מוסף ספרים של הארץ ממשיך בסדרת הכתבות עם בעלי תפקידים בשוק הספרות בישראל. הפעם הסוכנת הספרותית דברה האריס מדברת על ייצוג סופרים ישראלים בחו”ל. לדבריה, היא ממליצה לסופרים לדאוג בעצמם לתרגום ספרם ללועזית, ולפעמים היא מעורבת בתהליך בעצמה.

מהי ההמלצה הראשונה שתתני לסופרים המבקשים למכור את זכויות התרגום של ספריהם?

“אם סופר יכול להרשות זאת לעצמו, הדבר הכי טוב וחכם שהוא יכול לעשות – אם אני מספיק קרובה לתחושת ביטחון שאוכל למכור את הספר – הוא להשקיע כסף בתרגום הספר, לפחות לאנגלית. כשאני פונה למו”לים עם תרגום שלם, המקדמה יותר גדולה. אם אנחנו מוכרים ספר בשפה שבה הוא יוצא, הוא כאילו לא ספר זר, והתמלוגים מתחילים מ-10% במקום 6% – ומגיעים ל-15%. אם המו”ל צריך לתרגם בעצמו, התמלוגים מתחילים ב-6% ולא עולים על 10%”.

ואם הסופר לא יכול להרשות זאת לעצמו?

“במקרים כאלה – וזה קורה לי שלוש-ארבע פעמים בשנה – אם אני מאמינה בספר אני משקיעה בתרגום בעצמי ומקבלת את ההשקעה בחזרה מהמקדמה”.

האריס אומרת שהיא עובדת עם כמה מתרגמים קבועים, מעברית לאנגלית, ועורכת את התרגומים בעצמה. לדבריה, היא משלמת כ-20 אלף דולר לתרגום רומן בגודל ממוצע – פי חמישה ויותר מהשכר שבדרך כלל משלמים למתרגמים מאנגלית לעברית; “ואני עומדת על כך. כי אם אני רוצה שמישהו ישקיע חצי שנה בתרגום ספר, הוא חייב לקבל שכר נאות”.

כמה קישורים מעניינים מן הזמן האחרון:
בלוג חדש לעיתונאית והמתרגמת דפנה לוי .שמו “המדור לאיבוד קרובים” ויש בו כבר עכשיו כמה פוסטים מעניינים וקישורים משעשעים.

גילי בר-הלל כתבה על מה שקוראים יכולים לעשות כדי לקדם תרגום מחדש של ספרי ילדים: “אמנם לא פעם התרגומים הישנים מלאי חן ומשובצים פנינים לשוניות שמתחשק למולל אותן בפה ולהתענג על טעמן, אבל כשמדובר בספרי ילדים, חשוב יותר שהילדים יבינו מה מקריאים להם. ”
היא אפילו צירפה נוסח מכתב שאפשר לשלוח להוצאות ספרים כדי לבקש מהן לשקול הוצאה או תרגום מחודשים של ספר מסוים. הרשימה עוררה דיון ער בשאלת האיזון בין שימור לעדכון, שנמשך גם כאן.

יעל סלע-שפירו התראיינה בסרטון קצר המיועד לסטודנטים שבו היא מסבירה מעט על עבודת המתרגם.

מהוצאת מטר שלחו לי, לבקשתי, את ספר הילדים החדש “ג זה גזונק גדול” מאת טוני דיטרליצי: ספר מקסים ומלא הומור שאותיות הא-ב מוצגות בו כיצורים מופרעים, במסורת ד”ר סוס.
אני מלאת התפעמות מהתרגום היצירתי והמוקפד של יניב פרקש (המודה על עזרתם של יצהר ורדי ונעה סמלסון). הנוסח העברי מצליח להתאים עצמו לחלוטין לציורים המשוגעים, וגם להיות חרוז ושקול להפליא.

דב אלפון, העורך הראשי בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, מדבר בראיון במוסף “ספרים” של “הארץ” על ההיבטים הפחות ספרותיים בעבודתו. בסוף הראיון שואלת אותו המראיינת, ארנה קזין, גם על התשלום למתרגמים:

על מה נסבים הוויכוחים עם ההנהלה? על הספרים שנבחרים?

