לאחרונה סיימתי לתרגם את הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים“. בספר הופיע משפט מסוים, שכבר היה בסדרה בעבר, אבל הפעם ההקשר אילץ אותי לוותר על האחידות ולתרגם אותו בצורה שונה.
המשפט הוא ” I Only Mark the Hours that Shine”. כשהופיע בהקדשה של “עיר של זכוכית” הפנתה אותו הסופרת לאמה, ועל כן תירגמתי שם בלשון נקבה. ואילו הפעם הופיע ככתובת על שעון שמש, ולא היתה ברירה אלא לתרגם אותו בהתאם להקשר הנוכחי, “אני מציין רק את שעות האור”.
אגב, השורה לקוחה מיומנה של אדי ביל, שיצא לאור כספר המתעד את חייה כילדה בת 11 בשנת 1929.
בתרגום סדרות ספרים, כמו בכתיבה שלהן, חשוב לשמור על אחידות. מתרגמים מנוסים מקפידים ליצור מונחון שבו הם מתעדים את הבחירות התרגומיות השונות: האופן בו נכתבים שמות, כולל ניקוד; נוסח של שמות מקומות – מיין סטריט, רחוב מיין או הרחוב הראשי; מונחי מפתח – האם Hell בספר הנוכחי הוא גיהנום, תופת, תוהו?
המצב האידיאלי הוא כמובן כאשר מתרגם אחד* מקבל לידיו סדרה שלמה ועובד עליה ברצף, עם עורך אחד, תוך שימוש שוטף במונחון, ובהשלמה של העבודה על הסדרה כולה לפני שהיא יוצאת לאור.
המציאות, כמובן, שונה בדרך כלל. נפוץ במיוחד מצב שבו מתחילים לתרגם סדרה כאשר כתיבתה לא נשלמה עדיין, ואולי תארך עוד שנים (אהמ, אהמ, ג’ורג’ ר. ר. מרטין). כך שהמתרגם ודאי לא יודע אילו תהפוכות יעלו במוחו הקודח של הסופר. ולפעמים קורה, למרבה הצער, שדמות שולית מן הספר הראשון מתגלה כציר מרכזי לעלילה בספר המשך, ופתאום מתברר ששמה הרה-משמעות והתרגום או התעתוק הראשוני שנבחר עבורו לא מתאים. או שהיא בכלל הוא, ולהיפך.
קורה גם לא מעט שאנשים שונים מתרגמים ספרים שונים בסדרה, מתוך שלל סיבות. יכול להיות שההוצאה לא היתה מרוצה מן התרגום לחלק הראשון, או שלמתרגם נמאס מתרגום בכלל או מהדמויות המעצבנות בפרט, והוא מעדיף לצאת לרעות עזים ולא לטרוח על עוד סצינה אחת של קרבות חלל ו/או כריתת ראשים סיטונית.
*המצב האידיאלי באמת הוא כמובן כשזאת מתרגמת אחת, אני :-).
נדב פרץ-וייסוידובסקי כתב\ה:
נתחיל בשאלות החשובות: אז מתי התרגום בחנויות? 🙂
בהקשר של ג’ורג’ מרטין, תמיד תהיתי על הסיכון שהמתרגמים לקחו בתרגום שם הסדרה – כש A song of ice and fire הפך ל’שיר של אש ושל קרח’, כשאנחנו יודעים שיש שיר כזה, שהוא משמעותי – אבל חוץ מזה לא יודעים עליו כלום.
מה יקרה אם בספר השישי נגלה פתאום שלזה שהקרח ראשון בשם השיר יש משמעות קריטית?
28/07/2013 בשעה 2:28 pm
Inbal Saggiv כתב\ה:
הי נדב, המקור המוסמך היחיד למועדי ההפצה של הספרים הוא האתר של הוצאת גרף. אני פשוט לא יודעת.
ולגבי ששאוש”ק – אתה צודק, כמובן. אני בטוחה שיש פרטים רבים בסדרה שנמצאים בסכנה (שלא לדבר על דמויות).
28/07/2013 בשעה 4:33 pm
אינגה מיכאלי כתב\ה:
אני מזדהה מאוד… למרות שאת ששת הספרים האחרונים בסדרת “המגדל האפל” תרגמתי אני, היה קשה לשמור על אחידות לאורך זמן. פרטים שנראו משניים בספר השני, לדוגמה, זכו פתאום להבלטה מהספר החמישי ואילך, נאלצתי לתרגם אותם אחרת וכבר לא יכולתי לחזור אחורה ולהתחרט. זו תמיד בעיה בסדרות של ספרים.
מזל שאת כזאת מסודרת ומכינה מונחונים 🙂
28/07/2013 בשעה 4:44 pm
שלומית כתב\ה:
יפה כתבת. והיי, גם לי מתחשק לפעמים לעזוב הכל וללכת לרעות עזים. אולי פעם.
28/07/2013 בשעה 8:46 pm
אבי גרפינקל כתב\ה:
אפרופו הפתעות שמגיעות רק בהמשך הסדרה,
בילדותנו הרחוקה שודרה בערוץ היחיד סדרה בלשית שעסקה בבית חולים, בשם “בית זמיר”, ומאיר עוזיאל נזף במתרגמת איך היא לא תרגמה את זה כ”בית נייטינגייל”, ויום לאחר פרסום הטור אמר הבלש אדם דלגליש לאחות הראשית שיפה שהמבנה נקרא על שם האחות פלורנס נייטינגייל, והיא ענתה לו “כולם חושבים ככה, אבל אנחנו נקראים על שם הציפור”.
שבוע אחרי זה עוזיאל התנצל.
30/07/2013 בשעה 4:20 pm
Inbal Saggiv כתב\ה:
סיפור יפה, אבי. תודה!
30/07/2013 בשעה 5:35 pm