יצא לאור בתרגומי בהוצאת תכלת (עריכת תרגום: תמי בורשטיין) כך מקבלים החלטה מאת מייקל קרוגרוס ורומן טשפלר, מדריך קצר וקולע להתמודדות עם האתגרים הגדולים (והקטנים) של החיים.
• איך תדעו שאתם חותרים למטרה הנכונה?
• איך תקבלו החלטה מהירה?
• איך תקבלו החלטות אינטואיטיביות?
• איך תדעו אם כדאי לכם לחפש עבודה חדשה?
• איך תנהלו בהצלחה את עובדיכם?

כך מקבלים החלטה מציג 50 סיכומים תכליתיים לאסטרטגיות חשיבה מרכזיות. לא משנה אם אתם בוגרים טריים של החוג למנהל עסקים, בעלי נטיות כבדות להיסוסים, או פשוט משתוקקים לקבל נקודת מבט רעננה על החיים – כך מקבלים החלטה הוא המדריך המושלם עבורכם להבנה טובה יותר של אתגרי החיים וההתמודדות עמם.
כך מקבלים החלטה הפך לרב מכר עולמי מייד עם צאתו לאור, תורגם לעשרים שפות שונות ונמכר עד כה ביותר ממיליון עותקים.

– – – – – – – – – – – – – – – – –

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר משוואת האושר מאת מו גאוודט (עריכת תרגום: תמר משמר).
הכותב, מנהל בכיר בגוגל, בוחן את ההיבטים הבסיסיים ביותר של קיומנו, מגלה מה נמצא ביסוד הסבל ומשרטט תהליך הדרגתי המאפשר לחוות אושר במשך כל החיים ושביעות רצון לאורך זמן. הוא מראה לנו איך לחיות את החיים דרך עדשה צלולה, מלמד אותנו איך לנתץ את האשליות המעיבות על אורח החשיבה שלנו, להתגבר על נקודות העיוורון של המוח ולאמץ את חמש אמיתות היסוד.

גם אם ניצבים מולנו מכשולים גבוהים, גם אם אנחנו נושאים עלינו עול כבד, גם אם עלינו לעמוד בניסיונות קשים, כולנו יכולים להיות שבעי רצון ממצבנו הנוכחי ואופטימיים לקראת העתיד, הוא כותב, ומקדם את המטרה באתר https://www.solveforhappy.com/.
לחצו כאן לקריאת פרק מהספר.

לפני כמה שבועות התפרסמה התמונה הזאת באתר Goodreads, שהוא רשת חברתית של קוראים ומרכז ידע רב על ספרים.
בזמנו עוד אסור היה לי לגלות שאני מתרגמת את ספרה של מישל אובמה, אבל עכשיו אני יכולה להתהדר בתמונה ולעדכן שגם את הספר המרכזי בה אני מתרגמת, והוא יצא לאור במהלך השנה הבאה. זהו חלק שני בסדרה, שהחלק הראשון בה, וורקרוס, יתפרסם בקרוב.
בינתיים אפשר לקרוא קטעים מהתרגום של “הסיפור שלי” מאת מישל אובמה, שהתפרסמו במוסף “שבעה ימים” וגם לשמוע אותם, בהקראה של אבי שחרון מן הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה.
בתאריך 12.12.2018 אתארח בערב בקבוצת הפייסבוק “לא סופרים – מועדון הקריאה של הארץ.” ואשוחח שם על תרגום בכלל ועל ספרה של מישל אובמה בפרט. אתם מוזמנים לקרוא את השאלות והתשובות.

קוראי הוותיקים מכירים כבר את החיבה שלי לסדרת הספרים “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון ולסדרת הטלוויזיה לפיה. ההתפעלות שלי מהתלבושות בסדרת הטלוויזיה הביאה אותי להרצות עליהן, ובהמשך על תלבושות היסטוריות מקוריות. בחודש מאי עשינו טיול בסקוטלנד, שכלל ביקור באתרי ההתרחשות והצילומים של הסיפור. למען השעשוע לקחתי איתי בובות של הדמויות מסדרת הטלוויזיה וצילמתי אותן שם. אתם מוזמנים לקרוא כתבה שלי על הטיול הזה, שהתפרסמה אתמול במוסף סוף השבוע של “גלובס.”
לצפייה בשאר הצילומים של הבובות בטיול בסקוטלנד לחצו כאן.

יצא לאור בתרגומי ספרה האוטוביוגרפי של מישל אובמה, “הסיפור שלי” (עריכת התרגום: מרים קוץ).
מישל רובינסון אובמה שימשה כגברת הראשונה של ארצות הברית משנת 2009 ועד 2017. היא בוגרת אוניברסיטת פרינסטון ובית הספר למשפטים של הרווארד, שהתחילה את הקריירה שלה כעורכת דין במשרד סידלי ואוסטין בשיקגו, שם פגשה את בעלה לעתיד, ברק אובמה. בהמשך עבדה בלשכתו של ראש עיריית שיקגו, באוניברסיטת שיקגו ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו. במהלך שמונה שנותיה כגברת הראשונה של ארצות הברית היא פעלה לקידום אורח חיים בריא ולמען זכויות נשים בכלל וילדות בפרט.
תרגום הספר היה משימה מעניינת, דחופה וחשאית – נאסר עלי לגלות לאחרים שאני עובדת עליו עד ליום שבו הספר יוצא לאור במקביל ברחבי העולם. מרגע זה והלאה מסע יחסי הציבור בעיצומו ואני בטוחה שתקראו ותשמעו על הספר לא מעט.