“לא, רוב הספרים יוצאים לאור כי אני ממליץ עליהם. המאבקים הם, למשל, על עלות של תעריפי תרגום. אנחנו מתעקשים לא לשלם למתרגמים פחות מ-800 שקל לגיליון דפוס”.

זה לא הרבה. יש הוצאות שמשלמות בין 900 לאלף. ובכל מקרה זהו שכר נמוך מדי להיקף ולעומק העבודה הנדרשת בתרגום יצירות ספרותיות.

“טוב, זה בדיוק ההבדל בין שוק גדול לקטן. המתרגמים הם הקורבנות הגדולים של השוק הקטן בישראל. בשוק גדול אפשר לשלם יותר וגם לתת להם תמלוגים. גם סופר המקור הוא קורבן השוק הקטן, אבל הוא לפחות נוקם את נקמתו כאשר הוא מצליח למכור את ספרו בחו”ל – אז הזכויות הן שלו ולא של ההוצאה”.

מן הראוי לציין שגם התעריפים שאלפון מציין כגבוהים לתרגום ספרות נמוכים מן התעריף המומלץ של אגודת המתרגמים, העומד כיום על 1280 ש”ח לגליון דפוס (24,000 סימני דפוס, כולל רווחים).

כצפוי, הראיון עורר דיון בפורום תרגום ועריכה בנענע. דיונים כאלה מתעוררים מדי פעם, ובדרך כלל נימתם עגומה. זאת גם הזדמנות לקשר לדיון רלוונטי מפורום תרגום ועריכה בתפוז.

בינתיים יעל סלע-שפירו קישרה לפוסט הזה שלי, וגם אצלה יש תגובות מעניינות בנושא.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “מודיעין בעולם העסקים” מאת לאונרד מ. פולד.

הספר עוסק במודיעין תחרותי. לאונרד מ’ פולד מספק את הכלים המאפשרים לחדור מבעד למסכי עשן ושמועות המעוותים את המציאות, ומראה כיצד לקחת נתונים הזמינים לעיני כול, לחשוב עליהם בביקורתיות ולהסב אותם למידע מודיעיני מזוקק המוביל להחלטות יעילות המבוססות על מצבו האמיתי של השוק, ולצאת כשידכם על העליונה.

להלן הפרק הראשון:
להמשך הקטע →

נולד בקיוב, רוסיה, למשפחת גומלסקי. קיבל חינוך מסורתי ומודרני. בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז. עלה לארץ בשנת 1934 עם רעייתו, בטי לבית צ’סקיס. בתל-אביב נולד בנו, יהודה תדי (על שם תיאודור הרצל).

המשפחה עיברתה את שמה לשגיב – ראשי תיבות מן השמות שמואל גומלסקי יהודה בטי.

על חוף הים בתל-אביב, עם תדי כתובתם אז היתה : רח’ גורדון 25, ת”א. טל’ 222563

ב-1911 החל עבודתו העיתונאית. בקיוב, 1919, היה המו”ל של “די וועלט”, עיתון ציוני יומי ביידיש (עורך: מאיר גרוסמן). עבד בעיתונים רבים ביידיש, רוסית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. השתתף בעיתון “הצפירה” וברוב עיתוני הארץ בתקופתו.

הנה קישור לקטע קודם שפרסמתי, ובו ציטוט מדבריו.
להמשך הקטע →

יצאו לאור בתרגומי בהוצאת כנרת שני ספרי “ממלכת הפיות” מאת אמילי רודה.

זאת הפעם הראשונה שתרגמתי ספרי ילדים, והם יצאו לאור מנוקדים ויחד עם האיורים המקוריים היפים של ראול ויטלה, שאפילו עברו התאמה קלה לעברית. להערכתי הספרים מתאימים לגיל 7-8, אם גילי לא תתקן אותי.
הספרים חמודים מאוד, ומביאים את הרפתקאותיה של ג’סי, העוברת בין חייה הרגילים לבין ממלכת פיות קסומה ובה יצורי פלאים. כאשר הממלכה ניצבת בפני סכנות, ג’סי מצילה את המצב בזכות תבונתה ואומץ ליבה.

