ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
בני הנפילים
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי

משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות














לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

Subscribe2

השטן ודניאל ובסטר

03/03/2014

***עדכון, אוקטובר 2021:
אני שמחה לבשר שהסיפור הזה, וסיפור נוסף מעלילותיו של דניאל ובסטר, יצאו לאור בהוצאת נהר, בעריכת תרגום של מיכל ברמן ועם אחרית דבר מאת ערן סבאג.***

כששמעתי לאחרונה את “השטן ירד לג’ורג’יה” (כאן בביצוע של החבובות), הוא הזכיר לי שלפני שנים מספר תירגמתי את הסיפור “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה.
חיפשתי את התרגום וערכתי אותו כדי להעלות אותו לכאן, כי הוא תענוג עסיסי של ממש.
“השטן ודניאל ובסטר” יסודו ב”פאוסט” מאת גתה, והוא משתמש ברעיון העיסקה עם השטן כדי להלל את “אמריקה”, כרעיון מופשט. את הסיפור המקורי אפשר לקרוא בפרויקט גוטנברג, כאן. אפשר לקרוא עוד על הסיפור בויקיפדיה (משום מה השפה היחידה כמעט פרט לאנגלית שמקדישה לו ערך).
אני ממליצה מאוד לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לסיפור, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית “תרמיל” בשנות השישים.
לסיפור מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל ובסטר עצמו, כולל ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.
הנה תחילת הסיפור (אגב, אני מקבלת נקודת בונוס מעצמי כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום):

השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה

I

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל ובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל ובסטר – דניאל ובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד.
אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ”ך, אברהם, יצחק ויעקב. אמרו, שכאשר הוא קם לדבר, כוכבים ופסים נדלקו בשמיים כמו דגל ענק, ואמרו שפעם הוא קיטרג על נהר וגרם לו לשקוע לתוך האדמה. אמרו, שכאשר צעד ביערות עם חכת הדיג שלו, הורגת-הכול, דגי הטרוטה היו מזנקים מן הנחלים הישר אל תוך כיסיו, כי ידעו שאין כל טעם להיאבק נגדו; וכאשר טען בבית המשפט, היה בכוחו להשמיע את נגינת נבליהם של הקדושים ולהרעיד את האדמה שמתחתיו. כזה מין אדם הוא היה, וחוותו הגדולה במארשפילד היתה ראויה לו. התרנגולות שהוא גידל היו כל כולן בשר לבן, עד לעצמות הרגליים, בפרות טיפלו כמו בילדים, ולאייל הגדול, שלו קרא גוליית, היו קרניים שהתעקלו כקנוקנות צמח מטפס, והוא היה מסוגל להפיל בנגיחה דלת ברזל. אבל דניאל לא היה מין בעל אחוזה אצילי; הוא הכיר את כל דרכי האדמה, והיה קם לאור הנר כדי לדאוג שכל מה שצריך לעשות יעשה. אדם בעל פה כלועו של כלב מסטיף, מצח שגיב כהר, ועיניים בוערות כגחלים – זה היה דניאל ובסטר בשיא ימיו. והמשפט הגדול ביותר שבו טען לא נכתב מעולם בספרים, כיוון שהוא טען בו כנגד השטן, פנים אל פנים ובלא רסן או מושכות. וזה הסיפור ששמעתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים.

את ההמשך, ואת הסיפור “דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, תמצאו בספר בהוצאת נהר.



7 תגובות »

  1. אבשלום אליצור כתב\ה:

    תרגום נפלא ליצירת מופת!
    ההשוואה שאציע אולי תישמע מופרכת. יש ספר אמריקאי שנעשה לו עוול מבחינת ערכו הספרותי: “מגרש השדים” של וויליאם פיטר בלאטי. בשל הסרט הסנסציוני שנעשה על פיו דומני שלא שמו לב שלספר עצמו, מעבר לשאלת האמונה הנוצרית באלוהים ובשטן, יש עוצמה ספרותית אדירה. אני ממליץ לכל אדם לקרוא אותו בלי קשר לסרט. בסוף הסיפור עושה הכומר קאראס את השגיאה שדניאל וובסטר הצליח להימנע ממנה: הוא נגרר לפרובוקציה מצד השד שהשתלט על הנערה, מתנפל עליו – כלומר עליה – וברגע האחרון זורק את עצמו בכוח על-אנושי מהחלון אל מותו, בדומה לעדר החזירים שאליהם גירש ישוע את השדים שאחזו במטורף (מרקוס ה’). מעבר לכל ההבדלים יש בשתי היצירות מסר דומה: אל תיתן לשטן לגרור אותך אל השנאה כי היא מגרש המשחקים הביתי שלו.

    03/03/2014 בשעה 3:42 pm

  2. אסנת כתב\ה:

    נפלא. רק תיקון קטנטן. “כלך לך” ולא כפי שנכתב.

    03/03/2014 בשעה 4:36 pm

  3. Inbal Saggiv כתב\ה:

    תודה, אסנת, תיקנתי.
    ותודה, אבשלום, מעניין מאוד.

    03/03/2014 בשעה 6:52 pm

  4. יהודה עזר כתב\ה:

    שלום
    קראתי ספר של סטיבן קינג (סיפורים)באחד מהם הוא הזכיר את דניאל וובסטר.מיד נזכרתי בסיפור מופלא זה.ב1966 למדנו אותו לבגרות.הסיפור כל כך הרשים אותי ,שעד היום אני זוכר אותו.למדנו אותו בשפת המקור.תענוג צרוף.חוויה של פעם בחיים.
    התרגום שלך מלאכת מחשבת.חבל שהיום לא מלמדים סיפורים כאלו.
    ועוד אנקדוטה,הייתי בארה”ב ובסיטואציה מסוימת אמרתי דניאל וובסטר.האדם מולי פער עיניו בתמהון מאיפוא אני מכיר הסיפור.
    עשית עבודת קודש.

    13/01/2017 בשעה 8:06 pm

  5. ענבל כתב\ה:

    תודה רבה, יהודה.

    14/01/2017 בשעה 9:05 am

  6. אפרת כתב\ה:

    נפלא, גם ב-1970 למדו אותו לבגרות, זה מזכיר לי נשכחות נעימות.

    08/02/2017 בשעה 7:55 pm

  7. עפרי כתב\ה:

    תודה! תרגום נהדר לסיפור נהדר!

    29/02/2020 בשעה 12:56 pm

כתיבת תגובה