אני מעדיפה להביא בשולי הדברים את הסיפור הבא:
אחרי יציאתם של בני הזוג אובמה מהבית הלבן התפרסמה תמונתה של ילדה קטנה וחמודה בשם פרקר קרי, שהביטה כמהופנטת בדיוקן הרשמי של הגברת הראשונה (ציירת: אמי שרלד). פרקר זכתה להיפגש עם מישל, ובהאלווין האחרון היא גם התחפשה לדמותה בדיוקן, בשחזור של השמלה הייחודית. פרטים ותמונות נוספות, כולל זאת של אחותה הקטנה שהתחפשה למאבטחת שלה, בקישור.

יצא לאור בתרגומי “אני שונאת את כולם חוץ ממך” מאת אליסון רסקין וגבי דאן (עריכת התרגום – אלירז נר-גאון).
הספר כתוב כתיעוד של הודעות דואר אלקטרוני ומסרים מיידיים בין שתי חברות. התרגום היה מאתגר מבחינה זאת שהייתי צריכה למצוא את האיזון הנכון בין עדכניוּת לתקניוּת של ספר שיישאר על המדפים עוד שנים (אני מקווה). זה בהחלט היה אתגר שונה מרומן המכתבים הקודם שתרגמתי, “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן.
וכך כתבו עליו בהוצאה לאור:

ג’ן ואווה הן החברות הכי טובות מאז כיתה ט’, למרות שהן שונות זו מזו כמו טקילה ודיאט קולה. אבל עכשיו הן נאלצות להיפרד, כי ג’ן – חתולת רחוב סוערת ומוחצנת ממשפחה לא מתפקדת – נוסעת ללמוד בבוסטון, ואילו אווה – נסיכה יהודייה נוירוטית, בת להורים סוּפר–מגוננים – מסוגלת להתרחק רק עד אוניברסיטת דרום קליפורניה, קילומטרים ספורים מביתה. המרחק בין השתיים מאתגר את החברוּת ביניהן, אבל גם נותן לכל אחת הזדמנות לפרוש כנפיים. אווה עושה את צעדיה הראשונים כתסריטאית ונאבקת בדייטים בצל החרדה החברתית שלה, וג’ן מבינה מקרוב מה זה אומר להיות עיתונאית נושכת ואיך לצלוח את העולם הנזיל–מגדרית בבוסטון הקרה. המיילים והודעות הטקסט שלהן חושפים אותן עד העצם (ויותר) ומאלצים אותן להתמודד עם פערי האישיות והערכים ביניהן, ולבדוק האם חברותן עומדת במבחן המרחק ההולך וגדל.
אליסון רסקין וגבי דאן, הקומיקאיות החברות מלוס אנג’לס שסרטיהן הקצרים בערוץ היוטיוב Just Between Us זכו ליותר מ–100 מיליון צפיות, מצליחות לתפוס ולהעביר את תמצית חייהם של בני דור האלפיים, בלי גבולות ועם חדות הבחנה בוגרת להפליא וצעירה להכעיס.

המתרגם כבלש – מה עושה המתרגמת הספרותית כאשר הטקסט במקור מצטט מתוך כתבי קודש, קלאסיקות או ספרים אחרים?

במסגרת סדרת עורכים מארחים הנכם מוזמנים להרצאה: המפגש יתקיים ביום שני, 29 באוקטובר 2018, בשעה 11:00, באולם קנבר, בניין הכיכר, קומה 1, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
ההשתתפות ללא תשלום על בסיס הרשמה מראש בטלפון 3337* (03-5114412) או לחצו כאן

עוד קודם לכן, בכנס אייקון שיתקיים בימים 25-27.9.18, אתם מוזמנים לאירועים בהשתתפותי:
מאתיים או אלף שנה לא יכבו את האהבה
מסע בזמן יכול להיות נקודת מוצא של קשר רומנטי, אבל עלול גם להקשות על הזוגיות. גם תוחלת חיים שונה מאוד של בני הזוג יוצרת בעיות. איך אפשר לבנות מערכת יחסים בריאה כשהפרש הגיל ביניכם הוא מאות שנים, או כשאחד מכם יודע מה יקרה בעתיד? ואיך אפשר לשמר את הסקרנות, התשוקה והאהבה גם אצל הקהל?

הפאנל יתקיים באולם אשכול 1. כניסה מגיל 14 ומעלה. כולל עיסוק בנושאים קשים וספויילרים ליצירות רבות (כן, גם זאת שחשבת עליה ועוד כמה שלא).

משתתפות נוספות:
ורד טוכטרמן: סופרת ומתרגמת.
בר פישביין: סטודנטית לתואר ראשון בספרות אנגלית ובמדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
אסנת קדמי: מעצבת גרפית, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה בנשמה.
ד”ר ערגה הלר: חוקרת תרבות ותרגום פנטזיה, ראש ההתמחות באמנות ובספרות במכללת קיי בבאר שבע.

