עולמות 2014 – סלפי קבוצתי

העברתי כבר כמה סדנאות תרגום בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה, כולל בכנס “עולמות” שהתקיים בשבוע שעבר. הכנס היה מוצלח במיוחד, כל הכבוד לצוות המארגן.

סדנת התרגום שלי נקראת “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות“, ושמה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה הוא בעיני מעין “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
בכל פעם שאני מעבירה סדנה בכנס אני בוחרת כשני עמודים מתוך ספר שתרגמתי ומבקשת מן הנרשמים לסדנה לתרגם בעצמם. במפגש אנחנו יוצאים מתוך מה שעולה מן הטקסט הספציפי לדיון כללי יותר בסוגיות תרגומיות: ניתוח והבנה של טקסט, התאמה לקהל היעד, מונחים טכניים (אמיתיים ומומצאים), דיאלוגים אמינים ועוד.
הטקסט שנתתי הפעם היה תחילת פרק 13 מתוך הספר “תלת-ממד“, וכלל את הקטע שכבר כתבתי עליו, על המשכפל מסדרת “מסע בין כוכבים”. להמשך הקטע →

לא.
אני מתרגמת טקסטים כתובים מאנגלית לעברית. ואילו מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור, בזמן הדיבור (תרגום סימולטני) או מיד אחריו (תרגום עוקב).
עם זאת, בזמן האחרון יצא לי להתנסות בשני סוגי תרגום שאני לא עוסקת בהם בדרך כלל.

ראשית, תרגמתי כתוביות – לסרטוני הדרכה ולסיטקום עתיק שמצאתי בשביל הבן שלי ביוטיוב. (מה חשבתם שילדים של מתרגמות מקבלים, חשמל חינם? לכל היותר הם מקבלים פטור מקריאת טקסטים שלא מנוקדים נכון וכבוד בחנויות ספרים.)

היה נחמד ללמוד להשתמש בתוכנה מיוחדת, שמאפשרת תרגום של קובץ כתוביות קיים. מצד שני, גיליתי על בשרי שהתהליך ארוך הרבה יותר ממה שנדמה לצופים על הספה, וזה עוד בתוכנית שההומור בה מבוסס על סלפסטיק, יותר מאשר על משחקי מילים.
שביתת מתרגמי הכתוביות, שהתקיימה לפני שבועות מספר, חשפה שאולפני התרגום משלמים שכר מעליב למתרגמים שמקדישים שמונה ואפילו שתים-עשרה שעות לתרגום שעה של סרט, לפעמים מתוך שמיעה (כלומר בלי לקבל את הטקסט כתוב).

שנית, הייתי מתורגמנית לערב אחד, ועוד מעברית לאנגלית דווקא. תמי סירקיס הגיעה ליישוב שלנו עם הרצאה מלאה בתובנות על חברוּת, אוכל והשילוב ביניהם. מן השורה שלפני תלתה בי עיניים נואשות חברה, עולה חדשה מארצות הברית, שלא עמדה בקצב המהיר ובשמות המעדנים שאפשר למצוא בשוק של נתניה.

למזלנו, כבר הכרתי את התוכן מהופעה קודמת, וכך הצלחתי להעביר את מהות הדברים, גם אם לא לתרגם סימולטנית משפט במשפט.

אז מה אני לא עושה בדרך כלל?

• מתרגמת בעל-פה
• מתרגמת כתוביות
• מתרגמת מעברית לאנגלית.

מה אני כן עושה?

• מרצה (למשל בכנס אגודת המתרגמים)
• מעבירה סדנאות תרגום (למשל בכנס עולמות ובספריית משגב )
• ובעיקר מתרגמת מאנגלית לעברית טקסטים כתובים: ספרים, מאמרים, מכתבים ועוד.

(ומדי פעם אני גם מצלמת)

אגב, כבר סיפרתם לחבריכם בצפון הארץ על סדנת התרגום שלי?

ספרו לחבריכם הצפוניים: אני שמחה לבשר על פתיחת סדנת תרגום ספרותי שאעביר בספריית משגב. קוראי האתר הקבועים כבר מכירים אותי ואת תחומי העניין שלי, ביניהם תרגום, שפות, ספרות בכלל ומדע בדיוני בפרט.

אם הגעתם לכאן לכבוד הסדנה, ברוכים הבאים!

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?
אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:
שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.
מספר המקומות מוגבל.
נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

אגב, למשתתפים בסדנת התרגום בכנס עולמות, לחצו כאן למעבר לטקסט הקצר שעליכם לתרגם לקראת המפגש.

פורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

***עדכון, אוקטובר 2021:
אני שמחה לבשר שהסיפור הזה, וסיפור נוסף מעלילותיו של דניאל ובסטר, יצאו לאור בהוצאת נהר, בעריכת תרגום של מיכל ברמן ועם אחרית דבר מאת ערן סבאג.***

כששמעתי לאחרונה את “השטן ירד לג’ורג’יה” (כאן בביצוע של החבובות), הוא הזכיר לי שלפני שנים מספר תירגמתי את הסיפור “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה.
חיפשתי את התרגום וערכתי אותו כדי להעלות אותו לכאן, כי הוא תענוג עסיסי של ממש.
“השטן ודניאל ובסטר” יסודו ב”פאוסט” מאת גתה, והוא משתמש ברעיון העיסקה עם השטן כדי להלל את “אמריקה”, כרעיון מופשט. את הסיפור המקורי אפשר לקרוא בפרויקט גוטנברג, כאן. אפשר לקרוא עוד על הסיפור בויקיפדיה (משום מה השפה היחידה כמעט פרט לאנגלית שמקדישה לו ערך).
אני ממליצה מאוד לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לסיפור, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית “תרמיל” בשנות השישים.
לסיפור מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל ובסטר עצמו, כולל ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.
הנה תחילת הסיפור (אגב, אני מקבלת נקודת בונוס מעצמי כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום):

“השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה

I

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל ובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל ובסטר – דניאל ובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד.
אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ”ך, אברהם, יצחק ויעקב. אמרו, שכאשר הוא קם לדבר, כוכבים ופסים נדלקו בשמיים כמו דגל ענק, ואמרו שפעם הוא קיטרג על נהר וגרם לו לשקוע לתוך האדמה. אמרו, שכאשר צעד ביערות עם חכת הדיג שלו, הורגת-הכול, דגי הטרוטה היו מזנקים מן הנחלים הישר אל תוך כיסיו, כי ידעו שאין כל טעם להיאבק נגדו; וכאשר טען בבית המשפט, היה בכוחו להשמיע את נגינת נבליהם של הקדושים ולהרעיד את האדמה שמתחתיו. כזה מין אדם הוא היה, וחוותו הגדולה במארשפילד היתה ראויה לו. התרנגולות שהוא גידל היו כל כולן בשר לבן, עד לעצמות הרגליים, בפרות טיפלו כמו בילדים, ולאייל הגדול, שלו קרא גוליית, היו קרניים שהתעקלו כקנוקנות צמח מטפס, והוא היה מסוגל להפיל בנגיחה דלת ברזל. אבל דניאל לא היה מין בעל אחוזה אצילי; הוא הכיר את כל דרכי האדמה, והיה קם לאור הנר כדי לדאוג שכל מה שצריך לעשות יעשה. אדם בעל פה כלועו של כלב מסטיף, מצח שגיב כהר, ועיניים בוערות כגחלים – זה היה דניאל ובסטר בשיא ימיו. והמשפט הגדול ביותר שבו טען לא נכתב מעולם בספרים, כיוון שהוא טען בו כנגד השטן, פנים אל פנים ובלא רסן או מושכות. וזה הסיפור ששמעתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים.

את ההמשך, ואת הסיפור “דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, תמצאו בספר בהוצאת נהר.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה “מבוא לתקשורת המונים” מאת דניס מקוויל (מהדורה שישית). את המהדורה העברית ערכו מדעית ד”ר דוד לוין וד”ר אורן סופר.
מן הכריכה האחורית:

ספרו של דניס מקווייל הוא ספר המבוא המקיף ביותר העוסק בחקר תקשורת ההמונים. הספר מציג בהרחבה את התיאוריות, הוסגיות המרכזיות והשינויים בחקר תקשורת ההמונים למן ימיו הראשונים של התחום ועד לתקופה הנוכחית.

הספר, על 730 עמודיו, הוא אבן יסוד במדעי החברה, מעניין ומאיר עיניים. העבודה על תרגומו לעברית נמשכה זמן רב, ואני שמחה מאוד שהוא נמצא כבר על המדפים ובידי הקוראים.

פעמים רבות, כשאני מספרת שאני מתרגמת, שואלים אותי אם אני מתרגמת כתוביות, כי הכתוביות בטלוויזיה הן אולי סוג הטקסט הפופולרי ביותר.
מעולם לא תרגמתי כתוביות, בין השאר כי כבר בזמן שנכנסתי לתחום התרגום אמרה השמועה שהכסף שם, איך אומרים, לא מי-יודע-מה.
מאז ועד היום התנאים בענף רק הלכו והידרדרו.
הכתוביות הן שמאפשרות לרוב צופי הטלוויזיה בארץ ליהנות משפע של תוכניות בשפות ובנושאים מגוונים. הן חיוניות לילדים וללקויי שמיעה ומסייעות לרוב הצופים.
התרגום לכתוביות חשוף לביקורת תמידית, כיוון שהוא מופיע במקביל למקור. מי לא אוהב לצחוק על טעויות בכתוביות? גם אני חטאתי בכך.
אבל כדי שהתרגום יהיה טוב, המתרגם צריך לקבל שכר סביר, שיאפשר לו להיות איש מקצוע וייתן לו זמן לבדוק מינוחים וניסוחים.
המתרגמים שיוצרים את הכתוביות עושים עבודה קשה ומאתגרת, כפרילנסים של חברות הפקה. פירוש הדבר הוא שהם מצד אחד לא מקבלים שום תנאים סוציאלים, ומצד שני מקבלים את שכר עבודתם כעבור זמן רב, בשיטת שוטף-פלוס-תשכח-מזה. והתשלום הזה זעום ועלוב, לא תאמינו עד כמה. הוא גרם למתרגמים מנוסים רבים לעזוב את התחום, ולמי שנשארו בו הוא לא מאפשר להגיע לשכר מינימום גם אחרי שעות נוספות רבות מדי חודש.
משום כך פתחו מתרגמי הכתוביות בשביתה, והם דורשים להסדיר את תנאי עבודתם, כך שגופי השידור (הוט ויס) יואילו בטובם לדאוג לשכר הוגן לאנשים שמאפשרים להם להפעיל ערוצי שידור בישראל.

אם חשובה לכם איכות התרגום המופיע על המסך והיחס ההוגן לעובדים, תמכו בשביתת המתרגמים לכתוביות – פנו להוט וליס ואמרו שאיכות ירודה של תרגום מפריעה לכם ואתם דורשים, כלקוחות החברה, תרגום טוב.

כמה קישורים: דורון פישלר, איש “עין הדג“, מסביר למה חשובות כתוביות טובות, כתבה בדה-מרקר, מיומנה של מתרגמת כתוביות.

