“ילד מלחמה” יהיה ספר החודש של מועדון הקריאה שמארגנת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה בחודש אפריל, לכבוד כנס עולמות 2008. הכנס יתקיים בחול המועד פסח, 21-23 באפריל 2008, במרכז בארבור, רחוב ההגנה 135 בתל-אביב. השנה מוקדש הכנס לנושא “מלחמה ושלום”, נושא אשר יידון על שלל היבטיו השונים, בהרצאות, סדנאות, מפגשי קהילה והפקות מקור. פרטים נוספים באתר הכנס. מועדון הקריאה בתל אביב יתקיים כחלק מאירועי כנס עולמות 2008, ביום ד’, 23.4, בשעה 20:00, באולם 3 שבמרכז הקהילתי בארבור. פרטים נוספים לגבי מפגשי מועדון הקריאה העוסקים בספר זה יתפרסמו באתר האגודה.

“ילד מלחמה” מאת קארין לוואצ’י יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס בשנת 2003, והוא אחד האהובים עלי ביותר מבין הספרים שתרגמתי.

מתוך הכריכה האחורית:

דרך סיפור חייו של ג’וס מוסי אנו נחשפים לצדדיו האפלים של כיבוש החלל.
המוקודורי, החללית שבה גדל ג’וס, פעלה באזור החיץ שבין כוכב הבית של החייזרים לבין כדור הארץ כאשר הותקפה על ידי פיראטים. כל המבוגרים שעל החללית נרצחו והילדים נחטפו כדי להימכר לעבדות.
ג’וס בן השמונה נותר בחללית הפיראטים כ”חיית המחמד” של הקפטן האנושי שלה, ונאבק לשרוד ולהישאר שפוי. במהלך גלגוליו נתקל ג’וס ב”נער-מלחמה” מטיל האימה – המפקד האנושי-למחצה של צי החייזרים, בקפטן אזרקון – מפקדה של אחת מספינות הלוחמים האנושיות ובפלקון – הפיראט האכזר הנלחם בבני האדם ובחייזרים כאחד. כל אחד מהשלושה בתורו מנסה להכשיר את הילד היתום בהתאם למטרותיו ולתפישת עולמו – כלוחם, כמרגל, כעבד.
ג’וס מגלה כי הצדק והאמת הם בעיני המתבונן, וכי הוא בלבד יוכל לקבוע מי הוא ולהיכן הוא שייך – לחברות ולנאמנות שמצא בקרב בני האדם, לתרבות העשירה והשלווה של החייזרים או לשנאה, לחשדנות ולאלימות המצויות בשני הצדדים.
ככל שהעלילה מתפתחת, ג’וס נאלץ לבחור בין הזהויות הרבות שהוקנו לו בחייו הקצרים, ואלה מתנגשות זו בזו ומגיעות לשיא עוצר נשימה.

נער מלחמה הוא ספר מדע בדיוני צבאי וחברתי. העולם שהוא מציג עומד בפני עצמו, אמין ועשיר.
הדמויות והדילמות העולות ממנו נותרות עם הקורא גם לאחר שהניח מידיו את הספר.

הנה מה שכתבתי עליו אז בפורום מד”ב באורט:

תרגמתי כבר הרבה ספרים. בודדים היו טובים כמו זה ואני חושבת שאף גיבור לא כיווץ לי את הלב כמו ג’וס.
“ילד מלחמה” היה מהספרים שבזמן העבודה עליהם אני צריכה לכסות את העמוד הבא, כדי שהעיניים לא יברחו להמשך העלילה במקום להתעכב על התרגום.
יש בספר שמץ של דמיון למשחק של אנדר, אבל בלי ההתחסדות (התנצלותי לחסידי קארד).
והסופרת היתה מאוד חמודה, ענתה ברצון לכל השאלות שלי, וממש התלהבה לשמוע שהספר מתורגם לעברית.

למיטב ידיעתי ושמחתי, הספר אהוב על קהל הקוראים בארץ, וראיתי המלצות רבות עליו בפורומים השונים. מאז תרגמתי גם את המשכו, “צלילת אש”. באנגלית פורסם גם חלק שלישי בסדרה, “Cagebird”, אך הוא לא תורגם לעברית.
ביקורות על ילד מלחמה: מאת רמי שלהבת; מאת ניר יניב, כולל דיון.