על ראש שמחתנו – בקטנה
סדנה לקישוט, שיפור ושפצור של מיני-כובעים. נשמע הסבר קצר על ההיסטוריה של כיסויי הראש, מהמטפחת הפשוטה ועד לפסנייטורים המטורפים של משפחת המלוכה הבריטית, ואחריו נכין לעצמנו יצירת ראווה קטנה לעיטור הראש.
מגיל 12 ומעלה. מספר המקומות מוגבל.
שותפתי להנחייה: אסנת נאור: מתרגמת, ספרנית וחובבת מושבעת של מדע בדיוני ופנטזיה.

אמת ידועה לכל היא שהבגדים הם שכבת ההגנה הראשונה במעלה של מרגל בשטח אויב. סוכן חשאי או סוכנת חרש הנמצאים בארץ זרה חייבים להשתלב בצורה מושלמת באוכלוסייה המקומית בחזותם החיצונית, עוד לפני שהם מוציאים מילה מפיהם.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שלח השירות החשאי הבריטי את אנשיו לאזורים שהיו נתונים תחת שלטון נאצי. חלקם היו ילידי המדינות הכבושות, חלקם בני בעלות הברית במקור שהיו מסוגלים “לעבור” כמקומיים. הנושא מופיע בכמה ספרים שתרגמתי, ביניהם “שם צופן: וריטי”, “סוכן חשאי”, “ניצוץ באפלה” וגם בספרי המסע בזמן “צפירת הרגעה” ו”עיר הזמן”.
כתבה באתר JSTOR Daily מפרטת את שיטות הפעולה של הבריטים בהכנת בגדיהם של הסוכנים, ומעוררת התפעלות מתשומת הלב המדוקדקת לפרטים. מנהלת המבצעים המיוחדים של בריטניה (SOE) השיגה בגדים, נעליים, מזוודות ושאר ציוד מתאים לסוכנים המיועדים למדינות אירופה באמצעים שונים: מפליטים ועד לחנויות יד שנייה. משאזלו הפריטים שאפשר היה לקנות או לקבל היא התחילה לייצר אותם, בין השאר בעזרת מתפרות בניהולם של מהגרים שהכירו את המנהגים במולדתם. להמשך הקטע →

התחדשתי בעלון פרסומת להרצאות שלי על תלבושות. אתם מוזמנים להעביר את המידע למקומות ואנשים שמזמינים הרצאות. אני מפרסמת הרצאות פתוחות לקהל כאן, וגם בדף הפייסבוק שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?”
פרטים נוספים על ההרצאות יש כאן.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כנרת “כנפי האש 1: שליחי הנבואה” מאת טוי ט׳ סת׳רלנד. “שליחי הנבואה” הוא הספר הראשון בסדרה חדשה, מתאים לקריאה החל מגיל 8-9, להערכתי. זוהי סדרת הדרקונים השלישית שאני מתרגמת (בנוסף על רוכבי הדרקונים של פרן מאת אן מקקפרי ושומרת הדרקונים מאת קרול וילקינסון).

הנבואה מספרת על חמישה דרקונים צעירים שיום אחד ישיבו את השלום לארצם. אבל לטיט ולחבריו, הדרקונים הנבחרים, נראה שלעולם לא יזכו להגשים את הנבואה. הם אפילו לא יודעים מתי המדריכים הקשוחים שאימנו אותם יחליטו שהם מוכנים למשימה וירשו להם לעזוב סוף־סוף את המערות שמתחת להר. כשחמשת הדרקונים מגלים מזימה נוראית שרקמו המדריכים שלהם, הם מבינים שהגיע הזמן לברוח ולהציל את עצמם ואת ארצם מגורל אכזר…

טוי ט’ סת’רלנד היא סופרת נוער וחובבת דרקונים מושבעת. מאז ומעולם הפריע לה שדרקונים הופיעו לרוב כאמצעי תחבורה, כחיות מחמד או כעוזריהם של הגיבורים, ולא זכו להיות גיבורי הסיפור. משום כך החליטה להקדיש לידידיה המכונפים את כנפי האש – סדרת הרפתקאות המתרחשת בממלכה של דרקונים ושהדרקונים הם גיבוריה. הסדרה התקבלה בהתלהבות רבה, תורגמה לעשרות שפות והיתה לרב־מכר בינלאומי.

לקריאת הפרק הראשון לחצו כאן.

הספר “עיר הזמן” מאת דיאנה ווין ג’ונס יצא לאור בתרגומי בהוצאת “עוץ”:

על פיסה של זמן מחוץ להיסטוריה האנושית הוקמה עיר הזמן, שממנה אפשר להשקיף על כל מהלך ההיסטוריה. אבל גבירת הזמן, אשתו של מקים העיר, יצאה למסע של הרס במטרה לערער את ההיסטוריה ולהשמיד את עיר הזמן. שני ילדים מהעיר מחליטים לקחת עניינים לידיים, ובניגוד לכל החוקים הם יוצאים אל ההיסטוריה כדי לעצור את גבירת הזמן.

במקומה הם שולפים בטעות את ויויאן סמית משנת 1939: סתם ילדה בת 11 שפונתה מלונדון בשל הפצצות הגרמנים במלחמת העולם השנייה. כיצד תחזור ויויאן אל ביתה במאה העשרים? ומי בכל זאת יציל את עיר הזמן?

ספרה הקלאסי של אשפית הפנטזיה, דיאנה ווין ג’ונס, הוא מסע בזמן כפי שלא הכרתם: בעבר, בעתיד ובשורשי האגדות. מומלץ לכל מי שאוהב עלילות מפתיעות, מותחות ומצחיקות.

