ביום ראשון אתן הרצאה ואשתתף בפאנל בכנס אייקון. אפשר לבוא ולקנות כרטיסים במקום, בקופות סינמטק תל אביב ברחוב הארבעה.

להתראות אתמול, שלום מחר! (15:00)

סדרת הטלוויזיה “שלום, מחר” (אפּל TV) מתרחשת בעולם מוכר-אך-מוזר: אמריקה של שנות החמישים, אבל עם מכוניות מעופפות ויחידות נופש על הירח. ההרצאה תסקור את התפיסה החזותית ואת העיצוב הייחודי של הסדרה ותציג את מקורותיהם, השאובים מסגנון הרטרו-פוטוריזם (מילולית: העתידנות של פעם), על רקע תחזיות עתידיות שהפכו מנבואות לעבר רחוק. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה ולא יחשפו פרטים מהותיים מהעלילה. להמשך הקטע →

לאחרונה השתתפתי בשני ראיונות, וסיפרתי על תחומי העניין שלי: תרגום, מדע בדיוני והיסטוריה של האופנה.
*
הסופר והסוקר רז קלמנוביץ’ אירח אותי בדף הפייסבוק “עולם הספרים של רז“.
*
קרן לנדסמן ואהוד מימון הזמינו אותי להשתתף בפודקאסט שלהם, “עתיד מתמשך“, שעוסק בהיסטוריה של קהילות המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. בעמוד של הפרק אפשר להאזין לו, לקרוא תמלול ולמצוא קישורים רלוונטיים. להמשך הקטע →

בכנס “עולמות” שנערך באפריל 2024 הוקדשה רצועת תוכן בנושא תרגום לזכרו של ד”ר עמנואל לוטם ז”ל. בפאנל על תרגום מדע בדיוני ופנטזיה “לעלף את האלף” השתתפו יעל אכמון, גילי בר הלל סמו, צפריר גרוסמן, ורד טוכטרמן, חמוטל ילין ואני, ענבל שגיב נקדימון. אפשר לצפות בו כאן:

תודה רבה לסגל הכנס וכל מתנדביו, שאפשרו את קיומו בתקופה לא פשוטה. תודה לרינת קורבט על ההסרטה.

קישורים לכמה נושאים שהוזכרו בפאנל:
פאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” מכנס אייקון 2015
המאמר “שחזור תכונות רלוונטיות” מאת פרופ’ גדעון טורי
עבודת התזה “מדע בדיוני בישראל”

סדרת “מדריך העצלה לקסם” מאת הלן הרפר יצאה לאור בתרגומי בהוצאת “ספרים בעלמא” לפני שבועות מעטים והשתחלה מיד לרשימות רבי המכר.
ב”מכשפה ידוענית”, הספר השני בסדרה, אייבי נשלחת לחקור תעלומת רצח. הפרשה מתנהלת באתר הצילומים של תוכנית הריאליטי האהובה עליה, “מִקסם”, שהעונה הנוכחית שלה מצולמת ברמות סקוטלנד.
במסגרת הרקע הסקוטי מתוארות כמה דמויות בבגדי משבצות מסורתיים יותר ופחות. ביקשנו מהמאייר עומרי קורש שישלב בד משבצות בכריכה של הספר, והוא הניח אותו על הכסא בפינה.

במהלך העלילה אייבי מקבלת הזדמנות להפגין את כוחות הכישוף שלה: היא משנה את התלבושת של מגישת התוכנית לשמלת נשף חושפנית, דומה לזאת שלובשת ברוק שילדס בסרט “טירה לחג המולד“. הנה הקטע מהספר: להמשך הקטע →

מתברר שיש לי התמחות מיוחדת בתרגום חתולים מדברים, ואל יקל הדבר בעיניכם, שכן נדרשת תשומת לב מיוחדת. רואול מ”כננת האווירונאוט” מאת ג’ים בוצ’ר הוא חתן אות חתולון הזהב לשנת
2017 מטעם אתר “הספרייה הפנטסטית“. (האות, בראש הפוסט, בעיצובה של אור רוזנשטיין). יש היבט מסוים של חתוליות ב”חתולה לבנה” מאת הולי בלק.  ולאחרונה אני עובדת על רייקס בסדרת “קלע הכשף” מאת סבסטיאן דה קסטל (שהוא בכלל חתול-סנאי, ויאיים עכשיו לאכול לי את העיניים). בעתיד תזכו להתבשם בקסמו של  ברוטוס מ”מדריך העצלנית לקסם” מאת הלן הארפר, המדהים את כל שומעיו.

אחרי כל אלה, אין פלא שהצטרפתי בשמחה לכנס “דורות – עין החתול“, כדי להעביר הרצאה על תרגום בכלל, ותרגום חתולים (ודרקונים, ועוד) בפרט. הכנס ייערך בפורים, 17.3.22, בחיפה. באתר הכנס אפשר כבר לעיין בתוכנייה, ובקרוב תוכלו להזמין כרטיסים לאירועים השונים, כולל ההרצאה שלי. כמו שברוטוס היה אומר ודאי, אף חתול ששפמו בראשו לא יחמיץ את הכנס הזה.

