השבוע התקיים כנס אייקון ה-17 במספר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. התכנסו בו, כמדי שנה, המוני חובבים שהשתתפו בשפע אירועי ספרות, מדיה, משחקי תפקידים, מופעים, הרצאות וסדנאות.
נושא הכנס השנה היה “זהויות”, ובסדנת התרגום שהעברתי, “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, התמקדנו הפעם באפיון דמויות בטקסט. המשתתפים נרשמו מראש ותירגמו קטע מתוך סדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. היו ביניהם מתרגמות מנוסות, וגם בני נוער שלא תרגמו כמעט כלום עדיין.
הבהרנו שכדי להתחיל לתרגם טקסט, צריך קודם כל לדעת כמה פרטים בסיסיים על ההקשר – במקרה שלנו, ספר פנטזיה המתרחש בימינו, מאת סופרת אמריקאית, שגיבוריו הם צעירים שנונים. המשתתפים הודו שחלק מהביטויים הקשו עליהם, אם בהבנה ואם במציאת מקבילות בעברית. והרי זאת היתה מטרת הסדנה, להתנסות בקשיים האלה ולהתמודד איתם. דיברנו על מציאת ניסוחים בעברית שיעבירו את אפיון הדמויות, על לשון תקנית מול סלנג, על משלב גבוה ונמוך.
כמו תמיד בסדנאות תרגום, משפט אחד, אפילו פשוט מאוד, מניב בעברית נוסחים שונים כמספר המתרגמים. אבל יש טעויות נפוצות במיוחד אצל מתרגמים חסרי נסיון. היו כמה פתרונות יפים מאוד לאתגרים כמו “Next you’ll be telling me you’re a rogue and a rake… And then it’s pistols at dawn.” שעה וחצי עברה מהר, ובקושי הצלחנו לקרוא חמישה משפטים.

אני משתתפת באייקון כמעט מראשיתו. מימין, תמונה שלי מן הכנס בשנת 1999, בהרצאה שבה הצגתי את עבודת התזה שלי על מדע בדיוני בישראל. כשכתבתי אותה לא תיארתי לעצמי כנס שהתוכניה שלו מונה עשרות עמודי תוכן מגוון ועשיר.
בכנס השנה פגשתי המון חברים, ביניהם כמה שהיו בהרצאה ההיא, ואחרים שהצטרפו במשך השנים. קהילת המדע הבדיוני בארץ היא בשבילי לא רק קהילה מקצועית, אלא גם מאגר חברים. חלקנו מגיעים כבר לכנסים גם עם ילדינו, וזה נחמד מאוד גם לנו וגם לדור ההמשך.

למי שמכיר את עולם כנסי המד”ב ולמי שלא, אני ממליצה מאוד לפחות להעיף מבט באלבומי התמונות הרבים מהכנס. בשנים האחרונות יש פריחה של קוספליירים – חובבים המגיעים בתחפושות מושקעות מתוצרת עצמית לדמויות הלקוחות מסרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, קומיקס, ועוד.

סתם בלי קשר לשום דבר אני חושבת בזמן האחרון על לונדון. טוב, אולי בגלל שבחוץ יש כבר מדי פעם הבלחות של סתיו.

הספר האחרון שסיימתי לתרגם מתרחש בלונדון. זה ספר מתח מקורי ומעניין, והוא עתיד לצאת לאור בדצמבר בהוצאת כנרת. הגיבורה מסתובבת בו בעיר ברגל, ברכב, בתחתית, באופניים ואפילו שטה בסירה בתעלה צדדית.

גם הספר הראשון שתרגמתי מתרחש בלונדון. “הרצחת וגם ירשת” מאת רות רנדל מביא את המפקח ווקספורד לחופשת בלהות עירונית, שבמהלכה הוא מפענח רצח של נערה שגופתה נמצאה בבית הקברות קנבורן וייל. בהמשך תרגמתי להוצאת שלגי עוד שני ספרים של רות רנדל וגם את “שרלוק הולמס ותעלומת ציפור הזהב ” מאת פרנק תומס.

בהמשך תרגמתי להוצאת אופוס את ספריה של פיליפה גרגורי, “בת בולין האחרת“, “ירושת בולין” ו”קתרין מארגון”, שמתרחשים ברובם בחצר המלוכה האנגלית בלונדון, בימיו של הנרי השמיני.

“החיים הסודיים של אימא ללא הפסקה” מאת פיונה ניל שתרגמתי להוצאת אריה ניר הוא ספר לונדוני מאוד, שבמהלך התרגום שלו התלבטתי הרבה באזכורים מקומיים, החל משמות חנויות ועד לבניין הגרקין הייחודי.