אתם מוזמנים להשתתף בהגרלה על עותקי הספר בדף הפייסבוק שלי – לחצו כאן.
אפשר לקרוא את הפרק הראשון כאן.
אפשר לקנות את הספר ישירות מההוצאה כאן.

בקרוב יצא לאור בהוצאת עוץ הספר הנהדר “עיר הזמן” מאת דיאנה ווין ג’ונס. תרגמתי את הספר די מזמן, וכשהוא חזר אלי לקריאה אחרונה בשבוע שעבר, אחרי העריכה של רוני בק ושל גילי בר-הלל סמו, נהניתי ממנו שוב, אולי אפילו יותר. הנה תיאורו:

על פיסה של זמן מחוץ להיסטוריה האנושית, הוקמה עיר הזמן, ממנה אפשר להשקיף על כל מהלך ההיסטוריה. אבל גבירת הזמן, אשתו של מקים העיר, יצאה למסע של הרס במטרה לערער את ההיסטוריה ולהשמיד את עיר הזמן. שני ילדים מהעיר מחליטים לקחת עניינים לידיים כפי שהמבוגרים לא מעזים לעשות, ולצאת אל ההיסטוריה כדי לעצור את גבירת הזמן. אלא שבטעות הם שולפים את ויויאן סמית, סתם ילדה בת 12 שפונתה מלונדון בשל הפצצות הגרמנים ב-1939. כיצד תחזור ויויאן אל ביתה במאה העשרים, ומי יציל את עיר הזמן? ספרה הקלאסי של אשפית הפנטזיה, דיאנה ווין ג’ונס, מתאים לילדים מסביבות גיל 9 ומעלה, ולכל מי שאוהב עלילות מפתיעות, מותחות ומצחיקות.

הספר נמצא כרגע בתהליכי הפקה, כך שעדיין אין לו כריכה בעברית. מצורפות כאן ארבע כריכות לדוגמה ממהדורות שונות שלו באנגלית.
בתקופה הקרובה עורכת הוצאת עוץ פרויקט מימון המון לקראת שבוע הספר. בין השאר, אפשר לקנות שם את הספר הזה במכירה מוקדמת במחיר מיוחד. אני ממליצה עליו מאוד.

יצא לאור בתרגומי “אין מקום לחלומות קטנים”, ספרו האוטוביוגרפי של שמעון פרס. הספר נכתב במקור באנגלית, ואני מודה לפרופסור צביה ולדן, בתו של מר פרס, על עזרתה הרבה בעריכת התרגום.
העבודה על הספר הזה הייתה אתגר מיוחד. ראשית, לכבוד היה לי לקבל לידי את סיפורו האישי של אחד האנשים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל. מעבר לזה, הטקסט כתוב בגוף ראשון מפיו של אדם שהיה ידוע בלשונו העשירה והיפה, אוהב ספר והשפה העברית.
חשוב היה שהתוצאה הסופית תהיה מנוסחת כפי שהיה פרס כותב אילו כתב מלכתחילה בעברית. בנוסף, כאשר מובאים ציטוטים מפי אנשים אחרים, החל מבן גוריון ועד לרבין, גם הם צריכים להיות מדויקים ונכונים.
לצורך התרגום קראתי כתבות וראיונות עם שמעון פרס וטקסטים שכתב בעבר, החל מנאומים ועד לספריו “לך עם האנשים” ו”יומן אנטבה”, שהפרק העוסק בו בספר הנוכחי כולל שיחות עם גיבורים אחרים של הפרשה.

פרטים נוספים על הספר ואת הפרק הראשון שלו אפשר לקרוא כאן.

בחול המועד פסח, במסגרת כנס “עולמות”, אתן הרצאת תלבושות חדשה בשם “לפעמים הבגד הוא הרוצח”: המין האנושי נטול הפרווה והנוצות המציא לעצמו את הלבוש להגנה מפגעי הטבע. אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מקרים שבהם דווקא שכבת ההגנה יצרה את הסכנה. הצטרפו אלי לסיפורים על קרינולינות מכשילות, פאות מתלקחות, מחוכים הדוקים, ירוק רעל, כובענים מטורפים ועוד מלבושים שהורגים אנשים.
ההרצאה תתקיים ביום רביעי, 4/4, בשעה 18:00, באשכול פיס ברחוב הארבעה בתל אביב. אפשר להזמין כרטיס מראש באתר הכנס.
אגב, אם השלדים האלה נראים לכם מוכרים, אולי אתם זוכרים את הפוסט הזה.

תזכורת: ביום חמישי 15.3 בשעה 17:00 אני מרצה על תלבושות היסטוריות ברמת השרון במועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070).