הנה ספרי החתולים המדברים שלי (אפשר ללחוץ על התמונות להגדלה):

לאחרונה השתתפתי בפרויקט “50 נשים על 50 גוונים של אפור” שפורסם ב”הארץ” במלאת עשור לפריצתו של הספר המצליח. אני איפשהו בסוף הרשימה, שפתוחה רק למנויי האתר, כך שקטנים הסיכויים שהגעתם אלי, ודווקא יש לי דברים מעניינים לומר, שמן הסתם לא נכללו במספר המילים המועט שהוקצה לכל מרואיינת.

ראשית, הבהרה: “50 גוונים של אפור” הוא לא הפואנטה. אני לא אוהבת את הספר, נרדמתי בסרט, אני שותפה לרוב הביקורות השליליות על רמת הכתיבה, המסרים בעלילה וכו’. מה שיש לי לומר כמעט לא מתייחס ספציפית אליו.

מה שכן מעניין אותי, כבר שנים רבות, הוא ההיבט החברתי של ז’אנרים פופולריים בכלל ורומנים רומנטיים בפרט. בשנות התשעים כתבתי תזה על תולדות המדע הבדיוני בישראל. למדתי בין השאר על הִתקבלות של יצירות פופולריות. קראתי את הניתוח של אומברטו אקו לספרי ג’יימס בונד, שמסביר את ההנאה שאנחנו שואבים מתבניות מוּכרוֹת ובהמשך יישמתי אותו בהרצאה על ספרי הדרקונים של אן מק’קפרי.
התעמקתי במחקר פורץ הדרך של ג’ניס ראדוויי, “Reading the Romance” – היא דיברה בשנות השמונים עם קוראות רומנטיקה אמריקאיות כדי להבין מה הן מפיקות מהספרים, והתשובות היו שונות מהסטריאוטיפים שכיכבו עד אז, ומופיעים עד היום, על עקרות בית משועממות ומטומטמות. מאז נעשו כמובן ניתוחים נוספים ומתקדמים יותר. בשנה שעברה קראתי גם את הגישה של מאיה רודייל, סופרת רומנטיקה בעצמה שמגדירה אותם “ספרים מסוכנים לבנות“:
להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר כובל הנשמות מאת סבסטיאן דה קסטל. זהו הספר הרביעי בסדרת הפנטזיה המצליחה “קלע הכשף”, שאת שלושת הקודמים בה תרגמה לי עברון. העורכת נאוה צלר עזרה לי לשמור על הסגנון שנקבע לסדרה, ואין ספק שחלק מהאתגר היה הקפדה על אחידות במונחים ובמשלב.
“קלע הכשף” היא סדרת פנטזיה לנוער, מלאה אקשן, הרפתקאות והומור, בעיקר בזכות דמותו של חתול-סנאי עוקצני ומסריח בשם רייקס.
בעתיד צפויים לצאת לאור גם הספר החמישי והשישי בסדרה.

הכשף השחור שבקלן מתחזק, ואיתו החשש מפני עתיד של שיגעון ורצח. מיואש, קלן מחליט לצאת למסע במדבר בעקבות נזירים מסתוריים שיוכלו לרפא אותו מהקללה השחורה. אבל המדבר טומן בחובו סודות קטלניים, ועד מהרה קלן מגלה שמחיר הצלתו עלול להיות גבוה ממה שהוא מוכן לשלם.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר וורקרוס מאת מרי לו. עריכת התרגום ענת לויט, איור הכריכה גיא לנמן. אני שמחה לומר שחלקו השני של הספר כבר בתרגום וצפוי לצאת לאור בהמשך השנה.

אֶמיקָה צֶ’ן מעריצה את הידֵאוֹ טָנָקָה, הביליונר הצעיר שהמציא את משחק וורקרוס. זהו משחק שבו המשתתפים נכנסים לתוך מציאות וירטואלית והופכים לשותפים לתחרויות מסמרות שיער ולמתחרים שטופי דם ויזע.

בניגוד להידאו טנקה העשיר, אמיקה, היא ציידת ראשים ענייה, אין לה עבודה קבועה, ובעל הבית עומד לסלק אותה מהדירה העלובה שלה.

ברגע של חולשה, וכדי לזכות ברווח מהיר, אמיקה פורצת אל תוך משחק הפתיחה של טורניר וורקרוס הגדול. היא חושבת שהיא סמויה, אבל טעות קטנה אחת חושפת את הזהות שלה לעיני כול. אמיקה מחכה שיבואו לאסור אותה, אבל אז מגיעה ההפתעה האמיתית: הידאו טנקה רוצה שהיא תהיה לצידו, ויש לו משימה בשבילה.

מרגע זה אמיקה נקלעת למציאות של עושר וכוח, זוכה לתשומת לב מבלבלת מהרווק המבוקש בעולם, ובמקביל, יורדת לעומקו האפל של המשחק. מי רוצה להרוס את הבוס החדש שלה ואת האימפריה העצומה שבנה? ככל שאמיקה חופרת, התשובות מתרחקות והסכנה מתקרבת.

