כפרילנסים של חברות הפקה. פירוש הדבר הוא שהם מצד אחד לא מקבלים שום תנאים סוציאלים, ומצד שני מקבלים את שכר עבודתם כעבור זמן רב, בשיטת שוטף-פלוס-תשכח-מזה. והתשלום הזה זעום ועלוב, לא תאמינו עד כמה. הוא גרם למתרגמים מנוסים רבים לעזוב את התחום, ולמי שנשארו בו הוא לא מאפשר להגיע לשכר מינימום גם אחרי שעות נוספות רבות מדי חודש.
משום כך פתחו מתרגמי הכתוביות בשביתה, והם דורשים להסדיר את תנאי עבודתם, כך שגופי השידור (הוט ויס) יואילו בטובם לדאוג לשכר הוגן לאנשים שמאפשרים להם להפעיל ערוצי שידור בישראל.

אם חשובה לכם איכות התרגום המופיע על המסך והיחס ההוגן לעובדים, תמכו בשביתת המתרגמים לכתוביות – פנו להוט וליס ואמרו שאיכות ירודה של תרגום מפריעה לכם ואתם דורשים, כלקוחות החברה, תרגום טוב.

כמה קישורים: דורון פישלר, איש “עין הדג“, מסביר למה חשובות כתוביות טובות, כתבה בדה-מרקר, מיומנה של מתרגמת כתוביות.

המתרגם כבלש

13/02/2014

בכנס אגודת המתרגמים בישראל השבוע דיברתי על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.

הכנס היה מצוין – הרצאות מעניינות ומפגש חברתי מהנה. כל הכבוד לצוות האגודה שארגן אותו.

אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי (תודה רבה לאבא על ההסרטה):

(אפשר להגדיל לצפייה במסך מלא בלחיצה על הכפתור הימני ביותר במסך הסרטון)
במקביל, או אם במקרה אין לכם שלושת-רבעי שעה כרגע, תוכלו לראות את המצגת בלבד:
קישור להורדת המצגת “המתרגם כבלש” כקובץ PDF

כנס אגודת המתרגמים 2014

20/01/2014

כנס אגודת המתרגמים בישראל השנתי יתקיים במלון השרון, הרצליה, בתאריכים 10-12 בפברואר 2014. לחצו על הקישור לפרטים נוספים, תוכניה ומחירים.
ב-11 בפברואר, יום שלישי, בשעה 11:30, אני מרצה שם על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.
כתמיד, יש בכנס שלל הרצאות וסדנאות מעניינות, והזדמנות מצויינת למפגש עם חברים ועמיתים שבדרך כלל יושבים איש-איש למחשבו ונפגשים וירטואלית בלבד.

הודעה טכנית, בהזדמנות זאת: ריכזתי את כריכות הספרים שתרגמתי גם בדף באתר, שמאפשר להגיע בלחיצה על כל תמונה לדברים שכתבתי כאן על הספר.

כל מיני מגדנות

30/10/2013

IMG_4371אלפית, קלינגונית ונא’בי הן שפות שהומצאו לצורך יצירות מדע בדיוני ופנטזיה, והן לא היחידות. סרטון נחמד מתאר את מאפייניהן כשפות מומצאות בעלות דקדוק ואוצר מילים. אפשר לבחור בכתוביות בעברית בזמן הצפיה.
ב”משחקי הכס” מכנה חאל דרוגו בשפה הדות’רקית את אהובתו דיינריס “הלְבָנָה של חיי”, והיא קוראת לו “שמש וכוכבים שלי“.
גם אני זכיתי, ולו בעקיפין, להיות מושווה לירח, במאמר של לב גרוסמן. הוא כותב על קריאת ספרות בשפת המקור לעומת קריאה של תרגום, ומדמה את הרושם שיוצר הטקסט המתורגם לאור ששואל הירח מן השמש. (הגעתי אליו דרך דבי איילון)

And it really was different from reading in translation. It’s not that translations don’t count, it’s just that when I read one I’m always conscious that I’m interacting with a second-order object: not the real thing but a reflection of it, one remove away from authenticity. Like the moon, it derives its luminosity from somewhere else.
– Lev Grossman, Shakespeare in Klingon: Literature in the Original and My Total Failure to Read It That Way

עוד ממתקים:

