לאחרונה השתתפתי בשני ראיונות, וסיפרתי על תחומי העניין שלי: תרגום, מדע בדיוני והיסטוריה של האופנה.
*
הסופר והסוקר רז קלמנוביץ’ אירח אותי בדף הפייסבוק “עולם הספרים של רז“.
*
קרן לנדסמן ואהוד מימון הזמינו אותי להשתתף בפודקאסט שלהם, “עתיד מתמשך“, שעוסק בהיסטוריה של קהילות המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. בעמוד של הפרק אפשר להאזין לו, לקרוא תמלול ולמצוא קישורים רלוונטיים. להמשך הקטע →

בקבוצת הפייסבוק “המלצות אמיתיות על ספרים” התפרסם שאלון איתי, במסגרת סדרה של ראיונות עם האנשים שמאחורי הספרים.

השבוע בפינתנו מאחורי הספרים – המתרגמת ענבל שגיב-נקדימון
בין הספרים שתרגמה: האוטוביוגרפיות של מישל וברק אובמה, “עיר הזמן” ו”אדרות הלחש” מאת דיאנה ווין ג’ונס (עוץ הוצאה לאור), “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק קרוס, “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן ועוד יותר ממאה ושישים ספרים שיצאו לאור עד כה.

 איך הגעת להיות מתרגמת? כמה שנים את בתחום?
אני מתרגמת ספרים מאז שנת 1993, כשהייתי סטודנטית באוניברסיטת תל אביב. למדתי אצל פרופ’ גדעון טורי ז”ל, שהיה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם ומתרגם בעצמו, ובמקביל התחלתי לתרגם ספרים להוצאות לאור.
 מה הספר האחרון שתרגמת?
הספר האחרון שיצא לאור עם תרגום שלי הוא “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה. המקרה שלו יוצא דופן, כי תרגמתי את הסיפור הקלאסי להנאתי לפני שנים רבות, ולא מזמן פנה אלי ראובן מירן מהוצאת נהר וביקש שאתרגם סיפור נוסף. הוא הוציא אותם בספרון מקסים, יחד עם אחרית דבר של ערן סבאג. להמשך הקטע →

לאחרונה השתתפתי בפרויקט “50 נשים על 50 גוונים של אפור” שפורסם ב”הארץ” במלאת עשור לפריצתו של הספר המצליח. אני איפשהו בסוף הרשימה, שפתוחה רק למנויי האתר, כך שקטנים הסיכויים שהגעתם אלי, ודווקא יש לי דברים מעניינים לומר, שמן הסתם לא נכללו במספר המילים המועט שהוקצה לכל מרואיינת.

ראשית, הבהרה: “50 גוונים של אפור” הוא לא הפואנטה. אני לא אוהבת את הספר, נרדמתי בסרט, אני שותפה לרוב הביקורות השליליות על רמת הכתיבה, המסרים בעלילה וכו’. מה שיש לי לומר כמעט לא מתייחס ספציפית אליו.

מה שכן מעניין אותי, כבר שנים רבות, הוא ההיבט החברתי של ז’אנרים פופולריים בכלל ורומנים רומנטיים בפרט. בשנות התשעים כתבתי תזה על תולדות המדע הבדיוני בישראל. למדתי בין השאר על הִתקבלות של יצירות פופולריות. קראתי את הניתוח של אומברטו אקו לספרי ג’יימס בונד, שמסביר את ההנאה שאנחנו שואבים מתבניות מוּכרוֹת ובהמשך יישמתי אותו בהרצאה על ספרי הדרקונים של אן מק’קפרי.
התעמקתי במחקר פורץ הדרך של ג’ניס ראדוויי, “Reading the Romance” – היא דיברה בשנות השמונים עם קוראות רומנטיקה אמריקאיות כדי להבין מה הן מפיקות מהספרים, והתשובות היו שונות מהסטריאוטיפים שכיכבו עד אז, ומופיעים עד היום, על עקרות בית משועממות ומטומטמות. מאז נעשו כמובן ניתוחים נוספים ומתקדמים יותר. בשנה שעברה קראתי גם את הגישה של מאיה רודייל, סופרת רומנטיקה בעצמה שמגדירה אותם “ספרים מסוכנים לבנות“:
להמשך הקטע →