בכנס אגודת המתרגמים בישראל השבוע דיברתי על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.

הכנס היה מצוין – הרצאות מעניינות ומפגש חברתי מהנה. כל הכבוד לצוות האגודה שארגן אותו.

אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי (תודה רבה לאבא על ההסרטה):

(אפשר להגדיל לצפייה במסך מלא בלחיצה על הכפתור הימני ביותר במסך הסרטון)
במקביל, או אם במקרה אין לכם שלושת-רבעי שעה כרגע, תוכלו לראות את המצגת בלבד:
קישור להורדת המצגת “המתרגם כבלש” כקובץ PDF

אין הרבה שילובים מושלמים כל כך של דברים שחביבים עלי. כי אני אוהבת תה, חם (גם בקיץ).
ואני אוהבת את “מסע בין כוכבים” בכלל ובפרט את קפטן פיקארד מן הדור הבא, שזה היה המשקה הקבוע שהזמין מהמשכפל.
עד כמה העניין ידוע? נסו לחפש את הביטוי “Tea. Earl Grey. Hot.” בגוגל תמונות, ותראו.
לכן היה נחמד במיוחד לתרגם ספר שהתייחס לעניין מפורשות.

“תלת ממד” מאת הוד ליפסון ומלבה קורמן, יוצא עכשיו לאור בעברית בהוצאת ר. סירקיס-ידיעות אחרונות. תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם חברי גיא הרלינג, אבל השבעתי את גיא שהוא נותן לי כל קטע שעוסק במדע בדיוני.
ואז הגיע הקטע הזה:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בילדותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. בהיעדר הדמיון של מר ספוק אולי אפשר היה להאשים את מורשתו הוולקנית. אבל מה עם היעדר הדמיון של עמיתיו בני האנוש?

מיד כתבתי לסופר כך (בעברית):

יש כאן בלבול בין הסדרה המקורית של מסע בין כוכבים, ששודרה בשנות השישים, לבין הדור הבא משנות השמונים. המשכפל הוא מהסדרה השניה, ספוק היה בראשונה.
אלה אולי פרטים קטנים וזניחים בעיניך, אבל לחובבי הסדרה הם חשובים מאוד (תאמין לי, אני מכירה אותם היטב).

הוא שמח על התיקון, התפלא שאף אחד לא העיר על הבלבול קודם לכן, והבטיח שיתקן גם את המקור האנגלי במהדורה הבאה. אחרי התייעצות קצרה בינינו הוחלט על הנוסח הסופי הבא:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בצעירותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. אפילו דאטה, האנדרואיד, לא הפליג מעבר לכמה סוגי מזון לחתולים. ומדוע היעדר הדמיון אצל עמיתיו בני האנוש?

הספר מומלץ בחום, וכולל בין השאר קישורים לדפי אינטרנט ולסרטונים, שאפשר להגיע אליהם בסריקת ברקודים מודפסים.

עוד כמה עניינים קשורים:

Live Long ופרוספר!

במציאות בת ימינו, נאס”א מתכננת לשלוח בקרוב מדפסות תלת-מימד לתחנת החלל הבינלאומית, והן ייצרו שם חלקי חילוף ואולי גם מזון. והנה עוד כתבה על מדפסות מזון.

בקישור הזה יש סדרת סוגי תה באריזות מעוצבות להפליא בהשראת ספרים קלאסיים.

ולסגירת המעגל, ויל ויטון, אחד מן השחקנים בסדרה “מסע בין כוכבים, הדור הבא” משתעשע בביתו במדפסת תלת-מימד.

יצא לאור בתרגומי סטטיסטיקה חברתית לחברה מגוונת מאת חוה פרנקפורט-נחמיאס ואנה לאון-גררו בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

900 עמודים ברורים ומחכימים שמאפשרים לתלמידי מדעי החברה להשתמש בצורה נכונה בכלים סטטיסטיים שונים, וגם להבין טוב יותר את החברה שבה אנחנו חיים, בזכות דוגמאות מציאותיות.

מתוך ההקדמה:

“לאורך כל הספר אחנו מדגישות את הרלוונטיות של הסטטיסטיקה לחיי היום-יום וחיינו המקצועיים. למעשה, הסטטיסטיקה כרוכה עד כדי כך בחיינו, עד שלעתים קרובות מתעלמים מחשיבותה ומן השימושים בה.”

ואפילו קיבלתי תודה מיוחדת בהקדמה למהדורה העברית 🙂 .

לפני חודשים מספר יצא לאור בהוצאת רסלינג ספרו של רמי קמחי, “שטעטל בארץ ישראל – סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות יידיש קלאסית“. אני תרגמתי מאנגלית את עבודת הדוקטורט שעליה מבוסס הספר.

חוויית התרגום היתה יוצאת דופן מבחינתי. בדרך כלל אני מעבירה טקסט מתרבות זרה אל התרבות הישראלית, ואילו הפעם תפקידי היה למעשה “להחזיר את הטקסט הביתה”, לתרבות שאליה הוא שייך ובה הוא עוסק. בנוסף, היה בעבודת התרגום הזאת גם חלק בלשי, של מציאת ציטוטים מתוך טקסטים אחרים, ועל כך כתבתי כבר בפוסט “שלום שלום ואין שלום“.