אייקון 2013 – סדנת תרגום ומפגש חברים

27/09/2013

השבוע התקיים כנס אייקון ה-17 במספר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. התכנסו בו, כמדי שנה, המוני חובבים שהשתתפו בשפע אירועי ספרות, מדיה, משחקי תפקידים, מופעים, הרצאות וסדנאות.
נושא הכנס השנה היה “זהויות”, ובסדנת התרגום שהעברתי, “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, התמקדנו הפעם באפיון דמויות בטקסט. המשתתפים נרשמו מראש ותירגמו קטע מתוך סדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. היו ביניהם מתרגמות מנוסות, וגם בני נוער שלא תרגמו כמעט כלום עדיין.
הבהרנו שכדי להתחיל לתרגם טקסט, צריך קודם כל לדעת כמה פרטים בסיסיים על ההקשר – במקרה שלנו, ספר פנטזיה המתרחש בימינו, מאת סופרת אמריקאית, שגיבוריו הם צעירים שנונים. המשתתפים הודו שחלק מהביטויים הקשו עליהם, אם בהבנה ואם במציאת מקבילות בעברית. והרי זאת היתה מטרת הסדנה, להתנסות בקשיים האלה ולהתמודד איתם. דיברנו על מציאת ניסוחים בעברית שיעבירו את אפיון הדמויות, על לשון תקנית מול סלנג, על משלב גבוה ונמוך.
כמו תמיד בסדנאות תרגום, משפט אחד, אפילו פשוט מאוד, מניב בעברית נוסחים שונים כמספר המתרגמים. אבל יש טעויות נפוצות במיוחד אצל מתרגמים חסרי נסיון. היו כמה פתרונות יפים מאוד לאתגרים כמו “Next you’ll be telling me you’re a rogue and a rake… And then it’s pistols at dawn.” שעה וחצי עברה מהר, ובקושי הצלחנו לקרוא חמישה משפטים.

אני משתתפת באייקון כמעט מראשיתו. מימין, תמונה שלי מן הכנס בשנת 1999, בהרצאה שבה הצגתי את עבודת התזה שלי על מדע בדיוני בישראל. כשכתבתי אותה לא תיארתי לעצמי כנס שהתוכניה שלו מונה עשרות עמודי תוכן מגוון ועשיר.
בכנס השנה פגשתי המון חברים, ביניהם כמה שהיו בהרצאה ההיא, ואחרים שהצטרפו במשך השנים. קהילת המדע הבדיוני בארץ היא בשבילי לא רק קהילה מקצועית, אלא גם מאגר חברים. חלקנו מגיעים כבר לכנסים גם עם ילדינו, וזה נחמד מאוד גם לנו וגם לדור ההמשך.

למי שמכיר את עולם כנסי המד”ב ולמי שלא, אני ממליצה מאוד לפחות להעיף מבט באלבומי התמונות הרבים מהכנס. בשנים האחרונות יש פריחה של קוספליירים – חובבים המגיעים בתחפושות מושקעות מתוצרת עצמית לדמויות הלקוחות מסרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, קומיקס, ועוד.

סדנת תרגום באייקון – הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות

23/08/2013

בפסטיבל אייקון שייערך בסוכות אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”. המועד המדויק הוא יום שני, 23/9, 16:00 – 18:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-17 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
השם שנתתי לסדנה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה, אם כן, הוא בעיני כמו “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר שאתן מאנגלית לעברית. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

עדכון:
הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן.

מפגש נוער קורא

08/08/2013

תוכניההשבוע השתתפתי באירוע מקסים: מפגש נוער קורא.
ארגנה אותו קבוצת נערות נמרצות שהחליטו שצריך להוכיח ש”יש דבר כזה, נוער קורא”.
הן הצליחו להביא למעלה ממאתיים קוראים צעירים לבית אריאלה בתל-אביב, שהגיבו בהתלהבות עצומה להרצאות ולהחלפת ספרים בינם לבין עצמם.
המארגנות השיגו ארבע מרצות מצוינות, עשרות ספרים שחולקו לקהל ואפילו כיבוד מיצרניות חטיפים ומשקאות. היה כיף גדול לראות את הרצינות וההתלהבות של המשתתפים (גם אם, ממרום שנותי, הייתי מעדיפה קצת פחות ווליום בתרועות 🙂 ).
המרצה הראשונה באירוע היתה נועה רום, שסיפרה על תהליך הכתיבה של ספרי הנוער שלה. גילי בר-הלל סיפרה על אהבתה לספרי ילדים ונוער לאורך השנים, עם דגש על סדרת “הקוסם מארץ עוץ”. גילי הקימה הוצאת ספרים חדשה בשם “עוץ” והציגה את ספרה הראשון, תרגום של “ארץ עוץ המופלאה“, הספר השני בסדרה מאת פרנק באום, במהדורה מאוירת יפהפיה (אפשר לקרוא על הספר ולקנות אותו כאן).
אחרי הפסקת הצהריים סיפרה מיכל בכר על תהליך ההוצאה לאור, בדגש על פניה לכותבים צעירים, שהיו חלק ניכר מהקהל. קרן לנדסמן חזרה על הרצאתה המשובחת מאייקון על “דמות הנערה בספרי מד”ב ופנטסיה”, ועמדה באומץ מול צווחות ההתלהבות בכל פעם שהזכירה דמות חביבה על הקהל (והיו הרבה).
כאמור, חלק מהאירוע היה החלפת ספרים: המשתתפים הביאו ספרים, ויכולים היו לקנות ספרים אחרים תמורתם, או בתשלום קטן. בתמונות מהאירוע אפשר לראות כמה צפוף היה מסביב לשולחנות העמוסים.
בסך הכל היתה כאן הוכחה מצוינת לניתוח המרתק של גילי בר-הלל לגבי הפערים הקיימים בין בני נוער למבוגרים בכל הנוגע להתנהלות סביב ספרים ברשת החברתית: אירוע פייסבוק שהפגיש בספריה מאות בני נוער קוראים וכותבים.