סדרת הספרים “נוכרייה“, וסדרת הטלוויזיה “זרה” המבוססת עליה, מתארות מסעות בזמן בין המאה ה-20 למאה ה-18. השמלה שלובשת קלייר במסעה הראשון בין התקופות שונה בתכלית מהחליפה שהיא מעצבת לעצמה בהמשך. ולא במקרה: בגדיהן של הדמויות מִתְבלים, עוברים מיד ליד ומשנים גזרות וסוגי בד, כשהם שוזרים את העבר בעתיד ואת העתיד בעבר. ההרצאה תציג לעומק את התלבושות בארבע העונות ששודרו ובעונה החמישית העתידית, כולל סיפורים מאחורי הקלעים של אתרי הצילומים בסקוטלנד.

* ההרצאה תהיה בתאריך 15.10.19, בשעה 18:00, באולם 2 של אשכול פיס, בי”ס עירוני א’ בתל אביב, רחוב שפרינצק 4.
* אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה – בסוף ההרצאה כבר תדעו הכל, כולל ספויילרים.
* באירוע הפייסבוק של ההרצאה תוכלו לראות חומר מקדים ולשלוח לי שאלות.
* מעט מהחומר שיובא בתחילת ההרצאה הוצג כבר בהרצאתי “מה תלבשי למסע בזמן?” בכנס אייקון 2016. ההרצאה הפעם ארוכה ומקיפה יותר.
*לרכישת כרטיסים לחצו כאן.

הקיץ אני נוסעת לאדינבורו, ללימודי ספרות סקוטית. אוניברסיטאות סקוטלנד מציעות לסטודנטים מרחבי העולם לימודי קיץ בספרות וכתיבה. התוכנית נותנת מלגות למתרגמים מקצועיים עם עניין בתרבות הסקוטית, וברגע שחברתי יעל כהנא-שדמי שלחה לי את המידע התלהבתי והגשתי בקשה. כי אני מתרגמת עם עניין עז בסקוטלנד :-). סיפרתי בין השאר על התרגום של “שם צופן וריטי” מאת אליזבת וויין, שאחת הגיבורות שלו סקוטית ומדברת לפעמים במבטא בולט או במילים מיוחדות לאנגלית הסקוטית (אם כי לא בגאלית, שזאת כבר בעיה אחרת).
לשמחתי קיבלתי את המלגה ובאוגוסט הקרוב, בזמן פסטיבל אדינבורו, אני אגור במעונות הסטודנטים ואזכה לתוכנית לימודים עשירה אך מרווחת, כולל השתתפות באירועי תרבות וזמן לטייל ולחוות את העיר וסביבתה. מלבד פסטיבל התיאטרון המוכר יש גם אירועי אמנות, קולנוע ופסטיבל ספרים בינלאומי גדול. אני מקווה לחוויות תרבותיות רבות ולמזג אוויר נעים.
חומר הלימוד לקורס נמסר מראש, וכבר קראתי את הספרים, הסיפורים, השירים והמחזות שניתנו. רובם לא תורגמו לעברית. בהמשך הבאתי סקירות קצרות על חלק מהם, עם רשמיי האישיים מקריאה, לפני התעמקות במסגרת הלימודים.
מה המאפיינים הייחודיים של הספרות הסקוטית? כרגע אני לא יכולה לומר. סופרים גדולים ומפורסמים שנולדו או חיו בסקוטלנד מוּכרים כחלק מהספרות האנגלית, מארתור קונאן דויל ועד ג’. ק. רולינג. מעטים, כמו וולטר סקוט ורוברט ברנס, נקראים בעולם כסקוטים במובהק, כולל מאפייני שפה מקומיים ייחודיים. כשאחזור, אדע יותר, ואדווח.
להמשך הקטע →

קוראי הוותיקים מכירים כבר את החיבה שלי לסדרת הספרים “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון ולסדרת הטלוויזיה לפיה. ההתפעלות שלי מהתלבושות בסדרת הטלוויזיה הביאה אותי להרצות עליהן, ובהמשך על תלבושות היסטוריות מקוריות. בחודש מאי עשינו טיול בסקוטלנד, שכלל ביקור באתרי ההתרחשות והצילומים של הסיפור. למען השעשוע לקחתי איתי בובות של הדמויות מסדרת הטלוויזיה וצילמתי אותן שם. אתם מוזמנים לקרוא כתבה שלי על הטיול הזה, שהתפרסמה אתמול במוסף סוף השבוע של “גלובס.”
לצפייה בשאר הצילומים של הבובות בטיול בסקוטלנד לחצו כאן.