ספרו של ד”ר קמחי עוסק בסרטי הבורקס, קבוצה של סרטים ישראליים שנוצרו בין 1964 ל-1977, וחולקים ביניהם ייצוג פרדיגמאטי מסוים של שכונה, קהילה ומשפחה מזרחית, ייצוג שמתווך בידי יוצר שיש לו שורשים בתרבות יהודית אשכנזית. הקהילה והמשפחה המזרחית מוצגת בסרטים אלה כקהילה טרום-מודרנית ומסורתית של יהודים גלותיים. הספר מוכיח את התזה דרך בדיקה של ספרות יידיש קלאסית ושל הסרטים. ומסביר את הפופולריות שלהם בקרב קהל אשכנזי ומזרחי גם יחד.

לפי קמחי, צופים אשכנזים חשו מול הסרטים תערובת של סיפוק והקלה. סיפוק מהעובדה שהתרבות הישראלית מהדהדת את תרבות היידיש שהייתה התרבות המקורית שלהם, והקלה מהעובדה שהתרבות המקורית שלהם מושלכת בסרטים על המזרחים, כי זאת הייתה תרבות שנחשבה נחותה בתוך השיח הישראלי של אז. הצגת תרבות היידיש כנחותה בסרטי בורקס עזרה לצופים אשכנזים גם לאשר ולאשש את הזהות העברית-ישראלית-ציונית שלהם. אשר למזרחים, הם אהבו לראות את הצגתם בסרטי הבורקס כחלק מהמסורת היהודית, שהחמיאה להם וחיזקה את זהותם הישראלית.

ביקורת במוסף “ספרים” של הארץ.
על הספר (קובץ PDF, עמ’ 10).
הלנצח נאכל בורקס – מאמר מאת ד”ר קמחי.

כנס אגודת המתרגמים בישראל השנתי יתקיים במלון השרון, הרצליה, בתאריכים 10-12 בפברואר 2014. לחצו על הקישור לפרטים נוספים, תוכניה ומחירים.
ב-11 בפברואר, יום שלישי, בשעה 11:30, אני מרצה שם על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.
כתמיד, יש בכנס שלל הרצאות וסדנאות מעניינות, והזדמנות מצויינת למפגש עם חברים ועמיתים שבדרך כלל יושבים איש-איש למחשבו ונפגשים וירטואלית בלבד.

הודעה טכנית, בהזדמנות זאת: ריכזתי את כריכות הספרים שתרגמתי גם בדף באתר, שמאפשר להגיע בלחיצה על כל תמונה לדברים שכתבתי כאן על הספר.

כתבה בעיתון הארץ מבשרת על “שובו של איש הקראטה“, ומספרת שהוצאת שלגי מתעתדת להוסיף למבחר החדש של חוברות הקומיקס שלה גם עלילות מאוירות של פטריק קים, איש הקראטה, חביבם של דורות קוראים.
הקוריאני הענק, שנוצר בהשראתו של ג’יימס בונד, הוא אחד הגיבורים הבולטים של התרבות הפופולרית בישראל, ודוגמה פיקנטית לתרגום פיקטיבי.
אתם מוזמנים לקרוא את העבודה שכתבתי לפני עשרים שנה כמעט על סדרת פטריק קים כתרגום פיקטיבי, ולגלות בתגובות כמה מיוצריה של הסדרה, שנכתבה בישראל אך הוצגה כתרגום מאנגלית.
פרטים רבים נוספים על הסדרה יש אצל אלי אשד.

בונוס: אינס מולדבסקי בהרצאה קצרה שהעבירה במפגש של אגודת המתרגמים בישראל, ועוסקת בין השאר בתרגום פיקטיבי (בסביבות דקה 6)

“רצח בקריצה” מאת אלי נייט יצא לאור בתרגומי בהוצאת “כנרת זמורה ביתן”, ואני רוצה לתת עותק במתנה לאחד מקוראַי.

כדי להשתתף בהגרלה כתבו תגובה לפוסט הזה, וספרו לי מה אהבתם לקרוא באתר שלי, או מה תרצו לקרוא בו.
בעוד שבוע, ב-5 בינואר 2014, אגריל אחת מן התגובות לקבלת הספר. הקפידו להכניס כתובת מייל תקינה כדי שאוכל ליצור אתכם קשר.

לא מכירים מספיק את האתר שלי? נסו לקרוא על פיית הבלעחס, מתי מתרגמים מכנסיים לחולצה, תרגיל מינימלי בתרגום אופטימלי, על ספרים מוקלטים, על כשלי אבטחה ואולי את “אויה, עודני בבתולי!”

לחצו כאן להרשמה לקבלת עדכונים מן האתר.

ואם מעניין אתכם להתנסות בתרגום בעצמכם: במסגרת בית הספר לכתיבה “המגרה” של הוצאת כנרת-זב”מ-דביר, תיפתח ב-17 בפברואר סדנת תרגום פרוזה בהנחיית חברתי המתרגמת והמורה המצויינת יעל סלע-שפירו. לחצו על הקישור לפרטים מלאים.

עדכון:
תודה רבה לכן על התגובות המעניינות.
בהגרלה, שנערכה היום בפיקוח שחקן מבוכים ודרקונים, עלתה בגורל תגובה מספר 5.
שלומית, אנא כתבי לי מייל עם פרטי הכתובת שלך ואשלח לך את הספר.

אשמח לקרוא גם בהמשך תגובות קוראים על פוסטים קודמים או בקשות לטיפול בנושאים נוספים בעתיד.

חדש בתרגומי בהוצאת כנרת זמורה ביתן – “רצח בקריצה” מאת אלי נייט.