כנסים והתכנסות

31/07/2012

רוב המתרגמים שאני מכירה עובדים לבד, בבית, אבל מתקשרים ביניהם בדרך מקוונת כלשהי (דואר אלקטרוני, פורומים, ולאחרונה גם פייסבוק). אנחנו מחליפים דעות, חוויות ומידע, וגם נעזרים זה בזה לפתרון בעיות בתרגום. בעקבות אחד הדיונים שהיה השבוע בקבוצה בפייסבוק פתחתי מסמך שאפשר יהיה לרכז בו את המילים הבעייתיות האלה שרבים מאיתנו מתחבטים בהן, ואת הפתרונות המבריקים שמצאנו. רבים מעמיתי הצטרפו בשמחה למבצע, ומאז מבקרים במסמך אנשים כל הזמן, מוסיפים מילים ומתקנים, ויוצרים פרויקט שיתופי מקסים.
גם הקוראים כאן מוזמנים להיכנס, לראות ולתרום מן הידע שלהם: מונחון לועזי-עברי שיתופי.

מִיתוֹפְּיָה הוא כנס ספרותי המוקדש לספרות בכלל ולספרות פנטזיה בפרט, והוא יערך השנה ב-23 באוגוסט בספריה המרכזית במודיעין. אני מעבירה בכנס, זאת הפעם השניה, סדנת תרגום פנטסטית, המאפשרת לטעום ממלאכת התרגום של ספרות פנטסיה לעברית. עברו לאתר הכנס לפרטים נוספים, ואם אתם רוצים להשתתף בסדנה שימו לב שיש להירשם אליה מראש ולתרגם קטע קצר.

אייקון 2012: תגליות”, הפסטיבל ה-16 למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, יתקיים בתאריכים 4-2 באוקטובר 2012 בתל אביב. הפסטיבל מאורגן על ידי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והעמותה למשחקי תפקידים בישראל, ובשיתוף עם קהילת טולקין הישראלית, אמא”י – ארגון מנגה ואנימה ישראל, וקהילות נוספות.
השנה אשתתף בפסטיבל בפאנל שיעסוק בסופרת אן מקאפרי. את “מעוף הדרקון” של מקאפרי קראתי בגיל צעיר, ומיד התאהבתי בעולמם של רוכבי הדרקונים. לפני כעשר שנים היתה לי הזכות לתרגום את “הדרקון הלבן”, הספר השלישי בסדרה.

כנס אגודת המתרגמים 2012

18/01/2012

כנס אגודת המתרגמים מתקיים גם השנה במלון קראון פלאזה בירושלים, בתאריכים 13-15 בפברואר. אני משתתפת בכנס כבר שנים והוא תמיד מעניין ומהנה מאוד, ומהווה הזדמנות מצויינת לפגוש עמיתים וחברים.
השנה אני גם מציגה בכנס. ביום שני, הוא יום הסדנאות, ילמד שחר פלד את הצד הטכני של בניית אתר ואחריו יעל סלע-שפירו ואני נחלוק עצות למילוי האתר בתוכן משובח. ביום שלישי אשתתף במסלול “קריאות דו-לשוניות” ואקריא קטע מהספר “החיים הסודיים של אמא ללא הפסקה” מאת פיונה ניל, שתרגמתי עבור הוצאת אריה ניר.
פרטים נוספים על הכנס אפשר לקרוא אצל יעל או ישירות בתוכניה. רישום לכנס כאן.

מיתופיה וקישורים מעניינים

24/07/2011

ב-18 באוגוסט יתקיים בספריה המרכזית במודיעין כנס “מיתופיה” המוקדש לספרות בכלל ולספרות פנטזיה בפרט. אני אעביר שם סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”. אשמח לראותכם בכנס בכלל ובסדנה בפרט. שימו לב – לסדנה נדרשת הרשמה מראש כדי לקרוא ולתרגם קטע שעליו נעבוד.

ולקישורים:

אנשי הדממה“, כתבה על מתרגמים בוויינט, על ההערכה המעטה שזוכים לה מתרגמי ספרות. כולל תגובות קוראים מעניינות, החל מן המוכרות “גילי בר-הלל תותחית” ו”כל המתרגמים היום גרועים” ועד לאמירות שאני לפחות נתקלתי בהן בפעם הראשונה, ומקבילות בין המתרגמים לסבלים שסוחבים את הספרים מבית הדפוס.

אהוד מימון כותב על שני ספרי נוער, כולל “המהלכים בקצוות”

וגם – איך להלביש (ולהפשיט) גבירה ויקטוריאנית תוך הקפדה על הנכונות ההיסטורית של התלבושת בכלל והבגדים התחתונים בפרט.

ואם זה נראה מעניין, אין ספק שתיהנו גם מההצצה בתיבת הדואר האלקטרוני של דמויות מן העבר, ביניהם דארסי ואליזבת בנט.

כתבה מרתקת על ספרו החדש של גיא דויטשר, “בראי השפה“, העוסק בקשר שבין שפה וצבעים (נושא שכבר עסקתי בו בעבר).

