יצא לאור בתרגומי “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן בתוך הספר “אהבה וידידות”, הכולל גם את כתבי הנעורים של אוסטן בתרגומה של סטלה פנטופל (עורכת התרגום: מיכל לעדן).
“ליידי סוזן” הוא רומן מכתבים. זה המכתב הראשון:

ליידי סוזן וֶרנוֹן למר ורנון
לַנגפוֹרד, דצמבר ____
אחי היקר,
לא אוכל עוד לשלול מעצמי את העונג שתסב לי ההיענות להזמנה הנדיבה שקיבלתי ממך בפרֵדתנו האחרונה, לבלות שבועות מספר במחיצתכם בצ’רצ’יל; משום כך, אם לך ולגברת ורנון יהיה נוח לקבלני כעת, אני מקווה כי בתוך ימים אחדים אוצג בפניה של האחות שזה זמן רב השתוקקתי להתוודע אליה.
ידידַי הנדיבים דוחקים בי בחיבה רבה להאריך את שהותי כאן, אך נטייתם להכנסת אורחים ולעליצות מושכת אותם למעורבות חברתית במידה רבה מדי למצבי הנוכחי ולהלך רוחי; ואני מצפה בכיליון עיניים לרגע שבו אוכל להתמסר לפרישוּת נעימה בביתכם. אני משתוקקת להכיר את ילדיכם הקטנים היקרים, ולהוטה מאוד להבטיח את מקומי בלבבותיהם. במהרה יהיה עלי לאזור את מלוא כוחי, שכן אני עומדת להיפרד מעל בתי שלי. מחלתו הארוכה של אביה היקר לא אפשרה לי להעניק לה את מידת תשומת הלב שהחובה והאהבה גם יחד מכתיבות, ויש לי סיבות של ממש לחשוש כי האומנת שבידיה הפקדתי אותה לא הייתה ראויה למשימה. משום כך החלטתי להכניסה לאחד מבתי הספר הפרטיים הטובים ביותר בעיר, ותהיה לי ההזדמנות להשאיר אותה שם בעצמי בדרכי אליכם. הבט, אני נחושה בדעתי שלא להידחות בבואי לצ’רצ’יל. אכן, כאבי יהיה רב אם איווכח לדעת שאינך יכול לקבלני. אחותך אסירת התודה ומלאת החיבה,
ס’ ורנון