הנה גם סריקה של הכריכות האחוריות, במיוחד בשביל יעל.

הנה דוגמה (מקוצרת קלות) מתוך ספר נחמד מאוד שאני מסיימת לתרגם בימים אלה. שלוש חברוֹת לונדוניות בנות שלושים ומשהו נפגשות לערב-בנות. לוסי, הגיבורה, נשואה פלוס שלושה ילדים. קאתי גרושה עם ילד ואמה רווקה, ויש לה רומן עם גבר נשוי:

אמה מפהקת בקול רם. “אני כל כך עייפה,” היא אומרת. ” הייתי ערה חצי לילה בשיחת סקס טלפוני.”
“אני לא מסוגלת להעלות על דעתי איך לגבר נשוי עם ארבעה ילדים יש זמן מיותר לסקס בטלפון,” אני אומרת.
“הוא עושה את זה רק כשהוא לא בבית, או עובד עד מאוחר, אבל זה רוב הזמן,” היא אומרת.
“איך עושים סקס בטלפון? שמים אותו על רטט?” אני שואלת. נחירות הזלזול מצידה נקטעות בציפצוף מהטלפון שלה.
“הוא לא יודע שבעה,”אומרת אמה. “אני אתעלם ממנו. אין סוף לדרישות של חברים.” היא פותחת את ה-SMS וזורקת אלי את הטלפון.
רוצה אותך במשרד שלי, מתכופפת על השולחן, מזכירה בחצאית קצרה תיכף תיכנס… אני מפילה את הטלפון של אמה בתדהמה.
“מה קרה למשחק המקדים בימינו?” אני שואלת. קאתי באה ומסתכלת.
מבלי לחשוב אני לוקחת את הטלפון ופתאום מוצאת את עצמי כותבת הודעת תשובה. כמה קצרה בדיוק? אני כותבת, ולפני שאני שמה לב איזה דחף קדמוני גורם לי לשלוח את ההודעה אליו.
“באמת, לוסי,” אומרת קאתי, שקוראת את ההודעה מעבר לכתף שלי, “מתי למדת לשלוח SMS?”
הטלפון מצפצף.
קצרה כל כך שאפשר לגעת לה בתחת, כתוב שם. כבר בשלב הזה זה לא בשבילי.
“בשביל מה הוא כותב הכל בלי קיצורים?” שואלת קאתי. “בטח שהם ערים כל הלילה. שעות עד שמגיעים לסוף ככה.” בימים עברו, גברים בגיל העמידה חשפו את עצמם כשקראו לחולצת כפתורים כותונת והתייחסו לכל הנשים מתחת לגיל שישים בתור בנות, עכשיו רק צריך לכתוב SMS בלי קיצורים.

והנה המקור לשני המשפטים האחרונים ולכותרת של הפוסט הזה:

Once upon a time, middle-aged men blew their cover by calling trousers slacks and referring to all women under sixty as girls. Now all it takes is writing a text message in long hand.

הייתי צריכה למצוא מקבילה עברית לבחירה לשונית מתחום הלבוש היומיומי שמייחדת גברים בני גיל העמידה יחסית לצעירים המעודכנים בפלאי הטכנולוגיה. במקרה הזה היה נכון מבחינת הטקסט להחליף את המכנסיים (slacks) בכותונת.

בדיוק השבוע נזכרתי איך בשנים עברו שיא הקיץ המהביל היה מלווה גם בהנאה קבועה מן השידור היומיומי של “מסע בין כוכבים”. חלק מהעונות של “הדור הבא” ראיתי עוד במהלך השירות הצבאי, ובהמשך חלקתי הפסקות צהריים רבות מתרגום עם הצוותים של חלל עמוק 9 וגם וויאג’ר.
הדור הבא עדיין חביבה עלי מכל סדרות מס”ב השונות, אם כי האהדה נוסטלגית בעיקרה, ואני לא חושבת שכדאי לי לבחון אותה בצפייה ממשית. יש סיכוי גדול לאכזבה.
עם זאת, שמחתי מאוד לראות את התרגום המוצלח מאוד של יפתח בריל לשיר המזמור שכתב דאטה לחתולו, ספוט. השיר מאופיין בהקפדה על חריזה ומשקל, באוצר מילים (פסוודו) מדעי ובאישיות המיוחדת של דאטה. הוא הוצג כאתגר בפורום תרגום ועריכה בתפוז. הנה המקור והתרגום באתר של מציב האתגר, עוזי דורנאי. והנה גם קישור לדיון שהתפתח על התרגום, כולל הצעות שיפור.
כל הכבוד!

