סנסוונדה (או סנסוואנדה) הוא המונח המקובל בקהיליית חובבי המד”ב בארץ כמעין תרגום ל-Sense of Wonder, דהיינו תחושת ההתפעמות שמקנה המצאה טובה באמת של מדע בדיוני. לאחרונה נטבע כאן גם מונח חדש, ומבריק לדעתי – סנסבעסה – תחושת הדכדוך שמשרה עליך יצירת מדע בדיוני מדכאת במיוחד.
הערך המוקדש ל-Sense of Wonder באנציקלופדיית המדע הבדיוני מאת קלוט וניקולס אומר שהוא משמש בפיהם של חובבים לפחות מאז שנות הארבעים של המאה העשרים. סנסוונדה הוא, למעשה, הדבר שמייחד את ספרות המדע הבדיוני. דמויות עגולות ומעוררות הזדהות? עלילה מקורית ומרתקת? אלה מאפיינים, שלא לומר דרישות-קדם, של ספרות טובה.
אבל הרעיונות שלמולם נפער הפה ואומר “וואו” – אלה יכולים להימצא אפילו בספרות מדע בדיוני גרועה. הרעיונות החדשניים שבונים עולם מדהים, שיכולים להיות אפילו רק ניצוץ אחד של הברקה יצירתית, הם הכיף הגדול שמושך קוראים, צעירים בעיקר. מכאן האמירה הצינית, שלא מיתרגמת טוב לעברית : The golden age of Science Fiction is 12. כלומר, העולם (המדע-בדיוני) שייך לצעירים. קלוט וניקולס מדמים את מקור הסנסוונדה ליהלום, שלפעמים טמון בתוך ערימת זבל (אם אכן הוא נמצא ביצירה גרועה מן הבחינה הספרותית):

אז קורי דוקטורוב החזיר לי את הסנסוונדה. ואני בשום פנים ואופן לא מתכוונת שהוא כותב רע.

קורי דוקטורוב הוא סופר מדע בדיוני ואחד מעורכי BoingBoing, בלוג המרכז שפע של דברים מגניבים. דוקטורוב הוא אושיית אינטרנט ידועה, ופועל נמרצות נגד הגבלות תאגידיות על זכויות יוצרים ולמען הפצה חופשית יותר של יצירות. את יצירותיו הוא מפרסם תחת רשיון Creative Commons: הוא מאפשר הורדה חינם שלהם ולא רק מרשה אלא מעודד אחרים לעבד אותן לפורמטים שונים, כך שניתן למצוא גם תרגומים וגרסאות מוקלטות שלהן. מסתבר שזה בכלל לא מונע מהספרים להימכר, ואפילו לא רע – הוכחה מצוינת לצדקתו. הוא גם היה שותף לכתיבת “מדריך האדיוט לפרסום מדע בדיוני“.
בארץ הוא מוכר לפעמים בשם קורי דוקטורו. התעתוק הזה אולי קרוב יותר לאופן בו הוא מבטא את שמו, אבל אני מעדיפה את הצורה דוקטורוב, ולו רק בגלל שהתגלה לי לאחרונה ששם נעוריה של סבתי היה דוקטורוביץ’. דרך אגב, לבתו של דוקטורוב יש שם ארוך ומשגע.
בעברית ניתן למצוא סיפורים שלו שתורגמו ב”בלי פאניקה”: “אני, רובוט” (תרגום: חגי אברבוך), “נימבי וקופצי המימדים” (תרגום: רמי שלהבת) וכן הרצאה בנושא ניהול זכויות דיגיטלי (ולמה הוא רע לאנושות) שהוא נשא במיקרוסופט, מכל המקומות בעולם (תרגום: רן יניב הרטשטיין).

ומה אהבתי לקרוא משלו? Down and Out in the Magic Kingdom הוא ספר מצוין. סיפור מתח עמוס תהפוכות, מאוכלס דמויות מעניינות. הוא גם ספר מלא סנסוונדה, כי הוא מציג עולם של חיי נצח ורווחה חומרית בלתי מוגבלת, שבו המטבע העובר לסוחר הוא רמת ההערכה שרוחשים לך אנשים אחרים. הטקסט מלא בדחיסות רעיונות שמתפוצצים כמו זיקוקים בשמי דיסניוורלד: הארכה אינסופית של החיים, הקץ לעוני ולמחסור, שתלי מוח לתקשורת מקוונת תמידית, גיבויי זכרון ואישיות, שיפצורי גוף לפי הזמנה, ועוד ועוד, וכולם מעוגנים דווקא במקום שהוא סמל למסורת המאה העשרים.
החיבה לתרבות הפופולרית של ימינו (וקצת קודם) ניכרת גם בסיפור הקצר Craphound, שבו חייזרים מצטרפים לחובבי אלטע-זאכן וגרוטאות המתרוצצים בין מכירות יד שנייה. מסתבר שמה שנראה לאחד כמו קש וגבבה, הוא בעיני האחר זהב, ולהיפך.
ב-Eastern Standard Tribe האלמנט המד”בי מועט יחסית, ולמעשה קרוב להתגשם בתקופה הקרובה, והספר מוצלח בהחלט – עוד גיבור חוכמולוג שמנסה להיחלץ מסבך תחבולות של “חברים” לכאורה בעולם טכנולוגי.
דחיסות הרעיונות וההתייחסויות התרבותיות הופכת את היצירות של דוקטורוב קשות למדי לתרגום. אמנם באתר שלו הוא מציין תרגומים רבים שלו לשפות שונות, מגרמנית, ספרדית וקרואטית ועד שפת הפיראטים, אבל אני בספק אם ספרים שלו יתורגמו בקרוב לעברית. למעשה, גם את ספריו באנגלית די קשה להשיג כאן, אבל כאמור כולם זמינים להורדה חינם חוקית לחלוטין. חלקם קיימים גם כתסכיתים או פודקאסטים, ונחמד להאזין להם.

* הפוסט מלא קישורים מרתקים. נסו ותהנו.

בונוס קישורי מד”ב נוספים:
הוצאת טור מציעה לזמן מוגבל הורדה חינם של ספרי מד”ב ופנטזיה לנרשמים לאתר שלה.
הפודאקסט של רן לוי, עושים היסטוריה!, מקדיש כל פרק עשירי לסופר מדע בדיוני. פרק 20: אייזק אסימוב, פרק 10: לארי ניבן. גם הפרקים האחרים מומלצים.