בפסטיבל אייקון שייערך בסוכות אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”. המועד המדויק הוא יום שני, 23/9, 16:00 – 18:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-17 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
השם שנתתי לסדנה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה, אם כן, הוא בעיני כמו “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר שאתן מאנגלית לעברית. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

עדכון:
הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן.

מדי פעם שואלים אותי מכרים לפי מה משלמים לי (ללקוחות שלא יודעים מלכתחילה, אני מסבירה ביוזמתי). התשובה היא שהתשלום על תרגום נעשה לפי יחידות טקסט.
בתרגום מסחרי היחידה המקובלת בארץ היא עמוד, וההגדרה של עמוד היא 250 מילים. בתחום הספרים יחידת המידה המקובלת היא גיליון דפוס, שהוא 24,000 סימני דפוס.
מקור ההגדרה בתהליך ההוצאה לאור של ספרים, שבו גיליון נייר גדול מקופל והופך לשישה-עשר עמודים כרוכים, כפי שאפשר לראות בסרטון הבא:

בימים עברו היה הדַּפָּס, “הבחור הזעצער” ביידיש, מסדר אותיות מתכת בזו אחר זו לקראת הדפסתן על הדף. היום כמובן הכל נעשה באופן ממוחשב, כולל ספירת המילים והסימנים במסמך. גם החישובים הכספיים נעשים במחשב, ואין בעיה להמיר את התעריף בין יחידות של גיליונות דפוס, עמודים או מילים.
ולמה נזכרתי לכתוב על העניין? אני רגילה לתמחר לפי גיליונות דפוס, כיוון שלרוב עבודתי נעשית מול הוצאות לאור. אבל ללקוחות פרטיים נוח יותר להבין תמחור לפי מילים, שהן יחידה ברורה מאליה. לכן השבוע נתתי ללקוחה חדשה הצעת מחיר בחישוב לפי מספר מילים, לא סימני דפוס. נו, ואיך המאמר? כזה:

“טרנסדיסציפלינריות, בניגוד למולטי-דיסציפלינריות ואינטר-דיסציפלינריות, נוגעת למה שקיים בו-זמנית בין דיסציפלינות, חוצה דיסציפלינות שונות וחורג מעבר לכל הדיסציפלינות. “

מאמרים נוספים על תמחור, תעריפים והיבטים נוספים של עסקי התרגום אתם מוזמנים לקרוא אצל עמיתותי יעל סלע-שפירו בבלוג “עָבַד בתרגום” ויעל כהנא-שדמי בבלוג “התרגומיה”. סיכום מצוין של נושא התמחור מופיע במאמר מאת דינה ביכל-שונרא.

מתקרבת הקרנת הבכורה של “עיר של עצמות“, על פי ספרה של קסנדרה קלייר בתרגומה של אינגה מיכאלי.
זה הספר הראשון בסדרת “בני הנפילים” היוצאת לאור בארץ בהוצאת גרף, בתרגום של אינגה ושלי.
בעקבות שאלה של המתרגמת יעל כהנא-שדמי ניגשתי לבדוק כמה ספרים שתרגמתי הפכו לסרטים.
ובכן, היו “החיים הסודיים של הדבורים” מאת סו מונק קיד, “בת בולין האחרת” מאת פיליפה גרגורי, “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק-קרוס.
על “האושר לא כלול במחיר” מאת לולי וינסטון היו שמועות, שכללו אפילו את ג’וליה רוברטס, אבל הן לא התממשו בינתיים.
את “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב עיבדו למחזה.

באמתחתי גם כמה ספרים שנכתבו לפי סרטים: “הגבר שנשאר אחרון”, “תגובת שרשרת”, “סיטי הול”, “אהבה מקרית”, “לגעת ביופי”, “המפגש” בסדרת מסע בין כוכבים – הדור הבא, ועוד כמה ספרים בסדרה שכתובים כמו פרקים בה.
את הספר לפי הסרט “סטארגייט” תרגמתי בדחיפות, לפני מועד ההקרנה בארץ, אבל קיבלתי עותק מוקדם מדי של הספר שהיה שונה מאוד ממה שצולם בסופו של דבר. אני כבר לא זוכרת אם הספקנו להתאים את הטקסט המתורגם לעלילת הסרט.
את רוב הסרטים המבוססים על ספרים שתרגמתי לא ראיתי, לפחות לא בשלמותם. אני מכירה את העלילה טוב מדי, ואמנם מסקרן לראות את הדמויות והעיצוב על מסך הקולנוע, אבל לא ממש מעניין אותי לצפות כשאני יודעת בדיוק מה אמור לקרות.
מ”עיר של עצמות“, לעומת זאת, נהניתי מאוד, אולי בגלל שאני מעורבת מאוד בסדרה תוך כדי המשך העבודה עליה, ומעורה בהתלהבות של המעריצים ממנה. אבל בעיקר כי הסרט כיפי מאוד!

