הבוקר משכה את עיני מודעת פרסומת במוסף “הארץ”. מעל הטקסט המשונה הזה מופיעה תמונה חשוכה של מטבח יוקרתי, שמזכיר יותר מרתף עינויים מאשר חדר בבית מגורים. ובמרכז תשומת הלב ציטוט באיטלקית של… דוסטוייבסקי?

בתרגום חופשי, “היופי יושיע את העולם”.
מה ההגיון לפרסם בעיתון בעברית תרגום לאיטלקית של סופר רוסי? והאם הנופך הקוסמופוליטי באמת מצדיק את היומרנות? שלא לדבר על כך שהאסוציאציות שלי, לפחות, מדוסטוייבסקי, כוללות הרבה עליבות ומעט מאוד יוקרה.
דרך אגב, כך כותבים את שמו של דוסטוייבסקי באיטלקית (בויקיפדיה לפחות): Dostoevskij, ומבינים גדולים ממני אומרים שבמשפט באיטלקית יש טעות.

* * *

בהמשך הבוקר פירסם יניב אידלשטיין בפייסבוק קישור של דיוויד בואי שר עיבוד לאיטלקית של Space Oddity בשם Ragazzo solo, Ragazza sola. לפי ויקיפדיה המילים באיטלקית מגוללות סיפור אהבה על פסגת הר, ואינן קשורות כלל לשיר המקורי.

השיר הזה מוזכר בספר מצוין שתרגמתי, “החיים הסודיים של אימא ללא הפסקה” מאת פיונה ניל. הגיבורה, אם לשלושה ילדים קטנים, השמיעה להם אותו בנסיעה ארוכה.

ג’ו מתעורר ראשון. שנתו קלה, כמו שלי.
“מי יעזור למייג’ור טום?” הוא שואל לפני שהוא פוקח עיניים, ואני מרגישה איך לבי כבד עליי מעט.
השמעת התקליטורים של דייוויד בואי בדרך לנורפוק בחופשת הקיץ הייתה אמורה להיות התקדמות אדירה בעולם הרה-הסכסוכים של הבידור במכונית. האיכות הנרטיבית של מילות השירים תגרה את דמיונם של הילדים, חשבנו. וזה היה נכון. אבל לא התקדמנו מעבר לשיר הראשון בשינויים.
“למה הטיל עזב אותו?” הוא שואל עכשיו, מציץ מתחת לשמיכה.
“הוא התפרק,” אני אומרת לו.
“למה לא היה עוד טייס חלל שיעזור לו?” הוא שואל.
“הוא רצה להיות לבד,” אני אומרת, ומלטפת את שערו. ג’ו בן החמש נברא בדמותי, בתלתלים חומים פרועים ועיניים ירוקות כהות, אבל את האופי הוא ירש מאביו.
“הטיל עוזב אותו?”
“כן, אבל יש חלק ממנו שרוצה לברוח,” אני מסבירה.
ג’ו שותק לרגע.
“אימא, לפעמים את רוצה לברוח מאיתנו?” הוא שואל.
“לפעמים, אבל רק לחדר שליד,” אני צוחקת. “אין לי תוכניות להמריא לחלל החיצון.”

לסגירת המעגל הזה אספר שאני ובעלי נסענו באלפים האיטלקיים עם ילד בן שלוש לצלילי “סבא טוביה” ו”מחסן השטוזים של דתיה”, כלומר לא ניסינו אפילו את הרעיון של לוסי.

*עדכון*
גרסה מרגשת מאוד של השיר, שצולמה בתחנת החלל הבינלאומית, בביצועו של האסטרונאוט כריס הדפילד:

אוהבים איטלקית? אני ממליצה על הבלוג המצוין של שירלי פינצי לב “על ספרות איטלקית – בעברית“.