ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
בני הנפילים
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי

משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות














לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

Subscribe2

מאמרים בתרגומי

27/03/2015

IMG_1073
הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

בנוסף, כאן תוכלו לקרוא את ההצעה המקורית של ג’ין רודנברי לקונספט של הסדרה “מסע בין כוכבים”.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)

שרה עם דרקונים

13/03/2015

dragnflightכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה יערך ב-6-8 לאפריל 2015 במתחם אשכול פיס בתל-אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום אלא הרצאת מבוא על תרגום בכלל ותרגום פנטסיה ומד”ב בפרט. ההרצאה מתאימה מגיל 7 ומעלה.

לאחרונה הושק אתר אינטרנט חדש למדע בדיוני ופנטזיה, המציג מאות שעות של תוכן וידאו – סרטים מהארץ ומהעולם, סדרות רשת, ערוץ מוסיקה שכולו מוקדש למדע בדיוני ומבחר אירועים שצולמו במסגרת כנסי המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל במהלך השנים האחרונות. כתובת האתר: vod.sf-f.org.il
אחד הקטעים המוצגים הוא הפאנל “שרה עם דרקונים” שנערך בכנס אייקון 2012 ועסק בסופרת אן מק’קאפרי.
בפאנל משתתפים ד”ר קרן לנסמן, נעמי כרמי, אהוד מימון, גלי גולן ואני. מן הקהל מוסיפים דברי טעם גם המתרגמים יעל סלע-שפירו ועמנואל לוטם.
אמת, איכות השמע של הסרטון לא אידיאלית, והמשתתפים מדברים בקצב רצחני שעוד מקשה על ההבנה.
מצד שני, לדעתי (המשוחדת) הדיון מעניין, ועוסק בין השאר בספרות ז’אנרית בכלל, וספרות מדע בדיוני ופנטסיה בפרט, כולל המעבר ביניהן שעושה מק’קאפרי. הקטע הרצוף הארוך ביותר שלי מתחיל בסביבות 37:30, וכולל אזכור של אומברטו אקו והשוואה בין ג’יימס בונד לדרקון.

בעבר כתבתי על מק’קאפרי וספריה בפוסטים “קינת דרקונים” ו”פיית הבלעחס“.

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.

אייקון 2014 – סודות

19/09/2014

פאנל בני הנפיליםבפסטיבל אייקון שייערך בסוכות תוכלו לפגוש אותי בשעה 14:00 בפאנל “בני הנפילים: המעריצים נגד המומחים“. (התמונה מעבירה מעט מהכיף שהיה לנו בפאנל הזה בשנה שעברה)

בנוסף, אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לרשת“. המועד המדויק הוא יום שני, 12/10, 20:00 – 22:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-18 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
בסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה. ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. לסדנה הפעם קראתי “הנשיקה מבעד לרשת” על שם הרשת המאפשרת מסע בזמן בספריה של קוני ויליס. את הקטע שצריכים לתרגם המשתתפים בסדנה הוצאתי מספרה Blackout.

כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר מאנגלית לעברית. הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה.

סדנת תרגום בכנס עולמות

22/04/2014
עולמות 2014

עולמות 2014 – סלפי קבוצתי

העברתי כבר כמה סדנאות תרגום בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה, כולל בכנס “עולמות” שהתקיים בשבוע שעבר. הכנס היה מוצלח במיוחד, כל הכבוד לצוות המארגן.

סדנת התרגום שלי נקראת “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות“, ושמה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה הוא בעיני מעין “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
בכל פעם שאני מעבירה סדנה בכנס אני בוחרת כשני עמודים מתוך ספר שתרגמתי ומבקשת מן הנרשמים לסדנה לתרגם בעצמם. במפגש אנחנו יוצאים מתוך מה שעולה מן הטקסט הספציפי לדיון כללי יותר בסוגיות תרגומיות: ניתוח והבנה של טקסט, התאמה לקהל היעד, מונחים טכניים (אמיתיים ומומצאים), דיאלוגים אמינים ועוד.
הטקסט שנתתי הפעם היה תחילת פרק 13 מתוך הספר “תלת-ממד“, וכלל את הקטע שכבר כתבתי עליו, על המשכפל מסדרת “מסע בין כוכבים”. להמשך הקטע →

מבזק חדשות המדע הבדיוני

20/03/2014

1514505_497448690366104_1066728875_nפורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

המתרגם כבלש

13/02/2014

בכנס אגודת המתרגמים בישראל השבוע דיברתי על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.

הכנס היה מצוין – הרצאות מעניינות ומפגש חברתי מהנה. כל הכבוד לצוות האגודה שארגן אותו.

אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי (תודה רבה לאבא על ההסרטה):

(אפשר להגדיל לצפייה במסך מלא בלחיצה על הכפתור הימני ביותר במסך הסרטון)
במקביל, או אם במקרה אין לכם שלושת-רבעי שעה כרגע, תוכלו לראות את המצגת בלבד:
קישור להורדת המצגת “המתרגם כבלש” כקובץ PDF

תה. ארל גריי. חם.

09/02/2014

אין הרבה שילובים מושלמים כל כך של דברים שחביבים עלי. כי אני אוהבת תה, חם (גם בקיץ).
ואני אוהבת את “מסע בין כוכבים” בכלל ובפרט את קפטן פיקארד מן הדור הבא, שזה היה המשקה הקבוע שהזמין מהמשכפל.
עד כמה העניין ידוע? נסו לחפש את הביטוי “Tea. Earl Grey. Hot.” בגוגל תמונות, ותראו.
לכן היה נחמד במיוחד לתרגם ספר שהתייחס לעניין מפורשות.