בשבוע שעבר צפיתי בפאנל מעניין בכנס השפה העברית “לשון ראשון”. המפגש, “עברית על המסלול: שפת האופנה” שאל מדוע לא הצליחה העברית לייצר שפה ייחודית לאופנה, ועד היום כל דיון בפריטי לבוש ובשילובים ביניהם נאלץ להסתמך על מילים לועזיות, או להישמע מלאכותי לעייפה, או שתי הצרות גם יחד.
העיתונאים ליסה פרץ, שחר אטואן ואיתי יעקב דנו בניסיונות שלהם ושל עמיתיהם לכתוב ולדבר על אופנה בשפה עדכנית ומדויקת, שמאפשרת לציבור גם להבין על מה מדובר, מבלי להידרדר למפגעים לשוניים כמו “מכנס”.
ד”ר צביה ולדן נתנה לדיון מסגרת בלשנית רחבה יותר, וגם הציגה את דמותה המרתקת של חמדה בן יהודה (בתמונה), אשתו השנייה של אליעזר בן יהודה, שהייתה שותפתו למפעל החייאת העברית. חמדה בן יהודה כתבה את מדור האופנה הראשון בשפה העברית, ובו תיארה מלבושים ויעצה לנשות הארץ כיצד להתלבש לפי צו האופנה ובהתאם למזג האוויר המקומי.
באתר הספרייה הלאומית מביאים ציטוטים מן המדורים האלה, כולל הפתיחה משנת 1904:
״זו הפעם הראשונה בימי חייה תבוא האָפְנָה בשערי העיתונות העברית. בפחד ובחרדה אמיתית אני כותבת השורות האלה. מי לא ילגלג? מי לא יצחק לי? מי לא ידונני לחובה? ומי יודע אם לא יחרימוני?״
חמדה בן יהודה התייחסה בין היתר למחוך, וכתבה כך:

ואלה שלושה עקרי ה’תלבשת המתוקנה’:

א) חבור החלוק והמכנסים למין לבוש חדש אחד הנקרא ‘צרוף’.
[=קומבניזון (ענבל)]

ב) בית החזה, או מחוך מתוקן, המחזיק ואינו לוחץ רק את החלק העליון של הגוף ואינו מגיע גם להמתן.
[האם זאת גרסה מוקדמת של חזייה? (ענבל)]
ג) השמלה שלמה, ולא מחלקה לחליקה ועצם השמלה כאשר לבשו לפנים, אך אינה נופלת כמו שק מלמעלה למטה, אלא תפושה על הירכים.

בשנים האחרונות פיתחתי עניין רב בתלבושות ממאות קודמות, וככל שאני מכירה יותר את פריטי הלבוש של פעם, כך אני מתקשה לדבר עליהם בעברית. שדות סמנטיים שלמים לא דוברו מעולם בעברית, והעיסוק בהם מקשה על מתרגמים כמוני כאשר אנחנו עוסקים בסוגי חרבות, בחבלים של אוניות מפרש ובתלבושות עתיקות. גם אם קיימות מילים עבריות כמו “לסוטה” הגדרותיהן במילונים השונים אינן זהות והן אינן מוכרות לציבור הרחב. חשוב מכל – כאשר הקוראים לוקחים לידם ספר בעברית חסרות המילים הספציפיות שיאפשרו להם לראות בעיני רוחם את הבגדים הספציפיים, בניגוד לקוראי האנגלית או הצרפתית שיזהו בקלות chemise או bodice.

להנאתכם מצורפת הכרזה “תלבושת אישה” משנת 1913. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הספרייה הלאומית, שם אפשר להגדיל את הכרזה כדי לקרוא את שמות הפריטים ולמצוא מידע נוסף.

אני שמחה להזמין להרצאותי הפתוחות לקהל הרחב בתקופה הקרובה. אשמח גם אם תזמינו אותי להרצות אצלכם: בספריה, בית ספר או אירוע פרטי. הפרטים המלאים כאן.

“קוספליי במנהרת הזמן” 1.3 בשעה 17:00, מכללת תלתן (העצמאות 65, חיפה).
תחפושת נפלאה יכולה להיוולד משלל מקורות – סרטים, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה וקומיקס וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה תכירו את שכבות הבגדים המפוארים מן העבר, כולל מחוכים, קרינולינות ועוד. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים אשר משחזרות את העבר או יוצאות ממנו לעולמות חדשים.

(זהו נוסח מעודכן של ההרצאה שהעברתי באייקון 2017)
הכניסה ברכישת כרטיס יומי לכנס דורות 2018.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 8.3 בשעה 19:30, בית השחמט (טאגור 26, תל אביב)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה במסגרת אירועי יום האישה, הכניסה חינם.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 15.3 בשעה 17:00 מועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה לכבוד יום האישה, מלווה בתערוכת צילומים של בגדים מתקופות שונות בחייהן של חברות המועדון, שיוצגו במקום.
הכניסה בתשלום בהזמנה מראש בטלפון 03-5406070 או במקום.

אתם מוזמנים להצטרף אלי לעדכונים ותלבושות בדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

שני ספרים בתרגומי, “חתולה לבנה” ו”כפפה אדומה” מאת הולי בלק, הצטרפו לאחרונה למבחר ספרי השמע של חברת אייקאסט, בהקראה מצוינת של שי סיני וילוז’ני.
מבחר הספרים המוקלטים, שעליהם כתבתי בעבר, צמח לאחרונה להפליא, ואני מכירה רבים (כולל אותי) שמאזינים להם ומעבירים בהנאה שעות של נסיעות, המתנה בתור ועבודות בית.
אפשר להאזין דרך המחשב או באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד. חברת אייקאסט מציעה מנוי חודשי המאפשר האזנה כרצונכם או רכישה של ספרים בודדים, שיישמרו אצלכם. בנוסף, ספריות רבות מציעות למנויים בחינם האזנה לספרי אודיו, באמצעות אפליקציה ייעודית משלהן.