עד כמה אתם מכירים את מי שאתם אוהבים?
חייה של קייט מעוררים קנאה: בית יפה, משפחה אוהבת ובעל מושלם.
עד שלילה אחד פול שב הביתה מאוחר, שתוי ומגואל בדם, וממלמל שהרג מישהו. בבוקר הוא טוען כי מדובר בבדיחה לא מוצלחת של שיכור.
כשמתגלית גופתה של אישה צעירה ומושכת שעבדה אצל פול, חשדותיה של קייט שולחים אותה למסע חיפושים נואש אחר האמת שמאיימת לרסק את החיים המושלמים שלה. אבל ככל שהשקרים מצטברים, האמת מתערפלת.

אהבתי לתרגם את הספר, והוא מצוין לדעתי. דמותה של קייט אמינה וסוחפת, החל מגילוי הלב שלה לגבי אופיה של מערכת היחסים בינה ובין בעלה ודרך תגובותיה לאירועים שמטלטלים את שלוותה הבורגנית. קהילת “ספרי מתח” בפייסבוק הזמינה את הסופרת להשיב על 10 שאלות עליה ועל הספר, ונייט אמרה שהיא גאה שהצליחה לשלב קלאוסטרופוביה ביתית עם דרמה קצבית. ואכן, הגיבורה שהתחילה את הספר ספונה בחדר השינה החמים שלה מסתערת על העולם כולו כשהנסיבות מאלצות אותה לעשות זאת.

בגליון דצמבר 2013 של “מסע אחר” התפרסמה כתבה קצרה שלי, המלצה על בורו מרקט בלונדון (לחצו על התמונה להגדלה כדי לקרוא).

מלבד אזור הדוכנים הצפוף והצבעוני יש בשוק גם אזור ישיבה עם ספסלים רחבים בעיצוב מודרני. זה גם המקום שבו נערכות הרצאות והדגמות בישול של שפים. כשהיינו שם שמענו מפי המדגימה סיפורי אימה על פטריות רעל תמימות למראה, שגורמות מוות ודאי בתוך ימים ספורים. היה מפחיד יותר מבצינוק של לונדון. המסקנה שלה – חובה לקטוף פטריות בחברת מישהו שמבין בהן, ועדיף לקנות פטריות רק מהסוחרים בשוק!

במרחק שתי דקות הליכה מבורו מרקט תוכלו לבקר את קתדרלת סת’רק (Southwark Cathedral) הנעימה, וכן שחזור של “צביית הזהב” (Golden Hinde), האונייה שבה הקיף פרנסיס דרייק את העולם בין השנים 1577-1580. הסיורים באוניה מלווים בהדגמות והסברים. הם מתאימים לכל המשפחה, ומאפשרים לחוות לרגע את חייו של ימאי בתקופת מלכותה של אליזבת הראשונה.

תודה לחברתי אינגה מיכאלי שקישרה אותי ל”מסע אחר”.
מומלץ לקרוא בבלוגלובלי שלה על מקומות אחרים בעולם.
ולסיום, כמה תמונות נוספות:

קישור לכתבה הזאת באתר “טיים אאוט”

בתורת התרגום יש מושג נאה – ידידי כזב, false friends, או בצרפתית faux amis. מדובר במילה או ביטוי שנשמעים דומים או שאובים מאותו שורש, אבל משמעותם שונה לגמרי, ויש להישמר מפני שימוש בהם בתרגום ישיר בין שפות.

כך, לא כל jacket באנגלית הוא ג’קט בעברית, פעמים רבות הוא דווקא מעיל. ופרופסור באוניברסיטה אמריקאית הוא לפעמים סתם מרצה בעברית, ולא זכאי לדרגת פרופסורה על פי הגדרתה הישראלית. Concert הוא קונצרט של מוזיקה קלאסית, אבל מופע של מוזיקת רוק.

וכזאת היא גם המילה פנטומימה בעברית לעומת מקבילתה הבריטית pantomime.

בעברית פנטומימה היא אמנות במה שבה השחקן משתמש בגופו ובהבעות פניו, ולא בקולו. הפנטומימאי המפורסם ביותר היה מרסל מרסו, ובארץ מוכר היטב חנוך רוזן. הפנטומימאי, שאינו מדבר, הוא באנגלית mime.

לעומת זאת, pantomime, כפי שיודע כל ילד בריטי, הוא מופע בידור קולני ביותר, הכולל בין השאר קטעי שירה וסלפסטיק. מופעים מסוג זה מוצגים באופן מסורתי בתקופת חג המולד ומיועדים לכל המשפחה, עם דגש על ילדים, בשילוב בדיחות שמכוונות למבוגרים מעל לראשיהם. מקובל לכלול בהם שחקנים בבגדי נשים ושחקניות בבגדי גברים, ולעודד השתתפות של הקהל בקריאות ושירה. (הנה דוגמה לקטע ממופע כזה). כמו מתקפת מופעי החנוכה אצלנו, כך בבריטניה יש מדי שנה הפקות מיוחדות לתקופת החגים החורפית.
ההיכרות שלי עם הפנטומימה הבריטית מקורה בתרגום ספרה של קוני ויליס “צפירת הרגעה” (שם זמני, עתיד לצאת בעברית בהוצאת גרף). עלילתו מתרחשת בזמן מלחמת העולם השניה בלונדון, ולכן התרגשתי למצוא את התמונה הזאת, שבה נראות הנסיכות הבריטיות אליזבת ומרגרט בתפקידים מתוך מופע שבו השתתפו בשנת 1943. הזדמנות יחידה במינה לראות את המלכה הנוכחית בלבוש נועז (יחסית, כמובן).

ידידי כזב אצל ידידותי:
יעל סלע-שפירו, יעל כהנא-שדמי, אינגה מיכאלי.

בצילום שלי למעלה – זוג ידידי כזב בכיכר טרפלגר. האריה חמור הסבר שראה כבר הרבה ומאחוריו התרנגול הכחול המגוחך שהתייצב על העמוד הרביעי בכיכר וחושב שהוא שווה ערך.

