ספרים שתרגמתי
My Translations






אדרות הלחש
ג'יין אוסטן שם צופן וריטי אלן טיורינג משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות











לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

הרשמה לעדכונים

אדרות הלחש

27/04/2020

אדרות הלחשיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ אדרות הלחש מאת דיאנה ווין ג’ונס (איור עטיפה: קתלין ג’נינגס).

הילדים במשפחה של טנאקווי תמיד ידעו שהם שונים מבני הכפר שבו גדלו, אבל עד שהתחילה המלחמה עם הכופרים, הם לא ידעו כמה שונאים אותם על כך. כעת הם נאלצים לברוח מהבית היחיד שידעו, ולצאת למסע לאורך הנהר הגדול, שבני הכפר סוגדים לו כאילו היה אל. בין אסונות טבע לאסונות מעשה-אדם, האחים ממשיכים לשוט לעבר הים – אבל האם הם נמלטים מסכנה אחת, רק כדי להיקלע לסכנה גדולה יותר?

את סיפור המסע אורגת טנאקווי, הלכה למעשה, עם חוטי צמר על נול. אט-אט הופכת האריגה לאדרת מפוארת, בה שזורים עתיד ועבר, מציאות ואגדה.

בדרך מקרה גיליתי שיר של דליה רביקוביץ’, שתואם באופן מצמרר למתרחש בספר, למרות שככל הנראה אין ביניהם שום קשר (השיר נכתב ב-1953, לפני שנכתב “אדרות הלחש”, ומן הסתם דיאנה ווין ג’ונס לא קראה אותו).

[פגעתי קני סוף]

“ודְָמיִתִי אמִּךֶָ”
הושע ד

פָּגַעְתִּי קְנֵי סוּף וּמֵימָיו שֶׁל נָהָר
וּפֶתַע דָּמְתָה לִי הַתְּהוֹם כְּאִמִּי;
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קָרְאָה
וְהִיא לֹא תִּלְאֶה עוֹד מִקְּרֹא לִי בִּשְׁמִי.

נָבְטוּ בִּי גַּלִּים בְּעֵינַיִם רַבּוֹת,
פָּצְרוּ בִּי קְנֵי סוּף כְּאַחֵַי בְּנֵי אִמִּי.
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קְָראָה
הַתְּהוֹם הַיְּרֻקָּה שֶׁדָּמְתָה כְּאִמִּי.

רָאִיתִי אִמִּי לְמַלְּטֵנִי בָּאָה,
בִּקְּשָׁה לְקַחְתֵּנִי הַבַּיְתָה אִמִּי.
שָׁלְחוּ בִּי קְנֵי גֹּמֶא כַּפּוֹת גִּבְעוֹלִים
וַתֵּרֶא אִמִּי כִּי יָצָא גְּזַר דִּינִי.

השיר פורסם בכרך “השירים הגנוזים” של רביקוביץ’ והוצג בערב “הכל אודות אמא – רועי חן ומשה סקאל בזוּם על אמהות בספרות” (לחצו על הקישור לצפייה מרתקת).

אפשר לקנות את “אדרות הלחש” ישירות מהוצאת עוץ. ברכישת כרטיסיה של 5 ספרים מכל קטלוג ההוצאה המחיר משתלם במיוחד והספרים יגיעו במשלוח הישר אליכם.

קרעפלעך או קובה?

24/04/2020

התחלתי לשמוע את “Heartburn*” של נורה אפרון בהקראה של מריל סטריפ. כיף לא נורמלי. ופתאום היה לי רגע של קליק.
בפרק השני היא מספרת על הפסיכולוגית היהודיה שלה בניו יורק והבדיחה החוזרת אצלה: על הילד היהודי שמפחד מקרעפלעך, ואימא שלו לוקחת אותו למטבח ומראה לו שלב אחרי שלב את ההכנה – שזה בצק כמו שהוא אוהב, ומילוי בשר כמו שהוא אוהב. בסוף הוא מבין שהתוצאה היא קרעפלעך, צורח ובורח.

