ספרים שתרגמתי
My Translations







אדרות הלחש
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי
אלן טיורינג
משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות


















לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

הרשמה לעדכונים

שאלון “מאחורי הספרים”

21/11/2021

בקבוצת הפייסבוק “המלצות אמיתיות על ספרים” התפרסם שאלון איתי, במסגרת סדרה של ראיונות עם האנשים שמאחורי הספרים.

השבוע בפינתנו מאחורי הספרים – המתרגמת ענבל שגיב-נקדימון
בין הספרים שתרגמה: האוטוביוגרפיות של מישל וברק אובמה, “עיר הזמן” ו”אדרות הלחש” מאת דיאנה ווין ג’ונס (עוץ הוצאה לאור), “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק קרוס, “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן ועוד יותר ממאה ושישים ספרים שיצאו לאור עד כה.

 איך הגעת להיות מתרגמת? כמה שנים את בתחום?
אני מתרגמת ספרים מאז שנת 1993, כשהייתי סטודנטית באוניברסיטת תל אביב. למדתי אצל פרופ’ גדעון טורי ז”ל, שהיה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם ומתרגם בעצמו, ובמקביל התחלתי לתרגם ספרים להוצאות לאור.
 מה הספר האחרון שתרגמת?
הספר האחרון שיצא לאור עם תרגום שלי הוא “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה. המקרה שלו יוצא דופן, כי תרגמתי את הסיפור הקלאסי להנאתי לפני שנים רבות, ולא מזמן פנה אלי ראובן מירן מהוצאת נהר וביקש שאתרגם סיפור נוסף. הוא הוציא אותם בספרון מקסים, יחד עם אחרית דבר של ערן סבאג.

 על איזה ספר את עובדת עכשיו?
טרילוגיה כיפית עבור הוצאת “ספרים בעלמא” של דורית תמיר, על מכשפה בטלנית ועוקצנית שנאלצת לטרוח ולפתור תעלומות בשיתוף עם מכשף חתיך במיוחד.
 ספרי על ספר אהוב
אני אוהבת את סדרת “נוכריה” מאת דיאנה גבלדון, והיא גם שינתה את חיי. לפני כמה שנים יצאה סדרת הטלוויזיה “זרה” לפי הספרים, ומרגע שראיתי אותה נשביתי בקסם של הסיפור, הדמויות, הנוף הסקוטי והמסע בזמן. התעוררה אצלי מחדש אהבה לסיפורים היסטוריים שהייתה קיימת מילדות. קראתי את כל הספרים של גבלדון, על אלפי עמודיהם, ופיתחתי עניין מיוחד בעיצוב התלבושות בסדרת הטלוויזיה. הכנתי הרצאה על הנושא, ובהמשך הרצאות נוספות על מה שלבשו באמת במאות הקודמות. תחום ההיסטוריה של האופנה הפך לעיסוק מקצועי שני שלי, נוסף על התרגום, ואני נותנת הרצאות וכותבת באתר “מה תלבשו למסע בזמן?”
 קרה לך שהיית צריכה ליצור קשר עם הסופר כדי לברר דברים עבור התרגום?
קרה לא מעט, רובם שמחים לענות על שאלות. בשיחה עם קורי דוקטורוב הגענו למסקנה שאנחנו קרובי משפחה רחוקים, כי סבתי נולדה למשפחת דוקטורוביץ’ באותו אזור שמשפחתו הגיעה ממנו. ד”ר רות וסטהיימר יודעת עברית, וקיבלתי ממנה אישור להכניס לספרה הביוגרפי שמישהי “דיברה אוטוסטרדה”. בספר “החיים הסודיים של הדבורים” ביקשתי רשות לשנות את שם אמה של הגיבורה והסופרת הסכימה איתי שבעברית יהיה מוגזם לקרוא לה “דבורה”, כך שהיא נקראת “דיליה”.
 ביומיום, כשאת קוראת ספרים לא ישראליים, את קוראת אותם מתורגמים לעברית או בשפת המקור?
ספרים שנכתבו באנגלית אני קוראת בשפת המקור. ספרים משפות אחרות אני קוראת בתרגום לעברית, ושמחה על כך, כי נורמות התרגום שלנו קפדניות יותר משל ארצות אחרות. ידוע, למשל, שהתרגום לעברית של אהרון האופטמן ל”סולאריס” מאת סטניסלב לם טוב יותר מתרגום הספר לאנגלית.
 מה התגובה הכי מרגשת / מפתיעה / מעצבנת שקיבלת מקוראים על התרגומים שלך?
היה קורא ששלח מכתב תלונה להוצאה על כך שהשארתי מילים בלטינית בתרגום של “האפיפיורית יוהנה” (באמת לא היתה ברירה, כי הן חלק בלתי נפרד מהטקסים הנוצריים, ולמעשה גם הקוראים במקור באנגלית לא בהכרח מבינים לטינית). אבל היו גם כאלה שכתבו או סיפרו לי כמה נהנו מהתרגום, והודו לי על האפשרות לקרוא את הספר בעברית.
 מה תמיד אנשים שואלים אותך או אומרים לך כשהם פוגשים אותך?
קרה לי כמה פעמים ששאלו אותי “מה, את צריכה לקרוא את כל הספר בשביל זה?” (כן, ויותר מפעם אחת, מן הסתם).
 ממה את הכי נהנית בתהליך התרגום?
אני אוהבת להיכנס לעולם הסיפורי ולהתחבר לדמויות כדי לדעת בדיוק איך הן אמורות לדבר. אני גם אוהבת ללמוד דברים חדשים מספרי עיון, למשל הספר “מדוע אנחנו חולמים” שיצא לאור בקרוב.
הכי מעניין מבחינתי הוא הפתרון של בעיות תרגומיות: להמיר דימוי ייחודי לשפת המקור בצורה כזאת שהוא יהיה טבעי בעברית וגם יעביר כמה שיותר מהמשמעות, או לשחזר משחק מילים. ב”שפע של קתרינות” מאת ג’ון גרין היו המון שיכולי אותיות, שהגיבור אוהב לשחק איתם וליצור מילים חדשות, החל מילדותו “קולין שיחק בקוביות אלפבית מעץ. שבב עץ נתקע לו באצבע כשהחליף את סדר האותיות ויצר מהמילה ס-י-ר את המילה ר-י-ס, האנגרמה הראשונה שהוא זוכר שעשה.” בהמשך האנגרמות מסובכות הרבה יותר, ויש גם בדיחות מילוליות.
 וממה הכי פחות?
מלאכת התרגום נעשית בדרך כלל בבדידות, ופעמים רבות לא זוכה להכרה. כדי להקל על הבעיה הראשונה יש לנו קבוצה מקוונת של מתרגמות ומתרגמים, עורכים ועורכות, ושם אפשר להתייעץ, לקבל רעיונות ותמיכה וגם לקשקש כתחליף לשיחת ברזייה במשרד.
הבעיה השנייה כנראה לא תעבור מהעולם, אבל בתקופה האחרונה גדל מספר ההוצאות לאור שמציינות את שם המתרגמת על כריכת הספר ומקפידות לציין בפרסומיהן את שמות העורכות, מעצבות הכריכה ועוד.
נשמח מאוד אם גם בביקורות על ספרים תקפידו לתת לנו קרדיט, כי אם נהניתם מקריאה של ספר שלא נכתב בעברית במקור, סביר להניח שהמתרגם והעורכת תרמו להנאה הזאת.



לא נכתבו תגובות »

לא נכתבו תגובות לקטע זה.

כתיבת תגובה