קוראי הוותיקים מכירים את החיבה שלי לפטריק קים, גיבור סדרת הספרים שיצאה לאור בארץ בשנות השבעים והייתה למעשה תרגום פיקטיבי, כלומר ספרים שנכתבו כאן, בהזמנתה של הוצאת שלגי, והוצגו כתרגומים מפרי עטו של הסופר ברט ויטפורד.
במהלך לימודי באוניברסיטה כתבתי עבודה על הסדרה, ובזכותה יצרה איתי קשר לאחרונה נועה בקר, אחת מהיוצרות של הצגה חדשה המבוססת על הסדרה, בפורמט מעניין של תסכית רדיו המוצג מול הקהל.
אתם מוזמנים לקרוא על ההצגה בכתבה. ההזדמנויות הבאות לראות אותה הן בשבת 23.12.17 ובשבת 6.1.18.

מסוף המאה ה-17 ועד להתבססות הצילום היו הֶדְפֵּסִים צבועים ביד אמצעי עיקרי ופופולרי להפצת עדכוני האופנה ברחבי אירופה ומעבר לה.
ההדפסים הציגו בדרך כלל את דמות הגוף במלואה, כדי שניתן יהיה לראות את מלוא הפרטים, החל מנעל ועד כובע. חלקם כוללים גם תיאור מילולי – החל משם הבגד בלבד ועד לתיאור מלא של סוגי הבדים ובתי העסק שאפשר לרכוש בהם את החומרים או להזמין תפירה של המוצרים.
כבר במאה ה-15 היו חייטים שהסתובבו בעולם עם בובות שלבשו דגמים מיניאטוריים, כדי לאפשר ללקוחות להזמין תלבושות על פיהן. במקביל, איורים והדפסים הציגו תלבושות מקומיות אופייניות או תלבושות היסטוריות. בסביבות שנת 1678 הופיעו בצרפת בפעם הראשונה איורים שהציגו את הטרנדים העדכניים, במטרה שרואיהם יוכלו לשחזר את האופנה החדשה. הראשונים הופיעו בכתב העת מרקור גלנט (Mercure galant). את הדפים המודפסים היה כמובן קל בהרבה להעביר ממקום למקום ולהפיץ, בהשוואה לבובות.

“הדפסי אופנה, 150 שנות סגנון” (Fashion Plates: 150 Years of Style), ספרה של אפריל קלהאן, היסטוריונית של האמנות, הוא ספר מרהיב ועב כרס המתעד את תולדותיה של צורת האמנות השימושית הזאת.
רישום בקווים של הדמויות היה עובר לחרט שייצר לוח מתכת, וממנו נעשו ההדפסים. בתקופה זאת עוד לא היה קיים דפוס צבע, והדפים המודפסים בשחור נשלחו לצביעה ידנית, בדרך כלל אצל נשים שעבדו בבית. אותן צובעות עבדו גם לפי טעמן האישי, ופעמים רבות אין אחידות בצבעי הבגדים באיורים שונים של אותו ההדפס.
במאה ה-18 היו כתבי עת שיועדו לגבירות ועסקו באופנה. בנוסף היו בתי דפוס שהפיקו סֶטים של הדפסים, שנמכרו במקום או נשלחו למנויים. המוכר ביותר נקרא Galerie des Modes et Costumes Français, והוא התהדר בכך שאיוריו היו מבוססים על תלבושות שנראו במציאות בפריז, או בחצר המלוכה בוורסאי.
צרכני האיורים במאה ה-18 היו בני האריסטוקרטיה, בצרפת ומחוצה לה, בחצרות מלוכה זרות. בתקופת המהפכה הצרפתית רבים מן האיורים הושמדו שם בכוונה תחילה, ואלה שהשתמרו היו במדינות אחרות. במשך הזמן התרחבה שכבת הצרכנים גם לבורגנות העשירה, ובמאה ה-19 היו האיורים כבר זמינים לקהל רחב יותר. שלל כתבי העת כבר פנו למעמדות שונים וכללו איורים ברמות איכות שונות, בהתאם לקהל. בשלב הזה היו הקונים אוספים אותם ולפעמים תולים אותם לקישוט, על קירות הבית.
לאיורים היה שימוש מעשי – אפשר היה לקחת את איור התלבושת שמוצאת חן בעיניך לתופרת או החייט, והם היו מייצרים עבורך את הבגד בהזמנה אישית, לפי טעמך ומידות גופך. ניתן היה כמובן לשלב כך פרטים מאיורים שונים ולא לשכפל בדיוק איור אחד מסוים. יש לזכור שבגדים מוכנים לקנייה היו המצאה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. לפני כן, כל בגד היה יצירה חד-פעמית בהזמנה מיוחדת. יתרה מזאת, היה מקובל בהחלט להשתמש בבגד לאורך שנים, ולעשות בו תיקונים ושינויים שירעננו את המראה – למשל בהוספה של תחרות או עיטורים בהתאם לאופנה העדכנית.
הצילום הומצא באמצע המאה ה-19, וצילומי אופנה מתחילים להיות נפוצים אחרי 1890. אבל הדפסי האופנה המשיכו להיות פופולריים עד שנות השלושים של המאה העשרים. כיום הם אינם מוכרים במיוחד לציבור הרחב, אבל משמשים השראה לקהילה היצירתית של אנשים שתופרים ולובשים בגדים מדויקים היסטורית. איורים מקוריים נשמרים באוספי מוזיאונים וזמינים לצפיה באינטרנט.
נשמע ונראה מעניין? אשמח להעביר הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות גם אצלכם: בספריה, חוג בית, מתנ”ס או בית ספר. אפשר ליצור איתי קשר בתגובות לפוסט הזה.