סדרת הטלוויזיה הבריטית דוקטור הו שברה שיאים השבוע, כאשר הפרק המיוחד לציון 50 שנה לסדרה שודר בו-זמנית ב-94 מדינות ברחבי העולם, כולל אצלנו, בתרגום לכתוביות בעברית.
גם אני, כמו מעריצים אינספור, חיכיתי בקוצר רוח לפרק, ולא התאכזבתי. נהפוך הוא, מצאתי בו עניין אישי ממש. בפרק מופיעה דמותה של המלכה אליזבת הראשונה, והיא אומרת משפט שאכן אמרה במציאות ההיסטורית. במקור הוא חלק מנאום מפורסם, מפורסם עד כדי כך שנכלל בספר “נאומים ששינו את העולם” שתרגמתי לפני שנים מספר.
אליזבת נשאה את הנאום הזה ב-1588 לחיזוק רוחו של צבאה שהתכנס בטילבורי, סמוך ללונדון, כדי להילחם בפלישה ספרדית צפויה. בנאום, כמו בפרק, היא מציינת את עובדת נשיותה במילים “I may have the body of a weak and feeble woman.” אבל עובדה זאת לא שללה ממנה את הנצחון, בשני המקרים.
הנה הנאום המלא:

בני עמי האוהבים,
הָיוּ מבין הדואגים לשלומנו שדיברו על לבנו להישמר באופן שבו אנו מפקירים עצמנו בידי המונים חמושים, מפחד הבגידה; אולם הֱיוּ סמוכים ובטוחים, חלילה לי מלפקפק בבני עמי הנאמנים והאוהבים.
יִשָּׁמְרוּ הרודנים לנפשם, מנהגי מאז ומעולם, ויהי אלוהים עדי, לשאוב את כוחי מנאמנות לבבם של נתיני ובטוהר כוונותיהם לשים מבטחי; ועל כן באתי בקרבכם, עיניכם הרואות, בשעה הזאת, לא לשם מנעמים ולא לשם שעשוע, אלא מתוך נחישות לחיות ולמות ביניכם, בעיצומו של הקרב ובלהטו; ונכונה אני למסור חיי למען אלוהי ולמען ממלכתי ולמען בני עמי, למען כבודי ומשפחתי, גם אם בעפר הארץ.
יודעת אני כי גופי אינו אלא זה של אישה חלשה ורפה; אבל לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך, ויתרה מזאת – מלך אנגליה. לצנינים בעינַי פארמה או ספרד, או כל נסיך בן אירופה, המרהיב בנפשו לפלוש אל גבולות ממלכתי; ובטרם תמוט חרפה זאת עלי, אני עצמי אשא חרב, אני עצמי אהיה לכם שר צבאות ושופט, אני עצמי אגמול לכל מעלה ממעלותיכם בשדה הקרב. היטב ידעתי, על עוז לבכם ראויים אתם לפרסים ולכתרים; ובזאת נודרים אנו לכם בהן-צדק של נסיך, יינתן לכם גמולכם. לעת עתה, מפקדי יתפוס את מקומי, והרי מעולם לא פיקד נסיך על נתין אצילי או ראוי ממנו; ואין בי שמץ של ספק כי בזכות צייתנותכם לִמפקד צבאי, בזכות אחדות הדעים במחנה, ובזכות אומץ לבכם בשדה הקרב, נזכה במהרה לניצחון מהולל על אותם אויבים לאלוהי, לממלכתי, ולבני עמי.

בצילום, קטע מהנאום מצוטט בשלט ליד “צביית הזהב”, שחזור ספינתו של סר פרנסיס דרייק, המוצגת בלונדון.

זה סיפור שכבר הזכרתי, אבל נזכרתי בו השבוע והחלטתי להציג אותו בפירוט.
הפעם הראשונה שהעזתי להכניס הערת מתרגמת לספר הייתה ב “לילי ווייט” מאת סוזן אייזקס, שתרגמתי להוצאת “נירם” בשנת 1997.
הסברתי בה את ההבדל בין התארים Miss ו-Ms. ההבחנה היתה משמעותית ביותר בספר ושימשה לאפיון הדמויות: מי אומרת מיז ומי אומר מיס.
הכנסתי עוד כמה הערות, בניגוד למנהגי בדרך כלל, למשל כשסופר על זוג הורים שנתנו לילדיהם שמות לפי סדר הא-ב באנגלית, שכמובן לא הסתדרו בעברית.
הבעייה עם ההערה המסוימת הזאת התעוררה בשלבי העריכה, כאשר המגיה החליט שכל “מיז” בעברית הוא שגיאת כתיב ותיקן את כולן במחי “חפש-החלף”, כולל בהערת השוליים. התוצאה היתה הסבר חסר כל משמעות שאני חתומה עליו.
הנה ההערה המקורית:

“מיז הוא הצורה העברית למונח האנגלי Ms., שהוא כינוי כבוד לאשה המקביל לכינוי הכבוד Mr. לגבר. כינוי זה אינו מציין את מצבה האישי של האשה, בניגוד לכינוי מיס (Miss) המציין אשה לא נשואה ולכינוי גב’ (Mrs.) המציין אשה נשואה. השימוש בכינוי מיז צבר פופולריות מאז שנות השבעים, בתמיכת התנועה הפמיניסטית, מתוך רצון ליצור הקבלה בכינויי הכבוד של גברים ושל נשים.

כשהגיע הספר המודפס לידי, חשכו עיני. מאז אני מקפידה לעבור על התרגומים שלי אחרי שלבי העריכה.