פרק לדוגמה: להמשך הקטע →

זה מה שהיה יוצא אם היינו משלבים את הנושאים הבאים:

Wired מדווח שתינוקות רואים צבע טהור, שאצל המבוגרים מתווך דרך השפה. הקביעה מסתמכת בין השאר על מחקר על השפעות שפה על יכולת הבחנה בין צבעים (PDF). מסתבר ממנו שרוסים מסוגלים להבחין בין גוני כחול שדוברי אנגלית מסווגים כצבע אחד, כפי שיודע גם כל מי שניסה לתרגם “תכלת” לאנגלית. שמות צבעים תמיד נראו לי נושא מרתק, וזכור לי מאמר מעניין שקראתי בעניין בזמן הלימודים באוניברסיטה, שאמר דברים מפתיעים על סיווג הצבעים באימפריה הרומית, רק שאני לא זוכרת בדיוק מה :-(.

אם כבר רוסית, אז מאמר בויקיפדיה מסביר מוסכמות מתן שמות (פרטי, אמצעי, משפחה, קיצורים וחיבובים) ברוסית והשפות הקרובות אליה. מאיר עיניים וגם שימושי. אני נאבקת בזמן האחרון בשגיונות השמות הפרטיים בשפות אירופאיות, ובעיקר ביניהן. בספר שאני מתרגמת בימים אלה מככבים שפע בני אצולה ומלוכה משלל שושלות. הספר, הכתוב באנגלית, מציג את כולם בנוסח האנגלי של השמות (Henry, John, Katherine), בעוד בעברית נהוג להביא כל שם בנוסח המקומי שלו (הנרי, אנרי, אנריקה, היינריך; קתרין, קתרינה, יקתרינה), ולצורך כך יש לדעת האם האציל בו מדובר נחשב אנגלי, ספרדי, צרפתי, גרמני, רוסי או משהו אחר. הבעייה שהם גם עוברים ממקום למקום!

נו, אז בתור מנוחה מהעניין הזה אני ממליצה על קטע מאלף ביו-טיוב שבו שחקנית מדגימה 21 מבטאים שונים באנגלית. בלתי-תרגים בעליל.

ואיך נכנס סופרמן לעניין? מייקל שייבון, מחבר “ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי“, כותב בניו יורקר על גיבורי-על. צבע הבגד של סופרמן כחול (גוון שאמא שלי קוראת לו פֶּטְרוֹל). וכל מי שראה את “משפחת סופר-על” יודע שהגלימה בכלל לא בטיחותית.

בנוסף, שני עניינים לא קשורים:

סנסוונדה (או סנסוואנדה) הוא המונח המקובל בקהיליית חובבי המד”ב בארץ כמעין תרגום ל-Sense of Wonder, דהיינו תחושת ההתפעמות שמקנה המצאה טובה באמת של מדע בדיוני. לאחרונה נטבע כאן גם מונח חדש, ומבריק לדעתי – סנסבעסה – תחושת הדכדוך שמשרה עליך יצירת מדע בדיוני מדכאת במיוחד.
הערך המוקדש ל-Sense of Wonder באנציקלופדיית המדע הבדיוני מאת קלוט וניקולס אומר שהוא משמש בפיהם של חובבים לפחות מאז שנות הארבעים של המאה העשרים. סנסוונדה הוא, למעשה, הדבר שמייחד את ספרות המדע הבדיוני. דמויות עגולות ומעוררות הזדהות? עלילה מקורית ומרתקת? אלה מאפיינים, שלא לומר דרישות-קדם, של ספרות טובה.
אבל להמשך הקטע →

השפה האנגלית חולשת במידה רבה על ז’אנר המדע הבדיוני. ארשה לעצמי לצטט מעצמי ולומר : “המדע הבדיוני המודרני, שנולד בכתבי עת אמריקאיים פופולריים בשנות העשרים של מאה זו, היה מבוסס באופן חלקי על סיפורי עולמות אבודים, מסעות פנטסטיים ותחזיות טכנולוגיות וחברתיות שכתבו במאה התשע-עשרה סופרים רבים, ביניהם ז’ול ורן וה.ג’. וולס. שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים היו “תור הזהב” של מגזיני המד”ב האמריקאיים, אז התחילו לכתוב בהם סופרי מד”ב ששמותיהם מזוהים עד היום עם הז’אנר: אייזק אסימוב, רוברט היינליין ואחרים. בתקופה זו גם התחילה להתגבש סביב הטקסטים תת-תרבות מפותחת של חובבי מד”ב, שהתכתבו אלה עם אלה ועם כתבי העת, נפגשו בכנסים ומאוחר יותר אף התחילו לחלק פרסים ליצירות המד”ב הטובות ביותר, לטעמם.”
מאז ועד היום אין להכחיש כי מבחינה כמותית לפחות, המד”ב באנגלית עולה על הקיים בכל שפה אחרת. גם לעברית תורגמו ומתורגמים גם כיום בעיקר ספרים מאנגלית, פרט ליוצאי דופן מעטים כמו סטניסלב לם והאחים סטורגצקי.
אין בזאת כדי לומר שבשפות אחרות לא קיים מדע בדיוני, וודאי שאין בכך כדי להעיד על איכותו. קורי דוקטורוב מודה בכך בפה מלא:
להמשך הקטע →

