פעמים רבות, כשאני מספרת שאני מתרגמת, שואלים אותי אם אני מתרגמת כתוביות, כי הכתוביות בטלוויזיה הן אולי סוג הטקסט הפופולרי ביותר.
מעולם לא תרגמתי כתוביות, בין השאר כי כבר בזמן שנכנסתי לתחום התרגום אמרה השמועה שהכסף שם, איך אומרים, לא מי-יודע-מה.
מאז ועד היום התנאים בענף רק הלכו והידרדרו.
הכתוביות הן שמאפשרות לרוב צופי הטלוויזיה בארץ ליהנות משפע של תוכניות בשפות ובנושאים מגוונים. הן חיוניות לילדים וללקויי שמיעה ומסייעות לרוב הצופים.
התרגום לכתוביות חשוף לביקורת תמידית, כיוון שהוא מופיע במקביל למקור. מי לא אוהב לצחוק על טעויות בכתוביות? גם אני חטאתי בכך.
אבל כדי שהתרגום יהיה טוב, המתרגם צריך לקבל שכר סביר, שיאפשר לו להיות איש מקצוע וייתן לו זמן לבדוק מינוחים וניסוחים.
המתרגמים שיוצרים את הכתוביות עושים עבודה קשה ומאתגרת, כפרילנסים של חברות הפקה. פירוש הדבר הוא שהם מצד אחד לא מקבלים שום תנאים סוציאלים, ומצד שני מקבלים את שכר עבודתם כעבור זמן רב, בשיטת שוטף-פלוס-תשכח-מזה. והתשלום הזה זעום ועלוב, לא תאמינו עד כמה. הוא גרם למתרגמים מנוסים רבים לעזוב את התחום, ולמי שנשארו בו הוא לא מאפשר להגיע לשכר מינימום גם אחרי שעות נוספות רבות מדי חודש.
משום כך פתחו מתרגמי הכתוביות בשביתה, והם דורשים להסדיר את תנאי עבודתם, כך שגופי השידור (הוט ויס) יואילו בטובם לדאוג לשכר הוגן לאנשים שמאפשרים להם להפעיל ערוצי שידור בישראל.

אם חשובה לכם איכות התרגום המופיע על המסך והיחס ההוגן לעובדים, תמכו בשביתת המתרגמים לכתוביות – פנו להוט וליס ואמרו שאיכות ירודה של תרגום מפריעה לכם ואתם דורשים, כלקוחות החברה, תרגום טוב.

כמה קישורים: דורון פישלר, איש “עין הדג“, מסביר למה חשובות כתוביות טובות, כתבה בדה-מרקר, מיומנה של מתרגמת כתוביות.