הידד לחובבי מדע בדיוני

10/04/2011

כנס “עולמות” למדע בדיוני ולפנטסיה יתקיים השנה ב-20-21 לאפריל באשכול פיס בתל-אביב. התוכניה כוללת כרגיל שפע הקרנות, הרצאות ואירועים: ערפדים, אגדות, מסעות בזמן, אבולוציה וסדנת יצירה עם בתיה עוזיאל!
הסופר גרהאם אדוארדס טוען שחובבי ספרות מדע בדיוני ופנסטיה הם גאונים, אפילו אם הסימוכין שלו לא מושלמים.
אני יכולה להעיד שחובבי ספרות מדע בדיוני ופנטסיה הם קהל נאמן במיוחד כלפי מתרגמים. איכות התרגום חשובה להם והם מתעניינים מאוד בתהליך התרגום. חוויתי את היחס הזה בכנסים קודמים, כשהעברתי סדנת תרגום וכשהשתתפתי בהרצאות של מתרגמים אחרים.
דוגמה מצוינת נוספת לעניין אפשר לראות בפורום הארי פוטר “היער האסור” שאירח את המתרגמת יעל אכמון. לכל המקוננים על הידרדרות הנוער בימינו מומלץ לקרוא את השאלות הנבונות של קוראים צעירים וההערכה שהם מביעים למתרגמת. יעל עונה להם בסבלנות, בתבונה ובשנינות שלא יפתיעו אף אחד שמכיר אותה.

מקושטה בעדיי עדיים או מעולפת בפרוות החולד?

17/01/2011

בפוסט הקודם כתבתי על כינוס “מסביב למטפחת” , שהיה רב-שיח על תרגום ועריכת תרגום של ספרות יפה.
בסיומו, ובהמשך לדברים שנאמרו לאורך היום, עליתי לדבר בפני המשתתפים. סיפרתי על סבי, שמואל שגיב, שהיה בין השאר גם מתרגם. במכתב שמצאתי בתוך ספר שתרגם הוא מתלונן בפני ההוצאה לאור על שינויים שנעשו בתרגום שלו, לרעה כמובן.
המילים שהוא משתמש בהן והניסוחים אמנם בני חמישים, אבל המציאות שמאחורי הדברים דיברה הישר לליבם של הנוכחים באולם, שהינהנו בהזדהות.
הנה התיעוד (איכות טכנית בינונית, אבל היא משתפרת אחרי כדקה), תודה ליעל סלע שפירו שצילמה.

על מתרגמים ועורכים

05/01/2011

ב-17 ליוני 2010 נערך באוניברסיטת תל-אביב “מסביב למטפחת*” – רב-שיח על תרגום ועריכת תרגום של ספרות יפה, שהיה כינוס מקצועי של אנשי הוצאות הספרים, מתרגמים ועורכים. את הכינוס אירגנה בהתנדבות ובשיתוף פעולה קבוצת מתרגמות ועורכות שאני גאה להיות שותפה בה: עפרה אביגד, תרזה בירון-פריד, חני גלעד, רחל הלוי, הדסה הנדלר, מרב זקס-פורטל, אינגה מיכאלי, יעל סלע-שפירו, פרידה פרס-דניאלי, ענבל שגיב-נקדימון, עידית שורר, מרים שפס.

עשרות אנשי המקצוע שנפגשו אותו יום דנו בשאלות שונות הנוגעות לתרגום ועריכת תרגום, החל משיקולים בבחירת ספרים לתרגום, דרך מדיניות ההוצאות ועד לפרטי הקשר בין המתרגמים לעורכים. הדיונים נערכו במליאה כוללת וכן בקבוצות קטנות יותר, כדי לאפשר לכולם להביע את דעתם. היה מענין, מחכים ולעתים גם מפתיע.

חמוטל ילין כתבה בבלוג “בלי ניקוד“, מעט רשמים מן הכנס והביאה דברים חשובים שכתבה רחל הלוי בעקבותיו. בין השאר: מהי עריכה, מה ההבדל בין עריכת תרגום לעריכה אחרת, אילו כישורים, מיומנויות והכשרה נדרשים מעורך תרגום?
הנה משפט מרכזי אחד מתוך הטקסט:

לבד מעריכת הטקסט בעברית לגופו ובקרת התרגום בהשוואה למקור, על עורך התרגום לעמוד מעבר לכתפו של המתרגם ולנסות לקרוא את שיקוליו ואת פתרונותיו מתחת לפני השטח ולעבוד מתוך התחשבות בהם.

מאז המשכנו להיפגש, לדבר ולכתוב, בפורומים שונים, על היחסים המורכבים האלה, בין מתרגמים לעורכים. מצד אחד, כל תרגום זקוק לעריכה, וקשה למצוא מתרגם מנוסה וטוב שלא יעמוד על כך שתרגומו יערך. עריכה טובה משפרת את התרגום ודרושה כדי לתפוס טעויות שהשתרבבו לתרגום. מצד שני, לכל מתרגם יש סיפורי זוועה על קלקולים שנעשו לעבודתו הטובה בשלבי העריכה וההגהה**.

ואילו העורכים, מצדם, יודעים לספר על תרגומים רעים שהגיעו לידיהם ועל התיקונים והשיפורים שהכניסו, לעתים קרובות מבלי שעבודתם זכתה כלל להכרה. אם המתרגמים מתלוננים על התעלמות מעבודתם (למשל בביקורות על ספרים מתורגמים שמניחות שהספר הגיע לשפה העברית מעצמו), הרי שהעורכים לעתים קרובות אינם זוכים אפילו ששמם יופיעו בספר.