תלת ממד” מאת הוד ליפסון ומלבה קורמן, יוצא עכשיו לאור בעברית בהוצאת ר. סירקיס-ידיעות אחרונות. תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם חברי גיא הרלינג, אבל השבעתי את גיא שהוא נותן לי כל קטע שעוסק במדע בדיוני.
ואז הגיע הקטע הזה:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בילדותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. בהיעדר הדמיון של מר ספוק אולי אפשר היה להאשים את מורשתו הוולקנית. אבל מה עם היעדר הדמיון של עמיתיו בני האנוש?

מיד כתבתי לסופר כך (בעברית):

יש כאן בלבול בין הסדרה המקורית של מסע בין כוכבים, ששודרה בשנות השישים, לבין הדור הבא משנות השמונים. המשכפל הוא מהסדרה השניה, ספוק היה בראשונה.
אלה אולי פרטים קטנים וזניחים בעיניך, אבל לחובבי הסדרה הם חשובים מאוד (תאמין לי, אני מכירה אותם היטב).

הוא שמח על התיקון, התפלא שאף אחד לא העיר על הבלבול קודם לכן, והבטיח שיתקן גם את המקור האנגלי במהדורה הבאה. אחרי התייעצות קצרה בינינו הוחלט על הנוסח הסופי הבא:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בצעירותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. אפילו דאטה, האנדרואיד, לא הפליג מעבר לכמה סוגי מזון לחתולים. ומדוע היעדר הדמיון אצל עמיתיו בני האנוש?

תלת ממד
הספר מומלץ בחום, וכולל בין השאר קישורים לדפי אינטרנט ולסרטונים, שאפשר להגיע אליהם בסריקת ברקודים מודפסים.

עוד כמה עניינים קשורים:

Live Long ופרוספר!

במציאות בת ימינו, נאס”א מתכננת לשלוח בקרוב מדפסות תלת-מימד לתחנת החלל הבינלאומית, והן ייצרו שם חלקי חילוף ואולי גם מזון. והנה עוד כתבה על מדפסות מזון.

בקישור הזה יש סדרת סוגי תה באריזות מעוצבות להפליא בהשראת ספרים קלאסיים.

ולסגירת המעגל, ויל ויטון, אחד מן השחקנים בסדרה “מסע בין כוכבים, הדור הבא” משתעשע בביתו במדפסת תלת-מימד.

כל מיני מגדנות

30/10/2013

IMG_4371אלפית, קלינגונית ונא’בי הן שפות שהומצאו לצורך יצירות מדע בדיוני ופנטזיה, והן לא היחידות. סרטון נחמד מתאר את מאפייניהן כשפות מומצאות בעלות דקדוק ואוצר מילים. אפשר לבחור בכתוביות בעברית בזמן הצפיה.
ב”משחקי הכס” מכנה חאל דרוגו בשפה הדות’רקית את אהובתו דיינריס “הלְבָנָה של חיי”, והיא קוראת לו “שמש וכוכבים שלי“.
גם אני זכיתי, ולו בעקיפין, להיות מושווה לירח, במאמר של לב גרוסמן. הוא כותב על קריאת ספרות בשפת המקור לעומת קריאה של תרגום, ומדמה את הרושם שיוצר הטקסט המתורגם לאור ששואל הירח מן השמש. (הגעתי אליו דרך דבי איילון)

And it really was different from reading in translation. It’s not that translations don’t count, it’s just that when I read one I’m always conscious that I’m interacting with a second-order object: not the real thing but a reflection of it, one remove away from authenticity. Like the moon, it derives its luminosity from somewhere else.
– Lev Grossman, Shakespeare in Klingon: Literature in the Original and My Total Failure to Read It That Way

עוד ממתקים:

עיר של מלאכים נופלים – הציטוטים

25/10/2013

cofaמתרגם טוב יודע לא רק לתרגם, אלא גם מתי לא לתרגם.
בעבר כתבתי מדריך לציטוט מתוך תרגום קודם ובו ארבעה שלבים:
השלב הראשון הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.
(אני מכלילה בתהליך גם ציטוט מהתנ”ך, למרות שכמובן כאן לא מדובר בציטוט מתוך תרגום אחר, אלא מהמקור)

לאחרונה יצא לאור “עיר של מלאכים נופלים” מאת קסנדרה קלייר, הרביעי בסדרת “בני הנפילים” שמפרסמת בעברית הוצאת גרף. ראו איזה מנעד ציטוטים הייתי צריכה לחפש בספר הזה ובהמשך שלו, “עיר של נשמות אבודות“:

במדבר ל’ ב’:
אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לה’, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.’

דברים ל”ב כ”ב :
כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
להמשך הקטע →

זאבי הלילה

22/10/2013

זאבי הלילהיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “זאבי הלילה” מאת אנדראה קרמר, הספר השני בסדרת “צל לילה.” ערכה את התרגום דנה זייברט.
גיבורת הסדרה, קאלה, היא מצד אחד תיכוניסטית בלונדינית, אבל מצד שני זאבת אלפא אימתנית, מנהיגת להקה של אנשי-זאב שתפקידם להגן על העולם מפני ישויות זדוניות.
בספר הראשון בסדרה הגיע לבית ספרה של קאלה בחור חדש ומלהיב, והיא התחילה להתלבט בינו לבין בן-זוגה המיועד מילדות.
במקביל התחילו להתגלות פרטים מטרידים על הטובים והרעים בעולמם.
כדי להיכנס לאווירת הסדרה אפשר לראות ביוטיוב סרטונים שבהם שיי דוראן, הבחור החדש, עושה לצופים סיורים באחוזת רואן מטילת האימה.
עכשיו, בתחילת הספר השני, קאלה מוצאת את עצמה במפתיע בין אויביה משכבר הימים. עליה לבחור בין נאמנות לשומרים, אדוניהם רבי-העוצמה של הזאבים, לבין הצטרפות לחפשנים הנלחמים בהם.
נכון לעכשיו, הספר נמכר בחצי המחיר באתר ההוצאה, וכך גם שאר ספרי כתר. בימים אלה אני מסיימת את תרגום החלק השלישי, הסוגר את הסדרה, כך שהקוראים יכולים להיות בטוחים שלא יישארו ושני-שליש תאוותם בלבד בידם.