באתר הסיפורים הקצרים המצוין “מעבורת” התפרסם סיפורו של שי אזולאי “יעקב ולנשטיין, הערות לביוגרפיה עתידית”. זהו סיפור חייו של סופר מדע בדיוני ישראלי שלא היה קיים, וספרו עב הכרס שמעולם לא נכתב. שי כתב את הסיפור בעברית ובאנגלית.
בדף הפייסבוק של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה התפרסמה הפנייה של אלי אשד לסיפור הזה, כפי שהתפרסם באתר היהודי-אמריקאי טאבלט. עורכי האתר מספרים, בהקדמה משנת 2013, שקיבלו את הסיפור כטקסט תיעודי, אבל הם מפרסמים אותו כסיפור בדוי, אחרי שבדיקה העלתה שוולנשטיין לא היה ולא נברא. חלק מתהליך הבדיקה המתואר היה שיחת טלפון איתי, ככותבת עבודת המחקר “מדע בדיוני בישראל”.
כיוון שאני לא זוכרת את השיחה ביני לבין התחקירן ליאל לייבוביץ’, לא ברור לי האם ההקדמה מהווה רק שכבת בדיון נוספת מסביב לסיפור. עם זאת, העובדה שאני לא זוכרת את השיחה לא מבטלת את האפשרות שהתקיימה. לאורך השנים פנו אלי כמה פעמים בנושא, כולל גורמים מחוץ לארץ.
הסיפור, בכל אופן, מעניין, ושי אזולאי כתב שבקרוב תהיה תצוגה מיוחדת על ולנשטיין ויצירתו בקפה רגע בתל-אביב.
זאת הזדמנות להעלות לכאן גרסאות נוספות של התזה שלי, המתאימות יותר לקריאה דיגיטלית במכשירים שונים: EPUB, MOBI. אני שמחה שעדיין קוראים מדי פעם את המחקר הזה, למרות כל הזמן שעבר. לפני כשנה השתתפתי בפאנל שהציג עבודות אקדמאיות שנכתבו בארץ על תחום המדע הבדיוני. מוזמנים לקרוא ולצפות.

כותבת האקדמיה ללשון העברית:

לרגל חג האסיף, אנו רוצים להציג בפניכם את העושר הנפלא של בציר השפה העברית באמצעות מבחר של מילים עבריות יפות המתארות את פעולות האיסוף החקלאיות השונות:
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
קציר – דגנים
בציר – ענבים
מסיק – זיתים
גדיד או גדיר – תמרים
ארייה – תאנים
קטיף – פירות שונים, למשל רימונים, פירות הדר

לאחרונה תרגמתי את ספרו האוטוביוגרפי של שמעון פרס, שנכתב באנגלית ויצא לאור בעברית בתוך זמן קצר בהוצאת “ידיעות אחרונות”. חשוב היה להקפיד שהנוסח העברי יבטא את שפתו העשירה והתקנית של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. לכן היה ברור שכאשר הוא מספר על התמרים הראשונים שאכל בארץ, המילה המתאימה היא “גדיד”.
גם כאשר הספר מביא דברים מפיהם של אנשים אחרים צריך היה להקפיד על התנסחויות מתאימות להם. מוזכר למשל פתק שהשאיר דוד בן גוריון לפרס לקראת סוף יום עבודה ארוך, והניסוח המתאים היה “אל תשכח לכבות החשמל” ולא “אל תשכח לכבות את האורות”.
הספר נמצא בימים אלה בתהליכי עריכה, אעדכן כאשר יצא לאור.

יצאה לאור בהוצאת כנרת מהדורה חדשה של הספר “קדחת הצבעונים” מאת דבורה מוגה בתרגומי משנת 2003.
המהדורה מתהדרת בכריכה עם צילום מתוך הסרט המוצג בימים אלה בקולנוע, וכוללת בתוכה עמודי צבע עם ציורים המוזכרים בספר.
מן הכריכה האחורית:

הימים ימי קדחת הצבעונים שאחזה בהולנד במאה השבע־עשרה. בצלי הפרחים נמכרים במחירים מופקעים, והסחר בהם סוחף ומרגש. קורנליוס, סוחר מזדקן ואספן של חפצים יפהפיים, מזמין את יאן ואן לוס, צייר צעיר ומוכשר, להנציח את דיוקנו על הבד. אלא שככל שמלאכת הציור מתקדמת, כך מתלהטת התשוקה בין סופיה, אשתו הצעירה, ובין האמן. בעוד התשוקות והחלומות מולידים תרמית מורכבת, ההימור הפזיז מוביל אל סוף מסעיר.

כתבה מטעם מוזיאון סמיתסוניאן מפריכה את קיומה של אותה “קדחת צבעונים”, על סמך ספרה החדש של אן גולדגר (Tulipmania: Money, Honor, and Knowledge in the Dutch Golden Age) אבל אין ספק שהסיפור עדיין מרתק.

אם התלבושות המפוארות בספר, בציורים ובסרט נראות מעניינות אתם מוזמנים לדף הפייסבוק שלי המוקדש לתלבושות היסטוריות.