נו, וזה בדיוק כמו הפרק ההוא ב”שכונת חיים” שבו יוני מפחד מהקובה שאימא שלו מכינה, למרות שהיא מראה לו את תהליך ההכנה, בצק הסולת שהוא אוהב והבשר שהוא אוהב. בסוף יוני צורח ובורח. (לחצו על הקישור כדי לראות את הקטע בארכיון “כאן”)

ככה שזה בדיוק כמו התזה המרכזית של הדוקטורט שתרגמתי, ועליו מבוסס ספרו של רמי קמחי, “שטעטל בארץ ישראל“: סרטי הבורקס (והנגזרת שלהם בשידורי הטלוויזיה החינוכית) מבוססים על ספרות יידיש קלאסית, כולל הסיפורים שלה שעברו גם לניו יורק.


*צביטה בלב מאת נורה אפרון בהוצאת כתר, תרגמה מאנגלית: אורית הראל, עיצוב עטיפה: נועה שניר, 180 עמודים. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשם “צרבת” בתרגומו של אריה בובר (זמורה ביתן, 1987). כדאי לקרוא את הפוסט הזה של “מטבח קריאה” עם ביקורת נחמדה על הספר וגם מתכון מתוכו.

מי יודע מדוע ולמה לובשת ויקטוריה פיג’מה?

17/04/2020

ברוח הימים האלה, הרצאה ב-zoom, שתוכלו להצטרף אליה מהבית, בטרנינג.
אני בטוחה שלרבים מכם חשוב לדעת מה היו בגדי הבית של פעם, וזאת ההרצאה שתסדר לכם את המצנפת על הראש.
הכירו את השמלה המעופפת, את החלוק של הוויקטוריאני שאוהב להיות בבית עם התה והספרים הישנים, את השדרוג שמאפשר להתכרבל (חלקית) במחוך ואת הסודות המוצפנים של סיר הלילה.
זוהי הרצאה מתאימה במיוחד לתקופת הבידוד הנוכחית, שבה רובנו לובשים בגדי בית.
מוזמנים לצפות:

הציורים:
Marquise de Marigny by Alexander Roslin, 1767
Maurice-Quentin de La Tour by Pierre-Louis Laideguive, 1761

הזמן הוורוד ופודקאסטים נוספים

14/04/2020

נהניתי להתראיין לפודקאסט “מינהר הזמן” בשיחה שהנושא המקורי שלה היה “הזמן הוורוד (והכחול)”, אבל התפרסה לסוגיות רבות לפניו, מאחוריו ומצדדיו של הנושא הזה.
דיברתי עם ערן מינהר, בין השאר, על התפתחות סוגי הצבעים לטקסטיל, על הבחנות שונות בין בגדי גברים ונשים, ואיך הן משתנות לאורך הזמן, על בנים בשמלות ובחליפות ורודות, על בנות במכנסיים, על תרבות הצריכה ואיכות הסביבה.
בדף הפייסבוק שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” אפשר לראות תמונות נוספות והסברים עליהן, כפי שעלו בפודקאסט.
אני ממליצה לשמוע פרקים נוספים של “מינהר הזמן” וגם פודקאסטים נוספים, ביניהם “האחיות גרים“, “קרן עושה סדר“, “המובן מאליו“, “התשובה“.
באנגלית אני אוהבת פודאקסטים על ההיסטוריה של האופנה, ביניהם “Dressed“, “Dress: Fancy“.

שאלון הכורסא

30/03/2020

ב”שאלון הכורסא” מארח ירין כץ אנשי ספר במועדון הספר הטוב של הוצאת הכורסא. שמחתי לענות על השאלות שהוא שלח לי, והנה הן גם כאן.

1) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום?
כשהייתי בתיכון עשיתי סדנת תרגום בבית אריאלה, ואחרי הצבא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, והתחלתי לתרגם ספרים במקביל ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם למדתי קורסים בתורת התרגום ובתחומים אחרים. בסופו של דבר עשיתי תואר שני במחקר תרבות, ובאמת מה שמעניין אותי עד היום הוא מאפיינים של תרבויות ומגעים ביניהן, ובעיקר התרבות הפופולרית.

2) מה היה הספר הראשון שתרגמת?
התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי: “הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל. בדיעבד, הוא לא פשוט בכלל. יש בו רפרנסים קלאסיים וציטוטים מתוך “אוטופיה” מאת תומס מור.

3) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה?
יש קשה טוב וקשה רע. אני נהנית מאתגרים של ניסוח ומשחקי מילים, כמו שהיו למשל ב”שפע של קתרינות” מאת ג’ון גרין. אבא שלי עזר עם שיכולי האותיות שחביבים על גיבור הספר, ונהניתי מהתחכמויות אחרות שם (למשל זאת שעליה כתבתי בפוסט הזה ). היה כיף גם לעבוד עם עורכת התרגום אורלי מזור-יובל, שזרמה עם חלק מההמצאות שלי ושיפרה במקומות אחרים.
מצד שני, יש לפעמים תוכן שקשה לעבוד עליו במשך שעות או ימים, כמו תיאורי אלימות. מילא בספר בדיוני, אבל יצא לי גם לעבוד על ספרי שואה, וזה היה נורא.

4) ומאיזה תרגום הכי נהנית?
האתגר המקצועי הגדול והמהנה ביותר שלי היה תרגום “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס. טיורינג היה מדען רב תחומי והספר משלב תיאורים של עבודתו במתמטיקה, בביולוגיה, וכמובן בתחום ההצפנה והמצאת תורת המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הביוגרפיה כתובה בשפה ספרותית עשירה ויפה ואפילו חייבה אותי לתרגם שירים של וולט ויטמן שלא היו קיימים בעברית.

5) יש מתרגם שמהווה השראה עבורך או אהוב עליך במיוחד?
פרופסור גדעון טורי ז”ל היה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם, מורה בחסד ומתרגם בעצמו. למדתי אצלו את כל הקורסים האפשריים ובסופו של דבר גם כתבתי תואר שני בהדרכתו. כל דרכי המקצועית מבוססת על הגישה שלו, שבוחנת את נורמות התרגום כפי שהן מתקיימות ומשתנות בכל חברה ובכל תקופה. אני חוזרת מדי פעם למאמרים שלו, בראשם זה שתרגמתי בהנחייתו על “שחזור תכונות רלוונטיות“. המאמר הזה משתמש בדוגמה מתוך ספרי “נרניה” שגדעון תרגם, וכשאני מקריאה אותם לבת שלי אני נהנית מחדש.

6) ולסיום, קצת על העדפות ספרותיות כקוראת: מהם הספרים האהובים עליך? ואילו ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?
באופן כללי אני חובבת גדולה של ז’אנרים ספרותיים שנחשבים שוליים. יש הרבה אנשים שלא מוכנים לגעת בספרות ספקולטיבית, אז אני ההיפך. כתבתי את עבודת התזה שלי על תולדות המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל וכבר שלושים שנה אני מנסה לפענח לעצמי את כוח המשיכה של הרומן הרומנטי, בין השאר דרך ספרות מחקרית. אני גם מתרגמת לא מעט ספרי נוער. הממסד מתייחס בביטול לספרי ז’אנר והם נדחקים למדפי גטו, ושלא בצדק, לדעתי. מדי פעם אני מנסה ספרות מיינסטרים ריאליסטית, בעיקר כזאת שרבים מתלהבים ממנה, ולא מבינה למה להסתפק רק בה.
אני אוהבת ספרים שסוחפים אותי למקומות אחרים, עם דמויות שמעניין להכיר ואינן שבלוניות. הדבר האחרון שאני רוצה לקרוא עליו הוא תיאור חיי היומיום של אם לשלושה מיישוב קהילתי בגליל (שזאת אני). תנו לי מסע בזמן, טיסה בחלל, דרקונים, הרפתקאות עבר. אני לא יודעת אם קראתי יותר עמודים של לויס מקמסטר בוז’ולד או דיאנה גבלדון (קראתי יותר ספרים של בוז’ולד, אבל הם קצרים יותר מאלה של סדרת “נוכריה”). לאחרונה קראתי ארבעה ספרים טובים של הסופרת ג’ו וולטון: טרילוגיה של היסטוריה חלופית ו”רומן היסטורי” על דרקונים בחברה כמו-ויקטוריאנית. אני קוראת בדפוס, בקינדל, באודיו, עברית, אנגלית, לפעמים גם קומיקס. המלצה חמה ממקור שאני מעריכה, בעיקר חברות שאת טעמן אני כבר מכירה, יכולה לשכנע אותי לנסות גם ספר שנראה לי רחוק קצת יותר מטעמי, בתקווה שיהיה מעניין.