בכנס אייקון הקרוב שייערך בסוכות אני מעבירה הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות ותחפושות עדכניות בהשראתן. בואו לראות שמלות מופלאות מהעבר ושחזורים או שכלולים שלהן הנעשים כיום.

ההשראה לתחפושת נפלאה יכולה להגיע משלל מקורות – סרטי דיסני כמו “היפה והחיה”, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה כמו “פיירפליי” ו”זרה” (Outlander) וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה שלי תכירו את כל השכבות של התלבושות המפוארות, כולל מחוך, קרינולינות וחצאיות תחתוניות. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים.

שימו לב – האירוע מוגדר “סדנה תיאורטית”, והוא הרצאה מלווה מצגת צילומים שתלווה אתכם בדרך לקוספליי או לתלבושת היסטורית. הפעם אני מבטיחה להשאיר זמן לשאלות.

ההרצאה תתקיים ביום שני 9.10 בשעה 14:00 במתחם אשכול פיס, עירוני א’ וסינמטק ת”א. לחצו כאן כדי להגיע לאירוע בתוכניית אייקון ולהזמין כרטיסים.

אם לא נוח לכם להגיע להרצאה במועד זה תוכלו להזמין אותי להרצות אצלכם בחוג בית, ספרייה או מקום אחר המתאים לכך. אני מתאימה את הנושאים והדוגמאות לקהל, ושמחה לענות על שאלות. להזמנת הרצאה נא ללחוץ כאן.

לפרסומים נוספים בנושא תלבושות הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

דף האירוע בפייסבוק

איור – Auguste Racinet

הרצאתי בכנס “עולמות” שנערך בפסח בתל אביב עסקה בהיסטוריה של תלבושות נשים, תוך שימת דגש על נוחות ואי נוחות בכלל, ובכל הנוגע לכיסים בפרט.
בצילום מופיעות בל וסינדרלה מקסימות מהכנס, גאיה קיי וענבר ארוסי, שמדגימות איך נכנס אייפון לכיס בסגנון המאה ה-18.

ההרצאה הוסרטה במלואה, ואפשר לצפות בה כאן.

אם הנושא נשמע מעניין, הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

רשימה חלקית של המקורות שנעזרתי בהם להכנת ההרצאה נמצאת בפוסט הזה.

אשמח לבוא להעביר את ההרצאה הזאת ואחרות גם אצלכם: בחוג בית, ספרייה, מועדון קריאה או מסגרת אחרת. אפשר ליצור איתי קשר בתגובות.

הרצאתי בכנס “עולמות” שנערך בפסח בתל אביב עסקה בהיסטוריה של תלבושות נשים, תוך שימת דגש על נוחות ואי נוחות בכלל, ובכל הנוגע לכיסים בפרט.

ההרצאה הוסרטה, ואפשר לצפות בה כאן.

אם הנושא נשמע מעניין, הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

להלן רשימה חלקית של המקורות שנעזרתי בהם להכנת ההרצאה:

Stitches in Time: The Story of the Clothes We Wear by Lucy Adlington
http://www.spectator.co.uk/2011/06/the-power-of-a-pocket/ להמשך הקטע →

בשבוע שעבר השתתפתי ביום העיון “טקסטיל, לבוש וחושים” במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. תקציר ההרצאה שלי וסרטון של התחלתה מובאים בהמשך.

שאר ההרצאות היו מעניינות מאוד, ובחלקן היו נקודות השקה ברורות לנושא שבו אני עסקתי, למשל כאשר ד”ר שושנה מרזל דיברה על צליל הטקסטיל ברומן הצרפתי של המאה התשע-עשרה. המילה “פְרוּ-פְרוּ”, שמבטאת אוושת בגדים, נכנסה לשימוש בערך בתקופה שבה קלייר וג’יימי נמצאים בחצר המלוכה של לואי ה-15 בוורסאי. הרצאתה של ד”ר נעמה סוקניק על תעשיית הזיופים בת אלפיים שנה כללה הסברים על שיטות צביעה של אריגים, הרלוונטית לפאלטות הצבעים השונות בשתי העונות של “אאוטלנדר” והרצאתה של טלי פרלסון על החגורה נכונה גם לצללית האופיינית של שמלות המאה ה-18, המנגידות בין חלק עליון הדוק לחצאית רחבה מאוד.