באתר הסיפורים הקצרים המצוין “מעבורת” התפרסם סיפורו של שי אזולאי “יעקב ולנשטיין, הערות לביוגרפיה עתידית”. זהו סיפור חייו של סופר מדע בדיוני ישראלי שלא היה קיים, וספרו עב הכרס שמעולם לא נכתב. שי כתב את הסיפור בעברית ובאנגלית.
בדף הפייסבוק של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה התפרסמה הפנייה של אלי אשד לסיפור הזה, כפי שהתפרסם באתר היהודי-אמריקאי טאבלט. עורכי האתר מספרים, בהקדמה משנת 2013, שקיבלו את הסיפור כטקסט תיעודי, אבל הם מפרסמים אותו כסיפור בדוי, אחרי שבדיקה העלתה שוולנשטיין לא היה ולא נברא. חלק מתהליך הבדיקה המתואר היה שיחת טלפון איתי, ככותבת עבודת המחקר “מדע בדיוני בישראל”.
כיוון שאני לא זוכרת את השיחה ביני לבין התחקירן ליאל לייבוביץ’, לא ברור לי האם ההקדמה מהווה רק שכבת בדיון נוספת מסביב לסיפור. עם זאת, העובדה שאני לא זוכרת את השיחה לא מבטלת את האפשרות שהתקיימה. לאורך השנים פנו אלי כמה פעמים בנושא, כולל גורמים מחוץ לארץ.
הסיפור, בכל אופן, מעניין, ושי אזולאי כתב שבקרוב תהיה תצוגה מיוחדת על ולנשטיין ויצירתו בקפה רגע בתל-אביב.
זאת הזדמנות להעלות לכאן גרסאות נוספות של התזה שלי, המתאימות יותר לקריאה דיגיטלית במכשירים שונים: EPUB, MOBI. אני שמחה שעדיין קוראים מדי פעם את המחקר הזה, למרות כל הזמן שעבר. לפני כשנה השתתפתי בפאנל שהציג עבודות אקדמאיות שנכתבו בארץ על תחום המדע הבדיוני. מוזמנים לקרוא ולצפות.

בכנס אייקון 2016 – משחקים השתתפתי בפאנל שבו הצגנו עבודות אקדמיות שנכתבו על המדע הבדיוני בישראל וקהילות החובבים.
הודות לעופר ברנשטיין יש עכשיו הקלטה של הפאנל, לחצו כאן כדי להוריד את הקובץ או לשמוע אותו ישירות (כשעה וחצי).

מנחה הפאנל היה אהוד מימון, עורך אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועורך האסופה “היֹה יהיה”. האירוע התקיים כחלק מרצועת 20 שנה לאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואייקון ה-20.

אתם מוזמנים לקרוא את העבודות שעליהן דיברנו בשלמותן בקישורים הבאים:

עבודת התזה שלי, “מדע בדיוני בישראל“.

הילה אלוני: מנהלת תקשורת שיווקית וגיקית, חקרה את הפקת ההקרנות הפעילות הקהילתיות של המחזמר של באפי כמקרה מבחן להתגבשות קהילת חובבי מד”ב ופנטזיה.

נעמי כרמי: מנהלת דיגיטל, מחברת העבודה האקדמית “חובבי מד”ב ופנטסיה בישראל – בתוך הרשת ומחוצה לה“.

ד”ר ליאור גלרנטר: חוקר חובבים בדימוס. כתב את עבודת התזה שלו על קהילת החובבים בישראל.

בפורים יערך, זאת השנה השנייה, כנס דורות לפנטזיה ולמדע בדיוני בחיפה.
התוכניה עשירה בהרצאות וסדנאות מסקרנות, ואני ממליצה מאוד להיכנס, לעבור עליה, ולהזמין כרטיסים מראש – בשנה שעברה כולם נמכרו לפני תחילת הכנס.
בניגוד לכנסים אחרים, ב”דורות” הכרטיס יומי ויש אפשרות גם לכרטיס משפחתי.
אני אעביר בכנס בשעה 15:00 את הרצאתי המורחבת “מה תלבשי למסע בזמן?”:
איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. מעצבת התלבושות טרי דרסבך תפרה לעולם שיצרה הסופרת דיאנה גבלדון אדרת מרהיבה של אלפי פריטים מבדי צמר ומשי. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.
ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

המתעניינים בנושא ההרצאה בפרט ותלבושות היסטוריות בכלל מוזמנים בחום להצטרף לעמוד החדש שלי בפייסבוק: “מה תלבשו למסע בזמן?” שבו אני מפרסמת קישורים ומאמרים ממקורות שונים.

בכנס אייקון 2016 – משחקים שנערך בשבוע שעבר השתתפתי בפאנל שבו הצגנו עבודות אקדמיות שנכתבו על המדע הבדיוני בישראל וקהילות החובבים.

מנחה הפאנל היה אהוד מימון, עורך אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועורך האסופה “היֹה יהיה”. האירוע התקיים כחלק מרצועת 20 שנה לאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואייקון ה-20.

אתם מוזמנים לקרוא את העבודות שעליהן דיברנו בשלמותן בקישורים הבאים:

עבודת התזה שלי, “מדע בדיוני בישראל“.

