יצא לאור בתרגומי “איך להתעשר” מאת רמית סיטיי (עריכת התרגום: הלית ינאי-לויזון). רב המכר פורץ הדרך של The New York Times ו-Wall Street Journal שחינך דור שלם איך להרוויח יותר, לחסוך יותר ולחיות חיים עשירים.

שבו בבית קפה, תזמינו כמה כוסות קפה שבא לכם ותרגישו חופשיים ליהנות ממה שאתם אוהבים, בלי רגשות אשמה. העיקר שתדעו איך לנהל את החשבונות וההשקעות הנכונים לכם – כאלה שיגדילו עבורכם את הכסף באופן אוטומטי.

רמיט סייתי, מומחה לכלכלת הפרט שזכה לכינוי “קוסם העושר” ב־Forbes ו”הגורו החדש בשכונה” ב־Fortune מציג כאן תוכנית בת שישה שבועות, פשוטה, ממוקדת, בלי בולשיט, שפשוט עובדת.

בספר תגלו:

איך להיפטר מהחובות הרבה יותר מהר ממה שחשבתם
איך לחסוך מאות ואף אלפי שקלים בחודש – ולהמשיך לקנות את מה שאתם אוהבים
שיטת השקעה “שגר ושכח” שמביסה את יועצי ההשקעות במשחק שלהם
איך לפתוח חשבונות בנק משתלמים באמת – בלי עמלות ובלי כאב ראש
איך רמיט מנהל את הכסף שלו באופן אוטומטי – ואיך גם אתם יכולים
איך להתמודד עם רכישת רכב, קניית דירה, מימון חתונה, גידול ילדים ועוד – בלי לחץ
ואפילו: מה בדיוק לומר כשמבקשים העלאה בשכר – מילה במילה

איך להתעשר הוא מדריך מעשי, ישיר, חכם וגם מצחיק שייתן לכם ביטחון, כלים, וחופש כלכלי – לתמיד.

*****

כאשר “איך להתעשר” בתרגומי יצא לאור, נכנסתי לאתר של הוצאת מטר וראיתי מיד אחריו את הספר “מרגו צריכה כסף”. משום מה החלטתי שגם הוא ספר עיון פיננסי, המיועד לצעירים, וביקשתי שישלחו לי את שניהם ביחד, כדי שאוכל לעניין את בני ביתי הצעירים בנושא החשוב.

ובכן, טעיתי. אבל הרווח כולו שלי. “מרגו” קליל וסוחף, כתוב היטב ונוגע ללב. מצד שני, הוא פחות מתאים לילדים שלי. זהו סיפורה של צעירה חכמה ורגישה מבית לא כל כך טוב, שנכנסת להיריון מהמרצה שלה בקולג’, ומרגע שהיא מחליטה ללדת את התינוק ולגדל אותו בעצמה, נאלצת להתמודד עם המציאות הלא פשוטה הכרוכה באמהות חד הורית.
“איך להתעשר” נותן הנחיות מפורטות, שלב אחרי שלב, לביסוס עתיד פיננסי דרך התנהלות נכונה מול הבנקים, חסכון בהוצאות תוך שמירה על איכות חיים והשקעות שיאפשרו צבירת הון לקראת הפרישה. שעשע אותי לראות אצל “מרגו” התייחסות לחלק מהנושאים האלה, למשל כשאבא שלה עוזר לה לפתוח חשבון בנק מתאים, לקבל החזר הוצאות על ביטוח בריאות ולשלם מיסים רבעוניים.
אין ספק שהספר של סייתי יכול לעזור לה לתכנן את עתידה הכלכלי, ובכלל לשנות גישה בנושאים שונים: “מרגו לא ידעה שהיא כל כך אוהבת כסף. למעשה, בסרטים ובתוכניות הטלוויזיה שצפתה בהם ובספרים שקראה, הדמויות שהחשיבו כסף היו הדמויות השליליות. וכיוון שהיא רצתה להיות טובה, היא הקפידה לא לחשוב הרבה על כסף. עכשיו חשבה שאולי כל הסרטים האלה של דיסני הם בסך הכול תעמולה שנועדה לוודא שאנשים עניים יהיו שמחים בחלקם. אולי אנחנו עניים, אבל אנחנו מלח הארץ, ואנחנו יודעים מה חשוב באמת. עשירים מושחתים בגלל עושרם הדוחה – תראו את קרואלה דה ויל! אבל טוב או רע, לכל דולר ודולר היה כוח. כוח להעסיק עורך דין, כוח לשלוט בזמן שלה, כוח לשנות את הופעתה, כוח לתבוע יחס מכבד. כוח להיות מי שהיא רוצה להיות”.
זאת דרך ספרותית יותר לבטא את מה שכותב סייתי עצמו בתחילת ספרו, כשהוא מתאר את ההבדלים בין המהדורה הקודמת לזאת המעודכנת: “הטעות הראשונה שלי היתה שלא עסקתי ברגשות שנוגעים לכסף. הקדשתי זמן לעיסוק בפרטי הפרטים של ההתנהלות הכלכלית האישית – נתתי לכם תסריטים מושלמים ברמת המילה לביטול חיובים על איחורים בתשלום, הקצאת הנכסים המדויקת שלי בהשקעות, ואפילו איך לנהל את הכסף עם בן או בת הזוג – אבל אם לא מתמודדים על התסריטים הנסתרים שלנו לגבי כסף, שום דבר מכל אלה לא משנה. תסריטים נסתרים הם המסרים שספגתם מהוריכם ומהחברה הם מנחים את החלטותיכם במשך עשורים – לעתים קרובות בלי שאתם אפילו מודעים לכך… במהדורה הזאת אראה לכם את התסריטים השכיחים והמשפיעים ביותר לגבי כסף – ואיך להביס אותם.”
הפתעה נוספת היא עד כמה “מרגו צריכה כסף” הזכיר לי דווקא את ג’יין אוסטן. “גאווה ודעה קדומה” נפתח בשורה האלמותית “מן המפורסמות היא שרווק בעל אמצעים זקוק לרעיה”, ובכך מעמיד אותנו הישר מול המציאות, והמציאות היא שכסף מסובב את העולם. אצל “מרגו” העניין ישיר עוד יותר, כבר בשם הספר. וכפי שהגיבורות של אוסטן צריכות לנווט את דרכן בחברה של זמנן, כך מרגו בתקופתנו. כללי ההתנהלות חלקם גלויים וחלקם סמויים, אבל בכל מקרה נשים צעירות נתונות בהם למכבש של לחצים, שרבים מהם נוגעים למיניותן. אליזבת בנט סופגת גינויים על קרסול מרובב בבוץ, בעוד מרגו חושפת הרבה יותר מגופה, אבל שתיהן נאבקות על זהותן ועל האמת שלהן. ובלי יותר מדי ספויילרים, כמו במוטו שנבחר למהדורה המוערת של “גאווה ודעה קדומה”: “גם אם אחרי טלטלות קלות, לדמויות שלי יהיה כל מה שליבן חפץ”, וכך גם אצל מרגו, אפילו אם לא בדרך שהיא חשבה.
מרגו צריכה כסף / רופי תורפ. הוצאת מטר, תרגום: לי עברון