הרצאותיי הקרובות על תרגום ותלבושות

15/02/2020

ביום שלישי, 25 בפברואר 2020, ארצה בכנס אגודת המתרגמים שייערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
הרצאתי “שחזור תכונות רלוונטיות” היא מחווה לפרופסור גדעון טורי ותציג את מאמרו, המהווה תרגיל בתרגום אופטימלי של סוגיה תרגומית לא פשוטה. בנוסף אשתתף במושב “איגוד אנשי ספר” ואדבר שם על שיקולים בהמרת מידות בתרגום.
לפרטים על הכנס.
*
הרצאתי “מה תלבשו למסע בזמן?” תתקיים ביום שני 9.3.2020 בשעה 10:30 במסגרת מפגשי “קתדרה” באודיטוריום העירייה, רחוב קק”ל 100, כרמיאל.
הכניסה בתשלום במקום, אין צורך להזמין מקום מראש.
*
הרצאתי “הכל בגלל ויקטוריה” על שמלות כלה לאורך ההיסטוריה תתקיים במסגרת כנס “עולמות” בחול המועד פסח בתל-אביב. פרטים נוספים וקישור להזמנת כרטיסים – בהמשך.

הציור הוא של המלכה ויקטוריה בבגדי כלולותיה, שעיגנו את הפופולריות של השמלה הלבנה, Franz Xaver Winterhalter, Royal Collection Trust

הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו

יצא לאור בתרגומי “הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו” מאת פיליפה פרי (עריכת התרגום – הלית ינאי-לויזון).

גם אתם כמו כולם רוצים שהילדים שלכם יהיה מאושרים, וגם אתם כמו כולם מעוניינים להימנע מלדפוק אותם לנצח. אבל השאלה הגדולה היא כמובן איך להשיג את זה?

בספרה המרתק, החכם והמצחיק, הפסיכותרפיסטית פיליפה פרי מגלה לנו מה באמת חשוב ומאילו התנהגויות חשוב מאוד להימנע: ה”עשה” ו”אל תעשה” החיוניים של ההורות.

במקום לשרטט את התוכנית ה”מושלמת”, פרי מספקת נקודת ראות רחבה ומפנה את הזרקור אל האלמנטים שבונים מערכת יחסים טובה בין הורים לילדים. הגישה המרעננת ונטולת השיפוטיות הזאת תעזור לכם:

להבין כיצד האופן שבו אתם גדלתם משפיע על אופן ההתנהגות שלכם כהורים
לקבל את העובדה שאתם ללא ספק תעשו טעויות, וגם ללמוד איך להתמודד איתן
לשבור מעגלים ודפוסים שליליים
להתמודד עם הרגשות שלכם ושל ילדיכם
להבין את המשמעויות העומדות מאחורי התנהגויות שונות

ספר זה, הגדוש תובנות ועצות מעשיות ומועילות, הוא ספר שכל הורה ירצה לקרוא וכל ילד יקווה שההורים שלו יקראו.

פיליפה פרי היא פסיכותרפיסטית ואשת תקשורת מובילה בבריטניה בנושא הורות. הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו (והילדים שלכם ישמחו שקראתם) נהפך לרב-מכר עולמי וזכה לשבחים. קוראים רבים ציינו כי הם חשו שהתנהגותם ההורית משתנה תוך כדי הקריאה בספר וכי הם למדו לנהל סיטואציות הוריות בצורה יעילה ורגישה יותר.

לרכישת הספר באתר ההוצאה.

משחק אחרון

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “משחק אחרון” מאת מרי לו (עריכת התרגום – אירית מילר, איור הכריכה גיא לנמן).
זהו הספר השני והאחרון בסדרת “וורקרוס“.