הילה אלוני: מנהלת תקשורת שיווקית וגיקית, חקרה את הפקת ההקרנות הפעילות הקהילתיות של המחזמר של באפי כמקרה מבחן להתגבשות קהילת חובבי מד”ב ופנטזיה.

נעמי כרמי: מנהלת דיגיטל, מחברת העבודה האקדמית “חובבי מד”ב ופנטסיה בישראל – בתוך הרשת ומחוצה לה“.

ד”ר ליאור גלרנטר: חוקר חובבים בדימוס. כתב את עבודת התזה שלו על קהילת החובבים בישראל.

בתמונה – חבורה אחרת שבה השתתפתי באייקון, תחפושת קבוצתית בנושא “גאווה ודעה קדומה וזומבים”

פסטיבל אייקון ייערך השנה בתאריכים 18-20 באוקטובר בסינטמטק תל אביב ומתחם אשכול הפיס הסמוך אליו.

אני משתתפת בשלושה אירועים:

ביום רביעי 19.10 בשעה 10:00 בבוקר – הרצאות פופ-אפ לנוער (אירוע חינם) – אוסף הרצאות קצרות בנושאים מגוונים. אני אדבר על המרת מידות בתרגום.

ביום רביעי 19.10 בשעה 20:00 פאנל “מבט אקדמי על הפאנדום” – אני אדבר על עבודת התזה שלי, “מדע בדיוני בישראל“.

ביום חמישי 20.10 בשעה 13:00 ההרצאה “מה תלבשי למסע בזמן” – פרטים כאן.

בלחיצה על הקישור תגיעו לתוכניה, ושם יש הסבר לרכישת כרטיסים.

בגיליון המיוחד של כתב העת “הממד העשירי” שיצא לאור לכבוד יום הולדתה העשרים של אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה התפרסם מאמר שכתבתי עם נבט טחנאי. תודה לרמי שלהבת, שערך, שיפר וגם הרשה לי לפרסם את המאמר כאן, בנוסף על כתב העת.

*

הווסת והמחזור החודשי הנשי הם תופעה טבעית שמודחקת כמעט בכל תחומי התרבות. אפילו בפרסומות שאמורות למכור מוצרי היגיינה לנשים מציגים את הווסת כמים כחולים. דיבור על הדם החודשי נחשב “מלוכלך” ו”לא מהוגן”, וקשר שתיקה, בושה ומבוכה אפף עד לאחרונה את הנושא אפילו בשיח בין נשים לבין עצמן.
אין פלא לכן שגם במדע הבדיוני ובפנטזיה אין כמעט אזכורים של הנושא. ההתעלמות נמשכת מאז ראשית ימי הז’אנר, שמלכתחילה כיוון את עצמו לנערים ועסק בטכנולוגיה ומדעים מדויקים – נושאים שנחשבו “מחוץ לתחום” לנשים. כאשר אין כמעט סופרות, קיום הקוראות מוכחש ולדמויות של נשים יש פונקציה מוגבלת, לא יכול להיות עיסוק בווסת.
ובכל זאת, פה ושם הנושא מופיע, ובדרכים מגוונות במפתיע. במאמר נציג כמה מייצוגי הווסת והמחזור חודשי בספרות הז’אנר ונבחן איך השתנה והתפתח העיסוק בהם לאורך השנים. ננסה להעלות השערות באשר לסיבות שהביאו לייצוג זה או אחר של המחזור בכל יצירה, בהתאם לשינויים שחלו בהלך הרוח ובשיח החברתי לגבי נשים ונשיות. נראה שככל שרבו הנשים שכתבו מדע בדיוני ופנטזיה, וככל שגברה הפתיחות לנושא בחברה, נפתחה האפשרות גם לערער את הטאבו שהיה על הנושאים הללו ולפתוח אותם לדיון.
להמשך הקטע →

ביום רביעי הקרוב בשעה 19:30 יערך מפגש ובו שתי הרצאות: הסופר שמעון אדף על האנלוגיה המפתיעה בין האנושי למלאכותי ובין הנשי לגברי בספרות המדע הבדיוני והמתרגמת ענבל שגיב נקדימון (אני) על האתגרים המיוחדים בתרגום ספרי מדע בדיוני בישראל.
המפגש יהיה בחלל התערוכה “מדהים! מהמם! מופלא!” במוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזרוב 30.
לפרטים ולהרשמה: 03-9286304/26 alexfr@ptikva.org.il
מחיר למפגש: 40 ₪ מחיר לסדרה: 160 ₪
דף האירוע בפייסבוק, דף האירוע באתר המוזיאון.

בנוסף, ב-22.6 אשתתף באירוע רגע אחד #ספרים של עירית תל אביב. במשך ארבע שעות תהיה העירייה במה לא שגרתית לסופרים, משוררים, עורכים, מאיירים, מתרגמים, מגיהים, זמרים, שחקנים ויוצרים אחרים. אני מעבירה סדנת תרגום בשעה שמונה בערב, בקומה התשיעית. הכניסה ללא תשלום, אבל חשוב לדעת שמספר המקומות בסדנה שלי מוגבל.