אייקון 2013 – סדנת תרגום ומפגש חברים

27/09/2013

השבוע התקיים כנס אייקון ה-17 במספר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. התכנסו בו, כמדי שנה, המוני חובבים שהשתתפו בשפע אירועי ספרות, מדיה, משחקי תפקידים, מופעים, הרצאות וסדנאות.
נושא הכנס השנה היה “זהויות”, ובסדנת התרגום שהעברתי, “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, התמקדנו הפעם באפיון דמויות בטקסט. המשתתפים נרשמו מראש ותירגמו קטע מתוך סדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. היו ביניהם מתרגמות מנוסות, וגם בני נוער שלא תרגמו כמעט כלום עדיין.
הבהרנו שכדי להתחיל לתרגם טקסט, צריך קודם כל לדעת כמה פרטים בסיסיים על ההקשר – במקרה שלנו, ספר פנטזיה המתרחש בימינו, מאת סופרת אמריקאית, שגיבוריו הם צעירים שנונים. המשתתפים הודו שחלק מהביטויים הקשו עליהם, אם בהבנה ואם במציאת מקבילות בעברית. והרי זאת היתה מטרת הסדנה, להתנסות בקשיים האלה ולהתמודד איתם. דיברנו על מציאת ניסוחים בעברית שיעבירו את אפיון הדמויות, על לשון תקנית מול סלנג, על משלב גבוה ונמוך.
כמו תמיד בסדנאות תרגום, משפט אחד, אפילו פשוט מאוד, מניב בעברית נוסחים שונים כמספר המתרגמים. אבל יש טעויות נפוצות במיוחד אצל מתרגמים חסרי נסיון. היו כמה פתרונות יפים מאוד לאתגרים כמו “Next you’ll be telling me you’re a rogue and a rake… And then it’s pistols at dawn.” שעה וחצי עברה מהר, ובקושי הצלחנו לקרוא חמישה משפטים.

אני משתתפת באייקון כמעט מראשיתו. מימין, תמונה שלי מן הכנס בשנת 1999, בהרצאה שבה הצגתי את עבודת התזה שלי על מדע בדיוני בישראל. כשכתבתי אותה לא תיארתי לעצמי כנס שהתוכניה שלו מונה עשרות עמודי תוכן מגוון ועשיר.
בכנס השנה פגשתי המון חברים, ביניהם כמה שהיו בהרצאה ההיא, ואחרים שהצטרפו במשך השנים. קהילת המדע הבדיוני בארץ היא בשבילי לא רק קהילה מקצועית, אלא גם מאגר חברים. חלקנו מגיעים כבר לכנסים גם עם ילדינו, וזה נחמד מאוד גם לנו וגם לדור ההמשך.

למי שמכיר את עולם כנסי המד”ב ולמי שלא, אני ממליצה מאוד לפחות להעיף מבט באלבומי התמונות הרבים מהכנס. בשנים האחרונות יש פריחה של קוספליירים – חובבים המגיעים בתחפושות מושקעות מתוצרת עצמית לדמויות הלקוחות מסרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, קומיקס, ועוד.

סדנת תרגום באייקון – הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות

23/08/2013

בפסטיבל אייקון שייערך בסוכות אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”. המועד המדויק הוא יום שני, 23/9, 16:00 – 18:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-17 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
השם שנתתי לסדנה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה, אם כן, הוא בעיני כמו “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר שאתן מאנגלית לעברית. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

עדכון:
הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן.

“עיר של עצמות” – הסרט ועוד עדכונים

23/07/2013

עיר של עצמות הקרנת הבכורה של “עיר של עצמות“, על פי ספרה של קסנדרה קלייר בתרגומה של אינגה מיכאלי, תתקיים אצלנו ב-22.8.13.
זה הספר הראשון בסדרת “בני הנפילים” היוצאת לאור בארץ בהוצאת גרף.
אני שמחה לבשר שהספר הרביעי בסדרה, “עיר של מלאכים נופלים“, נמצא בתהליכי עריכה מתקדמים ויצא לאור בקרוב.
את החמישי, “עיר של נשמות אבודות“, אני מסיימת לתרגם בימים אלה ממש והוא יוגש להוצאה להמשך תהליך ההפקה.
כבר יצא לאור בעברית “מלאך מכני“, הראשון בסדרה מקדימה על בני הנפילים, גם הוא בתרגומה של אינגה .
בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא איך תרגמתי שיר נחמד שמופיע בספר החמישי, וסקירה קצרה על ערפדים בעברית. אני ממליצה על עמוד המעריצים הישראלי של הסדרה, שמארגן קריאה משותפת בספר עד שיגיע הסרט.

אוכל בחלל

16/06/2013

קירק וספוק בהפסקת אוכלמכירים את זה שברגע שמשהו מעניין אתכם, פתאום הוא נמצא מכל עבר?
מיום שישי אני רואה המון דברים שקשורים לשילוב בין אוכל וחלל ו/או מדע בדיוני. למשל התמונה הזאת, של קירק וספוק בהפסקת אוכל, מתוך האתר המופלא רטרונאוט.