אישה בת המאה ה-20 במחוכי המאה ה-18. איך המעטפת השונה מעצבת את הגוף, את צורתו ואת תנועותיו, ובמה האישה המודרנית נבדלת מן הסובבות אותה? איך מדים שונים מאפשרים לשחקן אחד לגלם שתי דמויות שונות, בעלות קווי אופי דומים ונפרדים גם יחד? להמשך הקטע →

בעוד כחודש, ב-16.3.2017, אשתתף בכנס מרתק בשנקר. הכניסה חופשית לקהל הרחב, אשמח לראותכם.

כיצד התלבשו ילדים בארץ ישראל של ראשית ההתיישבות העברית? מה היה תפקידה של המטפחת האדומה בכרזות הציוניות ואיזה לבוש מומלץ לבחור למסע בזמן? חוקרים, יוצרים ואנשי אקדמיה מובילים יפגשו בכנס “טקסטיל, לבוש וחושים” ויעסקו במרחב שבין תפישות, חושים ומופעים של עולם הטקסטיל.

במסגרת שיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב טקסטיל והיחידה ללימודי תרבות, יבחנו משתתפי הכנס היבטים היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים של טקסטיל ולבוש – מהעבר הרחוק עד לימינו אנו.

תכנית הכנס עשירה בהרצאות שאורך כל אחת מהן כעשרים דקות:
להמשך הקטע →

בפורים יערך, זאת השנה השנייה, כנס דורות לפנטזיה ולמדע בדיוני בחיפה.
התוכניה עשירה בהרצאות וסדנאות מסקרנות, ואני ממליצה מאוד להיכנס, לעבור עליה, ולהזמין כרטיסים מראש – בשנה שעברה כולם נמכרו לפני תחילת הכנס.
בניגוד לכנסים אחרים, ב”דורות” הכרטיס יומי ויש אפשרות גם לכרטיס משפחתי.
אני אעביר בכנס בשעה 15:00 את הרצאתי המורחבת “מה תלבשי למסע בזמן?”:
איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. מעצבת התלבושות טרי דרסבך תפרה לעולם שיצרה הסופרת דיאנה גבלדון אדרת מרהיבה של אלפי פריטים מבדי צמר ומשי. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.
ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

המתעניינים בנושא ההרצאה בפרט ותלבושות היסטוריות בכלל מוזמנים בחום להצטרף לעמוד החדש שלי בפייסבוק: “מה תלבשו למסע בזמן?” שבו אני מפרסמת קישורים ומאמרים ממקורות שונים.

בכנס אייקון שנערך בסוכות הרציתי על עיצוב התלבושות בסדרת הטלוויזיה “זרה”, המבוססת על ספרי “נוכריה” מאת דיאנה גבלדון. הזמן היה קצר ולכן הבטחתי לכתוב כאן בפירוט על אחת השמלות, שלא הספקתי לדון בה בהרצאה.

מעצבת התלבושות של סדרת הטלוויזיה, טרי דרסבך, הסתמכה בין השאר על ציורים מן המאה ה-18 ליצירת השמלות המפוארות שנלבשות בפריז של לואי ה-15.

אחת מהן נעשתה לפי דגם מוכר באמנות, המכונה “שמלת ואן דייק”, על שם הצייר הפלמי בן המאה ה-17. אנתוני ואן דייק צייר פורטרטים רבים של נשים בסגנון שמלה מסוים. כפי שניתן לקרוא כאן, מאפייניה העיקרים הם: צבעי שחור-לבן, שימוש בבדי סאטן חלקים , שרוולים נפוחים (לפעמים עם חריצים) קשורים בסרטים, תחרה במחשוף ובחפתים, תכשיטים המקשטים את השמלה בצורה אי-סימטרית.
הנה שניים מציוריו של ואן דייק (לחצו על כל תמונה כדי להגדילה):

ציורים נוספים שלו אפשר לראות בין השאר כאן.
להמשך הקטע →

לקראת כנס אייקון שייערך בסוכות אני מכינה הרצאה ומצגת של התלבושות המרהיבות מסדרת הטלוויזיה “זרה” על פי הספר “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון.

איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.

ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

כדי להכין אותה הסתמכתי על שלל מקורות, שחלקם מובאים בהמשך לטובת המתעניינים בנושא: להמשך הקטע →

היום בשעה חמש תשודר בגלי צה”ל התוכנית “ספרים, רבותי, ספרים” שתקדיש פינה לג’יין אוסטן, לכבוד יום השנה ה-199 לפטירתה, שחל השבוע וציפי גון-גרוס תקריא קטע מתוך “ליידי סוזן” בתרגומי.
בנוסף, במוסף “הארץ” יש כתבה מרתקת מאת נעה מנהיים על גלגוליו השונים של רומן המכתבים לאורך השנים, כולל אזכור של “ליידי סוזן”, הכתוב בסוגה זאת (הידעתם שגם “תבונה ורגישות” נכתב מלכתחילה כרומן מכתבים? אוסטן שינתה את צורתו בהמשך, ורק אז הוציאה אותו לאור).
המתעניינים בסרט “אהבה וידידות” על פי “ליידי סוזן” מוזמנים לקרוא כתבה המתמקדת בתלבושות הסרט ולראות את הכוכבת, קייט בקינסייל, מפרשנת בשנינות כללי נימוסין של המאה השמונה-עשרה.

אפרופו תלבושות מן המאה השמונה-עשרה, כנראה שהעניין שלי בסדרת הספרים והסרטים “נוכרייה“, כבר נודע ברבים…

בשנה האחרונה נחשפתי הרבה מאוד לדיאלקטים הסקוטיים של השפה האנגלית. כפי שכתבתי כבר, התמודדתי עם הייחודיות של הסקוטית בתרגום “שם צופן: וריטי“, כיוון שאחת מגיבורות הספר היא סקוטית גאה (וגם בני משפחתה, מן הסתם). המבטא והדיאלקט הסקוטיים משמשים לאיפיון הדמויות האלה – למשל כאשר המבטא מתחזק אצלן בשעת כעס.
לפי הסטריאוטיפ, הסקוטים נחשבים לפראים של האיים הבריטיים. משום כך, במאמר ההומוריסטי שמסתובב באינטרנט (ומיוחס בשגגה לג’ון קליז) כתוב עליהם “הסקוטים העלו את רמת הכוננות שלהם מ’מעוצבנים’ ל’נחסל את הממזרים’. אין להם רמות כוננות אחרות. משום כך הם מוצבים כבר 300 שנה בקו החזית של הצבא הבריטי.”
לסקוטית יש מקום מרכזי גם בספר “נוכריה” מאת דיאנה גבלדון ובעיבוד שלו לסדרת טלוויזיה (Outlander). הדיבור של הדמויות הסקוטיות שונה במובהק מזה של האנגלים. השוני מתבטא במבטא, באוצר מילים וגם בדקדוק. גבלדון, למשל, שמה בפיהם של סקוטים משפטים שיש בהם AND במקום שאנגלים היו אומרים IF. הם גם אומרים Aye במקום Yes, ועוד ועוד. (בסדרת הטלוויזיה, עוד יותר מאשר בספרים, יש דיאלוגים בגאלית, שהיא שפה אחרת, אבל לא ניכנס לעניין הזה).

מסוקרנים? רוצים לשמוע? כאן יש דוגמאות אודיו של כוכב סדרת הטלוויזיה, השחקן סם יואן, וכאן הוא מקריא סיפור מן העולם של סדרת בני הנפילים שאני מתרגמת. עוד מבטא סקוטי? דיוויד טננט מקריין סרטון שמסביר את תורת היחסות של איינשטיין, לכבוד יום הולדתה המאה. המערכון הזה מפגיש את טננט עם קתרין טייט לשיעור ספרות אנגלית (או אולי סקוטית?). במקום אחר, מומחית הדיאלקטים של Outlander מדגימה את מגוון המבטאים הסקוטיים השונים.

בכתבה בלשנית קצרה מתואר מחקר שעוסק בצלילים בדיאלקטים שונים, תוך התמקדות בצליל ה-R הסקוטי האופייני. בנוסף, מתברר שאוצר המילים הסקוטי העוסק במזג האוויר גדול במיוחד, ויכול להיות אפילו שיש להם יותר מילים לתיאור שלג מאשר לאסקימואים (תודה על הקישורים האלה ליעל כהנא-שדמי). עיסוק בלשני מעמיק יותר בדיאלקט הסקוטי אפשר למצוא כאן וכאן, ואילו כאן יש ניתוח בלשני ספציפי של שון קונרי.