אם מישהו מכם מתכוון לבוא לאחד האירועים, אשמח לדעת!

אם לא, תוכלו להזמין אותי להרצות אצלכם – בספרייה, בחוג בית או בבית הספר (יש לי התמחות מיוחדת בכיתות מחוננים!).

כל הפרטים בדף הרצאות וסדנאות.

במוזיאון פתח תקווה לאמנות נפתחה התערוכה “מדהים! מהמם! מופלא!” (אוצרת: דורית לויטה הרטן)

ביום רביעי 15 ביוני בשעה 19:30 יתקיים במסגרת התערוכה מפגש ובו שתי הרצאות: הסופר שמעון אדף על האנלוגיה המפתיעה בין האנושי למלאכותי ובין הנשי לגברי בספרות המדע הבדיוני ואני על האתגרים המיוחדים בתרגום ספרי מדע בדיוני בישראל.

גם המפגשים האחרים בסדרה נראים לי מעניינים מאוד:

יום רביעי, 18 במאי, 19:30
‘רוק בחלל’ – מסטנלי קובריק, דרך דיוויד בואי ועד פינק פלויד – המוזיקאי והשדרן בועז כהן על היצירות הבולטות שהושפעו מז’אנר המדע הבדיוני בשנות ה- 60 וה-70.
מתן ברקוביץ’, מוזיקאי ויזם, על הדרך שבה טכנולוגיה מהפכנית מאפשרת לבעלי צרכים מיוחדים לבטא עצמם באמצעות מוזיקה.

יום רביעי, 6 ביולי, 19:30
אהד פישוף, מוזיקאי ואמן, במופע פרפורמנס A Lecture on Architecture, אלקטרוניקה חיה, טקסט וצילומי ארכיון הופכים לתמהיל פואטי של סאונד, ארכיטקטורה ומדע בדיוני.

יום רביעי, 20 ביולי, 19:30
הסופר והעורך יבשם עזגד בשיחה עם המתרגם עמנואל לוטם על היום שלפני והשנים שאחרי הפצצה – איך החיים בצל האפוקליפסה מעצבים את התרבות, ומה מקומו של המדע הבדיוני בדרך שבה אנחנו תופסים את ההווה.

יום רביעי, 10 באוגוסט, 19:30
הקולנוען והאוצר חן שיינברג על סרטו האניגמטי ופורץ הדרך ‘המזח’ של כריס מרקר (1962) ומבקר הקולנוע דורון פישלר על מסעות בזמן בקולנוע הפופולרי ומה הם יכולים ללמד אותנו על ההווה שלנו.

המפגשים מתקיימים בחלל התערוכה
לפרטים ולהרשמה: 03-9286304/26 alexfr@ptikva.org.il
מוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזרוב 30, פתח תקוה
מחיר למפגש: 40 ₪ מחיר לסדרה: 160 ₪

כנס “דורות” שהתקיים בפורים היה מוצלח מאוד. מה הלאה?

בחול המועד פסח ייערך כנס “עולמות” 2016, בנושא “מפגשים”. התוכניה המלאה כאן.

אני אשתתף בפאנל “עשרים שנה של מדע בדיוני ופנטזיה” בהנחיית אהוד מימון ויחד עם דידי חנוך ואביגיל נוסבאום.

בנוסף, אעביר את ההרצאה “תרגום – מבוא פנטסטי“, המתאימה מגיל 7 ומעלה, כולל למבוגרים, ומציגה את עולם התרגום בכלל ותרגום מדע בדיוני ופנטזיה בפרט.

הזמנת הכרטיסים המוקדמת כבר התחילה. להתראות שם!

יצא לאור בתרגומי הספר “עיר של נשמות אבודות” מאת קסנדרה קלייר, בסדרת “בני הנפילים” של הוצאת גרף. הספר אמור כבר להימצא בכל חנויות הספרים והמעריצים מוזמנים להשביע את רעבונם.

* * *

בהזדמנות זאת אני שמחה לבשר על כנס מדע בדיוני ופנטזיה חדש – כנס “דורות” שייערך בפורים בחיפה. אני ארצה שם על תרגום, כמובן. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הכנס. אפשר כבר לקנות כרטיסים.

גיליון 22 של “חלומות באספמיה” – כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה, כולל תשעה סיפורים קצרים: סיפורים מקוריים מאת גיא בוסקו, רותם ברוכין ויעל פורמן. סיפורים מתורגמים מאת צ’רלי ג’יין אנדרס, צ’רלס דה לינט, צ’רלס סטרוס, ראמז נעאם, קארל שרודר והאנו רג’ניאמי.

שניים מהסיפורים בתרגום שלי: “הרוח של לייקה ” מאת קארל שרודר ו”רקב ביטים” מאת צ’רלס סטרוס.

אפשר לקנות את הגיליון כקובץ באתר גטבוקס (בהנחה עד יום ראשון הקרוב) ובאתר מנדלי מוכר ספרים.