הנה קישורים לכמה מאמרים העוסקים ביחסים שבין מתרגמים לעורכים, מלווים בדיונים מעניינים בתגובות:

  • אינגה מיכאלי כתבה על היחסים בין מתרגם לעורך, שיכולים להיות גם יחסי אהבה, מנסיונה הרב.
  • רוני גלבפיש כתבה על היחסים בין עורך ומתרגם, מלחמה ושלום, מן הצד שלה.
  • פתרונות אפשריים מציעה המצגת המצוינת של יעל סלע-שפירו : “עורכים-מתרגמים – הלנצח נאכל חרב?”
  • ושוב המאמר של חמוטל ילין ב”בלי ניקוד” (בסופו יש קישורים להורדת מאמריה של רחל הלוי בנושא).

אפשר להסיק שכמו בדברים רבים אחרים, הגישה הנכונה ביותר צריכה לכלול מקצועיות, ענווה ויכולת לנהל דו-שיח.

בהערת אגב, משהו נחמד שגיליתי לאחרונה: באתר “סימניה” השימושי מאוד לא רק טורחים לציין את שם המתרגם, אלא גם הפכו אותו לסיווג, כך שבלחיצה עליו אפשר לעבור לרשימת הספרים של אותו מתרגם.

* “מסביב למטפחת” – פרפרזה על הגדרת התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת

** הדוגמה החביבה (כלומר שנואה) ביותר שלי – בפעם הראשונה שהעזתי להכניס הערת מתרגם לספר, הסברתי בה את ההבדל בין התארים Miss ו-Ms. ההבחנה היתה משמעותית ביותר בספר ושימשה לאפיון הדמויות. המגיה החליט שכל “מיז” בעברית הוא שגיאת כתיב ותיקן את כולן במחי תיקון אוטומטי, כולל בהערת השוליים. התוצאה היתה הסבר חסר כל משמעות שאני חתומה עליו.

*** בפוסט הבא – זווית מעט אחרת, מסיום הכינוס.

מאותיות, דרך מילים ועד לנאומים שלמים

27/12/2010

תמר עילם גינדין כותבת על אותיות והקלדתן במכשירים שונים, ועל הטעויות הנובעות מן האפשרויות השונות, כולל הומוקלידים – מילים שונות שהקלדתן זהה. בדומה למה שתמר כותבת עליו, גם אני שמתי לב לטעויות הקלדה חוזרות אצלי שהמקור להן חבוי אי שם בנבכי המוח. משונה למשל לגלות שאני מתבלבלת בהקלדה בין אותיות שנראות דומות, או בין ץ ל-ף (כמו שהתבלבלתי בבית הספר היסודי כשהייתי כותבת במחברת). בשביל הטעויות הנפוצות של הצמדת אות למילה הקודמת או הבאה בשורה או שיכול אותיות כבר יש לי פקודות לתיקון אוטומטי, אבל בכל פעם שאני עורכת תרגום שלי אני מגלה שגיאות שפענוח מקורן פשוט מעורר בי תמיהה.

אוסף של עשרים מילים אבודות שכדאי להחזיר לשימוש בשפה האנגלית, כולל מילים עסיסיות וכיפיות במיוחד.

ציפור קטנה לחשה לי שבקרוב יצא לאור בעברית תרגום לספר “טינגו“, המרכז מילים ייחודיות בשפות שונות. כמו למשל המילה שהעניקה לספר את שמו, ומשמעותה בשפתם של תושבי איי הפסחא היא “לשאול חפצים מביתו של ידיד בזה אחר זה עד שלבסוף לא נותר בו דבר”. על הספר המקורי היתה כתבה מרתקת מאת דפנה ברעם במוסף “הארץ”, וגילי בר-הלל הוסיפה בבלוג שלה רשימת מילים ייחודיות לעברית. למהדורה העברית נוספו פרקים פרי עטו של גלעד צוקרמן.

רן יניב הרשטיין, שעושה לוקליזציה לתוכנת הבלוגים וורדפרס, מספר על עבודת התרגום לעברית, ומתי Howdy הופך ל”אהלן”.

בגרדיאן מדווחים כתבים זרים על חוש הומור ובדיחות במדינות שונות ברחבי העולם. מפתיע (ואולי לא?) עד כמה הבדיחות מוכרות, ורק הקבוצה שעליה צוחקים משתנה ממקום למקום.

מאמר היוצא מתוך הלב על תרגום ספרותי מאת מורין פרילי, המתרגמת לאנגלית של אורחאן פאמוק. היא כותבת על הקשר בין סופרים לבין מתרגמים ותרגומים.

לשיא של שימוש בשפה מצליח להגיע סטיבן פרי בנאום מלא אהבה לשפה האנגלית ולשימוש המגוון בה, המלווה בסרטון טיפוגרפי מקסים (אם כי קצת מסחרר).