ורק בשביל הקטע, אם נניח חשבתם שהסקוטים נשמעים מוזר, שם המקום הארוך ביותר בוולשית, מוזכר גם כאן.

הצילום לקוח מתוך חשבון אינסטגרם בשם pop.lander, שמשחזר בשיא החמידוּת סצינות מתוך סדרת הטלוויזיה Outlander בעזרת בובות של הדמויות.

לקראת אייקון הקרוב הצבתי לעצמי משימה – להציג סדרת ספרים חדשה לקהל חובבי המד”ב והפנטסיה בארץ. אני אסביר לכם למה היא צריכה להיות חלק מהז’אנר החביב עלינו, ואתם תגידו לי תודה*.

המדובר בסדרה “נוכרייה” (Outlander) מאת דיאנה גבלדון, סיפור של מסע בזמן ושלל הרפתקאות שבאנגלית מונה בינתיים 8 ספרים עבי כרס, ועוד סדרה נספחת וכמה נובלות.
בעקבות המלצה חמה של חברתי קרין און ואחרי שהשמועות הנלהבות על סדרת הטלוויזיה לפי הספרים הגיעו אלי, קניתי קינדל והתחלתי לקרוא. בינתיים עברתי 5 ספרים, למעלה מ-4000 עמודים, והיד עוד נטויה – מדובר בחוויית קריאה סוחפת. אני קוראת את הספרים באנגלית, אבל הראשונים כבר יצאו לאור בעברית (תרגום: ארז אשרוב).
תקציר בשני משפטים: בסוף מלחמת העולם השנייה אחות קרבית בריטית שיוצאת לירח דבש בסקוטלנד נכנסת למעגל אבנים עתיק ונשאבת כמאתיים שנה לאחור, לתקופה שבה האנגלים הם הכובשים והסקוטים הם הפראים המתקוממים. כדי לשרוד היא נאלצת להינשא לפרא אציל במיוחד ועוברת איתו הרפתקאות מסמרות שיער.

כסיפור של מסע בזמן יש לסדרה, לכאורה, מקום בטוח בז’אנר המדע הבדיוני. אבל אני מתרשמת שהיא עדיין לא נקלטה היטב בקהילת החובבים בארץ, וכאן אני נכנסת לעניין. בין השאר, נדון בה בפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” בכנס אייקון הקרוב.
אגב, תעודת היוחסין החזקה ביותר שאני יכולה לתת היא שהסופרת, דיאנה גבלדון, סיפרה שההשראה לכתיבת הספר הראשון הגיעה אליה תוך כדי צפייה בפרק ישן של הסדרה “דוקטור הו”, והמלווה הסקוטי של הדוקטור הוא המקור לשמו של הגיבור האהוב ג’יימי פרייז’ר.

עוד כמה היבטים שמשייכים את Outlander לז’אנר, או סתם מעידים עליה לטובה:

• סדרה רבת כרכים ועמודים
• גיבורה רבת יכולות (עם מומחיות בסכינים)
• גיבור כליל מעלות (אך מיוסר)
• נבל חסר מעצורים (ולא רק אחד)
• שיתוף פעולה מקצועי של הסופרת עם סופר נוסף המתמחה באלפי עמודים רוויי דם – ג’. ר. ר. מרטין
• תיאורי אלימות מזוויעה (יש כאלה שאוהבים את זה)
• סדרת טלויזיה מצליחה (ומוצרים נלווים להכנה עצמית ולרכישה)
• קהילת אוהדים חמה ונלהבת בת עשרים שנה, כולל אתרים, מסורת וכנסים

* מן הסתם יהיו יותר שיסבירו למה אני טועה ויציינו את כל חסרונותיה של הסדרה. הם מתבקשים לעשות זאת בנימוס, אם בכלל. אף אחד לא מושלם, וזה נכון גם לגבי ספרים.

נחתום בשתי תמונות יחסי ציבור מסדרת הטלוויזיה. שימו לב איך קלייר, שבתחילת העלילה (ימין) משתוקקת לחזור למאה העשרים ולבעל שנשאר שם, עוברת (משמאל) להגן בפיגיון על ג’יימי, בעלה השני.