אֶמיקָה צֶ’ן תמיד העריצה את הידֵאוֹ, אבל אחרי ששרדה בקושי את אליפות וורקרוס וגילתה את האמת על האלגוריתם של המשחק, היא יודעת שאסור לה לבטוח בו. נחושה לשים סוף לתוכניות האפלות של חברה לשעבר, אמיקה חוזרת לוורקרוס, ועד מהרה מגלה שהפכה למבוקשת מספר אחת. הסיכוי היחיד שלה לשרוד הוא זירו, אחיו של הידאו, והצוות האכזר שלו, אבל להגנה שלהם יש מחיר. האם תצליח להשתחרר מרשת הבוגדנות והשקרים שנלכדה בה? וכמה רחוק תעז ללכת כדי להפיל את האדם שהיא אוהבת?

המשחק האחרון הוא הספר השני החותם את הרפתקת וורקרוס שכתבה. הספרים כבשו את לבבות הקוראים והמבקרים ברחבי העולם וכיכבו בראש רשימות רבי-המכר של ‘ניו יורק-טיימס’ ו’יו-אס-איי טודיי’.

לרכישת הספר באתר ההוצאה.

סדנת תרגום שלי במסגרת כנס “מאורות”

20/12/2019


אשמח לראותכם בסדנת תרגום בהנחייתי, בשם “המתרגמים במרכז”, במסגרת כנס “מאורות” הקרוב, המוקדש לספר “המהלכים בקצוות“. (הספר יצא לאור בתרגומי בשנת 2010 בהוצאת גרף, בעריכת ימימה עברון. עורכת הסדרה: גילי בר הלל). הנרשמים לסדנה מתבקשים להכין מראש תרגום של קטע קצר מהספר, המצורף בהמשך.
על הכנס:
המדע הבדיוני והמדע חוקרים את הקצוות. סופרות ומדענים, חוקרות ואומנים שבוחנים מה נמצא בגבולות הידע, הסקרנות והדמיון, ומעבר להם. בספרים, סיפורים, סרטים ותכניות טלוויזיה מתגלים עולמות חדשים בקצה העולם שלנו, ובעולמות שטרם הכרנו. כפי שדיאנה ווין-ג’ונס לוקחת את גיבור הספר שלה לעולמות לא מוכרים שמסייעים לו להכיר את עצמו, כך גם יצירות אחרות מזמינות אותנו לצאת למסעות עד לגבולות המוכר, ולעבור אותם.

הצטרפו אלינו ב-26 בדצמבר להרצאות, פאנלים וסדנאות שמהלכים בקצוות, בין המוכר לזר, בין החדש לעתיק, בין הבדיון למדע. ננסה לגלות את הקצוות של העולם והחברה המוכרים לנו, את מי שנמצאים בשוליים של העולם והחברה האלה, ואת מה ששוכן מעבר להם.

“מאורות” ייערך השנה ב-26 בדצמבר בקמפוס אדמונד י’ ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים. לרכישת כרטיסים מראש לחצו כאן.
לרכישת עותק דיגיטלי של “המהלכים בקצוות” (זמין גם לקינדל) לחצו כאן.
לרכישת “עיר הזמן” מאת דיאנה ווין ג’ונס בתרגומי לחצו כאן.

קטע לתרגום לקראת הסדנה:
להמשך הקטע →

אותה אדרת בשינוי הגברת – הרצאה באייקון 2019

07/09/2019


סדרת הספרים “נוכרייה“, וסדרת הטלוויזיה “זרה” המבוססת עליה, מתארות מסעות בזמן בין המאה ה-20 למאה ה-18. השמלה שלובשת קלייר במסעה הראשון בין התקופות שונה בתכלית מהחליפה שהיא מעצבת לעצמה בהמשך. ולא במקרה: בגדיהן של הדמויות מִתְבלים, עוברים מיד ליד ומשנים גזרות וסוגי בד, כשהם שוזרים את העבר בעתיד ואת העתיד בעבר. ההרצאה תציג לעומק את התלבושות בארבע העונות ששודרו ובעונה החמישית העתידית, כולל סיפורים מאחורי הקלעים של אתרי הצילומים בסקוטלנד.