מאורות

24/11/2010

כמה עדכונים בנושא אור (וחושך):

1. כנס מדע בדיוני בחנוכה

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ונוער שוחר מדע שמחים להזמין אתכם להרפתקה שלא מן העולם הזה, בכנס המדע הבדיוני “מאורות 2010″. השנה, לרגל שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, יערכו כל האירועים בסימן הנושא “החיים, היקום וכל השאר”.
הצטרפו אלינו להרצאות, לפאנלים ולסדנאות בנושאי מדע בדיוני, מדע וביולוגיה, ב-9 בדצמבר בקמפוס אדמונד י’ ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין האירועים בכנס: פאנל בנושא “אבולוציה מול אווילוציה”, מועדון ויכוחים על גנטיקה ומוסר, הקרנת מקבץ סרטי מדע קצרים, ושלל הרצאות על חיידקים, הנדסת מזון, גנטיקה ואפיגנטיקה, מוח ואינטליגנציה, קסנוביולוגיה ועוד. רוב המרצים הם אקדמאים.
כמו כן יתקיימו פעילויות של נוער שוחר מדע לאורך כל היום (בחינם). הכניסה לילדים ולבני נוער תינתן בהנחה משמעותית לכל האירועים.

בינתיים, עד שהכנס יגיע, אתם מוזמנים ליהנות באתר הכנס מ”אלפבית עשוי סוילנט גרין” פרויקט כתיבה בהשראת “מאל”ף עד תי”ו באלפבית עשוי שוקולד” של הסופר הארלן אליסון. במיוחד בשבילכם נביא מדי יום סיפורונים המוקדשים כל אחד לחייזר ששמו מתחיל באות אחרת של האלפבית העברי. כל סיפור מאת סופר ישראלי אחר. זאת ועוד, באתר הכנס.
(התוכנייה המלאה כאן

2. הספריה האלקטרונית האלטרנטיבית לעיוורים ודיסלקטים היא פרויקט התנדבותי המנגיש ספרים וטקסטים אחרים.

שמואל לדרמן, אב לשני בוגרים עיוורים, יזם והקים אתר אינטרנט ייעודי לעיוורים ולדיסלקטים, המבקש למלא את המחסור הגדול בחומר כתוב נגיש. פחות מ-5% מן הספרים הרואים אור בישראל מופקים בפורמט נגיש לעיוורים, וזאת בשל שימוש בדרכי הנגשה עתירות משאבים. כיום ניתן להנגיש חומרי קריאה בעלות אפסית ובקלות, ולאפשר לעיוורים ולדיסלקטים שיוויון מלא בנגישותם לטקסטים – כפי שמחייב החוק. האמצעי הוא העלאת הטקסטים באתר אינטרנט ייעודי, בפורמט שמאפשר לקרוא אותם באמצעות צג ברייל, או בעזרת תוכנת מטקסט-לדיבור.

הספריה זקוקה למתנדבים רואים לצורך הגהה של טקסטים סרוקים. אני התנדבתי ואתם מוזמנים גם. יש לפנות במייל לשמואל לדרמן.

3. ולסיום, תראו איזה יופי פורח בגינה של הורי דווקא בלילה:

האח הקטן והבגרות במתמטיקה

28/05/2010

או שמא: כשלי אבטחה בעידן המידע.
בחינת הבגרות במתמטיקה דלפה או נגנבה (או שלא), והבחינה החלופית הועברה למנהלי בתי הספר דרך אתר מאובטח, מוגן-סיסמאות, שקרס תוך דקות.
בדיוק היום שמעתי ברדיו את גיל חובב ממליץ על הספר החדש “איך בוטלה המתמטיקה” מאת פרופ’ אביעד קליינברג. לפי הביקורות, נשמע ספר נחמד מאוד. ורק שיהיה ברור – אני בעד מתמטיקה ונגד גניבת מבחנים, כן? 🙂

אבל בעניין הבחינה נזכרתי בקטע הבא מתוך “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב. גיבור הספר, מרקוס, מוזעק למשרד סגן מנהל בית הספר, שמטיח בו האשמות:

“יש בידינו מידע מודיעיני אמין לפיו אתה הוא w1n5t0n” – הוא שוב ביטא את שמות כל התווים, והתחלתי לחשוב: יכול להיות שהוא עוד לא קלט שהמספרים מחליפים אותיות? “אנחנו יודעים ש-w1n5t0n זה אחראי לגנבת המבחנים הסטנדרטיים בשנה שעברה.” דווקא את זה לא אני עשיתי, אבל זאת היתה פריצה מעולה, והיה די מחמיא לשמוע שמייחסים לי אותה. “זאת עבֵרה שעלולה לגרור עונש של כמה שנות מעצר, אם לא תשתף איתי פעולה.”
“יש לך ‘מידע מודיעיני אמין’? אני רוצה לראות אותו.”
הוא הביט בי בזעף. “הגישה הזאת לא תעזור לך.”
“אם יש לך ראיות, אדוני, אני חושב שכדאי לפנות למשטרה ולהעביר את העניין לטיפולם. נשמע לי שזה סיפור חמור מאוד, ולא הייתי רוצה להפריע לחקירה הולמת מטעם הרשויות המוסמכות לדבר.”
“אתה רוצה שאני אפנה למשטרה.”
“ולהורים שלי, אני חושב. כך נהוג לעשות.”