למה? כי הייתי במפגש המרתק בסטודיו FeinCook שעסק באוכל בחלל. טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בהרצליה, סיפר על המזון המוגש לאסטרונאוטים מאז ראשיתן של תוכניות החלל ועד לימינו. ממש בזמן שהוא דיבר פירסמו באתר בוינגבוינג את הסרטון הזה שמציג את הארוחות שקיבלו האסטרונאוטים במשימות אפולו: אריזות ניילון של שיבולת שועל, בשר מבושל, רסק תפוחים ומיץ מאבקה. בדיוק השבוע גילה באז אלדרין שהמיץ הזה היה מגעיל. המראה אכן איננו מעורר תיאבון.
מאז, סיפר לנו ענבר, המעבדות המשוכללות של נאסא דואגות לספק לאנשי הצוות הנשלחים לשהייה ארוכה בחלל מגוון סוגי מאכלים, למען בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד. לתחנת החלל הבינלאומית נשלחת אספקה הכוללת פירות וירקות טריים, שמספיקים לזמן קצר, כמובן, וכן אריזות של תבשילים לפי טעמם של השוהים. מאז שהצטרפו צוותים איטלקים וצרפתים השתפר עוד יותר טעמו של המזון. בתמונה נחמדה הוא אפילו הראה לנו בצל ירוק שמגדלים בתחנה, על מצע נייר סופג.

תיבול בחללשף יאיר פיינברג הוביל את הצד הקולינרי של המפגש. הוא הכין מראש מאכלים שונים, המותאמים לדרישות של מזון שיכול לעלות לחלל: רכיבים מיובשים (פירות יבשים, ירקות שיובשו בהקפאה), עמידות לאורך זמן, ערך תזונתי הולם, הכנה פשוטה, ובלי פירורים שיתפזרו באוויר וייכנסו לאסטרונאוטים לעיניים. בתנאי חוסר כבידה לא מועיל ואפילו מסוכן להשתמש במלחיה, ולכן קיבלנו מלח ופלפל להוספה בתמיסות, כפי שאפשר לראות בתמונה.
טעמנו, למשל, מחית גזר מתובלת קרה, פושרת וחמה, כדי להבין את ההשפעה שיש לטמפרטורה על האופן שבו אנחנו קולטים את הטעם. ולעומתה – מנת דגים פורטוגזית מסורתית שהוכנה מרכיבים משומרים בלבד. בדקנו גם “גלידת אסטרונאוטים” מיובשת, ששומרת על צורתה המקורית, אבל כיוון שהנוזלים הוצאו ממנה יש לה מרקם של ספוג קשה.
לסיום, עברנו מעולם העובדות המדעיות לעולם המדע הבדיוני, עם כמה מנות בהשראת פיוצ’רמה, בבילון 5, ומסע בין כוכבים (הגאח אמנם לא היה חי, אבל הטריבלים היו כדורי שוקולד טעימים מאוד). גם כאן התגייס בוינגבוינג לנושא ממש היום עם קישור לבלוג בישול ובו הנחיות משעשעות למאפים בהשראת תולעי החול של “חולית” ושאר מאכלים מד”ביים.

טעימות

03/06/2013

חותכני עוגיותב-14.6 יתקיים אירוע חד פעמי ומרתק בעיני : סטודיו FeinCook מארח את טל ענבר, יו”ר אגודת החלל הישראלית, למפגש מפתיע וטעים בנושא אוכל בחלל. בין השאלות שיעלו שם: מה הן המגבלות שקיימות על אוכל בחלל, איך מייצרים מזון בעל חיי מדף ארוכים וללא קירור, מהן טכנולוגיות חלל שאנו נהנים מהן בחיי היומיום, איך עורכים מבחני טעימה למזון המיועד לאסטרונאוטים, מה בעצם אוכלים בחלל ועד כמה המזון מגוון, מהי גלולה במקום ארוחה, מהו ארטיק חללי?
יוגשו בין השאר מאכלים מסדרות המד”ב פיוצ’רמה, בבילון 5 ומסע בין כוכבים (גאח, כמובן, וטריבלים לקינוח – בלי הפרווה, אני מקווה).
לפרטים: www.feincook.co.il

ולטעימות נוספות, תרגומיות יותר:

צעיף ונשיקה – מוסף “שבת” של מקור ראשון בכתבה אוהדת על תרגום, כולל פרופילים של כמה מתרגמים המציגים את מהות העיסוק עבורם.

מאמר מרתק של לירון מור על תִרגום ועל משמעויותיו השונות, מתוך כתב העת “מפתח” של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

Reading It Wrong – על המתרגם כקורא דק אבחנה, ועל הפעמים שבהן חריגוּת בטקסט המקורי עלולה לגרום למתרגם לשבש אותו בעת ההעברה.

הגדרות מילוניות למושגים מתוך סדרת “בני הנפילים” של קסנדרה קלייר, לקראת הסרט המתקרב לפי “עיר של עצמות“.

“אויה, עודני בבתולי!”

20/03/2013

והפעם – תרגום של שיר:

דרכי עשיתי על רציף
עת אור הלבנה הרעיף
נשאה עלמה קולה אלי:
“אויה, עודני בבתולי!”
שמע פייטן את קינתה
וחש אץ-רץ לעזרתה.

הישר אל המראה פנתה
שחור שיערה יפה עשתה
הון תועפות בשמלתה.
שירכה דרכה בהמון עם
ביקשה לה עלם תם ורם
עד זבו עקביה דם
ברם, הבנים עם בני מינם.

&nbsp As I strolled down along the quay
All in the lateness of the day
I heard a lovely maiden say:
“Alack, for I can get no play.”
A minstrel boy heard what she said
And straight he rushed to her aid

To mirror went she straightaway
And did her ebon hair array
And for her gown she much did pay.
Then down she walked along the street,
A handsome lad she chanced to meet,
And sore by dawn were her dainty feet,
But all the boys were gay

כידוע, אני מתרגמת לעברית ספרים מסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. חברתי אינגה מיכאלי תירגמה את הספר הראשון בסדרה, ובימים אלה ממש יצא לאור בעברית “מלאך מכני” שהיא תרגמה בסדרה המקבילה, “מכשירי התופת”.
השבוע נתקלתי בספר הנוכחי באתגר מיוחד: שיר הכתוב בשפה ארכאית במכוון, והוא חרוז ושקול, ואני צריכה לתרגם אותו כך שיהיה יפה וגם יתאים לעובדה שבסצינה הבאה בספר מדברים על מילותיו.
את השיר כתבה חברתה של קלייר, המשוררת אלקה קלוק . הוא כבר הופיע, בהבדלים קלים, בסיפור שכתבה קלייר בעבר. אפשר לראות את השיר במלואו באתר של קלוק.