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “ירושת בולין” מאת פיליפה גרגורי, המשך לרומן ההיסטורי “בת בולין האחרת“.

שני הספרים מתרחשים בחצרו של הנרי השמיני מלך אנגליה, ומגוללים את עלילות הנשים השונות בחייו. “בת בולין האחרת” התחיל בסיפורה של מרי בולין, והמשיך בסיפור עלייתה המטאורית ונפילתה האיומה של אן בולין , אשתו השנייה של הנרי. “ירושת בולין” מתחיל אחרי מותה של ג’יין סימור, שתפסה את מקומה של אן. הוא מביא את סיפורן של אן מקליבס ושל קתרין האוורד, נשים מספר ארבע וחמש.
פיליפה גרגורי מצטיינת בתיאור עשיר וחי של חיי חצר המלוכה המפוארת והקטלנית, על חגיגותיה ועל תככיה. אלה ספרים מהסוג שהיה אהוב עלי מאוד בנעורי: תיאור היסטורי מדוקדק ודמויות (נשיות, בעיקר), המאפשרות לקורא הזדהות או תיעוב, על פי הצורך.
בהוצאת אופוס יצא לאור גם ספר נוסף בסדרה, “השוטה מחצר המלוכה“, בתרגומה של אינגה מיכאלי. הוא מתרחש לאחר מותו של הנרי, ומתחיל עם עלייתה לכס המלוכה של מרי, הבת המשותפת לו ולקתרין מארגון, מלכתו הראשונה.

תרגום פיקטיבי הוא יצירה שנכתבת בשפה מסוימת (בתוך תרבות מסוימת), אך בשל סיבה כלשהי מוצגת כאילו היא תרגום משפה אחרת. להלן עבודה שכתבתי בשנת 1994 לקורס של פרופ’ גדעון טורי על אחת מסדרות הספרות הפופולרית המפורסמות ביותר בישראל. לקריאה על מקרה מעניין אחר של תרגום פיקטיבי לחצו כאן.
נוסח מקוצר של העבודה (עם תמונות יפות של כריכות ספרים) הופיע בבלוג הספרייה הלאומית. להמשך הקטע →

לפעמים נתקלים במהלך תרגום ספר (או מאמר) בקטע המובא מתוך ספר אחר. המצב נפוץ יותר בטקסטים עיוניים, אבל אינו חריג גם בסיפורת. כאן נכנס לפעולה החלק הבלשי של עבודת התרגום. הנה תיאור מפורט של התהליך, בלוויית דוגמאות מספרים שתרגמתי וכמה הערות שהוסיפו מתרגמים אחרים.

השלב הראשון והקריטי הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.

ולשלבים בהרחבה: להמשך הקטע →

הוצאת אופוס והוצאת כנרת, בשיתוף התוכנית ללימודי תעודה בתרגום של אוניברסיטת תל אביב, העניקו פרסים למתרגמים חדשים. לידיעה המלאה לחצו כאן. תגובות של מספר מתרגמים בפורום תרגום ועריכה בנענע אפשר לראות כאן.

בספר “בריאות טובה לשנים ארוכות” מאת ד”ר אנדרו וייל, שתרגמתי עבור הוצאת מטר, מופיע ציטוט של דואט חביב מתוך “המיקאדו” לגילברט וסאליבן:

בלי כוונה מוקדמת, אבל מתוך צירוף מקרים מוצלח, תירגמתי עבור הוצאת מטר שני ספרי הדרכה לטיפול בתינוקות בחודשים שלפני ואחרי הלידה של אופיר.