בהמשך הספר מתגלה מי באמת גנב את המבחנים, והנה ההסבר לגניבה:

“במקרה עברתי ליד משרד המנהל וראיתי אותם בכספת שלו, והדלת היתה פתוחה. התגנבתי במהירות לתוך המשרד – היו שישה עותקים של הכול ופשוט הכנסתי אחד לתיק והסתלקתי משם. כשהגעתי הביתה סרקתי הכול והעליתי את הקבצים לשרת של מפלגת הפיראטים בדנמרק.”

זאת דוגמה, אחת מרבות, לעובדה חשובה ובסיסית: שרשרת אבטחה יכולה להיות מתוחכמת. היא יכולה להשתמש בשיא הטכנולוגיה. אבל היא לא יכולה להתגבר על הגורם האנושי. תמיד יהיה אידיוט שישכח לסגור את הדלת. כי גם אם תייצר מערכת חסינה בפני אידיוטים, בסוף יופיע מישהו שיהיה עוד יותר אידיוט.

רוצים דוגמה נוספת? בבקשה.
מתוך “משחקי אצולה” מאת לויס מקמסטר בוז’ולד, בתרגומו של דידי חנוך. הקצין הזוטר מיילס וורקוסיגן מפתח עניין בקצת מידע מסווג, ופונה לחברו איבן, היושב במפקדה.

עיניו של איבן הצטמצמו בחשד מאוחר. “למה אתה שואל אם אני לבד?”
“אני רוצה שתוציא בשבילי תיק. היסטוריה עתיקה, לא משהו חדש,” הרגיע אותו מיילס, ופלט את רצף הקוד.
“אה.” ידו של איבן החלה להקיש את הקוד, ואז עצרה. “אתה מטורף? זה קוד אבטחה קיסרי. בלתי אפשרי!”
“בטח שזה אפשרי. אתה שם, לא?” איבן נד בראשו בשביעות רצון עצמית. “כבר לא. הפכו את כל מערכת התיקים של אבטחה קיסרית לסופר מאובטחת. אתה לא יכול להוציא ממנה מידע חוץ מאשר באמצעות כבל-פילטר מקודד, אותו צריך לחבר פיזית. ועליו אני אצטרך לחתום. ואז אני אצטרך להסביר למה אני רוצה אותו, ולהביא אישור. יש לך אישור? הא. חשבתי שלא.”
מיילס קימט את מצחו בתסכול. “אתה ודאי יכול להעלות אותו במערכת הפנימית.”
“במערכת הפנימית, כן. מה שאני לא יכול לעשות הוא לחבר את המערכת הפנימית למערכת חיצונית כלשהי להעברת נתונים. אז אין סיכוי.”
“יש לך מסוף תקשורת של המערכת הפנימית במשרד?”
“בטח.”
“אם כך,” אמר מיילס בחוסר סבלנות, “תעלה את הקובץ, תסובב את השולחן שלך, ותן לשני הווידים לשוחח זה עם זה. אתה יכול לעשות את זה, לא?”
איבן גירד את ראשו. “זה יעבוד?”
“תנסה!” מיילס תופף באצבעותיו בעוד איבן גורר את השולחן שלו ומתעסק עם המיקוד. הקליטה היתה רעה, אבל הטקסט היה קריא. “הנה. חשבתי שזה יעבוד. תגלול למעלה בשבילי, בסדר?”

לספר “האח הקטן” מצורפת אחרית דבר מאת מומחה האבטחה ברוס שנייר. הוא אומר שם דברים מעניינים מאוד, וממליץ לבחון לעומק מערכות אבטחה שונות המקיפות אותנו מכל עבר, ואת ההצדקות הניתנות להתקנתן.

אם תקדישו די זמן לעניין הזה תגלו שאתם כבר חושבים בצורה אחרת על העולם. תתחילו לשים לב שרבות ממערכות האבטחה הקיימות לא ממש עושות את מה שהן טוענות שהן עושות, ושחלק גדול מהוצאות הביטחון הוא למעשה בזבוז כסף. תבינו שהפרטיות היא מרכיב חיוני באבטחה, לא מנוגדת לה. תפסיקו לדאוג מדברים שמדאיגים אנשים אחרים, ותתחילו לדאוג מדברים שאנשים אחרים אפילו לא חושבים עליהם.

ולכן, כשארגון גדול, נניח הממשלה, מבקש לאגור אצלו (למען בטחוננו, כמובן) כמות אדירה של מידע רגיש, ומבטיח לשמור עליו ממש ממש טוב, בעזרת הטכנולוגיות המשוכללות ביותר, תחת אבטחה שתמנע כל ניצול לרעה, כדאי לחשוד. זה הכל.

* פרק לדוגמה מתוך “האח הקטן”.

My cup of tea

25/02/2010

מאמר מקסים ומחכים של עידו גנדל על תרגום מכונה, כולל דוגמאות תרגום שונות של מתרגמים אנושיים, לרגל יום הולדתו של “העורב” לאדגר אלן פו.
הספר שהוא מזכיר, Le Ton beau de Marot מאת דאגלס הופשטטר, הוא אחד הטקסטים המרתקים שקראתי בכלל, ועל תרגום בפרט.