השבוע השתתפתי באירוע מקסים: מפגש נוער קורא.
ארגנה אותו קבוצת נערות נמרצות שהחליטו שצריך להוכיח ש”יש דבר כזה, נוער קורא”.
הן הצליחו להביא למעלה ממאתיים קוראים צעירים לבית אריאלה בתל-אביב, שהגיבו בהתלהבות עצומה להרצאות ולהחלפת ספרים בינם לבין עצמם.
המארגנות השיגו ארבע מרצות מצוינות, עשרות ספרים שחולקו לקהל ואפילו כיבוד מיצרניות חטיפים ומשקאות. היה כיף גדול לראות את הרצינות וההתלהבות של המשתתפים (גם אם, ממרום שנותי, הייתי מעדיפה קצת פחות ווליום בתרועות 🙂 ).
המרצה הראשונה באירוע היתה נועה רום, שסיפרה על תהליך הכתיבה של ספרי הנוער שלה. גילי בר-הלל סיפרה על אהבתה לספרי ילדים ונוער לאורך השנים, עם דגש על סדרת “הקוסם מארץ עוץ”. גילי הקימה הוצאת ספרים חדשה בשם “עוץ” והציגה את ספרה הראשון, תרגום של “ארץ עוץ המופלאה“, הספר השני בסדרה מאת פרנק באום, במהדורה מאוירת יפהפיה (אפשר לקרוא על הספר ולקנות אותו כאן).
אחרי הפסקת הצהריים סיפרה מיכל בכר על תהליך ההוצאה לאור, בדגש על פניה לכותבים צעירים, שהיו חלק ניכר מהקהל. קרן לנדסמן חזרה על הרצאתה המשובחת מאייקון על “דמות הנערה בספרי מד”ב ופנטסיה”, ועמדה באומץ מול צווחות ההתלהבות בכל פעם שהזכירה דמות חביבה על הקהל (והיו הרבה).
כאמור, חלק מהאירוע היה החלפת ספרים: המשתתפים הביאו ספרים, ויכולים היו לקנות ספרים אחרים תמורתם, או בתשלום קטן. בתמונות מהאירוע אפשר לראות כמה צפוף היה מסביב לשולחנות העמוסים.
בסך הכל היתה כאן הוכחה מצוינת לניתוח המרתק של גילי בר-הלל לגבי הפערים הקיימים בין בני נוער למבוגרים בכל הנוגע להתנהלות סביב ספרים ברשת החברתית: אירוע פייסבוק שהפגיש בספריה מאות בני נוער קוראים וכותבים.

אני אוהבת מאוד רשימות ספרים. לכן לא יכולתי להתאפק מול ההפניה של עדנה אברמסון מהבלוג המשובח “הרפובליקה הספרותית”, שהמליצה על רשימת הקריאה של רורי גילמור. מדובר, למי שלא מכיר, בדמות מסדרת הטלוויזיה “בנות גילמור“, ומתברר שבמהלך פרקי הסדרה היא נראתה קוראת לא פחות מ-339 ספרים שונים. ועכשיו מוזמנים הצופים ברשימה לסמן כמה מתוכם קראו בעצמם.
הצעירה האינטלקטואלית חובבת במיוחד ספרים שעובדו לסרטים, קלאסיקות אמריקניות (עם תיבול של תרגומים), מחזות שייקספיריים ואחרים וספרי עיון בסוגיות העומדות ברומו של עולם.
מד”ב ופנטסיה היא לא קוראת כמעט, פרט לכאלה שנכנסו לקאנון, כמו “עולם חדש מופלא” לאלדוס הקסלי ו”פרנהייט 451″ לריי ברדבורי.
הרשיתי לעצמי לסמן ספרים שהתחלתי לקרוא גם אם לא סיימתי, התאפקתי שלא לסמן כאלה שרק ראיתי כסרטים והצלחתי להגיע ל-76, עם בונוס מיוחד שנתתי לעצמי על תרגום ספר מן הרשימה – החיים הסודיים של הדבורים מאת סו מונק קיד.

גם באתר של רשת הספרים ברנס אנד נובל אוהבים רשימות ספרים. רשימה נחמדה שהם פירסמו בשבוע שעבר היתה של ספרים שמתאים לקרוא בזוגות (של ספרים, לא של קוראים).
רשימה מוצלחת נוספת, ממקום אחר, היא של הכריכות הגרועות ביותר לספרים קלאסיים. יש לי הרגשה מבוססת שלפחות בחלק מהמקרים הזוועות שנעשו לספרים נובעות מקצר בתרגום, אבל לגבי אחרות ברור שמדובר פשוט בטמטום. למשל כשרואים את החתלתול בתיק ג’יימס בונד על כריכת “סקרלט פימפרנל” או את הבלונדינית הפתיינית שנבחרה לייצג את “אן שרלי” הג’ינג’ית .
אבל הרשימה הטובה ביותר מן הזמן האחרון היא של הצעות לגלידות בהשראת ספרים (תודה, יעל כהנא-שדמי!).