ב-19 בינואר 2017 אשתתף בכנס בבית לייוויק, דב הוז 30 בתל אביב.
נושא הכנס הוא תרגומי יידיש במאה ה- 21 : לבטים ואפיקים חדשים

אני אתייחס בהרצאתי לשיקולי המתרגמת לעברית כאשר הטקסט הלועזי שהיא עובדת עליו כולל מילים או מושגים ביידיש ובעברית. אזכיר גם את הסיפור שלי עם שלום עליכם.

על הכנס:

התפתחותה ההיסטורית של ספרות היידיש קשורה בקשר הדוק לתרגום משפות אירופאיות שונות של יצירות מופת מהספרות העולמית (גרמנית, צרפתית, אנגלית, רוסית ועוד). סופרי היידיש וקהל הקוראים שלהם היו צמאים לספרות איכותית, הן לשם הנאה הן לשם פיתוח מודעות קוסמופוליטית רחבה. התרגום ליידיש משפות שונות ספקו צרכים אלו ואתגרו את הסופרים ליצור ספרות ברמה אירופאית ובד בבד בעלת מאפיינים יהודיים ייחודיים.
אנו נמצאים כיום בצומת חדשה. למרות שלעתים נראה שהיצירה ביידיש מגיעה לסוף דרכה, בארצות שונות (בעיקר בישראל, אירופה וארה”ב) נכנסים לתמונה דורות חדשים של יוצרים ב”מאַמע לשון”. כמו כן עולה בהתמדה הפעילות של תרגום מיידיש לאנגלית, לעברית ולשפות נוספות.
בהקשר זה יש להזכיר את מאות ואלפי הסטודנטים שנחשפו ליידיש בשנים האחרונות. חלקם רואים בתרגום לאנגלית ייעוד ומקור פרנסה. בנוסף, יש להתייחס להיבטים התאורטיים של אמנות התרגום. נושא זה יעלה בחלק ניכר מהרצאות הדוברים.
בית לייוויק שמח לארח כנס זה אשר היוצר גשרים בין אנשים, ספרויות ותרבויות, ומאחל הצלחה לכל הדוברים ולקהל.

להמשך הקטע →

אני שמחה להזמין להרצאתי על תרגום מדע בדיוני ופנטזיה לעברית במסגרת הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל.
הכנס ייערך השנה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, בתאריכים 13-15 בפברואר.

ההרשמה המינימלית היא ליום הרצאות. אם תבואו ליום שלי תוכלו לשמוע, בין השאר:
את יעל סלע על הלוקליזציה של גוגל בעברית, את אינגה מיכאלי על הצד העסיסי בעבודת המתרגם, על תרגום ספרות עברית לקוראים האמריקנים ועל תרגום שרלוק הולמס לערבית, ולסיום את עמוס עוז.

תקציר ההרצאה שלי:
הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות: תרגום מדע בדיוני ופנטסיה לעברית

לתרגום של יצירות מדע בדיוני ופנטסיה לעברית יש היבטים מיוחדים, הן בשל מאפייני הז’אנר והן בשל אופיה של השפה העברית בת ימינו. ההרצאה תציג סקירה קצרה של תולדות המדע הבידיוני בעברית, ממרכבת האש של אליהו הנביא ועד לטוויטים מד”ביים עדכניים. בהמשך נבחן כמה בעיות מיוחדות בתהליך התרגום: מגוון תחומי הדעת, שמירה על אחידות לאורך סדרות, אינטרטקסטואליות וציטוטים, מילים ואף שפות מומצאות.

מרובודביקים ופגרטיקים עד כוונוע, מספינות אוויר עד לבני פיות, תרגום מדע בדיוני ופנטסיה מחייב רוחב אופקים ויצירתיות רבה של המתרגמת, הפועלת מול קהל קוראים נלהב ומעורב.

כל הפרטים והרישום באתר הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל

בכנס אייקון שנערך בסוכות הרציתי על עיצוב התלבושות בסדרת הטלוויזיה “זרה”, המבוססת על ספרי “נוכריה” מאת דיאנה גבלדון. הזמן היה קצר ולכן הבטחתי לכתוב כאן בפירוט על אחת השמלות, שלא הספקתי לדון בה בהרצאה.

מעצבת התלבושות של סדרת הטלוויזיה, טרי דרסבך, הסתמכה בין השאר על ציורים מן המאה ה-18 ליצירת השמלות המפוארות שנלבשות בפריז של לואי ה-15.

אחת מהן נעשתה לפי דגם מוכר באמנות, המכונה “שמלת ואן דייק”, על שם הצייר הפלמי בן המאה ה-17. אנתוני ואן דייק צייר פורטרטים רבים של נשים בסגנון שמלה מסוים. כפי שניתן לקרוא כאן, מאפייניה העיקרים הם: צבעי שחור-לבן, שימוש בבדי סאטן חלקים , שרוולים נפוחים (לפעמים עם חריצים) קשורים בסרטים, תחרה במחשוף ובחפתים, תכשיטים המקשטים את השמלה בצורה אי-סימטרית.
הנה שניים מציוריו של ואן דייק (לחצו על כל תמונה כדי להגדילה):

ציורים נוספים שלו אפשר לראות בין השאר כאן.
להמשך הקטע →

בכנס אייקון 2016 – משחקים שנערך בשבוע שעבר השתתפתי בפאנל שבו הצגנו עבודות אקדמיות שנכתבו על המדע הבדיוני בישראל וקהילות החובבים.

מנחה הפאנל היה אהוד מימון, עורך אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועורך האסופה “היֹה יהיה”. האירוע התקיים כחלק מרצועת 20 שנה לאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואייקון ה-20.

אתם מוזמנים לקרוא את העבודות שעליהן דיברנו בשלמותן בקישורים הבאים:

עבודת התזה שלי, “מדע בדיוני בישראל“.

הילה אלוני: מנהלת תקשורת שיווקית וגיקית, חקרה את הפקת ההקרנות הפעילות הקהילתיות של המחזמר של באפי כמקרה מבחן להתגבשות קהילת חובבי מד”ב ופנטזיה.

נעמי כרמי: מנהלת דיגיטל, מחברת העבודה האקדמית “חובבי מד”ב ופנטסיה בישראל – בתוך הרשת ומחוצה לה“.

ד”ר ליאור גלרנטר: חוקר חובבים בדימוס. כתב את עבודת התזה שלו על קהילת החובבים בישראל.

בתמונה – חבורה אחרת שבה השתתפתי באייקון, תחפושת קבוצתית בנושא “גאווה ודעה קדומה וזומבים”

לקראת כנס אייקון שייערך בסוכות אני מכינה הרצאה ומצגת של התלבושות המרהיבות מסדרת הטלוויזיה “זרה” על פי הספר “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון.

איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.

ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

כדי להכין אותה הסתמכתי על שלל מקורות, שחלקם מובאים בהמשך לטובת המתעניינים בנושא: להמשך הקטע →