אלפית, קלינגונית ונא’בי הן שפות שהומצאו לצורך יצירות מדע בדיוני ופנטזיה, והן לא היחידות. סרטון נחמד מתאר את מאפייניהן כשפות מומצאות בעלות דקדוק ואוצר מילים. אפשר לבחור בכתוביות בעברית בזמן הצפיה.
ב”משחקי הכס” מכנה חאל דרוגו בשפה הדות’רקית את אהובתו דיינריס “הלְבָנָה של חיי”, והיא קוראת לו “שמש וכוכבים שלי“.
גם אני זכיתי, ולו בעקיפין, להיות מושווה לירח, במאמר של לב גרוסמן. הוא כותב על קריאת ספרות בשפת המקור לעומת קריאה של תרגום, ומדמה את הרושם שיוצר הטקסט המתורגם לאור ששואל הירח מן השמש. (הגעתי אליו דרך דבי איילון)

And it really was different from reading in translation. It’s not that translations don’t count, it’s just that when I read one I’m always conscious that I’m interacting with a second-order object: not the real thing but a reflection of it, one remove away from authenticity. Like the moon, it derives its luminosity from somewhere else.
– Lev Grossman, Shakespeare in Klingon: Literature in the Original and My Total Failure to Read It That Way

עוד ממתקים:

• חלק מאירועי פסטיבל אייקון תועדו בוידאו וזמינים לצפיה: הרצאות מעניינות, הופעות מצחיקות, פאנלים ועוד. אפרופו כנסי מדע בדיוני, כנס מאורות יערך בדצמבר בירושלים, ויומן התוכן שלו שווה הצצה כבר עכשיו.
• במהלך מעניין החליטה הוצאת מטר לשווק ספר אחד בשתי עטיפות שונות. הסיפור המלא בפורטפוליו של יובל סער.
• בדים משגעים המבוססים על ציורים מספרי ילדים של אריק קארל ומו וילמס (תודה ענקית לגילי בר-הלל סמו).
• ארכיון האינטרנט מציע להורדה חוקית תוכניות רדיו של מל בלנק (קולן של דמויות מצוירות רבות, כולל באגס באני ודאפי דאק). אגב, באגס באני הציל את חייו של השחקן שנתן לו חיים. סיפור מרתק.
• ומתברר שיש דיבוב בשפת נוואחו ל”מלחמת הכוכבים”.

מתרגם טוב יודע לא רק לתרגם, אלא גם מתי לא לתרגם.
בעבר כתבתי מדריך לציטוט מתוך תרגום קודם ובו ארבעה שלבים:
השלב הראשון הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.
(אני מכלילה בתהליך גם ציטוט מהתנ”ך, למרות שכמובן כאן לא מדובר בציטוט מתוך תרגום אחר, אלא מהמקור)

לאחרונה יצא לאור “עיר של מלאכים נופלים” מאת קסנדרה קלייר, הרביעי בסדרת “בני הנפילים” שמפרסמת בעברית הוצאת גרף. ראו איזה מנעד ציטוטים הייתי צריכה לחפש בספר הזה ובהמשך שלו, “עיר של נשמות אבודות“:

במדבר ל’ ב’:
אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לה’, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.’

דברים ל”ב כ”ב :
כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “זאבי הלילה” מאת אנדראה קרמר, הספר השני בסדרת “צל לילה.” ערכה את התרגום דנה זייברט.
גיבורת הסדרה, קאלה, היא מצד אחד תיכוניסטית בלונדינית, אבל מצד שני זאבת אלפא אימתנית, מנהיגת להקה של אנשי-זאב שתפקידם להגן על העולם מפני ישויות זדוניות.
בספר הראשון בסדרה הגיע לבית ספרה של קאלה בחור חדש ומלהיב, והיא התחילה להתלבט בינו לבין בן-זוגה המיועד מילדות.
במקביל התחילו להתגלות פרטים מטרידים על הטובים והרעים בעולמם.
כדי להיכנס לאווירת הסדרה אפשר לראות ביוטיוב סרטונים שבהם שיי דוראן, הבחור החדש, עושה לצופים סיורים באחוזת רואן מטילת האימה.
עכשיו, בתחילת הספר השני, קאלה מוצאת את עצמה במפתיע בין אויביה משכבר הימים. עליה לבחור בין נאמנות לשומרים, אדוניהם רבי-העוצמה של הזאבים, לבין הצטרפות לחפשנים הנלחמים בהם.
נכון לעכשיו, הספר נמכר בחצי המחיר באתר ההוצאה, וכך גם שאר ספרי כתר. בימים אלה אני מסיימת את תרגום החלק השלישי, הסוגר את הסדרה, כך שהקוראים יכולים להיות בטוחים שלא יישארו ושני-שליש תאוותם בלבד בידם.

בסדנת התרגום שהעברתי בכנס אייקון האחרון עלתה שאלה שגרמה לי לשלוף תשובה שהפתיעה אותי.

דיברנו על שמות: מתי מתעתקים את השם ומתי מתרגמים אותו, לפי המשמעות. אמרתי שהפתרון משתנה מספר לספר, ולפעמים אין ברירה אלא להוסיף הערת שוליים או אפילו אחרית דבר מאת המתרגם/מת ושם להסביר את ההקשרים והבחירות.

“זה לא קצת טרחני?” שאל המשתתף (היחיד, השאר היו משתתפות).
“כן, זה מקצוע קצת טרחני.” אמרתי מבלי לחשוב. אבל בדיעבד החלטתי שזה נכון.