אגב, בפורים יהיה כנס מדע בדיוני ופנטזיה חדש, והפעם בחיפה.
הפרטים המלאים בדף הפייסבוק של “דורות“

בשנת 1997, במסגרת לימודי באוניברסיטת תל אביב, הגשתי עבודה סמינריונית שהתבססה על הסדרה “מסע בין כוכבים” בכלל וספרי “הדור הבא” שתרגמתי בפרט.
כיוון שמצאתי אותה בין כל מיני קבצים מהעבר, וחובבי מס”ב הביעו בה עניין, אני מפרסמת אותה כאן.
בסוף העבודה יש ביבליוגרפיה וכן נספח על ההיסטוריה של “מסע בין כוכבים”.
קוראים יקרים, אנא זיכרו שהטקסט נכתב לפני עשרים שנה כמעט, ואל תשפטו אותו לחומרה.

מה דעתכם: מה השתנה מאז במדיה ובמציאות? אילו היבטים ביחסים בין המינים ובהצגה שלהם לא השתנו? אשמח לשמוע בתגובות.

בנוסף, אני ממליצה על האתר הבא, שמתמקד בתלבושות של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”.
 

עבודה סמינריונית

תקציר:

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מודל העולם העתידי המוצג בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, ולראות האם קיים בו שוויון בין גברים ונשים. השערת המחקר היתה שהספרים ינסו להציג עולם שיוויוני לחלוטין, אך ישתמשו בסטראוטיפים ובגישות האופיינים לתקופתנו-אנו.

שני חלקיה של הנחת היסוד אושרו במהלך המחקר. מבחינת החלק הראשון, התגלו דמויות נשיות בכל רמות התפקידים המוצגים בסדרה, כולל עמדות שלטון וכוח; נשים ממלאות גם תפקידים הנחשבים היום ל‘גבריים’, יוזמות פעולות שונות, מסוגלות לפעול באלימות ובנחישות וגם להציל את המצב, ולא רק לחכות לאביר על סוס לבן. על-פי העמדה הרישמית של הסדרה, גברים ונשים שווים בכל. בפרק ששמו “The Perfect Mate” דר’ קראשר מסבירה לאורחת על הספינה כי לפני מאות שנים חשבו בכדור הארץ כי נשים נחותות מגברים, אך מזה זמן רב אין הדבר כך, וכל אזרחי הפדרציה שווים בזכויותיהם.

מבחינת החלק השני, בדיקה מדוקדקת יותר של מספר הדמויות הנשיות והגבריות והתפקידים אותם הן ממלאות מגלה כי רוב עמדות הכוח והשלטון נתונות עדיין בידי גברים, כי הדמויות הנשיות מהוות רק כשליש מכלל הדמויות בספרים, וכי היחס אליהן במקרים רבים זהה ליחס אליהן היום, בארה”ב של שנות התשעים.
להמשך הקטע →

אתם מוזמנים לצפות בשיח מתרגמות כיפי במיוחד.
באתר פאנטום VOD עלה לצפייה תיעוד הפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” שנערך בכנס אייקון האחרון. כדאי לבקר באתר, המלא חומר עשיר של הרצאות ופאנלים מכנסים קודמים.

המשתתפות בפאנל וספרי המסע בזמן שתירגמו:

חמוטל ילין: מתרגמת (נוסעים בזמן אינם מתים / ג’ק מקדוויט; מכונת הזמן המקרית / ג’ו הלדמן), עורכת ומרצה.

ורד טוכטרמן: מתרגמת (שערי אנוביס / טים פאוורס; האפלה / קוני ויליס), סופרת וחובבת.

ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת (קיסר / סטיב בקסטר; צפירת הרגעה / קוני ויליס; עיר הזמן / דיאנה וין ג’ונס, שניהם טרם יצאו לאור).

בפסטיבל אייקון האחרון הנחיתי שלושה פאנלים, ונהניתי מאוד ממהמשתתפים והקהל.
הפאנל הראשון, ממש עם פתיחת הכנס, היה “המתרגמת של הנוסע בזמן” – שיחה על ספרי מסע בזמן ותרגומם לעברית. חברותי ורד טוכטרמן וחמוטל ילין ואני הצגנו ספרי מסע בזמן, בעיקר כאלה שתרגמנו בעצמנו, אבל לא רק (מלכתחילה ארגנתי את הפאנל בעקבות הקריאה בסדרת “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, שאת שני ספריה הראשונים תרגם לעברית ארז אשרוב).
דיברנו באופן כללי על מסע בזמן, שיכול להיעשות טכנולוגית (מכשיר/מכונת זמן, כמו בספריה של קוני ויליס או ב”נוסעים בזמן אינם מתים” ועוד) או מיסטית (בספרים של גבלדון או באמצעות כוחותיהם של הדרקונים בסדרת פרן של מק’קאפרי). דנו בקיומו האפשרי של אלוהים או כוח עליון אחר בעולם שבו מדובר. שאלנו האם כל אחד יכול לנסוע בזמן או שנדרשת תכונה מיוחדת כלשהי, ושאלת ההמשך – האם הנוסע בזמן בודד או שיש איתו אחרים.
אחר כך עברנו כמובן גם לבעיות הספציפיות לתרגום סיפורים כאלה. השפה העברית הרי דלה בזמנים דקדוקיים בהשוואה לאנגלית או שפות אירופאיות אחרות. לפעמים צריך להתפתל כשמדברים על אירוע שמתרחש לפני/אחרי הנקודה הנוכחית שבה הגיבור נמצא בזמן, בעיקר אם יש יותר ממסע אחד או נוסע אחד.
עירוב של תקופות מקשה על המתרגם מבחינת משלבי השפה – איך נאפשר להבחין בין אופן הדיבור של בני תקופות שונות באותו הספר? איך נבהיר שהנוסע בזמן מדבר אחרת מהסובבים אותו בתקופה שאליה הגיע? האנגלית עשירה יותר מהעברית במשלבים, בדיאלקטים מקומיים ועוד.
עדכון: צוות ההסרטה של הכנס תיעד את האירוע, אפשר לראות אותו כאן.

