לפעמים נתקלים במהלך תרגום ספר (או מאמר) בקטע המובא מתוך ספר אחר. המצב נפוץ יותר בטקסטים עיוניים, אבל אינו חריג גם בסיפורת. כאן נכנס לפעולה החלק הבלשי של עבודת התרגום. הנה תיאור מפורט של התהליך, בלוויית דוגמאות מספרים שתרגמתי וכמה הערות שהוסיפו מתרגמים אחרים.

השלב הראשון והקריטי הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.

ולשלבים בהרחבה:

שלב ראשון – זיהוי ציטוט
בטקסטים עיוניים בדרך כלל אין בעייה. על פי מוסכמת הכתיבה המחבר מציין שמדובר בציטוט ועל פי רוב מביא מראה מקום מלא, בטקסט עצמו או בהערת שוליים / סיום. לדוגמה (מתוך ספר ניהול):

Gerald Zaltman, How Customers Think (Cambridge, Mass.: Harvard Business School Press, 2003), 10.

בטקסטים ספרותיים ההתייחסות לעיתים מעורפלת יותר, למשל בדוגמה הבאה מתוך נאומו של ז’וזה סאראמאגו עם קבלת פרס נובל לספרות:

Jesus, who will inherit the dusty sandals with which his father had walked so many country roads, will also inherit his tragic feeling of responsibility and guilt that will never abandon him, not even when he raises his voice from the top of the cross: “Men, forgive him because he knows not what he has done”, referring certainly to the God who has sent him there, but perhaps also, if in that last agony he still remembers, his real father who has generated him humanly in flesh and blood. As you can see, the apprentice had already made a long voyage when in his heretical Gospel he wrote the last words of the temple dialogue between Jesus and the scribe: “Guilt is a wolf that eats its cub after having devoured its father, The wolf of which you speak has already devoured my father, Then it will be soon your turn, And what about you, have you ever been devoured, Not only devoured, but also spewed up”.

היה ברור על פי שאר הנאום כי סאראמאגו מצטט מתוך אחד מספריו, אבל הוא לא מציין מפורשות כי הספר הוא “הבשורה על פי ישו”.

שלב שני – האם המקור תורגם בעבר לעברית?
אם לא תורגם, נתרגם בעצמנו, כמו את שאר הטקסט.
בספרייה הלאומית בירושלים אמור, על פי חוק, להיות עותק מכל ספר שיוצא לאור בארץ. לכן, אם ספר תורגם לעברית, הוא יהיה שם. כדאי לחפש בקטלוג הספריות המאוחד, הכולל גם את הספרייה הלאומית.

אני מחפשת לפי שם הסופר, כיוון שאי אפשר לדעת איך תורגם לעברית שם הספר. בדרך כלל ברור איך יופיע השם בעברית, אבל לפעמים צריך לנסות נוסחים שונים של כתיב, בעיקר כשיש בשם אותיות אהו”י, שאותן אוהבים להשמיט במערכת הספריות. הרישום לא אחיד, ופעמים רבות מופיעות רשומות שונות של אותו סופר, בווריאציות קלות. ברשומות הטובות והחדשות יחסית מצוין השם המקורי של הספר המתורגם, אבל הן נדירות. בדרך כלל צריך להסתמך על ההגיון הישר ולהחליט האם הספר המופיע במאגר הוא אכן תרגום של הספר המקורי שחיפשנו.
אצל סאראמאגו, למשל, נעזרתי בתקצירי הספרים כפי שהם מופיעים בחנויות הספרים המקוונות כדי לגלות ש-“Baltazar and Blimunda” באנגלית הוא בעברית “דברי ימי מנזר.”
תוצאות החיפוש ברשימת הספריות המאוחדת גם אומרות באילו ספריות אפשר למצוא את הספר בספריות המרכזיות בארץ, כולל אוניברסיאות ומכללות, וספריית בית אריאלה.
הנה תוספת מועילה מדבריה של יעל בפורום תרגום ועריכה בנענע:

בנוגע למציאת מקור הציטוט בעברית – נכון שאפשר למצוא בספריה הלאומית כל ספר שיצא לאור בעברית, אבל כשמדובר במקור שהוא לאו דווקא ספר שלם (שירים בעיקר, אבל לפעמים גם סיפורים קצרים, מסות וכו`) מאוד יכול להיות שלא יצא ספר שלם של הסופר הזה, אלא יש תרגומים באנתולוגיות למיניהן ו/או כתבי עת. כדאי לציין גם את זה, כי ראיתי כבר כאן שאנשים נוטים ישר לחפש ספר.
בשביל כתבי עת, המקום הטוב ביותר לחפש שידוע לי הוא IHP (הגישה מוגבלת, אבל בד”כ אפשרית דרך מחשבים של אוניברסיטאות או ספריות); אני חושבת שגם שם מופיעים רק כתבי עת חדשים יותר, אז ככלי מחקר זה לא מושלם, אבל בד”כ לא צריך כלי למחקר מעמיק, ומה שיש שם מספיק בהחלט.
אנתולוגיות הן אנתולוגיות, ותלויות כמובן בסוגה/זמן/מקום/וכו` של החומר המתורגם. יש כאלה בעלות אופי `רשמי` יותר (`מבחר שירת אנגליה`) ויש כאלה שהן יותר אוסף אישי או אישי-למחצה של מתרגם או עורך כלשהו (`מבחר תרגומים`). בכל אופן, כדאי לנסות ולחפש לפי מילות מפתח.
משהו שעשיתי כשחיפשתי תרגומים של ג`ון דן היה להצליב את שתי האפשרויות: מצאתי תרגומים בכתבי עת, ואז חיפשתי לפי שמות המתרגמים ומצאתי אנתולוגיות שחיברו.

שלב שלישי – איתור מדויק של המקור
כאשר יש בידנו קטע המזוהה כציטוט צריך למצוא את מראה המקום המדויק שלו בתוך טקסט המקור. בשלב ראשון כדאי לחפש בגוגל. מכניסים משפט בין מרכאות ולפעמים המזל משחק. במקרה של טקסטים שזכויות היוצרים עליהם פגו, פעמים רבות הטקסט המלא נמצא ברשת, אם בפרויקט גוטנברג או במקום אחר. עכשיו אפשר לדעת שמדובר, למשל, בציטוט מתוך הסוחר מוונציה, מערכה 1 סצינה ראשונה שורה 84. (“with mirth and laughter let old wrinkles come”)

כאשר מדובר בספרים חדשים יחסית קיימת אופציה נוחה מאוד לחיפוש באמזון. מחפשים את הספר ומקווים לראות על תמונת הכריכה את החץ הקטן שאומר “search inside”. בספרים האלה אפשר לחפש בכל הטקסט של הספר. מכניסים מילה ייחודית או רצף מילים ומקבלים את העמוד המתאים. עכשיו אנחנו יכולים לרשום לפנינו את מספר העמוד וגם לדפדף קצת קדימה ואחורה כדי לקבל מושג על המיקום: תחילת פרק, סוף סעיף, רמזים שיעזרו למצוא את הטקסט בספר המתורגם. שירות דומה קיים בגוגל.