או באנגלית Mental Floss הוא השם המקורי של “האוניברסיטה הקטנה” שתרגמתי עבור הוצאת גורדון. הרעיון הוא משהו קטן שעושים להמרצה ולתועלת, במקרה הזה של המוח, כמו השפעתו של חוט דנטלי על החניכיים. (פרק לדוגמה)
כותרת המשנה של הספר היא “(כמעט) כל מה שצריך לדעת כדי להרגיש חכמים” ויש בו פרקים בתחומי ידע שונים ובהם פסקאות קצרות ומשעשעות בנושאים כמו “5 סיבות טובות להמשיך להתנכל ליתושים” ו-“7 מנהיגים שאתם לא מכירים בשמותיהם האמיתיים”. נשמע מעניין? עניינים ברוח דומה אפשר למצוא בשפע בבלוג של יוצרי הספר. יש שם, בין השאר, בוחן בשאלה החוזרת ונשנית : Steven or Stephen (שניהם בעברית סטיבן, ברוב המקרים. כן, גם קינג. באמת!)
ואם אתם אוהבים את הסגנון, אביבה משמרי כתבה שני מאמרים מחכימים ומשעשעים: “הפקולטה למדעי הבישול”, על עקרונות מדעיים במטבח; ו””44 דברים שאנחנו יודעים על היקום“, למשל שסולם ריכטר לא אומר הרבה על רעידת אדמה, או שיש עליך טריליון בקטריות עכשיו.
להשכלה נוספת מומלצים “הידען” , “הספקן” ו-Quirkology.
(האמירות והקישורים בפוסט הזה אינם מדע בדיוני, אבל קישרתי לנושא כי אני יודעת שהם מעניינים מד”ביסטים.)

תמיד אהבתי את הקומיקס של דניאלה לונדון, והאיור הזה, למרות שהוא פרסומת, מעיד על היכרות אמיתית עם מסע בין כוכבים , והוא פשוט כל כך … חמודי.

בדיוק השבוע נזכרתי איך בשנים עברו שיא הקיץ המהביל היה מלווה גם בהנאה קבועה מן השידור היומיומי של “מסע בין כוכבים”. חלק מהעונות של “הדור הבא” ראיתי עוד במהלך השירות הצבאי, ובהמשך חלקתי הפסקות צהריים רבות מתרגום עם הצוותים של חלל עמוק 9 וגם וויאג’ר.
הדור הבא עדיין חביבה עלי מכל סדרות מס”ב השונות, אם כי האהדה נוסטלגית בעיקרה, ואני לא חושבת שכדאי לי לבחון אותה בצפייה ממשית. יש סיכוי גדול לאכזבה.
עם זאת, שמחתי מאוד לראות את התרגום המוצלח מאוד של יפתח בריל לשיר המזמור שכתב דאטה לחתולו, ספוט. השיר מאופיין בהקפדה על חריזה ומשקל, באוצר מילים (פסוודו) מדעי ובאישיות המיוחדת של דאטה. הוא הוצג כאתגר בפורום תרגום ועריכה בתפוז. הנה המקור והתרגום באתר של מציב האתגר, עוזי דורנאי. והנה גם קישור לדיון שהתפתח על התרגום, כולל הצעות שיפור.
כל הכבוד!

הוצאת אופוס והוצאת כנרת, בשיתוף התוכנית ללימודי תעודה בתרגום של אוניברסיטת תל אביב, העניקו פרסים למתרגמים חדשים. לידיעה המלאה לחצו כאן. תגובות של מספר מתרגמים בפורום תרגום ועריכה בנענע אפשר לראות כאן.

ברכות לחברתי הטובה יעל סלע שפירו על האתר החדש שלה.
יעל היא מתרגמת ועורכת, והרקורד שלה בתחום תרגום המדע הבדיוני עשיר ומפואר, וכולל שיאים כגון טרילוגיית “חומריו האפלים” מאת פיליפ פולמן ו”משתה לעורבים” מאת מאת ג’ורג’ ר’ ר’ מרטין.
במאמר “איך מגיירים את השיקסה של היינליין” היא דנה בשיקולים אידיאולוגיים בבחירת ספרי מדע בדיוני לתרגום ובתהליך התרגום עצמו.
במאמר אחר היא מביאה רקע על ההיסטוריה של המדע הבדיוני בעולם ובישראל והמלצות לספרי מדע בדיוני ופנטזיה. וכאן יש רשימת סיפורים ומאמרים שתרגמה בתחום המדע הבדיוני.

[המאמר פורסם בגיליון נובמבר 2004 של תרגימא, ביטאון אגודת המתרגמים בישראל]

מדע בדיוני הוא ז’אנר ספרותי, כלומר ספרות המתאפיינת בתכונות מסוימות. תרגום מד”ב הוא תרגום ספרותי שעליו נוספים מאפיינים ייחודיים. במאמר זה אנסה לעמוד על כמה מהם ולהציג את המאפיינים העיקריים של תחום תרגום ספרות המד”ב לעברית. להמשך הקטע →

בהוצאת גרף יצא לאור בתרגומי התחדשות מאת קרול ברג:

“זהו סיפור על עולם בתמורה. עולם חדש הנאנק תחת עול המוסרות והמסורות הקדומות, עולם הנאבק להתנתק מהן. עתה מגיעה התמורה, שהחלה ב”הִשתנּוּת” (זוכה פרס גפן לשנת 2004) והמשיכה ב”הִתגלוּת”, לשיאה בסיום דרמטי ומרגש לטרילוגית הספרים המצליחה מאת קרול ברג.

סייאון היה עבד נרצע במשך שנים ארוכות וכמעט איבד את זהותו ונשמתו. אלקסנדר היה נסיך יהיר ורב כוח. עתה עורכים השניים את המסע האחרון מכולם, מסע שבסיומו יתעמתו עם הגרועים שבאויבים והעמוקים שבפחדים. שם, מעבר לקצווי תבל, יגלו דברים חדשים על עצמם ועל עולמם. מה שיתגלה להם יטלטל את נבכי נפשם, ימוטט אימפריות עתיקות ויעלה חדשות.

בעבודה על התחדשות היה אתגר של יצירת המשך לתרגום של אחר (דידי חנוך תרגם את שני החלקים הראשונים בסדרה). נעזרתי בקבצים של הספרים הראשונים ובמונחון שריכז מונחים ושמות מתוכם. בתרגום סדרה חשוב לשמור על אחידות בצורתם של שמות אנשים, מקומות ומושגים (וזאת עשיתי בעזרת חיפוש בקבצים הקודמים) וכן באווירה ובשפה של הספר, ואני מקווה שהצלחתי לעשות זאת לשביעות רצון הקוראים.

לקריאת פרק לדוגמה מתוך התחדשות.
לקריאת פרק לדוגמה מתוך השתנות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת פרק לדוגמה מתוך התגלות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת ביקורת על השתנות, וביקורת נוספת, מלווה דיון של קוראים.

זהו תקציר עבודת התזה שלי לתואר שני, “מדע בדיוני בישראל”.
העבודה נכתבה בהנחיית פרופסור גדעון טורי והוגשה בשנת 1999 ליחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב.

את העבודה במלואה אפשר לקרוא באינטרנט: כאן בקובץ PDF, כאן כדף אינטרנט, וכאן להורדה כקובץ ZIP של מסמך וורד.

עבודת מחקר זו מתמקדת בתחום קטן (ובמובנים מסוימים – שולי) בתרבות הפופולרית בארץ, כמקרה ספציפי של יבוא תרבותי, בו משולבים טקסטים ודגמי פעולה. פרקיה של העבודה יוצאים מתוך פרדיגמת מחקר התרבות כרב-מערכת, כדי לבחון שדות שונים של התרבות הישראלית של העשורים האחרונים בחתך ספציפי שלה – תחום המדע הבדיוני (מד”ב). הם מתארים תופעה ספציפית של תכנון תרבות על-ידי גורמים מסויימים בתוכה, תוך מגע עם תרבות זרה וייבוא ממנה. להמשך הקטע →