אבל ההתעמקות הארוכה ביותר שלי בלונדון היתה בתרגום “צפירת הרגעה” (שם זמני) מאת קוני ויליס, שעתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים בהוצאת גרף. ויליס ערכה תחקיר עמוק על תקופת הבליץ, ולפעמים היה נדמה לי שלונדון היא הגיבורה הראשית של הספר, יותר מגיבוריו האנושיים. עמודים רבים מוקדשים לכנסיית סט. פול ולמאבק ההירואי להצלתה מהפצצות הנאצים.

בצילום: רקטת וי-1 מעל לונדון, מלחמת העולם השניה, מאתר רטרונאוט.

תעתיק הוא כתיבה של מילה משפה מסוימת בשיטת כתב של שפה אחרת. בתרגום כל ספר כמעט נעשה שימוש בתעתיק לכתיבת שמות אנשים, מקומות וכן הלאה, ולפעמים גם ביטויים.
בהחלטות האקדמיה ללשון העברית נכללים כללי התעתיק מלועזית לעברית. חשוב לזכור שלא כל מה שכתוב באותיות לטיניות אמור להיות מבוטא כאילו הוא כתוב אנגלית, שהרי יש שפות שונות המשתמשות באלפבית הלטיני (כמו כן, הרי יש שלל מבטאים של אנגלית וגם בתוכם, כללי ההגייה לא מצטיינים בהגיון רב).
הנורמה בתרגום הספרותי כיום היא לתעתק בצורה קרובה ככל האפשר לאופן הביטוי של המילה בשפת המקור, או במילים אחרות, לקרוא לכל אדם כפי שאמו היתה קוראת לו. כדי לעשות זאת יש לדעת כיצד נשמעת המילה במקור, מפי דובר ילידי של השפה.
הכלי הטוב ביותר למטרה זאת הוא האתר “פורבו“, שבו יכולים משתמשים לבקש מדוברים ילידיים מרחבי העולם כולו להקליט עבורם מילים. אני משתמשת באתר הרבה. בכל מקרה שאני צריכה מילים בשפה זרה (אינדונזית, למשל) אני מחפשת אם הן קיימות באתר, ואם לא – אני מעלה בקשה שיבטאו אותן.
בתמורה, אני מקליטה בעצמי מילים שמשתמשים אחרים מבקשים בעברית. זאת משימה נעימה, קצת ממכרת אפילו.
מעניין לחשוב מה הסיבות שמניעות אנשים לבקש מילים מסוימות. יש כאלה שקל לנחש, כמו שמות של אנשים ומקומות, או “איך אני מוצא חניה”. יש משתמשים שמבקשים שורת מילים בנושא מסוים, למשל ספורט, בעלי חיים או פעלים. העברית מתייחדת בבקשות של מילים וביטויים מכתבי הקודש, מן התנ”ך דרך הברית החדשה ועד למונחי קבלה.
את המילים בעברית יש כאלה שמבקשים באותיות לטיניות, אחרים באותיות עברית, והמהדרין אפילו מנקדים. זאת כמובן האפשרות הנוחה ביותר, כי למילה לא מנוקדת יכולות להיות צורות ביטוי שונות בעברית. ואילו המילים מכתבי הקודש שאנשים מבקשים באותיות לטיניות ובצורות המקובלות בשפותיהם הזרות דורשים לפעמים תחקיר כדי להגיע לצורה המקורית שלהם בתנ”ך, או למסקנה שהן בכלל ביוונית או ארמית.
נחמד, כמובן, לקבל הודעות תודה ממשתמשים שעבורם ביטאתי מילים. היו כבר כמה כאלה, כולל יפנית שהתכתבה איתי בכינוי הכבוד ענבל-סאן. לאחרונה יצר איתי קשר ישיר דרך האתר קריין מקצועי של ספרים מוקלטים (ואני אוהבת ספרים מוקלטים). הוא ביקש כמה שמות ומילים מתוך ספר שעמד להקליט, זכרונותיו של עיתונאי זר בירושלים. בסוף התהליך הוא הבטיח לשלוח לי את הספר המוקלט.

נכון להיום יש בפורבו למעלה מ-22,000 מילים מוקלטות בעברית, וכ-900 בקשות פתוחות להקלטת מילים. דוברי עברית מוזמנים לסייע. היכנסו ללשונית “הגייה” באתר ופעלו על פי ההוראות להקלטת מילים בעברית.