בשנה הקרובה אני רוצה ומאחלת לעצמי להרחיב את מעגל ההרצאות שלי. קוראי הוותיקים יודעים שאני מרצה כבר שנים על תרגום ספרותי, בפני קהלים שונים, החל מכיתות בית ספר, דרך הנחיית מורים וגם כהעשרה לקהל משכיל ומתעניין. בשנתיים האחרונות הוספתי תחום עניין נוסף – יש לי הרצאות מבדרות ומחכימות על תלבושות היסטוריות במבט עדכני. אני מציגה תמונות מרהיבות של קרינולינות, תחרות ומחוכים ומסבירה כיצד לבשו אותם, למה, ומה זה אומר עלינו כיום.
דף הפייסבוק שלי “מה תלבשו למסע בזמן?” מביא מדי יום קישורים, צילומים ומידע בנושא.
התכנים שלי מתאימים כהרצאות העשרה לחוגי בית, ספריות, או יום כיף בחברות וארגונים. הם רלוונטיים במיוחד לקראת פורים או במסגרת יום האישה.
הרציתי עד כה בכנסים מקצועיים ובידוריים, באוניברסיטת תל אביב ובשנקר, אשמח להגיע בעזרתכם למקומות נוספים.
פרטים נוספים על הרצאות התלבושות נמצאים כאן.
פרטים נוספים על הרצאות וסדנאות תרגום, כולל המלצות, נמצאים כאן.
אפשר ליצור איתי קשר בקלות דרך האתר, כולל בתגובה לפוסט הזה.
ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות והגשמת חלומות!

בכנס אייקון הקרוב שייערך בסוכות אני מעבירה הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות ותחפושות עדכניות בהשראתן. בואו לראות שמלות מופלאות מהעבר ושחזורים או שכלולים שלהן הנעשים כיום.

ההשראה לתחפושת נפלאה יכולה להגיע משלל מקורות – סרטי דיסני כמו “היפה והחיה”, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה כמו “פיירפליי” ו”זרה” (Outlander) וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה שלי תכירו את כל השכבות של התלבושות המפוארות, כולל מחוך, קרינולינות וחצאיות תחתוניות. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים.

שימו לב – האירוע מוגדר “סדנה תיאורטית”, והוא הרצאה מלווה מצגת צילומים שתלווה אתכם בדרך לקוספליי או לתלבושת היסטורית. הפעם אני מבטיחה להשאיר זמן לשאלות.

ההרצאה תתקיים ביום שני 9.10 בשעה 14:00 במתחם אשכול פיס, עירוני א’ וסינמטק ת”א. לחצו כאן כדי להגיע לאירוע בתוכניית אייקון ולהזמין כרטיסים.

אם לא נוח לכם להגיע להרצאה במועד זה תוכלו להזמין אותי להרצות אצלכם בחוג בית, ספרייה או מקום אחר המתאים לכך. אני מתאימה את הנושאים והדוגמאות לקהל, ושמחה לענות על שאלות. להזמנת הרצאה נא ללחוץ כאן.

לפרסומים נוספים בנושא תלבושות הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

דף האירוע בפייסבוק

איור – Auguste Racinet

יצא לאור בתרגומי בהוצאת ידיעות “מחשבה פלילית” מאת ג’וזף פיינדר (עריכת התרגום: אירית מילר).

מן הכריכה האחורית:
שמו הטוב של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית מצוי בסכנת הכפשה חמורה. הקריירה שלו עתידה להיהרס בעקבות כתבה שמכין אתר רכילויות רב-עוצמה המתמחה בהשמצת ידוענים ופוליטיקאים. הכתבת הראשית ערכה תחקיר מעמיק שבו היא מוכיחה כי השופט הנכבד השתעשע בחברת נערת ליווי יוקרתית, וזו מוכנה לספר את מעלליו מעל כל במה אפשרית.

חברו הטוב של השופט, אושיה וושינגטונית בפני עצמו, נחלץ לעזרתו ושוכר את שירותיו של ניק הלר, חוקר פרטי אשר מתמחה בסיוע לפוליטיקאים, לעורכי דין ואפילו לממשלות זרות, כדי לעצור את הסיפור לפני שיופץ באינטרנט ויהרוס את חייו של השופט.

לניק יש 48 שעות כדי לפרק את הפצצה המתקתקת הזאת ולהוכיח שהסיפור מצוץ לחלוטין מן האצבע. אבל כאשר העניינים מסתבכים והגופות מתחילות להיערם, הוא מחליט שעליו לרדת לחקר העניין ולגלות מי עומד מאחורי המזימה הסבוכה לפני שעוד אנשים ייפגעו.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת הכורסא “המקום המסוכן ביותר בעולם” מאת לינדזי לי ג’ונסון (עריכת התרגום – מורן שין).
הספר מתרחש בתיכון בעיירה קליפורנית משגשגת, ומציג דיוקנאות של תלמידים ומורים המתקשים להתמודד עם חיים שבהם התדמית החברתית היא הכול והרשתות החברתיות הן המקום האמיתי שבו מתנהלים החיים.

מן הכריכה האחורית:
“המקום המסוכן ביותר בעולם” מציג עלילה קלידוסקופית ורב-קולית, שחודרת לקרביים של בית הספר התיכון וחושפת את בני האדם האמיתיים העומדים מאחורי הסטראוטיפים שהודבקו להם. בכשרון נדיר מצליחה לינדזי לי ג´ונסון להפוך דרמת נעורים יצרית לכדי רומן מרתק ומעורר מחשבה.