הניגוד בין צורתו של השיר (שפה מיושנת, משקל וחריזה) לבין תוכנו (צעירה שוחרת סקס), הזכיר לי את עמוד הפייסבוק סְטָטוּסִים בְּאַרַמִית, שמציג טקסטים מוכרים בלבוש מיושן. הופיע שם למשל שיר הילדים “האוטו שלנו”, שנפתח כך: “ריכבא דידן רברבא בגוונא דירוקה”, וססמתו “כּוּלְהוֹן יְכֹולִים לְמִשְׁדַר סְטָטוּסֵיהוֹן”.

בליטוש תרגומו של השיר עזרו לי רבות חברי לפורום תרגום ועריכה, המתנהל כיום בפייסבוק, ואני מודה להם מאוד.
בין השאר, הם פסלו את זוג השורות הראשונות שהיה בנוסח קודם “דרכי עשיתי בנמל/בטרם אור היום קמל”. מתברר שהאקדמיה ללשון העברית פסלה את הצורה “נָמָל” בקמץ (שמופיעה במילון אבן שושן הישן שלי, בדקתי!), כך שאי אפשר לחרוז אותה עם “קמל” בעבר.

ספרים – חדשות מקוונות

20/11/2012

הוצאת גרף פתחה חנות מקוונת, שבה אפשר לקנות את ספרי ההוצאה, הן מודפסים והן להורדה דיגיטלית. גולת הכותרת היא האפשרות לרכוש את “אות אתנה” מאת ריק ריירדן, ולקבל אותו במחיר הזול בארץ ועוד בטרם יגיע לחנויות הספרים! אני כבר קניתי.

רכישה דרך האתר היא תמיכה ישירה בהוצאת ספרים עצמאית שאני גאה לעבוד איתה, כיון שהיא מביאה לקהל הישראלי ספרים מצוינים תוך הקפדה על איכות התרגום, העריכה, הגרפיקה וכל שאר המרכיבים בתהליך ההוצאה לאור. זאת במקום להשתתף בביזוי תרבות הספר שמקיימות שתי הרשתות הגדולות במבצעי “ספר בשקל” (פרטים נוספים כאן).

בנוסף, לזמן מוגבל אתר מנדלי מוכר ספרים ברשת מציע מבחר מצוין של ספרים אלקטרוניים לקריאה במכשירים שונים להורדה בחינם . ברשימה, בין השאר, “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב בתרגומי וספרים נוספים של הוצאת גרף וגרף צעיר. כמו כן, ספרי מדע בדיוני ופנטזיה של הוצאת “יניב”, ביניהם “דם כחול” מאת ורד טוכטרמן (בקרוב ההמשך).

שמעתם על פיית הבלעחס?

24/10/2012

אחרי שמקס נרדם, אמא ואבא נופלים מותשים בסלון. הם בוהים בטלוויזיה.
… הם מעבירים ערוצים בשלט והכל משעמם…
אז אמא הולכת לישון לבד, ואבא נשאר ומעביר ערוצים. בסוף הוא מוצא סרט שפעם מאוד מאוד אהב, כשהיה ילד. דמעות עולות בעיניו כשהוא נזכר כמה אהב את הסרט הזה, והוא נשכב על הספה לראות אותו, ואחרי כמה דקות הוא נרדם.
מתוך “מקס הילד הלוחםמאת עוזי וייל ואיריס דה בוטון.

הסופרת ג’ו וולטון כתבה תיאור תמציתי ומדויק של תופעה מוכרת לכל קורא (וצופה): הנאת החזרה לספר שקראת פעם (או עשר פעמים) מחמיצה לאכזבה אדירה כשהספר מתגלה לפתע במערומיו. העלילה דלוחה, הדמויות שטוחות, או שהוא מלא הטפות, גזענות, שוביניזם. איך זה יכול להיות?
התשובה היא שבזמן שחלף ביקרה בספר פיית הבלעחס (באנגלית The Suck Fairy). המרשעת הזאת קילקלה את הסיפור שהיה נפלא, שאבה מתוכו את לשד החיים והשאירה עקבות מטונפים.

אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר למעשה השחתה של הפיה היא סדרת נרניה. מה שעובר הרבה מעל ראשו של הילד הקורא (ישראלי, ודאי, אבל מסתבר שגם כאלה שמבקרים בקביעות בכנסיה, לדברי וולטון), מכה בבוטות במבוגר שמבין מיד (זהירות, ספויילר) – אסלן הוא ישו, הנצרות היא התשובה. גם הסופר ניל גיימן מתקומם.

נזכרתי בה כשהתכוננתי לפאנל על אן מק’קאפרי בכנס “אייקון” האחרון. סדרת “רוכבי הדרקונים של פרן” היתה אהובה עלי מאוד, וקראתי את רובה. על המדפים שלי עדיין יש לפחות שמונה ספרים מתוכה, ואחרים רק עברו אצלי. אבל כשפתחתי אותם עכשיו הם היו… פחות מעניינים. והדיון בפאנל חידד אצלי את ההכרה בכך שמק’קאפרי אמנם כתבה גיבורה שמצילה את העולם, אבל התפיסה הכללית של היחסים בין המינים אצלה שמרנית ביותר.