לדקדקנות יש מקום של כבוד ברשימת המעלות של מתרגמים טובים. אנחנו צריכים להיתקע במילה, ביטוי או משפט, ולהפוך בהם שוב ושוב עד שנמצא את הפתרון הנכון ביותר. ומבלי לזלזל בשום פנים ואופן בקצב עבודה נמרץ, קורה שהמילה הנכונה צצה רק במקלחת או על הכרית, כעבור כמה ימים. ולפעמים צריך ללכת לספריה ולנבור בשלל כרכים עד לשביעות רצון.

וכשמתרגמים מתכנסים לדיונים בפורום תרגום ועריכה קורה גם שהרוחות מתלהטות בוויכוחים על קוצו של יוד: עלול מול עשוי, קדנציה מול כהונה, שפן מול ארנב, פיצ’פקעס מול זוטות ועקרונות התעתיק מערבית לעברית הם רק חלק מהנושאים שעלו שם בימים האחרונים.

אגב, גם סבא שלי דיקדק בפרטי תרגומיו.

ומה קשורה לעניין השמלה החיננית הזאת, אתם שואלים? לחצו עליה ותגלו מה שרואה רק מי שמדקדק בקטנות.

מר”ן הוא המונח המקובל בארץ לטעות תרגום שמקורה בחוסר הבנה של ההקשר המקורי. אלה ראשי תיבות של המילים “מניח רעפים נוצרי“, תרגום מילולי לשמו של השחקן כריסטיאן סלייטר שהופיע בכתוביות של תוכנית טלוויזיה.
הדיון המקורי בטעות באתר “עין הדג” הביא להתפשטות המינוח והיום המתרגמים נזהרים מ”חשש מר”ן”.
ובכן, דווקא השבוע עלתה בפורום תרגום ועריכה דוגמה נוספת (גם אם לא חדשה), שכמעט ועשויה לרשת את מקומו של המר”ן הוותיק. בתרגום הסדרה “איך פגשתי את אמא” הפך professional squash player משחקן סקווש לנגן דלועים מקצועי.

*

זה נחמד, אבל מצחיק פחות מטעות שהתפרסמה לפני חודשים מספר, בזמן הצבעה בפרלמנט הבריטי, כאשר המצביעים לחיוב (ayes) ולשלילה (nays) איבדו איברי גוף חשובים בתרגום, שהפריד עיניים לימין ואפים לשמאל.

חייבים לציין לזכותם של מתרגמי הכתוביות שהם פעמים רבות נאלצים לעבוד בלחץ של זמן ומשכורת נמוכה, והטעויות שלהם חשופות לעיני כל. זאת בניגוד למתרגמי ספרים, שקוראים מעטים בלבד טורחים להשוות את התוצר שלהם לטקסט המקורי.

השבוע התקיים כנס אייקון ה-17 במספר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. התכנסו בו, כמדי שנה, המוני חובבים שהשתתפו בשפע אירועי ספרות, מדיה, משחקי תפקידים, מופעים, הרצאות וסדנאות.
נושא הכנס השנה היה “זהויות”, ובסדנת התרגום שהעברתי, “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, התמקדנו הפעם באפיון דמויות בטקסט. המשתתפים נרשמו מראש ותירגמו קטע מתוך סדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. היו ביניהם מתרגמות מנוסות, וגם בני נוער שלא תרגמו כמעט כלום עדיין.
הבהרנו שכדי להתחיל לתרגם טקסט, צריך קודם כל לדעת כמה פרטים בסיסיים על ההקשר – במקרה שלנו, ספר פנטזיה המתרחש בימינו, מאת סופרת אמריקאית, שגיבוריו הם צעירים שנונים. המשתתפים הודו שחלק מהביטויים הקשו עליהם, אם בהבנה ואם במציאת מקבילות בעברית. והרי זאת היתה מטרת הסדנה, להתנסות בקשיים האלה ולהתמודד איתם. דיברנו על מציאת ניסוחים בעברית שיעבירו את אפיון הדמויות, על לשון תקנית מול סלנג, על משלב גבוה ונמוך.
כמו תמיד בסדנאות תרגום, משפט אחד, אפילו פשוט מאוד, מניב בעברית נוסחים שונים כמספר המתרגמים. אבל יש טעויות נפוצות במיוחד אצל מתרגמים חסרי נסיון. היו כמה פתרונות יפים מאוד לאתגרים כמו “Next you’ll be telling me you’re a rogue and a rake… And then it’s pistols at dawn.” שעה וחצי עברה מהר, ובקושי הצלחנו לקרוא חמישה משפטים.

אני משתתפת באייקון כמעט מראשיתו. מימין, תמונה שלי מן הכנס בשנת 1999, בהרצאה שבה הצגתי את עבודת התזה שלי על מדע בדיוני בישראל. כשכתבתי אותה לא תיארתי לעצמי כנס שהתוכניה שלו מונה עשרות עמודי תוכן מגוון ועשיר.
בכנס השנה פגשתי המון חברים, ביניהם כמה שהיו בהרצאה ההיא, ואחרים שהצטרפו במשך השנים. קהילת המדע הבדיוני בארץ היא בשבילי לא רק קהילה מקצועית, אלא גם מאגר חברים. חלקנו מגיעים כבר לכנסים גם עם ילדינו, וזה נחמד מאוד גם לנו וגם לדור ההמשך.

למי שמכיר את עולם כנסי המד”ב ולמי שלא, אני ממליצה מאוד לפחות להעיף מבט באלבומי התמונות הרבים מהכנס. בשנים האחרונות יש פריחה של קוספליירים – חובבים המגיעים בתחפושות מושקעות מתוצרת עצמית לדמויות הלקוחות מסרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, קומיקס, ועוד.