יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “ירושת בולין” מאת פיליפה גרגורי, המשך לרומן ההיסטורי “בת בולין האחרת“.

שני הספרים מתרחשים בחצרו של הנרי השמיני מלך אנגליה, ומגוללים את עלילות הנשים השונות בחייו. “בת בולין האחרת” התחיל בסיפורה של מרי בולין, והמשיך בסיפור עלייתה המטאורית ונפילתה האיומה של אן בולין , אשתו השנייה של הנרי. “ירושת בולין” מתחיל אחרי מותה של ג’יין סימור, שתפסה את מקומה של אן. הוא מביא את סיפורן של אן מקליבס ושל קתרין האוורד, נשים מספר ארבע וחמש.
פיליפה גרגורי מצטיינת בתיאור עשיר וחי של חיי חצר המלוכה המפוארת והקטלנית, על חגיגותיה ועל תככיה. אלה ספרים מהסוג שהיה אהוב עלי מאוד בנעורי: תיאור היסטורי מדוקדק ודמויות (נשיות, בעיקר), המאפשרות לקורא הזדהות או תיעוב, על פי הצורך.
בהוצאת אופוס יצא לאור גם ספר נוסף בסדרה, “השוטה מחצר המלוכה“, בתרגומה של אינגה מיכאלי. הוא מתרחש לאחר מותו של הנרי, ומתחיל עם עלייתה לכס המלוכה של מרי, הבת המשותפת לו ולקתרין מארגון, מלכתו הראשונה.

תרגום פיקטיבי הוא יצירה שנכתבת בשפה מסוימת (בתוך תרבות מסוימת), אך בשל סיבה כלשהי מוצגת כאילו היא תרגום משפה אחרת. להלן עבודה שכתבתי בשנת 1994 לקורס של פרופ’ גדעון טורי על אחת מסדרות הספרות הפופולרית המפורסמות ביותר בישראל. לקריאה על מקרה מעניין אחר של תרגום פיקטיבי לחצו כאן.
נוסח מקוצר של העבודה (עם תמונות יפות של כריכות ספרים) הופיע בבלוג הספרייה הלאומית. להמשך הקטע →

לפעמים נתקלים במהלך תרגום ספר (או מאמר) בקטע המובא מתוך ספר אחר. המצב נפוץ יותר בטקסטים עיוניים, אבל אינו חריג גם בסיפורת. כאן נכנס לפעולה החלק הבלשי של עבודת התרגום. הנה תיאור מפורט של התהליך, בלוויית דוגמאות מספרים שתרגמתי וכמה הערות שהוסיפו מתרגמים אחרים.

השלב הראשון והקריטי הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.

ולשלבים בהרחבה: להמשך הקטע →

הוצאת אופוס והוצאת כנרת, בשיתוף התוכנית ללימודי תעודה בתרגום של אוניברסיטת תל אביב, העניקו פרסים למתרגמים חדשים. לידיעה המלאה לחצו כאן. תגובות של מספר מתרגמים בפורום תרגום ועריכה בנענע אפשר לראות כאן.

בספר “בריאות טובה לשנים ארוכות” מאת ד”ר אנדרו וייל, שתרגמתי עבור הוצאת מטר, מופיע ציטוט של דואט חביב מתוך “המיקאדו” לגילברט וסאליבן:

בלי כוונה מוקדמת, אבל מתוך צירוף מקרים מוצלח, תירגמתי עבור הוצאת מטר שני ספרי הדרכה לטיפול בתינוקות בחודשים שלפני ואחרי הלידה של אופיר.

אחרי התמחות של למעלה משלוש שנים כקוראת ספרות הורים (אה, כן, וגם אמא 🙂 ) בזכות נמרוד, היתה לי בקיאות רבה בחומר והעבודה היתה קלה ומהנה כאחת. אפילו היתה בה מעין חזרה מקדימה לקראת השלבים הראשונים של הטיפול בתינוק, שאותם נוטים לשכוח. להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “ורוניקה” מאת מרי גייטסקיל.

מן הכריכה האחורית: ורוניקה הוא רומן יוצא דופן שהופיע ברשימת עשרת הספרים הטובים לשנת 2005 של הניו יורק טיימס. הסיפור מתרחש ברובו בפריז ובמנהטן בשנות השמונים הנוצצות והנואשות של המאה העשרים, וניחן בעומק על-זמני ובעוצמה של סיפור אגדה. כנערה ברחובות סן פרנסיסקו, אליסון מתגלה על ידי צלם ונסחפת אל תוך עולם הדוגמנות. כאשר הקריירה שלה מתרסקת והרומן שניהלה מסתיים בכי רע, היא עוברת לניו יורק כדי לבנות לעצמה חיים חדשים. שם היא פוגשת את ורוניקה – תמהונית חובבת שנינויות, מבוגרת ממנה בשנים רבות, בעלת סגנון ייחודי לה. למרות חוסר הסבירות שבדבר, שתי הנשים מתחברות. חברותן תשרוד לא רק את כניסתה מחדש של אליסון לממלכת הלילה המפתה של עולם האופנה, אלא גם את שקיעתה הנוראה של ורוניקה אל עולם האיידס, שהיה בשנים ההן ארץ לא נודעת. זיכרון חברותן ימשיך לרדוף את אליסון שנים לאחר מכן, כאשר גם היא מזדקנת ונהיית חולה בעצמה.

פרק לדוגמה.
ביקורת במוסף “ספרים” של הארץ, ועוד אחת ב-Ynet.

ברכות לחברתי הטובה יעל סלע שפירו על האתר החדש שלה.
יעל היא מתרגמת ועורכת, והרקורד שלה בתחום תרגום המדע הבדיוני עשיר ומפואר, וכולל שיאים כגון טרילוגיית “חומריו האפלים” מאת פיליפ פולמן ו”משתה לעורבים” מאת מאת ג’ורג’ ר’ ר’ מרטין.
במאמר “איך מגיירים את השיקסה של היינליין” היא דנה בשיקולים אידיאולוגיים בבחירת ספרי מדע בדיוני לתרגום ובתהליך התרגום עצמו.
במאמר אחר היא מביאה רקע על ההיסטוריה של המדע הבדיוני בעולם ובישראל והמלצות לספרי מדע בדיוני ופנטזיה. וכאן יש רשימת סיפורים ומאמרים שתרגמה בתחום המדע הבדיוני.

יצא לאור בתרגומי “פניני נובל“, מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות, בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. ערכה את הספר וכתבה לו הקדמה פרופ’ שולמית אלמוג, עורך מדעי: נועם לסטר.

בספר נאומי הזכייה בפרס נובל לספרות של ת”ס אליוט, ברטרנד ראסל, אלבר קאמי, ש”י עגנון (אותו דווקא לא תרגמתי 🙂 ), פבלו נרודה, סול בלו, גבריאל גרסיה מארקס, יוסיף ברודסקי, נגיב מחפוז, טוני מוריסון, ויסלבה שימבורסקה, ז’וזה סאראמאגו, אימרה קרטס ואלפרידה ילינק.
להמשך הקטע →

בשנת 2006 יצא לאור בהוצאת גורדון “האוניברסיטה הקטנה“.

כולם אוהבים להרגיש חכמים, אבל לא כולם מוכנים לעבוד קשה כדי לרכוש ידע. זו הסיבה לפופולאריות הגוברת והולכת של המדריכים המקוצרים בכל העולם.
“האוניברסיטה הקטנה” היא בדיוק זה. הכול – אבל בקיצור; עמוק – אבל בחצי עמוד; טריוויאלי – אבל מלא חן; רחב אופקים – אבל בכריכה אחת. בספר אחד ריכז צוות מבריק של כותבים אירועים, עובדות, ורעיונות רבי חשיבות במגוון תחומים מרתקים: היסטוריה וכלכלה, פסיכולוגיה וספורט, אומנות ותרבות פופולארית.

הנה פרק לדוגמה: להמשך הקטע →

לפני חודשים מספר, בערב הרצאות מטעם אגודת המתרגמים, נהניתי והתפעמתי לשמוע את רונן סוניס וסיוון בסקין, על תרגומי השירה שלהם (בעיקר). בבלוג של סוניס יש לא מעט דוגמאות לתרגומים המבריקים שלו.
נהניתי במיוחד מן “החגרת למר ג’יימס ג’ויס” ומ”סופו של העורב, מאת חתולו של אדגר אלן פו”.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אריה ניר “האושר לא כלול במחיר” מאת לולי ווינסטון

הספר מתרחש בימינו בפרבר קליפורני ומציג את סיפורם של אלינור, המגלה אחרי תקופה קשה של טיפולי הפרייה כושלים שבעלה טד בוגד בה עם ג’ינה, מדריכת כושר ותזונה. הדמויות האלה ורוב הסובבות אותן מעניינות, אנושיות ולא נדושות. בעיני הצטיירה בצורה אמיתית במיוחד דמותו של טובי, בנה של ג’ינה, ילד חריף ורגיש עם חיבה לזוועות היסטוריות.
לפי מקור אחד לפחות באינטרנט ג’וליה רוברטס לוהקה לתפקיד בסרט העומד להיות מצולם לפי הספר, בחירה שלפי דעתי היא כמעט ספויילר לעלילה (בהתחשב במה שאנחנו מצפים שיקרה לדמות של ג’וליה רוברטס בכל סרט שהוא).

פרק לדוגמה

בשנת 2005 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן בתרגומי הספר “הצרה עם האיסלאם” מאת אירשאד מנג’י.

הספר, רב מכר בינלאומי, עוסק באיסלאם כפי שהוא למעשה וכפי שהוא צריך להיות בעיני מנג’י, לסבית פמיניסטית ליברלית שהיא גם מוסלמית מאמינה. נהניתי לפגוש את מנג’י כשביקרה ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים ונשאה שם דברים. היא הסופרת הראשונה שתירגמתי שקיבלתי ממנה חתימה אישית על הספר.

מנג’י מנהלת אתר אינטרנט פעיל שבו היא מדווחת על שלל פעילויותיה הציבוריות, מנהלת דיאלוג עם קוראים (ושונאים) ועוד. בין השאר, ניתן להוריד ממנו גרסאות של הספר בערבית, אורדו ופרסית, לטובת הקוראים בארצות שאין הרבה סיכוי שהספר יופץ בהן באופן רשמי. מעניין גם לראות את הכריכות השונות שקיבל הספר במדינות שונות. כתובת האתר:
www.muslim-refusenik.com

כתבה על הספר כאן.

סבי, שמואל שגיב, היה איש ספר, עיתונאי, עורך ומתרגם. הוא תרגם לעברית מצרפתית, אנגלית ורוסית. לצערי, לא זכיתי להכירו, ואפילו לא ידעתי שהיה מתרגם לפני שהתחלתי לתרגם בעצמי. בארון הספרים בבית הורי היו כמה ספרים שתרגם, ולפני שנים מספר התרגשתי למצוא עותקים חדשים של שניים מהם בדוכן בשבוע הספר.

במוסף “תרבות וספרות” של עיתון הארץ פורסם בשנת 2006 קטע מביקורת שכתב על ש”י עגנון:
להמשך הקטע →

שחזור תכונות רלוונטיות – תרגיל בתרגום אופטימלי , מאמר מאת פרופסור גדעון טורי
להמשך הקטע →

[המאמר פורסם בגיליון נובמבר 2004 של תרגימא, ביטאון אגודת המתרגמים בישראל]

מדע בדיוני הוא ז’אנר ספרותי, כלומר ספרות המתאפיינת בתכונות מסוימות. תרגום מד”ב הוא תרגום ספרותי שעליו נוספים מאפיינים ייחודיים. במאמר זה אנסה לעמוד על כמה מהם ולהציג את המאפיינים העיקריים של תחום תרגום ספרות המד”ב לעברית. להמשך הקטע →

זהו תרגום שלי לתחילת הפרק הראשון מתוך מוכר הנשק מאת יו לורי. הספר מצוין, ואני מקווה שמישהו יחליט להוציא אותו לאור בעברית, וכמובן שיתן לי לתרגם אותו.

ראיתי הבוקר איש
שלא רצה למות;
פ.ס. סטיוארט

תארו לעצמכם שאתם צריכים לשבור יד למישהו.
יד ימין או שמאל, לא משנה. העניין הוא שאתם צריכים לשבור אותה, כי אם לא… טוב, גם זה לא משנה. בוא נאמר פשוט שדברים רעים יקרו אם לא תשברו אותה.
אבל הנה מה שאני רוצה לדעת: האם לשבור את היד במהירות – טרח, אופס, סליחה, הנה תן לי לעזור לך עם הקיבוע המאולתר – או למשוך את העסק למשך שמונה דקות ארוכות, להגביר מדי פעם בפעם את הלחץ במידות זעומות-זעומות, עד שהכאב הופך ורוד וירוק וחם וקר ובלתי נסבל בכבירותו? להמשך הקטע →

בהוצאת גרף יצא לאור בתרגומי בשנת 2006 שום וספירים מאת רות ריישול.

כשהתמנתה רות ריישול למבקרת המסעדות של הניו יורק טיימס היא לא תיארה לעצמה שתמונתה תתנוסס במטבחו של כל שף נחשב, וכי מסעדות העיר הגדולה יציעו בונוסים כספיים לכל מי שיתריע על ביקורה המתקרב. אז מה אפשר לעשות כדי לבדוק מה באמת מתרחש במסעדה כאשר אנשים רגילים מגיעים אליה? פשוט מאוד: להתחפש למישהו אחר.

בעזרתה של מדריכת משחק תמהונית התחילה ריישול לבקר בכל מסעדה הן כעצמה, מבקרת המסעדות של העיתון החשוב בעולם, והן כדמות לא מוכרת המקבלת שירות כאחד האדם. היא השקיעה שעות, פאות ואיפור כבד בעיצוב דמויותיה השונות: מולי, המורה הקפדנית והנובורישית, קלואי, הבלונדינית המפתה ואפילו מרים, האימא הפולנייה שלה עצמה. מה שגילתה ריישול על עולם המסעדנות, על כוחה של ביקורת ועליה עצמה הדהים אותה וישעשע אתכם. “כל מסעדה היא תיאטרון”, כותבת ריישול, “אפילו מסעדות צנועות מציעות הזדמנות להפוך למישהו אחר, לפחות לזמן מה”.

בספר חכם ורווי הומור פורשת רות ריישול את זיכרונותיה מאותה תקופה, ובתוך כך מעניקה לקוראיה מתכונים פשוטים להכנה, תיאורי אוכל עסיסיים ותובנות שנונות המבהירות כיצד הפכה לאימת מסעדני התפוח הגדול.

היה כיף לתרגם את הספר. ריישול כותבת נהדר, בונה להפליא דמויות וסיטואציות ומצליחה להיות לפעמים משעשעת, לפעמים נוגעת ללב. תיאורי האוכל בהחלט מעוררים תיאבון, כולל מנות מופרכות במורכבותן. לעומת זאת, המתכונים שהיא נותנת בספר פשוטים וישירים, וחלק מהם ניסיתי עוד בזמן התרגום.
שמחתי לקבל מחמאה גדולה על התרגום מפיה של נירה רוסו, מבינה גדולה הן באוכל ובכתיבה עליו והן בתרגום:

“…מעל לכל, יש כאן פרוזה נהדרת: אשה הממוקמת בחוד החנית של הקולינריה העולמית, שחושיה חדים, חוטמה מריח הכל, והיא בפירוש ניחנה במתת הכתיבה על אוכל…חובה נעימה לציין שהספר זכה לתרגום נפלא וקולח במיוחד של ענבל שגיב-נקדימון…”
— נירה רוסו, 7 ימים, ידיעות אחרונות

בהוצאת גרף יצא לאור בתרגומי התחדשות מאת קרול ברג:

“זהו סיפור על עולם בתמורה. עולם חדש הנאנק תחת עול המוסרות והמסורות הקדומות, עולם הנאבק להתנתק מהן. עתה מגיעה התמורה, שהחלה ב”הִשתנּוּת” (זוכה פרס גפן לשנת 2004) והמשיכה ב”הִתגלוּת”, לשיאה בסיום דרמטי ומרגש לטרילוגית הספרים המצליחה מאת קרול ברג.

סייאון היה עבד נרצע במשך שנים ארוכות וכמעט איבד את זהותו ונשמתו. אלקסנדר היה נסיך יהיר ורב כוח. עתה עורכים השניים את המסע האחרון מכולם, מסע שבסיומו יתעמתו עם הגרועים שבאויבים והעמוקים שבפחדים. שם, מעבר לקצווי תבל, יגלו דברים חדשים על עצמם ועל עולמם. מה שיתגלה להם יטלטל את נבכי נפשם, ימוטט אימפריות עתיקות ויעלה חדשות.

בעבודה על התחדשות היה אתגר של יצירת המשך לתרגום של אחר (דידי חנוך תרגם את שני החלקים הראשונים בסדרה). נעזרתי בקבצים של הספרים הראשונים ובמונחון שריכז מונחים ושמות מתוכם. בתרגום סדרה חשוב לשמור על אחידות בצורתם של שמות אנשים, מקומות ומושגים (וזאת עשיתי בעזרת חיפוש בקבצים הקודמים) וכן באווירה ובשפה של הספר, ואני מקווה שהצלחתי לעשות זאת לשביעות רצון הקוראים.

לקריאת פרק לדוגמה מתוך התחדשות.
לקריאת פרק לדוגמה מתוך השתנות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת פרק לדוגמה מתוך התגלות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת ביקורת על השתנות, וביקורת נוספת, מלווה דיון של קוראים.

בפורום תרגום ועריכה בנענע הופיעה בקשת עזרה לתרגום השיר המוכר:

זה התרגום שהצעתי:

מרי, מרי,
אשת מרי
איך גדל הגן?
פעמונים כסופים
קליפות צדפים
ונערות נאות עימם

עיזה הוסיפה לפורום קישור נחמד למשחק על השיר, וגם הטלטאביז שרים אותו.

ותוך כדי תרגום חווים הרבה ממנו.
הנה חלק מהנושאים שהופיעו בטקסטים שתרגמתי לאחרונה:

ההיסטוריה של משפחת רוטשילד

ייצור תוספות נקניק לפיצה

תקנות בינלאומיות להעסקה של ימאים

פריטי אמנות נבחרים בווילה בורגזה

מרוּת, שליטה וצייתנות ב”סיפורי קנטרברי” מאת ג’פרי צ’וסר

תנאי העסקה ראויים של עובדים במפעלי טקסטיל

להמשך הקטע →

זמן מה בהיתי בדף הזה בספר התמונות לפעוטות ותהיתי – מה מקור הזלזול ברכב האימתני שבתמונה?

בסוף הבנתי. הטקסט במקור מן הסתם היה Tow Truck (גרר) ולמישהו התבלבל Tow עם Toy, והתוצאה היא “משאית צעצוע”.

התמונה הבאה, לעומת זאת, היא דוגמה אופיינית, גם אם משעשעת, לתרגום קלוקל של הוראות שימוש או הפעלה:

אני מקווה שלפחות הלחם נהנה מהמסאז’.

עוד שגיאות נפיצות אצל יעל סלע-שפירו.