פיית הבלעחס עשתה שמות גם בספרי “ברבאבא“, וסדרת ה”מַרִים” לפעוטות. להיטי ילדותי הפכו לאסופת מסרים מעצבנים. “טרזן”? גזעני. ג’יימס הריוט? ארכני. “סוד הגן הנעלם”? טרחני. “חרמשנית הכסף”? בלתי מובנת בעליל. “שלושה בסירה אחת” ניצל בנס, אבל אפילו “בעקבות הכלב” לוקה מעט. ל”נשים קטנות” אני מפחדת לגשת.

בעיני, פיית הבלעחס דומה קצת למכופף הבננות:

“לכל המשמשים ניגש הוא ועושה חריץ
בכל התפוזים הוא מנקב נקבוביות,
ובפירות הנגועים הוא שם רקבוביות”

כך גם היא. מניאקית.

בני הנפילים – לוח זמנים

14/10/2012

באתר של הוצאת גרף מופיע לוח זמנים צפוי להופעתם בעברית של הספרים הבאים בסדרת בני הנפילים. הסדרה מאת קסנדרה קלייר עוקבת אחר מעלליהם של ציידי הצללים האמיצים, המגנים על עולמנו מפני שדים ושאר סכנות, וכפי שהם מעידים על עצמם “נראים טוב יותר בשחור מהאלמנות של אויבינו, מאז 1234.”
הספר הראשון בסדרה, “עיר של עצמות”, מצולם בימים אלה לסרט קולנוע, והמעריצים חוגגים.
ספרים נוספים בסדרה, בתרגום שלי ושל אינגה מיכאלי, יצאו לאור במהלך שנת 2013 ולאחריה. עדכונים נוספים יופיעו בהמשך באתר ההוצאה.

מה יפו ניביך – ערפדים בעברית

01/10/2012

ערפד יהודי חתיך וחברתו הטובה קסנדרה קלייר, שכותבת את סדרת “בני הנפילים“, מסבירה במענה לשאלות קוראים מדוע יצרה את דמותו של סיימון, הערפד היהודי. הערפדים אצל קלייר מגוונים: יש ביניהם לבנים, שחורים, אסיאתים והיספאנים, ובני דתות שונות. סיימון, היא מסבירה, יהודי כיוון שהוא הדומה ביותר לה, והיא יהודיה. סממני הדת הנוצרית מתחלפים אצלו בסממנים יהודיים. כך, כאשר אנשי המסדר מכניסים אותו לכלא הם טורחים לחרוט במקום צלבים מגיני דוד על הפתחים, כדי שלא יוכל לגעת בהם. ובתור ערפד שאיננו מסוגל להעלות על שפתיו מילות קודש, הוא לא יכול לומר “שמע ישראל” או לצטט מהתנ”ך את השם המפורש. הוא גם מתבדח שצ’קים בכפולות של ח”י מפחידות ערפדים יהודים, רמיזה שודאי תהיה מובנת יותר בארץ מאשר בארה”ב.

מעטים הערפדים היהודים, ומעטים עוד יותר הערפדים הישראלים. סופר המתח המצוין גל אמיר פרסם בשנת 2003 את הספר “לילה אדום“. הסיפור ראיון עם ערפד פולני מאת מיכאל ברנד פורסם לראשונה ב-“חלומות באספמיה”, גליון 7, ספטמבר-אוקטובר 2003. לפני כשנה תרגמתי ספרון בשם “באפי ציידת הערפדים והסכסוך הישראלי-פלסטיני“, המכיל יצירות אמנות וטקסט של הרצאה מאת האמנית ג’ניפר בר-לב (אחר כך גם התחלתי סוף סוף לצפות ברצינות בסדרה).

ורד טוכטרמן, אחת מאושיות קהילת המדע הבדיוני בארץ (סופרת, מתרגמת, עורכת ועוד), פרסמה בשנת 2011 בהוצאת “יניב” את הרומן “דם כחול“, שבו משולבים ערפדים ויהודים באווירה ישראלית מאוד.
עכשיו היא מזמינה את הקהל לממן את כתיבת ספר ההמשך. קמפיין המימון צבר אלפי שקלים תוך יום, בזכות הצעות אטרקטיביות כמו “אנמיה קלה”, שמבטיחה תמורת מינימום של 60 ש”ח עותק דפוס ועותק אלקטרוני של הספר, ולמשקיעים כבדים יותר אפילו דמות בספר שתיקרא על שמם.

לסיום נוותר על האפליה מטעמי דת ונחבור לקריאת השלום של ג’ורג’ טאקיי. טאקיי, שכיכב ב”מסע בין כוכבים” בתפקיד סוּלוּ, ובתור הטייס הטוב ביותר בגלקסיה הפריך את הסטריאוטיפ של האסיאתי המתקשה בנהיגה, מבקש לאחד את כוחות החלל כולם נגד האויב האמיתי: סדרת הערפדים “דמדומים”.

אני והחבר’ה

16/09/2012

אולי פעם כבר ידעתי את זה, אבל השנה התברר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאני חולקת יום הולדת עם “מסע בין כוכבים“. הסדרה המקורית שודרה לראשונה בטלוויזיה בארה”ב בשמונה בספטמבר, שהוא גם יום ההולדת שלי (אם כי בשנה אחרת). להנצחת האירוע יצרו בגוגל דודל מושקע במיוחד. בקישור הזה תוכלו לקרוא ראיון שערך האתר הרשמי של “מסע בין כוכבים” עם יוצר הדודל.
אגב, גוגל פתחו חנות שבה הם מוכרים חולצות, כוסות ושאר מוצרים מעוטרים בגוגל דודלים המקסימים. אם נגיד חיפשתם רעיון למתנה מקורית.