ארבע במאה או לא ארבע במאה? אינגה מיכאלי, יו”ר אגודת המתרגמים בישראל, מסבירה היטב מדוע חוק הספרים החדש המוצע יפעל לטובת שוק הספרים בישראל, החל מקוראי הספרים ועד למעורבים ביצירתם.

הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל היה מוצלח ביותר. הנה סיכום שכתבה יעל סלע-שפירו.

שתי מתרגמות מספרות על אתגרי תרגום בספרים שיצאו לאור לאחרונה:

    יעל סלע-שפירו על “גרגויל” מאת אנדרו דיווידסון.

ובנושא אחר, לכבוד פורים שהגיע (והביא איתו את הגשם): ד”ר תמר עילם גינדין על מגילת אסתר והאימפריה האח’מנית.

כנס, תחרות וציטוטים

16/01/2010

בלי פאניקה, כתב העת המצוין למדע בדיוני ולפנטסיה, יוצא בתחרות תרגום שנייה, ואני משתתפת בחבר השופטים.
על פי ניסיוני אין לקהילת חובבי המד”ב מתחרים בתשומת הלב המוקדשת לתרגום, וזאת אחת הסיבות לחיבה ולהערכה שאני רוחשת לקהילה. התחרות מאפשרת לחובבים להתנסות בתרגום ובאתגרים הכרוכים בו, באמצעות טקסט לא קל בכלל. שנסו מותניים, חדדו את המוח ואלי תזכו בפרס!

השנה עומד הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל בסימן כלים וכישורים בעידן המידע. הוא יערך ב-10-8 בפברואר 2010 במלון קראון פלזה בירושלים ויהיה כמו תמיד עמוס הרצאות ואירועים מעניינים. הפרטים המלאים כאן.

כמה טקסטים מעניינים שבהם נתקלתי בתקופה האחרונה:

המתרגמים מאת דרור בורנשטיין, לזכרה של יהודית שרגל:

“ואולי אפשר להביט בדברים אחרת. ההתעלמות מהמתרגמים כהישג. המתרגמים המעולים מציגים אידיאל של יצירה. הם יוצרים טקסט “נקי”, ללא המלל הביוגרפי והרכילותי האופף את הסופרים והמשוררים “המקוריים”. … כמו כמה ציירים גדולים, כמו ורמיר או טייפולו, הם נבלעים לגמרי ביצירתם. איננו יודעים עליהם דבר מלבד מה שהם עבדו עליו. “

תרגמת, מאמר מאת שלומית קדם בבטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית:

“נכון שלא תמיד מדובר בטעויות הרות משמעות, ולעתים די בתשומת לב, מעט מחשבה והפעלת היגיון פשוט ושכל ישר, אבל הנקודה שאני רוצה להדגיש כאן היא, שרק קריאה רבה ומתמידה בכל רמות השפה ופיתוח חוש מיוחד לדקויות השפה יעמדו למתרגם הטוב בבואו להכריע, איזה פירוש הוא המתאים ביותר בכל מקרה. זאת ועוד – אם אתה, המתרגם, חש בעצמותיך ובאותו חוש שישי מיוחד, שפיתחת בקריאה אינסופית, שהפירושים במילון הרגיל שלך אינם מתאימים למקרה שלפניך, אל תרפה ואל תוותר, חטט וחפש בכל מילון אפשרי עד שתמצא את הפירוש, שאתה יודע שהוא הנכון.”

Found in Translation – To convey the writings of other languages is a noble and necessary art

הרצאה מרתקת וכיפית של ארין מקין מאתר וורדניק על עתידו של המילון בעידן האינטרנט.

מקבץ לכבוד שבוע הספר

06/06/2008

במוסף הספרים של ידיעות אחרונות התפרסם היום קטע שכתבתי למדור “שפה זרה” על קורי דוקטורוב. הנה סריקה שלו:

דוקטורוב בידיעות אחרונות

לכבוד שבוע הספר מספר רני גרף איך זה להיות מו”ל עצמאי, ואילו גילי בר-הלל מספרת על חוויות מן הדוכנים. אחרי קריאה אני מצטרפת להמלצות על ספרם החדש והמלהיב “פרסי ג’קסון וגנב הברק” מאת ריק ריירדן בתרגום מצוין של יעל אכמון.

חדשות טובות למתרגמים ולמקצוע התרגום – פרס גפן של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה יוענק השנה גם בקטגוריית התרגום הטוב ביותר לעברית, בשיתוף עם אגודת המתרגמים בישראל. עם זאת, זה עלול לערער את מעמדי כחברה היחידה בשתי האגודות גם יחד :-).

באירוע החודש של אגודת המתרגמים ידברו ד”ר ניצה בן ארי על מתרגמים כגיבורי סיפורת, והסופר היהודי-אמריקאי טוד חזק-לואי על ספרו “משימתו של המתרגם הזה”.

באתר החדשות של הוצאות כנרת-זמורה-ביתן דביר מתפרסם ראיון מרתק עם המתרגם ניר רצ’קובסקי (ראיין סמי דואניאס למגזין “טיים אאוט”).

פוסט מעניין של חגית רוזנס על הפרסומת של טמבור.

חג שמח!