ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
בני הנפילים
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי

משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות














ספרים נוספים
More Books


logo

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת

חיפוש באתר

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

outlander אוסטן הרצאה טורי מדע בדיוני ספרים בתרגומי סקוטלנד פודקאסט פיקטיבי קוני ויליס ראיון שיר שירה תלבושות תרגום

Subscribe2

“טיוטה לעולם בשנת 2050”

28/10/2017

באתר הסיפורים הקצרים המצוין “מעבורת” התפרסם סיפורו של שי אזולאי “יעקב ולנשטיין, הערות לביוגרפיה עתידית”. זהו סיפור חייו של סופר מדע בדיוני ישראלי שלא היה קיים, וספרו עב הכרס שמעולם לא נכתב. שי כתב את הסיפור בעברית ובאנגלית.
בדף הפייסבוק של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה התפרסמה הפנייה של אלי אשד לסיפור הזה, כפי שהתפרסם באתר היהודי-אמריקאי טאבלט. עורכי האתר מספרים, בהקדמה משנת 2013, שקיבלו את הסיפור כטקסט תיעודי, אבל הם מפרסמים אותו כסיפור בדוי, אחרי שבדיקה העלתה שוולנשטיין לא היה ולא נברא. חלק מתהליך הבדיקה המתואר היה שיחת טלפון איתי, ככותבת עבודת המחקר “מדע בדיוני בישראל”.
כיוון שאני לא זוכרת את השיחה ביני לבין התחקירן ליאל לייבוביץ’, לא ברור לי האם ההקדמה מהווה רק שכבת בדיון נוספת מסביב לסיפור. עם זאת, העובדה שאני לא זוכרת את השיחה לא מבטלת את האפשרות שהתקיימה. לאורך השנים פנו אלי כמה פעמים בנושא, כולל גורמים מחוץ לארץ.
הסיפור, בכל אופן, מעניין, ושי אזולאי כתב שבקרוב תהיה תצוגה מיוחדת על ולנשטיין ויצירתו בקפה רגע בתל-אביב.
זאת הזדמנות להעלות לכאן גרסאות נוספות של התזה שלי, המתאימות יותר לקריאה דיגיטלית במכשירים שונים: EPUB, MOBI. אני שמחה שעדיין קוראים מדי פעם את המחקר הזה, למרות כל הזמן שעבר. לפני כשנה השתתפתי בפאנל שהציג עבודות אקדמאיות שנכתבו בארץ על תחום המדע הבדיוני. מוזמנים לקרוא ולצפות.

לא כל דבר קוטפים

06/10/2017

כותבת האקדמיה ללשון העברית:

לרגל חג האסיף, אנו רוצים להציג בפניכם את העושר הנפלא של בציר השפה העברית באמצעות מבחר של מילים עבריות יפות המתארות את פעולות האיסוף החקלאיות השונות:
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
קציר – דגנים
בציר – ענבים
מסיק – זיתים
גדיד או גדיר – תמרים
ארייה – תאנים
קטיף – פירות שונים, למשל רימונים, פירות הדר

לאחרונה תרגמתי את ספרו האוטוביוגרפי של שמעון פרס, שנכתב באנגלית ויצא לאור בעברית בתוך זמן קצר בהוצאת “ידיעות אחרונות”. חשוב היה להקפיד שהנוסח העברי יבטא את שפתו העשירה והתקנית של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. לכן היה ברור שכאשר הוא מספר על התמרים הראשונים שאכל בארץ, המילה המתאימה היא “גדיד”.
גם כאשר הספר מביא דברים מפיהם של אנשים אחרים צריך היה להקפיד על התנסחויות מתאימות להם. מוזכר למשל פתק שהשאיר דוד בן גוריון לפרס לקראת סוף יום עבודה ארוך, והניסוח המתאים היה “אל תשכח לכבות החשמל” ולא “אל תשכח לכבות את האורות”.
הספר נמצא בימים אלה בתהליכי עריכה, אעדכן כאשר יצא לאור.