אחרי התמחות של למעלה משלוש שנים כקוראת ספרות הורים (אה, כן, וגם אמא 🙂 ) בזכות נמרוד, היתה לי בקיאות רבה בחומר והעבודה היתה קלה ומהנה כאחת. אפילו היתה בה מעין חזרה מקדימה לקראת השלבים הראשונים של הטיפול בתינוק, שאותם נוטים לשכוח. להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “ורוניקה” מאת מרי גייטסקיל.

מן הכריכה האחורית: ורוניקה הוא רומן יוצא דופן שהופיע ברשימת עשרת הספרים הטובים לשנת 2005 של הניו יורק טיימס. הסיפור מתרחש ברובו בפריז ובמנהטן בשנות השמונים הנוצצות והנואשות של המאה העשרים, וניחן בעומק על-זמני ובעוצמה של סיפור אגדה. כנערה ברחובות סן פרנסיסקו, אליסון מתגלה על ידי צלם ונסחפת אל תוך עולם הדוגמנות. כאשר הקריירה שלה מתרסקת והרומן שניהלה מסתיים בכי רע, היא עוברת לניו יורק כדי לבנות לעצמה חיים חדשים. שם היא פוגשת את ורוניקה – תמהונית חובבת שנינויות, מבוגרת ממנה בשנים רבות, בעלת סגנון ייחודי לה. למרות חוסר הסבירות שבדבר, שתי הנשים מתחברות. חברותן תשרוד לא רק את כניסתה מחדש של אליסון לממלכת הלילה המפתה של עולם האופנה, אלא גם את שקיעתה הנוראה של ורוניקה אל עולם האיידס, שהיה בשנים ההן ארץ לא נודעת. זיכרון חברותן ימשיך לרדוף את אליסון שנים לאחר מכן, כאשר גם היא מזדקנת ונהיית חולה בעצמה.

פרק לדוגמה.
ביקורת במוסף “ספרים” של הארץ, ועוד אחת ב-Ynet.

ברכות לחברתי הטובה יעל סלע שפירו על האתר החדש שלה.
יעל היא מתרגמת ועורכת, והרקורד שלה בתחום תרגום המדע הבדיוני עשיר ומפואר, וכולל שיאים כגון טרילוגיית “חומריו האפלים” מאת פיליפ פולמן ו”משתה לעורבים” מאת מאת ג’ורג’ ר’ ר’ מרטין.
במאמר “איך מגיירים את השיקסה של היינליין” היא דנה בשיקולים אידיאולוגיים בבחירת ספרי מדע בדיוני לתרגום ובתהליך התרגום עצמו.
במאמר אחר היא מביאה רקע על ההיסטוריה של המדע הבדיוני בעולם ובישראל והמלצות לספרי מדע בדיוני ופנטזיה. וכאן יש רשימת סיפורים ומאמרים שתרגמה בתחום המדע הבדיוני.

יצא לאור בתרגומי “פניני נובל“, מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות, בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. ערכה את הספר וכתבה לו הקדמה פרופ’ שולמית אלמוג, עורך מדעי: נועם לסטר.

בספר נאומי הזכייה בפרס נובל לספרות של ת”ס אליוט, ברטרנד ראסל, אלבר קאמי, ש”י עגנון (אותו דווקא לא תרגמתי 🙂 ), פבלו נרודה, סול בלו, גבריאל גרסיה מארקס, יוסיף ברודסקי, נגיב מחפוז, טוני מוריסון, ויסלבה שימבורסקה, ז’וזה סאראמאגו, אימרה קרטס ואלפרידה ילינק.
להמשך הקטע →

בשנת 2006 יצא לאור בהוצאת גורדון “האוניברסיטה הקטנה“.

כולם אוהבים להרגיש חכמים, אבל לא כולם מוכנים לעבוד קשה כדי לרכוש ידע. זו הסיבה לפופולאריות הגוברת והולכת של המדריכים המקוצרים בכל העולם.
“האוניברסיטה הקטנה” היא בדיוק זה. הכול – אבל בקיצור; עמוק – אבל בחצי עמוד; טריוויאלי – אבל מלא חן; רחב אופקים – אבל בכריכה אחת. בספר אחד ריכז צוות מבריק של כותבים אירועים, עובדות, ורעיונות רבי חשיבות במגוון תחומים מרתקים: היסטוריה וכלכלה, פסיכולוגיה וספורט, אומנות ותרבות פופולארית.