החיפוש הראשון שלי אי פעם באינטרנט היה Star Trek, בחיי. אז עוד לא היה גוגל, וכמעט לא היו גם אתרים, אלא בעיקר קבוצות דיון. ועל “מסע בין כוכבים” היו המון קבוצות דיון, שאחת מהן נקראה Westley Crusher Die, Die, Die. הסיבה לכך היא השנאה העזה שעוררה דמותו של ווסלי קראשר, בן העשרה החוכמולוג שהסתובב בארשת זחוחה על סיפון האנטרפרייז בפרקי “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. את קראשר גילם השחקן ויל וויטון.

וויטון מבוגר ממני בחודשים מעטים בלבד. הוא התחיל את הקריירה שלו כילד, והיה אחד מארבעת הכוכבים המרכזיים של “אני והחבר’ה“, סרטו המופתי של רוב ריינר. אחרי פרישתו מ”הדור הבא” הקריירה שלו כשחקן דישדשה, הוא התחיל לכתוב סיפורים בדויים וגם אוטוביוגרפיים, והתבסס כאייקון של הקהילה הגיקית. בשנים האחרונות השתתף בתפקידי אורח בכמה סדרות טלוויזיה, כולל “המפץ הגדול“, שם הוא משחק אלטר-אגו מרושע של עצמו. אני נהניתי לקרוא את “זכרונות מהעתיד“, שבו הוא מנתח פרקים מן העונה הראשונה של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, בתוספת זכרונות מהצילומים ושלל אבחנות שנונות.

כמה דברים באיטלקית

12/09/2012

הבוקר משכה את עיני מודעת פרסומת במוסף “הארץ”. מעל הטקסט המשונה הזה מופיעה תמונה חשוכה של מטבח יוקרתי, שמזכיר יותר מרתף עינויים מאשר חדר בבית מגורים. ובמרכז תשומת הלב ציטוט באיטלקית של… דוסטוייבסקי?



בתרגום חופשי, “היופי יושיע את העולם”.
מה ההגיון לפרסם בעיתון בעברית תרגום לאיטלקית של סופר רוסי? והאם הנופך הקוסמופוליטי באמת מצדיק את היומרנות? שלא לדבר על כך שהאסוציאציות שלי, לפחות, מדוסטוייבסקי, כוללות הרבה עליבות ומעט מאוד יוקרה.
דרך אגב, כך כותבים את שמו של דוסטוייבסקי באיטלקית (בויקיפדיה לפחות): Dostoevskij, ומבינים גדולים ממני אומרים שבמשפט באיטלקית יש טעות.

* * *

בהמשך הבוקר פירסם יניב אידלשטיין בפייסבוק קישור של דיוויד בואי שר עיבוד לאיטלקית של Space Oddity בשם Ragazzo solo, Ragazza sola. לפי ויקיפדיה המילים באיטלקית מגוללות סיפור אהבה על פסגת הר, ואינן קשורות כלל לשיר המקורי.

השיר הזה מוזכר בספר מצוין שתרגמתי, “החיים הסודיים של אימא ללא הפסקה” מאת פיונה ניל. הגיבורה, אם לשלושה ילדים קטנים, השמיעה להם אותו בנסיעה ארוכה.

ג’ו מתעורר ראשון. שנתו קלה, כמו שלי.
“מי יעזור למייג’ור טום?” הוא שואל לפני שהוא פוקח עיניים, ואני מרגישה איך לבי כבד עליי מעט.
השמעת התקליטורים של דייוויד בואי בדרך לנורפוק בחופשת הקיץ הייתה אמורה להיות התקדמות אדירה בעולם הרה-הסכסוכים של הבידור במכונית. האיכות הנרטיבית של מילות השירים תגרה את דמיונם של הילדים, חשבנו. וזה היה נכון. אבל לא התקדמנו מעבר לשיר הראשון בשינויים.
“למה הטיל עזב אותו?” הוא שואל עכשיו, מציץ מתחת לשמיכה.
“הוא התפרק,” אני אומרת לו.
“למה לא היה עוד טייס חלל שיעזור לו?” הוא שואל.
“הוא רצה להיות לבד,” אני אומרת, ומלטפת את שערו. ג’ו בן החמש נברא בדמותי, בתלתלים חומים פרועים ועיניים ירוקות כהות, אבל את האופי הוא ירש מאביו.
“הטיל עוזב אותו?”
“כן, אבל יש חלק ממנו שרוצה לברוח,” אני מסבירה.
ג’ו שותק לרגע.
“אימא, לפעמים את רוצה לברוח מאיתנו?” הוא שואל.
“לפעמים, אבל רק לחדר שליד,” אני צוחקת. “אין לי תוכניות להמריא לחלל החיצון.”

לסגירת המעגל הזה אספר שאני ובעלי נסענו באלפים האיטלקיים עם ילד בן שלוש לצלילי “סבא טוביה” ו”מחסן השטוזים של דתיה”, כלומר לא ניסינו אפילו את הרעיון של לוסי.

*עדכון*
גרסה מרגשת מאוד של השיר, שצולמה בתחנת החלל הבינלאומית, בביצועו של האסטרונאוט כריס הדפילד:

אוהבים איטלקית? אני ממליצה על הבלוג המצוין של שירלי פינצי לב “על ספרות איטלקית – בעברית“.

עיר של זכוכית

03/09/2012

עיר של זכוכית
יוצא לאור ממש בקרוב בתרגומי “עיר של זכוכית“, השלישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר בהוצאת גרף צעיר. עורכת הסדרה: גילי בר-הלל, עורכת התרגום: רוני גלבפיש.