* ההרצאה תהיה בתאריך 15.10.19, בשעה 18:00, באולם 2 של אשכול פיס, בי”ס עירוני א’ בתל אביב, רחוב שפרינצק 4.
* אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה – בסוף ההרצאה כבר תדעו הכל, כולל ספויילרים.
* באירוע הפייסבוק של ההרצאה תוכלו לראות חומר מקדים ולשלוח לי שאלות.
* מעט מהחומר שיובא בתחילת ההרצאה הוצג כבר בהרצאתי “מה תלבשי למסע בזמן?” בכנס אייקון 2016. ההרצאה הפעם ארוכה ומקיפה יותר.
*לרכישת כרטיסים לחצו כאן.

אוסיאן, או לא?

30/08/2019
דיוויד מרטין, דיוקן של ג'יימס מקפירסון עם עותק של

דיוויד מרטין, דיוקן של ג’יימס מקפירסון עם עותק של “פינגל”, סוף המאה ה-18

שנות השישים של המאה ה-18 היו תקופת שפל לגאווה הלאומית הסקוטית. התקווה להושיב מלך מבית סטיוארט על כס המלוכה המאוחד עם אנגליה נגוזה בתבוסתם של היעקובינים בקרב קולודן. הכובשים מדרום נקמו ביד קשה בתושבי הרמות. מעבר להוצאות להורג, מאסר וביזה, הם גם אסרו על הלבוש המסורתי, וההיילנדרז נאלצו להחליף את הקילטים הגבריים בלבוש הרכרוכי והלא-נוח של הלואולנדרז – מכנסיים.

בתקופה הקשה הזאת קם ג’יימס מקפירסון (James Macpherson, 1736-1796), מורה ומשורר סקוטי. ספר שיריו הראשון, The Highlander (1758), לא נחל הצלחה מרובה. הוא הפנה את מאמציו לאיסוף ושימור אוצרותיה של התרבות הקלטית העתיקה. מקפירסון נדד ברמות, אסף שרידים של כתבי יד בגאלית והעלה על הכתב דברי שירה שעברו מדור לדור בעל פה. בשנת 1762 יצא לאור הספר הראשון שבו ריכז את תרגומיהם לאנגלית. להמשך הקטע →

התמחות בספרות סקוטית

22/07/2019


הקיץ אני נוסעת לאדינבורו, ללימודי ספרות סקוטית. אוניברסיטאות סקוטלנד מציעות לסטודנטים מרחבי העולם לימודי קיץ בספרות וכתיבה. התוכנית נותנת מלגות למתרגמים מקצועיים עם עניין בתרבות הסקוטית, וברגע שחברתי יעל כהנא-שדמי שלחה לי את המידע התלהבתי והגשתי בקשה. כי אני מתרגמת עם עניין עז בסקוטלנד :-). סיפרתי בין השאר על התרגום של “שם צופן וריטי” מאת אליזבת וויין, שאחת הגיבורות שלו סקוטית ומדברת לפעמים במבטא בולט או במילים מיוחדות לאנגלית הסקוטית (אם כי לא בגאלית, שזאת כבר בעיה אחרת).
לשמחתי קיבלתי את המלגה ובאוגוסט הקרוב, בזמן פסטיבל אדינבורו, אני אגור במעונות הסטודנטים ואזכה לתוכנית לימודים עשירה אך מרווחת, כולל השתתפות באירועי תרבות וזמן לטייל ולחוות את העיר וסביבתה. מלבד פסטיבל התיאטרון המוכר יש גם אירועי אמנות, קולנוע ופסטיבל ספרים בינלאומי גדול. אני מקווה לחוויות תרבותיות רבות ולמזג אוויר נעים.
חומר הלימוד לקורס נמסר מראש, וכבר קראתי את הספרים, הסיפורים, השירים והמחזות שניתנו. רובם לא תורגמו לעברית. בהמשך הבאתי סקירות קצרות על חלק מהם, עם רשמיי האישיים מקריאה, לפני התעמקות במסגרת הלימודים.
מה המאפיינים הייחודיים של הספרות הסקוטית? כרגע אני לא יכולה לומר. סופרים גדולים ומפורסמים שנולדו או חיו בסקוטלנד מוּכרים כחלק מהספרות האנגלית, מארתור קונאן דויל ועד ג’. ק. רולינג. מעטים, כמו וולטר סקוט ורוברט ברנס, נקראים בעולם כסקוטים במובהק, כולל מאפייני שפה מקומיים ייחודיים. כשאחזור, אדע יותר, ואדווח.
להמשך הקטע →

