בשבוע שעבר צפיתי בפאנל מעניין בכנס השפה העברית “לשון ראשון”. המפגש, “עברית על המסלול: שפת האופנה” שאל מדוע לא הצליחה העברית לייצר שפה ייחודית לאופנה, ועד היום כל דיון בפריטי לבוש ובשילובים ביניהם נאלץ להסתמך על מילים לועזיות, או להישמע מלאכותי לעייפה, או שתי הצרות גם יחד.
העיתונאים ליסה פרץ, שחר אטואן ואיתי יעקב דנו בניסיונות שלהם ושל עמיתיהם לכתוב ולדבר על אופנה בשפה עדכנית ומדויקת, שמאפשרת לציבור גם להבין על מה מדובר, מבלי להידרדר למפגעים לשוניים כמו “מכנס”.
ד”ר צביה ולדן נתנה לדיון מסגרת בלשנית רחבה יותר, וגם הציגה את דמותה המרתקת של חמדה בן יהודה (בתמונה), אשתו השנייה של אליעזר בן יהודה, שהייתה שותפתו למפעל החייאת העברית. חמדה בן יהודה כתבה את מדור האופנה הראשון בשפה העברית, ובו תיארה מלבושים ויעצה לנשות הארץ כיצד להתלבש לפי צו האופנה ובהתאם למזג האוויר המקומי.
באתר הספרייה הלאומית מביאים ציטוטים מן המדורים האלה, כולל הפתיחה משנת 1904:
״זו הפעם הראשונה בימי חייה תבוא האָפְנָה בשערי העיתונות העברית. בפחד ובחרדה אמיתית אני כותבת השורות האלה. מי לא ילגלג? מי לא יצחק לי? מי לא ידונני לחובה? ומי יודע אם לא יחרימוני?״
חמדה בן יהודה התייחסה בין היתר למחוך, וכתבה כך:

ואלה שלושה עקרי ה’תלבשת המתוקנה’:

א) חבור החלוק והמכנסים למין לבוש חדש אחד הנקרא ‘צרוף’.
[=קומבניזון (ענבל)]

ב) בית החזה, או מחוך מתוקן, המחזיק ואינו לוחץ רק את החלק העליון של הגוף ואינו מגיע גם להמתן.
[האם זאת גרסה מוקדמת של חזייה? (ענבל)]
ג) השמלה שלמה, ולא מחלקה לחליקה ועצם השמלה כאשר לבשו לפנים, אך אינה נופלת כמו שק מלמעלה למטה, אלא תפושה על הירכים.

בשנים האחרונות פיתחתי עניין רב בתלבושות ממאות קודמות, וככל שאני מכירה יותר את פריטי הלבוש של פעם, כך אני מתקשה לדבר עליהם בעברית. שדות סמנטיים שלמים לא דוברו מעולם בעברית, והעיסוק בהם מקשה על מתרגמים כמוני כאשר אנחנו עוסקים בסוגי חרבות, בחבלים של אוניות מפרש ובתלבושות עתיקות. גם אם קיימות מילים עבריות כמו “לסוטה” הגדרותיהן במילונים השונים אינן זהות והן אינן מוכרות לציבור הרחב. חשוב מכל – כאשר הקוראים לוקחים לידם ספר בעברית חסרות המילים הספציפיות שיאפשרו להם לראות בעיני רוחם את הבגדים הספציפיים, בניגוד לקוראי האנגלית או הצרפתית שיזהו בקלות chemise או bodice.

להנאתכם מצורפת הכרזה “תלבושת אישה” משנת 1913. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הספרייה הלאומית, שם אפשר להגדיל את הכרזה כדי לקרוא את שמות הפריטים ולמצוא מידע נוסף.

אני שמחה להזמין להרצאותי הפתוחות לקהל הרחב בתקופה הקרובה. אשמח גם אם תזמינו אותי להרצות אצלכם: בספריה, בית ספר או אירוע פרטי. הפרטים המלאים כאן.

“קוספליי במנהרת הזמן” 1.3 בשעה 17:00, מכללת תלתן (העצמאות 65, חיפה).
תחפושת נפלאה יכולה להיוולד משלל מקורות – סרטים, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה וקומיקס וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה תכירו את שכבות הבגדים המפוארים מן העבר, כולל מחוכים, קרינולינות ועוד. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים אשר משחזרות את העבר או יוצאות ממנו לעולמות חדשים.

(זהו נוסח מעודכן של ההרצאה שהעברתי באייקון 2017)
הכניסה ברכישת כרטיס יומי לכנס דורות 2018.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 8.3 בשעה 19:30, בית השחמט (טאגור 26, תל אביב)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה במסגרת אירועי יום האישה, הכניסה חינם.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 15.3 בשעה 17:00 מועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה לכבוד יום האישה, מלווה בתערוכת צילומים של בגדים מתקופות שונות בחייהן של חברות המועדון, שיוצגו במקום.
הכניסה בתשלום בהזמנה מראש בטלפון 03-5406070 או במקום.

אתם מוזמנים להצטרף אלי לעדכונים ותלבושות בדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”