הנה פרק לדוגמה: להמשך הקטע →

לפני חודשים מספר, בערב הרצאות מטעם אגודת המתרגמים, נהניתי והתפעמתי לשמוע את רונן סוניס וסיוון בסקין, על תרגומי השירה שלהם (בעיקר). בבלוג של סוניס יש לא מעט דוגמאות לתרגומים המבריקים שלו.
נהניתי במיוחד מן “החגרת למר ג’יימס ג’ויס” ומ”סופו של העורב, מאת חתולו של אדגר אלן פו”.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אריה ניר “האושר לא כלול במחיר” מאת לולי ווינסטון

הספר מתרחש בימינו בפרבר קליפורני ומציג את סיפורם של אלינור, המגלה אחרי תקופה קשה של טיפולי הפרייה כושלים שבעלה טד בוגד בה עם ג’ינה, מדריכת כושר ותזונה. הדמויות האלה ורוב הסובבות אותן מעניינות, אנושיות ולא נדושות. בעיני הצטיירה בצורה אמיתית במיוחד דמותו של טובי, בנה של ג’ינה, ילד חריף ורגיש עם חיבה לזוועות היסטוריות.
לפי מקור אחד לפחות באינטרנט ג’וליה רוברטס לוהקה לתפקיד בסרט העומד להיות מצולם לפי הספר, בחירה שלפי דעתי היא כמעט ספויילר לעלילה (בהתחשב במה שאנחנו מצפים שיקרה לדמות של ג’וליה רוברטס בכל סרט שהוא).

פרק לדוגמה

בשנת 2005 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן בתרגומי הספר “הצרה עם האיסלאם” מאת אירשאד מנג’י.

הספר, רב מכר בינלאומי, עוסק באיסלאם כפי שהוא למעשה וכפי שהוא צריך להיות בעיני מנג’י, לסבית פמיניסטית ליברלית שהיא גם מוסלמית מאמינה. נהניתי לפגוש את מנג’י כשביקרה ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים ונשאה שם דברים. היא הסופרת הראשונה שתירגמתי שקיבלתי ממנה חתימה אישית על הספר.

מנג’י מנהלת אתר אינטרנט פעיל שבו היא מדווחת על שלל פעילויותיה הציבוריות, מנהלת דיאלוג עם קוראים (ושונאים) ועוד. בין השאר, ניתן להוריד ממנו גרסאות של הספר בערבית, אורדו ופרסית, לטובת הקוראים בארצות שאין הרבה סיכוי שהספר יופץ בהן באופן רשמי. מעניין גם לראות את הכריכות השונות שקיבל הספר במדינות שונות. כתובת האתר:
www.muslim-refusenik.com

כתבה על הספר כאן.

סבי, שמואל שגיב, היה איש ספר, עיתונאי, עורך ומתרגם. הוא תרגם לעברית מצרפתית, אנגלית ורוסית. לצערי, לא זכיתי להכירו, ואפילו לא ידעתי שהיה מתרגם לפני שהתחלתי לתרגם בעצמי. בארון הספרים בבית הורי היו כמה ספרים שתרגם, ולפני שנים מספר התרגשתי למצוא עותקים חדשים של שניים מהם בדוכן בשבוע הספר.

במוסף “תרבות וספרות” של עיתון הארץ פורסם בשנת 2006 קטע מביקורת שכתב על ש”י עגנון:
להמשך הקטע →

שחזור תכונות רלוונטיות – תרגיל בתרגום אופטימלי , מאמר מאת פרופסור גדעון טורי
להמשך הקטע →

[המאמר פורסם בגיליון נובמבר 2004 של תרגימא, ביטאון אגודת המתרגמים בישראל]

מדע בדיוני הוא ז’אנר ספרותי, כלומר ספרות המתאפיינת בתכונות מסוימות. תרגום מד”ב הוא תרגום ספרותי שעליו נוספים מאפיינים ייחודיים. במאמר זה אנסה לעמוד על כמה מהם ולהציג את המאפיינים העיקריים של תחום תרגום ספרות המד”ב לעברית. להמשך הקטע →