מפגש פסגה

20/06/2019



בנדיקט קמברבאץ’ מבקש ממישל אובמה חתימה על ספרה האוטוביוגרפי? זה כאילו בוים במיוחד בשבילי!
בסרטון שהופץ השבוע “נבחרות” ארצות הברית ובריטניה מתחרות ביניהן במשחק מחניים. הקטע היה חלק מתוכנית הבידור של ג’יימס קורדן. מישל הביאה את החברות האמריקאיות שלה, ג’יימס הביא את החברים הבריטים שלו, והכדורים עפו בלהט. אם קראתם את ספרה של אובמה אתם ודאי יודעים כמה היא פועלת לעידוד אורח חיים בריא, כולל פעילות ספורטיבית. היא גם מספרת על הופעות קודמות שלה בתוכניות בידור, וכמה הכנות וחזרות יש מאחורי הקלעים כדי שהתוצאה תיראה ספונטנית ומאולתרת.
בכל אופן, המפגש בין אובמה לבין קמברבאץ’ הצחיק אותי, כי שניהם מככבים בתרגומים שלי. היא באוטוביוגרפיה והוא בתפקיד אלן טיורינג בסרט “משחק החיקוי” המבוסס על “אלן טיורינג: האניגמה”. אם רק היו מביאים את ד”ר רות’ כשופטת במשחק זה היה מושלם!

האויב בשער

30/05/2019

יצא לאור בתרגומי “האויב בשער”, השלישי בסדרת “הניצוץ שבאפר” מאת סבה טהיר (עריכת התרגום: ענת לויט).

הלן אקילה מותקפת מכל הכיוונים.
הקיסר מרקוס הולך ומשתגע, המפקדת מנצלת את חולשתו, ואחותה של הלן, היחידה שנותרה ממשפחתה, נתונה בסכנה גדולה יחד עם האימפריה כולה; בינתיים, הרחק במזרח, לאיה יודעת שחייבים לעצור את מביא–הלילה; ובמקומו החדש, בין עולם החיים והמתים, אליאס מחליט לוותר על חירותו כדי להפוך ללוכד–נשמות.
גיבורי האויב בשער ניצבים לפני שאלות הרות גורל: האם אפשר לוותר על חירות למען מטרה נעלה יותר? האם מלחמה צודקת אכן מצדיקה את תוצאותיה ההרסניות? כיצד בוחרים במי לצדד, כשהמציאות כל כך מסובכת?
האויב בשער משלב בטבעיות פנטזיה עם אמת אנושית, היסטוריה עם מדע בדיוני, ומציג גיבורים מורכבים וסוחפים, שסיפור גורלם המשותף ייקרא בנשימה עצורה

פורץ גבולות

יצא לאור בתרגומי הספר “פורץ גבולות” מאת ג’יל מרגו (עריכת התרגום: רתם כסלו).

בגיל 88, סר פרנק לאוי, אחד מעשירי אוסטרליה, עלה לישראל בפעם השנייה בחייו והוא חי עתה בתל אביב.
סיפורו הוא לא רק סיפור של פליט שנעשה למולטי-מיליארדר; זהו סיפורו הדרמטי של נער יהודי סלובקי אשר אופיו, שנצרף בלהבות השואה, התעצב כמפקד בגולני בשנת 1948.
זהו גם סיפורו של אדם שהשפיע על חייהם של מיליונים ברחבי העולם, שרבים מהם כלל אינם מכירים אותו. כאשר הקים מרכז רפואי כדי לחקור את בעיית הראייה הנדירה שממנה סבל בנו, מאות יָצאו ועוד יֵצאו נשכרים מכך.
קרון הרכבת המקורי שהניח על מסילת הרכבת בתוך אושוויץ-בירקנאו הוא סמל להנצחתם של חצי מיליון יהודים הונגרים שהושמדו שם, ובהם גם אביו של פרנק.

צפו בכתבת טלוויזיה על פרנק לאוי.