כעבור שעתיים גוייסתי ברגע האחרון להחליף את נעמי כרמי בהנחיית הפאנל “נערות יוצאות להרפתקאות” להמשך הקטע →

לקראת אייקון הקרוב הצבתי לעצמי משימה – להציג סדרת ספרים חדשה לקהל חובבי המד”ב והפנטסיה בארץ. אני אסביר לכם למה היא צריכה להיות חלק מהז’אנר החביב עלינו, ואתם תגידו לי תודה*.

המדובר בסדרה “נוכרייה” (Outlander) מאת דיאנה גבלדון, סיפור של מסע בזמן ושלל הרפתקאות שבאנגלית מונה בינתיים 8 ספרים עבי כרס, ועוד סדרה נספחת וכמה נובלות.
בעקבות המלצה חמה של חברתי קרין און ואחרי שהשמועות הנלהבות על סדרת הטלוויזיה לפי הספרים הגיעו אלי, קניתי קינדל והתחלתי לקרוא. בינתיים עברתי 5 ספרים, למעלה מ-4000 עמודים, והיד עוד נטויה – מדובר בחוויית קריאה סוחפת. אני קוראת את הספרים באנגלית, אבל הראשונים כבר יצאו לאור בעברית (תרגום: ארז אשרוב).
תקציר בשני משפטים: בסוף מלחמת העולם השנייה אחות קרבית בריטית שיוצאת לירח דבש בסקוטלנד נכנסת למעגל אבנים עתיק ונשאבת כמאתיים שנה לאחור, לתקופה שבה האנגלים הם הכובשים והסקוטים הם הפראים המתקוממים. כדי לשרוד היא נאלצת להינשא לפרא אציל במיוחד ועוברת איתו הרפתקאות מסמרות שיער.

כסיפור של מסע בזמן יש לסדרה, לכאורה, מקום בטוח בז’אנר המדע הבדיוני. אבל אני מתרשמת שהיא עדיין לא נקלטה היטב בקהילת החובבים בארץ, וכאן אני נכנסת לעניין. בין השאר, נדון בה בפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” בכנס אייקון הקרוב.
אגב, תעודת היוחסין החזקה ביותר שאני יכולה לתת היא שהסופרת, דיאנה גבלדון, סיפרה שההשראה לכתיבת הספר הראשון הגיעה אליה תוך כדי צפייה בפרק ישן של הסדרה “דוקטור הו”, והמלווה הסקוטי של הדוקטור הוא המקור לשמו של הגיבור האהוב ג’יימי פרייז’ר.

עוד כמה היבטים שמשייכים את Outlander לז’אנר, או סתם מעידים עליה לטובה:

• סדרה רבת כרכים ועמודים
• גיבורה רבת יכולות (עם מומחיות בסכינים)
• גיבור כליל מעלות (אך מיוסר)
• נבל חסר מעצורים (ולא רק אחד)
• שיתוף פעולה מקצועי של הסופרת עם סופר נוסף המתמחה באלפי עמודים רוויי דם – ג’. ר. ר. מרטין
• תיאורי אלימות מזוויעה (יש כאלה שאוהבים את זה)
• סדרת טלויזיה מצליחה (ומוצרים נלווים להכנה עצמית ולרכישה)
• קהילת אוהדים חמה ונלהבת בת עשרים שנה, כולל אתרים, מסורת וכנסים

* מן הסתם יהיו יותר שיסבירו למה אני טועה ויציינו את כל חסרונותיה של הסדרה. הם מתבקשים לעשות זאת בנימוס, אם בכלל. אף אחד לא מושלם, וזה נכון גם לגבי ספרים.

נחתום בשתי תמונות יחסי ציבור מסדרת הטלוויזיה. שימו לב איך קלייר, שבתחילת העלילה (ימין) משתוקקת לחזור למאה העשרים ולבעל שנשאר שם, עוברת (משמאל) להגן בפיגיון על ג’יימי, בעלה השני.

פסטיבל אייקון הוא פסטיבל ארצי שנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, שמתקיים במרכז תל אביב מאז שנת 1998. מדי שנה מושך אליו הפסטיבל קהל של אלפים, צעירים וצעירים ברוחם. השנה יתקיים הפסטיבל זו הפעם ה-19, בתאריכים 29 בספטמבר עד 1 באוקטובר, בחול המועד סוכות.