בתחילת הספר הזה נוסעת קליירי, הצעירה הניו-יורקית שגילתה בעצמה כוחות אדירים, אל עיר הבירה של בני הנפילים. היא חייבת לעשות הכל כדי להציל את אמה, גם אם היא מסתכנת בכך בניגוד לרצונם של אוהביה. אבל מסתבר שהסכנה אורבת בכל מקום, ולא רק לה, אלא גם לחבריה. ציידי צללים, ערפדים, אנשי זאב ומכשפים יהיו חייבים לשלב כוחות כדי לסכל את מזימותיו הזדוניות של ולנטיין הרשע.

הנה דוגמה קצרה מהאקשן:

לפניהם היה תוהו ובוהו. אובך לבן כיסה את הגן, והיה ריח כבד באוויר – ריח חריף של אוזון צרוב מהול במשהו אחר, מתוק ולא נעים. דמויות התרוצצו אנה ואנה – סיימון ראה אותן רק בהבזקים כשהופיעו ונעלמו בפערים בערפל. הוא ראה להרף עין את איזבל, שיערה מסתחרר סביבה בחבלים שחורים כשהניפה את השוט שלה. השוט הקטלני הבזיק כברק זהוב מבעד לצללים. היא הדפה את התקדמותו של דבר מה מגושם וענק – שד, חשב סיימון – אבל היה אור יום מלא; זה היה בלתי אפשרי. הוא כשל קדימה וראה אז שהיצור אנושי בצורתו, אבל מגובנן ומעוות, משהו מסולף. היצור נשא קרש עבה ביד אחת ונופף אותו לעבר איזבל כמעט בעיוורון.

במרחק קצר בלבד, דרך חור בחומת האבן, ראה סיימון את התנועה בשדרת יורק ממשיכה לטרטר בשלווה. השמים מחוץ למכון היו בהירים.

“שבוּקים,” לחש ג’ייס. פניו בערו כששלף את אחד מלהבי השרפים שלו מחגורתו. “עשרות שבוקים.” הוא דחף את סיימון הצידה, כמעט בגסות. “תישאר כאן, אתה מבין? תישאר כאן.”

סיימון עמד קפוא לרגע כשג’ייס זינק קדימה לתוך האובך. אור הלהב בידו האיר את הערפל סביבו עד שהפך לכסוף; דמויות כהות התרוצצו אנה ואנה בתוכו, וסיימון הרגיש כאילו הוא מביט דרך זכוכית חלבית, מנסה נואשות להבחין מה קורה מעברה אחר. איזבל נמוגה; הוא ראה את אלק, זרועו מדממת, משסף את חזהו של לוחם שבוק וצופה בו מתמוטט אל הקרקע. שבוק אחר הסתער מאחוריו, אבל ג’ייס היה שם, אוחז עתה להב בכל יד; הוא זינק לאוויר, הניף את הלהבים והוריד אותם בתנועת מספריים אכזרית – וראשו של השבוק נפל מעל צווארו כשדם שחור ניתז ממנו. קיבתו של סיימון התהפכה – לדם היה ריח מר, רעיל.

הוא שמע את ציידי הצללים קוראים זה לזה מתוך הערפל, אך השבוקים היו דוממים לחלוטין. לפתע האובך התפזר וסיימון ראה את מגנוס, עומד נסער ליד חומת המכון. ידיו היו מונפות, ברקים כחולים הבזיקו ביניהן, ומול החומה שלידה עמד נדמה שהולך ונפער חור שחור רבוע באבן. הוא לא היה ריק, או אפל בדיוק, אלא זרח כמו מראה שאש מתנחשלת לכודה בתוך זגוגיתה. “שער המעבר!” צעק. “עברו בשער!”

כמה דברים קרו בעת ובעונה אחת. מריס לייטווד הופיעה מתוך האובך, נושאת את הילד, מקס, בזרועותיה. היא נעצרה לקרוא משהו מעבר לכתפה ואז הסתערה לעבר השער ודרכו, ונעלמה לתוך החומה. אלק בא אחריה, גורר את איזבל אחריו, השוט המגואל בדם נגרר על האדמה. כשמשך אותה לעבר שער המעבר משהו געש מתוך האובך מאחוריהם – לוחם שבוק, מנופף חרב פיפיות.

פרטים נוספים ופרק ראשון מהספר אפשר למצוא באתר של הוצאת גרף צעיר.

עיר

24/08/2012

פתאום הבנתי שתרגמתי לא מעט ספרים שבשמם המילה “עיר”.
הראשון היה “עיר הבקיע” הארוך מאת אלסטר ריינולדס, בהוצאת אופוס. ספר מדע בדיוני טכנולוגי עתיר דמיון שאחד מאתרי ההתרחשות שלו הוא עיר הניצבת על פי תהום, שבנייניה השתנו והתעוותו ביוזמתם ובכוחות עצמם.
“עיר הזמן” מאת דיאנה ווין-ג’ונס יראה אור בתרגומי בעתיד בהוצאת גרף צעיר. העיר המככבת בספר הזה נמצאת מחוץ לזמן ותפקידה לפקח על ההיסטוריה, אבל משהו כמובן משתבש…
ולאחרונה, הספרים בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר בהוצאת גרף צעיר: תרגמתי את “עיר של אפר” ואת “עיר של זכוכית“, ובאנגלית יצאו לאור בינתיים עוד שני המשכים בסדרה, “עיר של מלאכים נופלים” ו”עיר של נשמות אבודות”. ציידי הצללים שהם גיבורי הסדרה הזאת מסתובבים בניו יורק המוכרת-לכאורה, אבל רואים בה רובד נסתר של ערפדים, אנשי זאב, שדים ושלל כישופים.
לפני כשבוע החלו צילומי הסרט הראשון בסדרה, לפי הספר הראשון, “עיר של עצמות” (תרגמה לעברית אינגה מיכאלי). האוהדים הרבים של הסדרה מתלהבים מאוד למראה השחקנים החתיכים שמגלמים את הדמויות האהובות באתר הצילומים בטורונטו.
להמשך הקטע →