השבוע* חל יום הולדתו של אלן טיורינג, אחד הגאונים הגדולים של המאה העשרים. בימים אלה** אני מתרגמת את הביוגרפיה שלו, ספר עב כרס ומרתק.***
לטיורינג היה תפקיד מרכזי בפיצוח קוד האניגמה וצפנים גרמניים אחרים במלחמת העולם השנייה. מאמרו “מספרים ניתנים לחישוב” הניח את היסוד למדעי המחשב המודרניים ובשנים שאחרי המלחמה הוא המציא את תחום המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
זאת חווייה סוריאליסטית לתרגם טקסט שעוסק בבסיס הלוגי של מכונות הענק הרועשות על המחשב הנוכחי שלי, עם כל תוכנות העזר המתוחכמות.
זאת לא הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם טיורינג. הוא הופיע בתפקיד אורח קומי כמעט בספר “צפירת הרגעה” מאת קוני ויליס שתירגמתי עבור הוצאת “גרף”****. שם, טיורינג האקסצנטרי נוסע על אופניו בשבילי בלצ’לי מבלי לשים לב למתרחש סביבו ודורס את אחד מגיבורי הספר, שהגיע מהעתיד. המבקר נבהל, לא כל כך מן הנפילה, אלא מפחד שהאירוע יפגע ביכולתו של טיורינג להכריע את המלחמה.
פרטים נוספים על אלן טיורינג אפשר לראות בדף של הגוגל דודל שהוקדש לו ביום הולדתו המאה, ובספר “האיש שידע יותר מדי” מאת דיוויד לוויט בתרגומה של יעל סלע-שפירו.
* תודה ליעל שהזכירה לי.
** למעשה, בחודשים אלה.
*** גם בספר יש המון הערות שוליים.
**** עדיין לא יצא לאור.
אריה גוס כתב\ה:
אני מקנא בך. סיפור אחר על טואינג הוא שהיה נוסע באופניים, ושולי המכנס היו מסתבכים בגלגל השיניים. במקום להדק את המכנס באטב כביסה, כפי שעשו כולם, הוא חישב סטטיסטית כל כמה סיבובים המכמס מסתבך, והיה סופר את מספר הסיבובים, ואז היה מרים את הרגל. אני כותב מן הזיכרון ויתכן שטעיתי בפרטים. אדם מדהים.
25/06/2014 בשעה 6:15 am
פשוט יעל כתב\ה:
אריה, הסיפור כפי שאני מכירה אותו נוגע לא להסתבכות המכנסיים בשרשרת, אלא לאיזושהי בעיה בגלגל השיניים שגרמה לכך שהשרשרת הייתה משתחררת ונופלת – אם כי את ה’פואנטה’ של הסיפור אני לא זוכרת.
ואת הפרט הזה אני זוכרת מתוך ספר אחר שטיורינג מופיע בו כדמות משנית (ושבמקרה הועלה שוב לזכרוני לא מזמן בגלל שאלה בפורום), ‘קריפטונומיקון’ המצוין של ניל סטיבנסון, שעוסק הרבה בהצפנה וגם בפרויקט האניגמה.
25/06/2014 בשעה 9:29 am
Inbal Saggiv כתב\ה:
אכן, לפי הספר “שלי” היה ליקוי בתמסורת של האופניים, וטיורינג הצליח לפענח את החוקיות שגרמה לשרשרת ליפול, ולעצור בזמן. היתרון היה שאף אחד אחר לא יכול היה לרכוב על אופניו, רק הוא.
25/06/2014 בשעה 9:32 am
פשוט יעל כתב\ה:
אבל אני אוהבת איך שהגרסא שנזכרה אצל אריה תואמת את הסטריאוטיפ של ‘הגאון המשוגע’, שבמקום פתרון פשוט של בני אדם מוצא פתרון מסובך וגאוני. 🙂
(אם כי אני מניחה שאפשר לטעון שבן אדם רגיל היה לוקח את האופניים לתיקון…)
25/06/2014 בשעה 9:51 am
Inbal Saggiv כתב\ה:
אגב, כשהיה אמור להתחיל את לימודיו בפנימיה התיכונית (גיל 13 לערך) היתה שביתה כללית, כולל של הרכבות. הוא נסע על אופניים למעלה ממאה ק”מ עד לבית הספר.
25/06/2014 בשעה 10:01 am