או: צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.

בימים אלה אני מתרגמת ספר שעוסק באירועי מפתח שונים לאורך ההיסטוריה. כאשר יצא לאור, וישב על מדפים בספריות פרטיות וציבוריות, אנשים יראו בו מקור מוסמך, בדומה לצורה שבה אני מסתמכת היום על ספרי עיון קיימים. אבל האם באמת אפשר לסמוך עליהם? על כולם?
כבר הבאתי בעבר קטעים מתוך מכתב שכתב סבי, שמואל שגיב. הוא מתלונן על טעויות שנכנסו בשלבי העריכה לתרגום שלו לספר “יקטרינה הגדולה”. למשל זאת: “ברוסיה, כמו, להבדיל באלף אלפי הבדלות, בישראל לא היה “קנצלר”. לכן השתמשתי במילה “ראש ממשלה”. מה שאין כך בספר.” במקרה הזה אני סומכת את ידי על דבריו של סבא, שעל פי מולדתו (רוסיה) והשכלתו (סורבון) אין לי ספק שהיה בקיא בחומריו של הספר בו מדובר. אבל יש כאן הוכחה נוספת לבעייתיות – הרי אם הייתי לוקחת את הספר המודפס כמקור בר-סמכא הייתי עלולה לדלות מתוכו טעויות שנכנסו בשלבי העריכה!
ומה לגבי ספרים אחרים? האם האנשים שתרגמו (או כתבו) אותם לפני שלושים, עשרים ועשר שנים היו כולם חכמים ובקיאים להפליא? והרי המקורות שעמדו לרשותם מעטים בהרבה מאלה שעומדים לרשותי היום, בעידן הרשת הכלל עולמית, ממש בקצות האצבעות. בהרצאה מרתקת של אסף ברטוב, המייסד והעורך של פרויקט בן יהודה, הוא סיפר על הבדיקות שהוא נדרש להן כאשר מדווחים לו על טעות באחד הטקסטים (שגיאת ניקוד, למשל): הוא בודק בספר המקורי, אם זה בהישג יד, ובמילונים. אבל גם במקורות האלה יש לפעמים סתירות ו/או טעויות.
כמו תמיד, אין תחליף לידע מוסמך ולשכל ישר, גם כאשר השאלה היא על מי לסמוך.

מטבע הדברים חלק הארי בעבודה הנוכחית איננו הצד הניסוחי של התרגום, אלא הצד העובדתי. או במילים אחרות: איך זה בעברית? אני לא נדרשת לאמת את העובדות ההיסטוריות כפי שהן מופיעות בספר, אלא לתרגם אותן בצורה הטובה והברורה ביותר לעברית. ולשם כך אני מחפשת את הצורה הנכונה ו/או המקובלת לשמותיהם של אנשים, מקומות, ארגונים ואירועים.
טוב, בשביל זה יש גוגל, נכון? נכון. אבל…
איך אני יכולה לדעת שמה שאני מוצאת בגוגל נכון? אם משהו מופיע בגוגל עשר פעמים, מאה פעמים, עשרת אלפים פעמים, האם הוא נכון בהכרח? ברור שלא. יש להפעיל שיקול דעת ולבחון את האמינות של המקורות שמופיעים ברשת.

ויקיפדיה, למשל, לא רק מופיעה במקומות הראשונים בתוצאות החיפוש של גוגל, היא גם מופיעה בהן פעמים רבות. המידע של ויקיפדיה משוכפל באתרים נוספים, לעיתים בצורה זהה ולעיתים בשינויי ניסוח קלים. לויקיפדיה יתרונות עצומים, הנובעים מהיותה מיזם שיתופי של הגולשים, ולדעתי היא פרויקט נהדר. מצד שני, גם חסרונותיה ידועים, ואי אפשר להסתמך עליה כמקור יחיד. על החסרונות האינהרנטיים האלה של האנציקלופדיה החופשית באנגלית נוספים חסרונות נוספים כשמדובר בגרסה העברית. חוסר אחידות בתעתוקים נפוץ בין ערכים שונים. ערכים רבים מתורגמים מלועזית בידי מתנדבים, ואלה מטבע הדברים אינם מתרגמים מקצועיים. למעשה, יש בויקיפדיה העברית אפילו דף שמוקדש לשגיאות תרגום נפוצות. עם זאת, ויקיפדיה בהחלט יכולה לשמש נקודת מוצא לחיפושים נוספים.

אנציקלופדיה ynet היא מקור מצוין למידע. בספריה הוירטואלית של מט”ח מרוכזים מקורות בנושאים שונים, כולל מאמרים מכתבי עת וחלקים מספרי לימוד. המאגר מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים, וכולל פרטים ביבליוגרפיים על כל פריט. יש גם הפניות לאתרים חיצוניים, רובם ברמה גבוהה. רק לשם הדוגמה, הנה רשימת הקטעים המופיעים שם מתוך הספר “מגלים וממציאים : משנים את פני עולמנו” מאת סטיבן ס’ הול בתרגום עמנואל לוטם.
חיפוש ברשת מעלה גם שפע רב של עבודות וסיכומים, החל מעבודות אקדמיות ועד לסיכומים של סטודנטים ומצגות של תלמידי תיכון. לא תמיד ברור מה המקור ומי הכותב, ואת רמת האמינות של עבודות כאלה אפשר לאמוד לפי רמת הטקסט, כמות המקורות הביבליוגרפיים המצוינים בו, וגם האתר שבו הוא מופיע – אתר של מוסד אקדמי מופיע בדרך כלל בסיומת הכוללת את האותיות ac ואילו מוסדות לימוד נמוכים יותר עשויים להופיע בסיומת k12. עדיף להיזהר מפרי עטם של תלמידי תיכון, הנפוץ כשמדובר בנושאים הנלמדים לבגרות, אם כי שכיחות של מונח במקורות כאלה יכולה להעיד על המידה שבה הוא מקובל.
אתר מצוין המרכז מקורות בלועזית הוא www.answers.com (שמקורו ישראלי). מעבר לתוצאות שהוא מביא מויקיפדיה באנגלית הוא נותן גם ערכים ממילונים ואנציקלופדיות כמו בריטניקה, קולומביה, וכן מקורות ספציפיים יותר. לפעמים אפשר למצוא בהם הנחיות להגיית שמות או אפילו הקלטה של השם, לצורך התעתוק לעברית.