יצא לאור בתרגומי “קוד לבוש” מאת קרי פיירסטון (עורכת התרגום: יעל ינאי). הספר עוסק בנושא כאוב, שעולה לכותרות שוב ושוב – תלמידות בית ספר הסופגות גערות ואף אינן מורשות להיכנס ללימודים בגלל מה שהן לובשות, בעיקר מכנסיים קצרים מדי. הדבר קורה בארץ באותה הצורה שהוא מתואר בארצות הברית מפי הדמויות בספר. מולי, תלמידת חטיבת ביניים, מחליטה לפעול נגד חוסר הצדק ולשם כך נעזרת בחברות ובחברים, בהפקה של פודקאסט, בתליית שלטים, וגם בהורים ובמורות.
לשמחתי הספר מגיע לקהל רחב, ונבחר לאחד מספרי השנה של הוצאת מודן במשאל שנערך בין הקוראים והקוראות:
הרבה כבר נכתב על המשמעות של קודי לבוש ואכיפתם הבררנית, למשל במאמר הזה שמציין, בין השאר, את הנקודה החשובה שעיסוק בלבוש איננו מבטל עיסוק במיניות אלא להיפך, מבליט אותה כמרכזית במיוחד. שלומית הברון מסבירה את הבעייתיות בשרשור הבא בטוויטר (ובאתר “מידע אמין על מין“):
כדאי לקרוא גם את מה שכתב על הנושא בועז קרני-הראל כמורה (וכתלמיד לשעבר). הוא עונה לטיעונים הנפוצים כאילו “לבוש חשוף מדי” מסיח את דעת המורים והתלמידים האחרים או פוגע בכבודו של מוסד הלימוד:
בקישור הזה אפשר לראות את התייחסותה של שדולת הנשים לתקנוני לבוש ולדרך הראויה לנסח אותם.
הקישורים בפוסט הנוכחי מיועדים למבוגרים שרוצים להבין טוב יותר את הנושא. הספר מתאים לקוראים וקוראות מגיל חטיבת הביניים והלאה.