בשונה ממנהגי בדרך כלל, הפעם אני לא מעבירה בכנס סדנת תרגום, אלא מנחה שני פאנלים:

 
המתרגמת של הנוסע בזמן
יום שלישי, 29/9, 12:00 – 14:00

מסע בזמן הוא אחת ההרפתקאות הגדולות ביותר. כשמתרגמים עוסקים במסע בזמן הם נאלצים לעשות שמיניות באוויר בשפתנו, הדלה בזמנים דקדוקיים. צוות נועז של מתרגמים, שהתמודדו עם הבעיה ביחד או לחוד, יתכנס כדי לספר סיפורים על העבר, ההווה, העתיד והשילובים ביניהם.

המשתתפים בפאנל וספרי המסע בזמן שתירגמו:

חמוטל ילין: מתרגמת (נוסעים בזמן אינם מתים / ג’ק מקדוויט; מכונת הזמן המקרית / ג’ו הלדמן), עורכת ומרצה.

ארז אשרוב: מתרגם (קמט בזמן / מדלן ל’אנגל; נוכרייה, שפירית בענבר / דיאנה גבלדון) ועיתונאי לשעבר.

ורד טוכטרמן: מתרגמת (שערי אנוביס / טים פאוורס; האפלה / קוני ויליס), סופרת וחובבת.

ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת (צפירת הרגעה / קוני ויליס; עיר הזמן / דיאנה וין ג’ונס, שניהם טרם יצאו לאור).

קולמוס משלך – פאן-פיקשן והמבט הנשי
יום חמישי, 1/10, 18:00 – 20:00

לא תמיד החובבים מוכנים לעמוד בצד ורק לצרוך. לא פעם הם מתעקשים לנכס לעצמם עולמות תוכן קיימים ולהשפיע על המתרחש בתוכם. בז’אנרים פופולריים, כמו מדע בדיוני ורומנטיקה, פתחה ספרות החובבים – הפאן-פיקשן – פתח למבט נשי ומאפשרת לבטא תשוקה ואירוטיקה גם כשלא היה להן זכר ביצירה המקורית.

הכניסה מגיל 18 ומעלה, כדי לאפשר לנו לדון גם בדברים שילדים לא אמורים לשמוע עליהם.

המשתתפים בפאנל:

עו”ד גדעון אורבך: מחבר הפאנפיקים “טרילוגיית הפעמון” ו”דמדומי המערב”, לשעבר מנהל אתר הפאנפיקשן ‘המגדל הלבן’.

מיטל אור: אשת תוכן. בעלת דף הפייסבוק והמגזין “הלוחשות לספרים“.

רינת בן אור: קוראת ומבקרת ספרות רומנטית, בעלת דף הפייסבוק והמגזין “הלוחשות לספרים“.

גלי גולן: חובבת מדע בדיוני ופנטזיה, קוראת פאן-פיקשן מאז ומתמיד ומרצה ותיקה.

נבט טחנאי: סטודנטית לתואר שני בספרות אנגלית, טולקינאית ופוטריסטית.

לחצו כאן לתוכניית הכנס, תקצירי האירועים, הזמנת הכרטיסים כבר החלה.

צילום: ניב קלדרון http://wearablevalley.co

LeVar Burton with translator Inbal Saggiv-Nakdimon and a Starfleet Academy novel about Geordi she translated into Hebrew 20 years ago

השחקן והמפיק לבאר ברטון ביקר בארץ בכנס “מעצבים את העתיד” על חינוך וטכנולוגיה, וכדי לצלם סרטונים לתוכנית שלו לעידוד הקריאה אצל ילדים, Reading Rainbow.
ברטון היה חבר בצוות “מסע בין כוכבים – הדור הבא“. הוא גילם את דמותו של ג’ורדי לה-פורג’ ובצילום אנחנו מחזיקים ספר על הרפתקאותיו המוקדמות של ג’ורדי, שאני תירגמתי לפני כעשרים שנה.
כאן אפשר לראות ראיון קצר עם ברטון, וקטע ניכר מהנאום שלו בכנס “מעצבים את העתיד”. כאן יש סרטון שצילם בארץ לתוכנית שלו, ובו הוא נוסע במכונית שמסוגלת לנהוג בעצמה, בעזרת טכנולוגייה של חברת מובייל איי.
הצילום המשותף שלנו נעשה בסוף מפגש קצר שנערך עם מעריצים ביוזמת MindCET. ברטון סיפר על האידיאולוגיה שמובילה אותו זה עשרות שנים: יש לעודד ילדים לקרוא ולהתעניין בטכנולוגיה על מנת לאפשר להם להפיק מעצמם את המרב.
סיפורים בכלל וספרים בפרט, הוא אומר, הם המפתח לחיים מלאים. וילד שאינו מסוגל לקרוא ברמה של כיתה ד’ בגיל המתאים לכיתה ד’, סיכוייו קטנים בהרבה להצליח בחיים. משום כך הוא דואג לחבב את הספרים על ילדים בעזרת טכנולוגיה – טלוויזיה וכיום גם מחשבים וטבלטים, שדרכם מעבירים את התוכן הרצוי לילדים.

והנה כריכת הספר בהגדלה: