יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא “ זה קרה בדרך לאדינבורו“, רומן רומנטי היסטורי מאת טסה דר (עורכת התרגום: חמוטל לוין). הספר שייך לסדרת “נערה פוגשת דוכס”, אבל אפשר לקרוא אותו גם בנפרד מהספרים שכבר יצאו לאור: “עסקת הדוכסית“, “משחק האומנת“, “אתגר פרח הקיר” ו”איך להתחיל שערורייה“. הוא כלול ברשימת 25 הרומנים הרומנטיים הטובים ביותר שהתפרסמה באתר של אופרה וינפרי.

מינרווה הייווד היא אישה צעירה ״סתמית למראה, שקועה בספרים, פזורת דעת, מגושמת בחברת ג׳נטלמנים… בקיצור, חסרת תקנה״. כך לפחות מתארת אותה אימא שלה במכתב שהטילה על מינרווה לכתוב בשמה. אבל למינרווה לא אכפת. יש לה שתי מטרות – לעשות לעצמה שם בקרב עולם חקר הגיאולוגיה הגברי ולהציל את אחותה מנישואים להולל בעל תואר אצולה, אך חסר מצפון.

להולל חסר המצפון, לורד קולין פיין, יש בעיות משלו. פיין יירש את ההון המשפחתי רק כשיגיע לגיל 27 או אם יתחתן לפני כן. בינתיים הוא תקוע בעיירת חוף משמימה ומייחל ליום שבו יהיה לו כסף משלו והוא יוכל לחזור לחייו הנעימים בלונדון. אבל הייאוש לא יגרום לו להיענות להצעה של מינרווה להעמיד פנים שהם בורחים להינשא, זאת כדי שתגיע לכנס האגודה הגיאולוגית המלכותית באדינבורו ותזכה בפרס שיחלץ את פיין מצרותיו. ואולי דווקא כן? ייתכן שהמסע הזה יפתור לו את כל הבעיות. אחרי הכול, מה כבר יכול לקרות במסע של שבוע לאדינבורו?
להמשך הקטע →

ביום ראשון אתן הרצאה ואשתתף בפאנל בכנס אייקון. אפשר לבוא ולקנות כרטיסים במקום, בקופות סינמטק תל אביב ברחוב הארבעה.

להתראות אתמול, שלום מחר! (15:00)

סדרת הטלוויזיה “שלום, מחר” (אפּל TV) מתרחשת בעולם מוכר-אך-מוזר: אמריקה של שנות החמישים, אבל עם מכוניות מעופפות ויחידות נופש על הירח. ההרצאה תסקור את התפיסה החזותית ואת העיצוב הייחודי של הסדרה ותציג את מקורותיהם, השאובים מסגנון הרטרו-פוטוריזם (מילולית: העתידנות של פעם), על רקע תחזיות עתידיות שהפכו מנבואות לעבר רחוק. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה ולא יחשפו פרטים מהותיים מהעלילה. להמשך הקטע →

הוצאות “ספרים בעלמא” ו”אהבות” משלימות את פרויקט תרגום ספריה של ג’יין אוסטן במהדורה מיוחדת של הספר גאווה ודעה קדומה“. התרגום החדש והנהדר של קטיה בנוביץ’ מלווה הערות מחכימות שהוסיפה אביגיל קנטורוביץ’ ואיורים של עומרי קורש.
שמחתי להשתמש בידע שלי בהיסטוריה של האופנה (ובכלל) כדי לעזור בכמה מההערות והאיורים.
ההערות ב”גאווה ודעה קדומה” אינן מפרשות את הטקסט עצמו, שהרי כתיבתה של אוסטן מבריקה ועומדת בזכות עצמה. מטרתן להסיר את הלוט מעיניהם של קוראים מודרניים שאינם מודעים לדקויות התרבותיות של האצולה הזעירה בתחילת המאה ה-19 בבריטניה. הסכומים הכספיים המצויינים בספר מומרים לערכים עדכניים, כדי שנבין עד כמה דארסי עשיר באמת וכמה יקרים רהיטיה של הליידי דה ברג. ההסברים על פריטי לבוש עוזרים להבהיר לקוראת הלבושה ג’ינס וטריקו (או בגד ים בבריכה), את אורח החיים של נערה שיכולה להרשות לעצמה רק סרט חדש לעיטור הכובע מהעונה שעברה. להמשך הקטע →

לאחרונה השתתפתי בשני ראיונות, וסיפרתי על תחומי העניין שלי: תרגום, מדע בדיוני והיסטוריה של האופנה.
*
הסופר והסוקר רז קלמנוביץ’ אירח אותי בדף הפייסבוק “עולם הספרים של רז“.
*
קרן לנדסמן ואהוד מימון הזמינו אותי להשתתף בפודקאסט שלהם, “עתיד מתמשך“, שעוסק בהיסטוריה של קהילות המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. בעמוד של הפרק אפשר להאזין לו, לקרוא תמלול ולמצוא קישורים רלוונטיים. להמשך הקטע →

לכבוד יציאתו לאור של הספר כתבתי באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” הסבר מבואר על השמלות בתחילת המאה ה-19, כמו זאת שלובשת שרלוט על הכריכה. אני ממליצה בחום לקרוא את הפוסט ואת הספר, ואחר כך נוכל לדבר על הצופן הנחמד שנמצא בסופו.

תקציר:

בליל הנשף באחוזת פרקהרסט מתרחש מפגש אהבים שערורייתי בספרייה.

מי היה שם? לורד שרסבי, עם המשרתת, על השולחן? או העלמה פיירצ’יילד, עם הולל, צמודה לקיר? ואולי בכלל רב-המשרתים עשה את זה.

שרלוט הייווד יודעת רק שזו לא היתה היא, אבל השמועות עליה מתפשטות. אם לא תצליח לגלות את זהות הנאהבים, היא תיאלץ להתחתן עם פירס ברנדון, לורד גרנוויל — הג’נטלמן הקר, היהיר והנאה ביותר שאיתרע מזלה לחבק בחייה.

אבל כאשר הם יוצאים לחפש יחדיו את הנאהבים בסתר, פירס חושף כמה סודות משל עצמו. המרקיז המנומס והמרוסן יודע לפרוץ מנעולים, לתת אגרופים, לפלרטט בשנינות… ולגרום לאישה פיק ברכיים במחי נשיקה אחת. הדבר היחידי שעליו הוא מגן בעוז אפילו יותר מעל שרלוט הוא האמת על עברו האפל.

התשוקה ביניהם לוהטת. הסכנה אמיתית. בתוך זמן קצר, שרלוט מתלבטת קשות. האם תסכן הכול כדי להוכיח את חפותה? או שתתמסר לגבר שנשבע לא לאהוב לעולם?

עריכת תרגום: חמוטל לוין
הגהה: צופיה סילברמן
עיצוב כריכה: חן יאקה-שומרון | סטודיו לימונדה
איור: עומרי קורש

יצא לאור בתרגומי “משחק האומנת“, מאת טסה דר (עורכת התרגום: חמוטל לוין). אפשר למצוא את הספר באתר ובדוכנים של הוצאת ספרים בעלמא בשבוע הספר, והוא נכנס במהירות לרשימת רבי המכר הדיגיטליים.
גם לספר הזה צייר עומרי קורש כריכה מקסימה, המציגה את הגיבורה בשמלה שהיא לובשת באחת הסצינות המתוארות. בניגוד לעסקת הדוכסית, הפעם לא מצאתי את השמלה הספציפית באוסף של אף מוזיאון, אבל סיפקתי ציורים, הדפסים ותרשימים להשראה היסטורית.
אני מצרפת כאן את תקציר הספר, ואחריו גם הצצה לאתגר תרגומי שעמד בפניי.

לאלכסנדרה מאונטבטן יש הרבה תוכניות לחיים, אבל לחיים יש תוכניות אחרות בשבילה.
כבתו של יורד־ים היא ראתה עולם ורכשה השכלה מגוונת יותר מזו של נשים אחרות במעמדה באנגליה של המאה ה-19. כעת היא מנסה להשיג בכוחות עצמה ביטחון כלכלי ובית.
אבל שרשרת אירועים שתחילתם באי־הבנה וסופם בטביעה של כלי עבודתה בנהר התמזה, מאלצת אותה לקבל על עצמה תפקיד בלתי אפשרי: להפוך שתי יתומות פרועות, בנות חסותו של דוכס, לגבירות צעירות ומנומסות. אלא שהילדות לא זקוקות למשמעת. הן צריכות חיבוק ובית אוהב. ואין שום דרך לשכנע בזאת את האפוטרופוס שלהן. אלכסנדרה יודעת את זה, כי היא כבר ניסתה הכול. או לפחות כמעט הכול.
ליורש ההולל של הדוכס אין שום כוונה לשנות את דרכיו. אבל לעיתים השינוי פשוט נכנס דרך הדלת הלא־נכונה.
כמו כל יורש עשיר וחסר מוסר המכבד את עצמו, צ’ייס מקפיד על כלל חשוב אחד: בלי רגשות. כל הרגשות כולם. כך הוא מצליח לא לחשוב על האשמה האיומה שהוא נושא עימו, ואם זה אומר שעליו לוותר על שמחה וקרבה, הוא מוכן להקריב את הקורבן הזה. כאשר אומנת קטנה ועקשנית מנסה להחזיר אותו למוטב, הוא מחליט להבהיר לה שלא תצליח לשנות אותו. אבל אלכסנדרה אינה מה שהוא חשב: היא חדת חושים, חכמה ונוקבת. והיא מסרבת לראות בו מקרה אבוד. מהר מאוד החומות המקיפות את ליבו של צ’ייס מתחילות להתמוטט… והוא נמצא בסכנת טביעה.
משחק האומנת הוא ספר מרתק, שנון ומשעשע המזמין אותנו אל קיטון קטן ופחות מוכר בנבכי האריסטוקרטיה האנגלית של תקופת הריג’נסי על כלליה והפרתם. זהו ספר שני בסדרה נערה פוגשת דוכס של סופרת רבי המכר טסה דר. קדם לו הספר עסקת הדוכסית.

בשלב די מוקדם בספר, כאשר אלכסנדרה מגיעה לראשונה לביתו של צ’ייס, היא נכנסת לחדר הפרטי שהוא מכין לעצמו למפגשים לוהטים עם מיטב גבירות החברה. לסופרת טסה דר יש חיבה גלויה למשחקי מילים ואליטרציות, ולכן החדר הזה מקבל שלל שמות שנונים יותר או פחות, אבל כולם צריכים היו להסתדר בעברית בשתי מילים שמתחילות בצליל זהה. זאת רשימת האפשרויות שהכנתי, ורובן נכנסו לתרגום, בהתאם להקשר ועם זכות קטנה לאלתר. לא קשה להסיק מהן שהספר כולל תיאורי סקס מפורשים:

אוהל האהבה
אוניברסיטת האורגזמות
בור הבשרים
גוב הגיפופים
היכל התאווה
היכל ההוללות
זירת הזימה
חדר החרמנות
חדר החשק
החוג לחושניות
חוילת החמדה
חושת החשק
טרקלין התשוקה
לשכת הליקוקים
מאורת המאהבות
מצודת המציצות
מרתף המזמוטים
מפתן הפיתוי
מערת העריות
נישת הניאוף
ערש העילוסים
שדירת השיגולים
תא התאווה

כתבתי עוד על עיצוב הכריכה של “משחק האומנת” באתר “מה תלבשו למסע בזמן?”
ספרי “נערה פוגש דוכס” זמינים במחירי מבצע בדוכני שבוע הספר ובאתר “ספרים בעלמא” ויהיו בחנויות הספרים בחודש יולי. את תרגום הספר השלישי בסדרה אסיים עוד החודש. אשמח לשמוע חוויות מהקריאה בהם.

“עסקת הדוכסית” מאת טסה דר יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא ונכנס מיד לרשימת רבי המכר הדיגיטליים אחרי שאלפי עותקים נמכרו בימים ספורים. ההצלחה משמחת אותי במיוחד כי זה הספר המושלם בשבילי כמתרגמת: רומן רומנטי שנון המתרחש בתחילת המאה ה-19 שהגיבורה שלו תופרת!
אני שמחה כל-כך שדורית תמיר בחרה לתרגם את הספר בהוצאה שלה, ונתנה לי אותו. זכיתי לתרגם תיאורי בגדים שאני אוהבת, ואפילו לזהות את השמלה המדויקת שמתוארת באחת הסצינות ולאפשר למאייר עומרי קורש להציג אותה על הכריכה. אני רוצה להודות לעורכת התרגום חמוטל לוין שעזרה לי לשכלל את הגידופים השייקספיריים וכינוי החיבה המקוריים שמופיעים בספר.

תקציר:

בלי אור, בלי נשיקות, בלי שאלות – זה מה שהדוכס מחפש באשתו העתידית.
השנה היא 1815. דוכס אשבורי חוזר מקרב ווטרלו כשחצי מגופו מושחת ומכוסה בצלקות קשות. הוא מעביר את ימיו לבד, בהרהורים קודרים ובמבטים זעופים ויוצא רק בשעות הלילה, אז הוא מטיל אימה על נוכלי לונדון. אין לו אשליות בדבר אהבה – לא ניתן לאהוב גבר במצבו – אבל עכשיו נוספה לו משימה חדשה: הוא זקוק ליורש, ולשם כך הוא צריך רעיה.
ארוחות משותפות, שמות חיבה מטופשים ואור יום בריא ומבריא – זה מה שהיא מתעקשת לתת.
אמה גלדסטון היא בתו של כומר כפרי שהתגלגלה לעיר, אחרי שאביה השליך אותה מביתו. היא עובדת כתופרת, ובסך הכל מנסה לגבות תשלום שמגיע לה, לדעתה, מהדוכס – סכום פעוט שעומד לשנות את חיי שניהם. הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה לכסף. בזה זה מסתכם, אבל שם זה רק מתחיל.
על רקע ימיה ולילותיה של לונדון של ראשית המאה ה-19 מביאה טסה דר, סופרת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, סיפור על שני אנשים פגועים שחותמים ביניהם עסקה. סיפור מצחיק ומכאיב, שנון וחשוף, שובר לב וגם מאחה.

להמשך הקטע →

אני שמחה להכריז על האתר החדש שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” ובו מאגר מידע נרחב על תלבושות היסטוריות וההיסטוריה של האופנה. מעכשיו אפרסם מאמרים בנושאי תלבושות רק באתר החדש, ואני מזמינה אתכם להירשם לקבלת עדכונים גם ממנו.
כבר עכשיו תוכלו למצוא שם פוסט על מינוח יוצא דופן בתרגום העברי של “חלף עם הרוח“, את סיפורה של חיילת מעוטרת במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ודיווח על שחזור שמלת כלולות סקוטית מהמאה ה-18. יש גם ריכוז המלצות שלי לצפייה, האזנה וקריאה בנושאי אופנה היסטוריים.
אשמח מאוד אם תבקרו באתר החדש וגם תספרו עליו לאחרות ואחרים שהנושא יכול לעניין אותם.
הצטרפו אליי למסע בזמן!

ברוח הימים האלה, הרצאה ב-zoom, שתוכלו להצטרף אליה מהבית, בטרנינג.
אני בטוחה שלרבים מכם חשוב לדעת מה היו בגדי הבית של פעם, וזאת ההרצאה שתסדר לכם את המצנפת על הראש.
הכירו את השמלה המעופפת, את החלוק של הוויקטוריאני שאוהב להיות בבית עם התה והספרים הישנים, את השדרוג שמאפשר להתכרבל (חלקית) במחוך ואת הסודות המוצפנים של סיר הלילה.
זוהי הרצאה מתאימה במיוחד לתקופת הבידוד הנוכחית, שבה רובנו לובשים בגדי בית.
מוזמנים לצפות:

הציורים:
Marquise de Marigny by Alexander Roslin, 1767
Maurice-Quentin de La Tour by Pierre-Louis Laideguive, 1761

נהניתי להתראיין לפודקאסט “מינהר הזמן” בשיחה שהנושא המקורי שלה היה “הזמן הוורוד (והכחול)”, אבל התפרסה לסוגיות רבות לפניו, מאחוריו ומצדדיו של הנושא הזה.
דיברתי עם ערן מינהר, בין השאר, על התפתחות סוגי הצבעים לטקסטיל, על הבחנות שונות בין בגדי גברים ונשים, ואיך הן משתנות לאורך הזמן, על בנים בשמלות ובחליפות ורודות, על בנות במכנסיים, על תרבות הצריכה ואיכות הסביבה.
בדף הפייסבוק שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” אפשר לראות תמונות נוספות והסברים עליהן, כפי שעלו בפודקאסט.
אני ממליצה לשמוע פרקים נוספים של “מינהר הזמן” וגם פודקאסטים נוספים, ביניהם “האחיות גרים“, “קרן עושה סדר“, “המובן מאליו“, “התשובה“.
באנגלית אני אוהבת פודאקסטים על ההיסטוריה של האופנה, ביניהם “Dressed“, “Dress: Fancy“.

ביום שלישי, 25 בפברואר 2020, ארצה בכנס אגודת המתרגמים שייערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
הרצאתי “שחזור תכונות רלוונטיות” היא מחווה לפרופסור גדעון טורי ותציג את מאמרו, המהווה תרגיל בתרגום אופטימלי של סוגיה תרגומית לא פשוטה. בנוסף אשתתף במושב “איגוד אנשי ספר” ואדבר שם על שיקולים בהמרת מידות בתרגום.
לפרטים על הכנס.
*
הרצאתי “מה תלבשו למסע בזמן?” תתקיים ביום שני 9.3.2020 בשעה 10:30 במסגרת מפגשי “קתדרה” באודיטוריום העירייה, רחוב קק”ל 100, כרמיאל.
הכניסה בתשלום במקום, אין צורך להזמין מקום מראש.
*
הרצאתי “הכל בגלל ויקטוריה” על שמלות כלה לאורך ההיסטוריה תתקיים במסגרת כנס “עולמות” בחול המועד פסח בתל-אביב. פרטים נוספים וקישור להזמנת כרטיסים – בהמשך.

הציור הוא של המלכה ויקטוריה בבגדי כלולותיה, שעיגנו את הפופולריות של השמלה הלבנה, Franz Xaver Winterhalter, Royal Collection Trust

סדרת הספרים “נוכרייה“, וסדרת הטלוויזיה “זרה” המבוססת עליה, מתארות מסעות בזמן בין המאה ה-20 למאה ה-18. השמלה שלובשת קלייר במסעה הראשון בין התקופות שונה בתכלית מהחליפה שהיא מעצבת לעצמה בהמשך. ולא במקרה: בגדיהן של הדמויות מִתְבלים, עוברים מיד ליד ומשנים גזרות וסוגי בד, כשהם שוזרים את העבר בעתיד ואת העתיד בעבר. ההרצאה תציג לעומק את התלבושות בארבע העונות ששודרו ובעונה החמישית העתידית, כולל סיפורים מאחורי הקלעים של אתרי הצילומים בסקוטלנד.

* ההרצאה תהיה בתאריך 15.10.19, בשעה 18:00, באולם 2 של אשכול פיס, בי”ס עירוני א’ בתל אביב, רחוב שפרינצק 4.
* אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה – בסוף ההרצאה כבר תדעו הכל, כולל ספויילרים.
* באירוע הפייסבוק של ההרצאה תוכלו לראות חומר מקדים ולשלוח לי שאלות.
* מעט מהחומר שיובא בתחילת ההרצאה הוצג כבר בהרצאתי “מה תלבשי למסע בזמן?” בכנס אייקון 2016. ההרצאה הפעם ארוכה ומקיפה יותר.
*לרכישת כרטיסים לחצו כאן.

הרצאה חדשה שלי על תלבושות היסטוריות, בכנס “עולמות” שייערך בפסח הקרוב במתחם אשכול פיס, רחוב שפרינצק 4, תל אביב. ההרצאה ביום שלישי 23.4.2019, בשעה 18:00.

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה, כשטרנינג היה קיים רק בתיאוריה ופאות מפודרות היו חלק הכרחי מהופעה בציבור, בכל זאת היו גם מלבושי בית נוחים ונינוחים יחסית. הכירו את המצנפת והחלוק של הוויקטוריאני שאוהב להיות בבית עם התה והספרים הישנים, את השדרוג שמאפשר להתכרבל (חלקית) במחוך ואת הסודות המוצפנים של סיר הלילה.

לרכישת כרטיסים עברו לתוכניית הכנס. כדאי להקדים להזמין, בכנסים הקודמים נמכרו כל הכרטיסים מראש.

הציורים:
Marquise de Marigny by Alexander Roslin, 1767
Maurice-Quentin de La Tour by Pierre-Louis Laideguive, 1761

אני שמחה להזמין להרצאתי הקרובה לכבוד יום האישה, שתתקיים בקרית טבעון ביום שבת 9.3 בשעה 20:30.

שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? הרצאה על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש במאות קודמות, כולל ציורים קלאסיים וצילומים של פריטים מוזיאוניים, מהמחוך של סקלרט או’הרה ועד לתחתונים של המלכה ויקטוריה.
רכישת כרטיסים במקום, אין הזמנה מוקדמת, מספר המקומות מוגבל.

בימים אלה אני מכינה הרצאה חדשה לקראת כנס “עולמות 2019” שייתקיים בתאריכים 23-24.4 בתל אביב. נושא הכנס הוא “בית” ובהתאם לכך אני מתכוונת להתמקד בבגדי הבית של המאות הקודמות, לפני המצאת הטריקו והטרנינג. להתראות שם!

אמת ידועה לכל היא שהבגדים הם שכבת ההגנה הראשונה במעלה של מרגל בשטח אויב. סוכן חשאי או סוכנת חרש הנמצאים בארץ זרה חייבים להשתלב בצורה מושלמת באוכלוסייה המקומית בחזותם החיצונית, עוד לפני שהם מוציאים מילה מפיהם.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שלח השירות החשאי הבריטי את אנשיו לאזורים שהיו נתונים תחת שלטון נאצי. חלקם היו ילידי המדינות הכבושות, חלקם בני בעלות הברית במקור שהיו מסוגלים “לעבור” כמקומיים. הנושא מופיע בכמה ספרים שתרגמתי, ביניהם “שם צופן: וריטי”, “סוכן חשאי”, “ניצוץ באפלה” וגם בספרי המסע בזמן “צפירת הרגעה” ו”עיר הזמן”.
כתבה באתר JSTOR Daily מפרטת את שיטות הפעולה של הבריטים בהכנת בגדיהם של הסוכנים, ומעוררת התפעלות מתשומת הלב המדוקדקת לפרטים. מנהלת המבצעים המיוחדים של בריטניה (SOE) השיגה בגדים, נעליים, מזוודות ושאר ציוד מתאים לסוכנים המיועדים למדינות אירופה באמצעים שונים: מפליטים ועד לחנויות יד שנייה. משאזלו הפריטים שאפשר היה לקנות או לקבל היא התחילה לייצר אותם, בין השאר בעזרת מתפרות בניהולם של מהגרים שהכירו את המנהגים במולדתם. להמשך הקטע →

התחדשתי בעלון פרסומת להרצאות שלי על תלבושות. אתם מוזמנים להעביר את המידע למקומות ואנשים שמזמינים הרצאות. אני מפרסמת הרצאות פתוחות לקהל כאן, וגם בדף הפייסבוק שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?”
פרטים נוספים על ההרצאות יש כאן.

בחול המועד פסח, במסגרת כנס “עולמות”, אתן הרצאת תלבושות חדשה בשם “לפעמים הבגד הוא הרוצח”: המין האנושי נטול הפרווה והנוצות המציא לעצמו את הלבוש להגנה מפגעי הטבע. אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מקרים שבהם דווקא שכבת ההגנה יצרה את הסכנה. הצטרפו אלי לסיפורים על קרינולינות מכשילות, פאות מתלקחות, מחוכים הדוקים, ירוק רעל, כובענים מטורפים ועוד מלבושים שהורגים אנשים.
ההרצאה תתקיים ביום רביעי, 4/4, בשעה 18:00, באשכול פיס ברחוב הארבעה בתל אביב. אפשר להזמין כרטיס מראש באתר הכנס.
אגב, אם השלדים האלה נראים לכם מוכרים, אולי אתם זוכרים את הפוסט הזה.

תזכורת: ביום חמישי 15.3 בשעה 17:00 אני מרצה על תלבושות היסטוריות ברמת השרון במועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070).

בשבוע שעבר צפיתי בפאנל מעניין בכנס השפה העברית “לשון ראשון”. המפגש, “עברית על המסלול: שפת האופנה” שאל מדוע לא הצליחה העברית לייצר שפה ייחודית לאופנה, ועד היום כל דיון בפריטי לבוש ובשילובים ביניהם נאלץ להסתמך על מילים לועזיות, או להישמע מלאכותי לעייפה, או שתי הצרות גם יחד.
העיתונאים ליסה פרץ, שחר אטואן ואיתי יעקב דנו בניסיונות שלהם ושל עמיתיהם לכתוב ולדבר על אופנה בשפה עדכנית ומדויקת, שמאפשרת לציבור גם להבין על מה מדובר, מבלי להידרדר למפגעים לשוניים כמו “מכנס”.
ד”ר צביה ולדן נתנה לדיון מסגרת בלשנית רחבה יותר, וגם הציגה את דמותה המרתקת של חמדה בן יהודה (בתמונה), אשתו השנייה של אליעזר בן יהודה, שהייתה שותפתו למפעל החייאת העברית. חמדה בן יהודה כתבה את מדור האופנה הראשון בשפה העברית, ובו תיארה מלבושים ויעצה לנשות הארץ כיצד להתלבש לפי צו האופנה ובהתאם למזג האוויר המקומי.
באתר הספרייה הלאומית מביאים ציטוטים מן המדורים האלה, כולל הפתיחה משנת 1904:
״זו הפעם הראשונה בימי חייה תבוא האָפְנָה בשערי העיתונות העברית. בפחד ובחרדה אמיתית אני כותבת השורות האלה. מי לא ילגלג? מי לא יצחק לי? מי לא ידונני לחובה? ומי יודע אם לא יחרימוני?״
חמדה בן יהודה התייחסה בין היתר למחוך, וכתבה כך:

ואלה שלושה עקרי ה’תלבשת המתוקנה’:

א) חבור החלוק והמכנסים למין לבוש חדש אחד הנקרא ‘צרוף’.
[=קומבניזון (ענבל)]

ב) בית החזה, או מחוך מתוקן, המחזיק ואינו לוחץ רק את החלק העליון של הגוף ואינו מגיע גם להמתן.
[האם זאת גרסה מוקדמת של חזייה? (ענבל)]
ג) השמלה שלמה, ולא מחלקה לחליקה ועצם השמלה כאשר לבשו לפנים, אך אינה נופלת כמו שק מלמעלה למטה, אלא תפושה על הירכים.

בשנים האחרונות פיתחתי עניין רב בתלבושות ממאות קודמות, וככל שאני מכירה יותר את פריטי הלבוש של פעם, כך אני מתקשה לדבר עליהם בעברית. שדות סמנטיים שלמים לא דוברו מעולם בעברית, והעיסוק בהם מקשה על מתרגמים כמוני כאשר אנחנו עוסקים בסוגי חרבות, בחבלים של אוניות מפרש ובתלבושות עתיקות. גם אם קיימות מילים עבריות כמו “לסוטה” הגדרותיהן במילונים השונים אינן זהות והן אינן מוכרות לציבור הרחב. חשוב מכל – כאשר הקוראים לוקחים לידם ספר בעברית חסרות המילים הספציפיות שיאפשרו להם לראות בעיני רוחם את הבגדים הספציפיים, בניגוד לקוראי האנגלית או הצרפתית שיזהו בקלות chemise או bodice.

להנאתכם מצורפת הכרזה “תלבושת אישה” משנת 1913. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הספרייה הלאומית, שם אפשר להגדיל את הכרזה כדי לקרוא את שמות הפריטים ולמצוא מידע נוסף.

אני שמחה להזמין להרצאותי הפתוחות לקהל הרחב בתקופה הקרובה. אשמח גם אם תזמינו אותי להרצות אצלכם: בספריה, בית ספר או אירוע פרטי. הפרטים המלאים כאן.

“קוספליי במנהרת הזמן” 1.3 בשעה 17:00, מכללת תלתן (העצמאות 65, חיפה).
תחפושת נפלאה יכולה להיוולד משלל מקורות – סרטים, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה וקומיקס וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה תכירו את שכבות הבגדים המפוארים מן העבר, כולל מחוכים, קרינולינות ועוד. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים אשר משחזרות את העבר או יוצאות ממנו לעולמות חדשים.

(זהו נוסח מעודכן של ההרצאה שהעברתי באייקון 2017)
הכניסה ברכישת כרטיס יומי לכנס דורות 2018.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 8.3 בשעה 19:30, בית השחמט (טאגור 26, תל אביב)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה במסגרת אירועי יום האישה, הכניסה חינם.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 15.3 בשעה 17:00 מועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה לכבוד יום האישה, מלווה בתערוכת צילומים של בגדים מתקופות שונות בחייהן של חברות המועדון, שיוצגו במקום.
הכניסה בתשלום בהזמנה מראש בטלפון 03-5406070 או במקום.

אתם מוזמנים להצטרף אלי לעדכונים ותלבושות בדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

מסוף המאה ה-17 ועד להתבססות הצילום היו הֶדְפֵּסִים צבועים ביד אמצעי עיקרי ופופולרי להפצת עדכוני האופנה ברחבי אירופה ומעבר לה.
ההדפסים הציגו בדרך כלל את דמות הגוף במלואה, כדי שניתן יהיה לראות את מלוא הפרטים, החל מנעל ועד כובע. חלקם כוללים גם תיאור מילולי – החל משם הבגד בלבד ועד לתיאור מלא של סוגי הבדים ובתי העסק שאפשר לרכוש בהם את החומרים או להזמין תפירה של המוצרים.
כבר במאה ה-15 היו חייטים שהסתובבו בעולם עם בובות שלבשו דגמים מיניאטוריים, כדי לאפשר ללקוחות להזמין תלבושות על פיהן. במקביל, איורים והדפסים הציגו תלבושות מקומיות אופייניות או תלבושות היסטוריות. בסביבות שנת 1678 הופיעו בצרפת בפעם הראשונה איורים שהציגו את הטרנדים העדכניים, במטרה שרואיהם יוכלו לשחזר את האופנה החדשה. הראשונים הופיעו בכתב העת מרקור גלנט (Mercure galant). את הדפים המודפסים היה כמובן קל בהרבה להעביר ממקום למקום ולהפיץ, בהשוואה לבובות.

“הדפסי אופנה, 150 שנות סגנון” (Fashion Plates: 150 Years of Style), ספרה של אפריל קלהאן, היסטוריונית של האמנות, הוא ספר מרהיב ועב כרס המתעד את תולדותיה של צורת האמנות השימושית הזאת.
רישום בקווים של הדמויות היה עובר לחרט שייצר לוח מתכת, וממנו נעשו ההדפסים. בתקופה זאת עוד לא היה קיים דפוס צבע, והדפים המודפסים בשחור נשלחו לצביעה ידנית, בדרך כלל אצל נשים שעבדו בבית. אותן צובעות עבדו גם לפי טעמן האישי, ופעמים רבות אין אחידות בצבעי הבגדים באיורים שונים של אותו ההדפס.
במאה ה-18 היו כתבי עת שיועדו לגבירות ועסקו באופנה. בנוסף היו בתי דפוס שהפיקו סֶטים של הדפסים, שנמכרו במקום או נשלחו למנויים. המוכר ביותר נקרא Galerie des Modes et Costumes Français, והוא התהדר בכך שאיוריו היו מבוססים על תלבושות שנראו במציאות בפריז, או בחצר המלוכה בוורסאי.
צרכני האיורים במאה ה-18 היו בני האריסטוקרטיה, בצרפת ומחוצה לה, בחצרות מלוכה זרות. בתקופת המהפכה הצרפתית רבים מן האיורים הושמדו שם בכוונה תחילה, ואלה שהשתמרו היו במדינות אחרות. במשך הזמן התרחבה שכבת הצרכנים גם לבורגנות העשירה, ובמאה ה-19 היו האיורים כבר זמינים לקהל רחב יותר. שלל כתבי העת כבר פנו למעמדות שונים וכללו איורים ברמות איכות שונות, בהתאם לקהל. בשלב הזה היו הקונים אוספים אותם ולפעמים תולים אותם לקישוט, על קירות הבית.
לאיורים היה שימוש מעשי – אפשר היה לקחת את איור התלבושת שמוצאת חן בעיניך לתופרת או החייט, והם היו מייצרים עבורך את הבגד בהזמנה אישית, לפי טעמך ומידות גופך. ניתן היה כמובן לשלב כך פרטים מאיורים שונים ולא לשכפל בדיוק איור אחד מסוים. יש לזכור שבגדים מוכנים לקנייה היו המצאה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. לפני כן, כל בגד היה יצירה חד-פעמית בהזמנה מיוחדת. יתרה מזאת, היה מקובל בהחלט להשתמש בבגד לאורך שנים, ולעשות בו תיקונים ושינויים שירעננו את המראה – למשל בהוספה של תחרות או עיטורים בהתאם לאופנה העדכנית.
הצילום הומצא באמצע המאה ה-19, וצילומי אופנה מתחילים להיות נפוצים אחרי 1890. אבל הדפסי האופנה המשיכו להיות פופולריים עד שנות השלושים של המאה העשרים. כיום הם אינם מוכרים במיוחד לציבור הרחב, אבל משמשים השראה לקהילה היצירתית של אנשים שתופרים ולובשים בגדים מדויקים היסטורית. איורים מקוריים נשמרים באוספי מוזיאונים וזמינים לצפיה באינטרנט.
נשמע ונראה מעניין? אשמח להעביר הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות גם אצלכם: בספריה, חוג בית, מתנ”ס או בית ספר. אפשר ליצור איתי קשר בתגובות לפוסט הזה.

בכנס אייקון הקרוב שייערך בסוכות אני מעבירה הרצאה ססגונית על תלבושות היסטוריות ותחפושות עדכניות בהשראתן. בואו לראות שמלות מופלאות מהעבר ושחזורים או שכלולים שלהן הנעשים כיום.

ההשראה לתחפושת נפלאה יכולה להגיע משלל מקורות – סרטי דיסני כמו “היפה והחיה”, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה כמו “פיירפליי” ו”זרה” (Outlander) וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה שלי תכירו את כל השכבות של התלבושות המפוארות, כולל מחוך, קרינולינות וחצאיות תחתוניות. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים.

שימו לב – האירוע מוגדר “סדנה תיאורטית”, והוא הרצאה מלווה מצגת צילומים שתלווה אתכם בדרך לקוספליי או לתלבושת היסטורית. הפעם אני מבטיחה להשאיר זמן לשאלות.

ההרצאה תתקיים ביום שני 9.10 בשעה 14:00 במתחם אשכול פיס, עירוני א’ וסינמטק ת”א. לחצו כאן כדי להגיע לאירוע בתוכניית אייקון ולהזמין כרטיסים.

אם לא נוח לכם להגיע להרצאה במועד זה תוכלו להזמין אותי להרצות אצלכם בחוג בית, ספרייה או מקום אחר המתאים לכך. אני מתאימה את הנושאים והדוגמאות לקהל, ושמחה לענות על שאלות. להזמנת הרצאה נא ללחוץ כאן.

לפרסומים נוספים בנושא תלבושות הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

דף האירוע בפייסבוק

איור – Auguste Racinet

הרצאתי בכנס “עולמות” שנערך בפסח בתל אביב עסקה בהיסטוריה של תלבושות נשים, תוך שימת דגש על נוחות ואי נוחות בכלל, ובכל הנוגע לכיסים בפרט.

ההרצאה הוסרטה, ואפשר לצפות בה כאן.

אם הנושא נשמע מעניין, הצטרפו אלי לדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

להלן רשימה חלקית של המקורות שנעזרתי בהם להכנת ההרצאה:

Stitches in Time: The Story of the Clothes We Wear by Lucy Adlington
http://www.spectator.co.uk/2011/06/the-power-of-a-pocket/ להמשך הקטע →

בשבוע שעבר השתתפתי ביום העיון “טקסטיל, לבוש וחושים” במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. תקציר ההרצאה שלי וסרטון של התחלתה מובאים בהמשך.

שאר ההרצאות היו מעניינות מאוד, ובחלקן היו נקודות השקה ברורות לנושא שבו אני עסקתי, למשל כאשר ד”ר שושנה מרזל דיברה על צליל הטקסטיל ברומן הצרפתי של המאה התשע-עשרה. המילה “פְרוּ-פְרוּ”, שמבטאת אוושת בגדים, נכנסה לשימוש בערך בתקופה שבה קלייר וג’יימי נמצאים בחצר המלוכה של לואי ה-15 בוורסאי. הרצאתה של ד”ר נעמה סוקניק על תעשיית הזיופים בת אלפיים שנה כללה הסברים על שיטות צביעה של אריגים, הרלוונטית לפאלטות הצבעים השונות בשתי העונות של “אאוטלנדר” והרצאתה של טלי פרלסון על החגורה נכונה גם לצללית האופיינית של שמלות המאה ה-18, המנגידות בין חלק עליון הדוק לחצאית רחבה מאוד.

אישה בת המאה ה-20 במחוכי המאה ה-18. איך המעטפת השונה מעצבת את הגוף, את צורתו ואת תנועותיו, ובמה האישה המודרנית נבדלת מן הסובבות אותה? איך מדים שונים מאפשרים לשחקן אחד לגלם שתי דמויות שונות, בעלות קווי אופי דומים ונפרדים גם יחד? להמשך הקטע →

בעוד כחודש, ב-16.3.2017, אשתתף בכנס מרתק בשנקר. הכניסה חופשית לקהל הרחב, אשמח לראותכם.

כיצד התלבשו ילדים בארץ ישראל של ראשית ההתיישבות העברית? מה היה תפקידה של המטפחת האדומה בכרזות הציוניות ואיזה לבוש מומלץ לבחור למסע בזמן? חוקרים, יוצרים ואנשי אקדמיה מובילים יפגשו בכנס “טקסטיל, לבוש וחושים” ויעסקו במרחב שבין תפישות, חושים ומופעים של עולם הטקסטיל.

במסגרת שיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב טקסטיל והיחידה ללימודי תרבות, יבחנו משתתפי הכנס היבטים היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים של טקסטיל ולבוש – מהעבר הרחוק עד לימינו אנו.

תכנית הכנס עשירה בהרצאות שאורך כל אחת מהן כעשרים דקות:
להמשך הקטע →

בפורים יערך, זאת השנה השנייה, כנס דורות לפנטזיה ולמדע בדיוני בחיפה.
התוכניה עשירה בהרצאות וסדנאות מסקרנות, ואני ממליצה מאוד להיכנס, לעבור עליה, ולהזמין כרטיסים מראש – בשנה שעברה כולם נמכרו לפני תחילת הכנס.
בניגוד לכנסים אחרים, ב”דורות” הכרטיס יומי ויש אפשרות גם לכרטיס משפחתי.
אני אעביר בכנס בשעה 15:00 את הרצאתי המורחבת “מה תלבשי למסע בזמן?”:
איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. מעצבת התלבושות טרי דרסבך תפרה לעולם שיצרה הסופרת דיאנה גבלדון אדרת מרהיבה של אלפי פריטים מבדי צמר ומשי. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.
ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

המתעניינים בנושא ההרצאה בפרט ותלבושות היסטוריות בכלל מוזמנים בחום להצטרף לעמוד החדש שלי בפייסבוק: “מה תלבשו למסע בזמן?” שבו אני מפרסמת קישורים ומאמרים ממקורות שונים.