קרה לי כבר שחיפשתי קטע שלמעשה תורגם לאנגלית. כך בנאומו של סאראמאגו, למשל. במקרה הזה נוסף סיבוך, שכן הטקסט האנגלי שהיה בידי לא היה זהה לתרגום האנגלי שמצאתי באמזון. כיוון שכך, אי אפשר היה לחפש מחרוזת מדויקת של מילים, אבל נעזרתי במילים ייחודיות יחסית, כגון חפץ שהוזכר בקטע, כדי למצוא את המקבילה בתרגום שהיה לפני ברשת.
ציינה נכונה בוג’י כי קיימים עותקים דיגיטליים של ספרים רבים, אם חוקיים ואם לא, ואם משיגים אותם ושומרים אותם במחשב, החיפוש בהם כמובן קל יותר מאשר בספר מודפס (שלא לדבר על האחסון , ורק לא לשכוח גיבוי בבקשה). המצב האידיאלי יהיה כמובן אם החיפוש יתבצע אוטומטית, למשל באמצעות תוכנת הדסקטופ של גוגל, רק שזאת לא מחפשת בקבצים מעל גודל מסוים (ג’יגה או שניים, אם אינני טועה).

שלב רביעי – מציאת הציטוט המדויק בתוך התרגום הקודם
השלב הזה מתחיל בעבודה שחורה אבל יש לו פוטנציאל לגרום סיפוק רב. פרק הזמן הדרוש למשימה תלוי בשאלה האם מצאנו מראה מקום מדויק. אם ידוע כי הציטוט נמצא בתחילת פרק 6, למשל, הכל טוב ויפה וקצר.
אם לא, צריך להתחיל לעבור על הספר. לפעמים תוכן העניינים או אינדקס יכולים לעזור, ולפעמים לא. למשל בספר “מכתבים לעורך דין צעיר” מאת אלן דרשוביץ המחבר מצטט מתוך רומן שכתב, ששמו “השטן של הפרקליט”. הספר תורגם לעברית(הוצאת מעריב, בתרגום יוסף אשכול). קראתי את הספר ובסופו של דבר מצאתי את הקטע הדרוש בעמוד 269. רצוי להצטייד בטכניקות קריאה מהירה.
משמצאנו את הקטע המתאים, יש להעתיקו בדיוק לתוך התרגום שלנו, ולציין מראה מקום מלא כולל מספר עמוד, למשל

ז’וזה סאראמאגו, דברי ימי מנזר. הספרייה החדשה 1990. מפורטוגזית: מרים טבעון. עמ’ 97.

חשוב לזכור: הזכויות על התרגום ממנו אנחנו מצטטים שייכות להוצאת הספרים שהוציאה אותו לאור. הוצאת הספרים שעבורה אנחנו מתרגמים צריכה לקבל ממנה אישור לשימוש בציטוט, והדבר נעשה כדרך שגרה על ידי האנשים בהוצאות השונות. יש רק לוודא שהלקוח מודע לעניין ומטפל בו.

ככלל, כאשר קיים תרגום קודם לקטע המופיע בתוך טקסט שעליו עובדים, רצוי להשתמש בתרגום הקיים. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בטקסט קאנוני או כשיש בקטע מונחים מקצועיים.
אבל לפעמים שיקולי הטקסט שאנחנו מתרגמים מביאים להחלטה אחרת. הנה דוגמה שבה חיפשתי ומצאתי קטע מתרגום קיים, ובסופו של דבר לא השתמשתי בו: בספר לנוער, שעדיין לא יצא לאור, יש דמות של נער-שחקן, והוא משחק במחזה על פי “הלורד (פונטלרוי) הקטן” מאת פרנסיס הודג’סון ברנט. הספר המקסים הזה הוא אחד החביבים עלי, ואפילו יש לי עותק די ישן שלו, בשני כרכים, שהיה שייך לאבי בילדותו. התרגום מאת א.ל. יעקובוביץ נדפס בארץ ישראל בשנת 1938 ולמרות קסמו הניסוחים בו מיושנים כל כך עד שאי אפשר היה להשתמש בו בתרגום הספר החדש.

ולסיום, הדוגמה החביבה עלי ביותר לגבי ציטוט מתוך תרגום קיים. בשנת 2006 תירגמתי עבור ההוצאה לאור של אוניברסיטת חיפה מבחר מאמרים של זוכי פרס נובל בספרות. בעוד “פניני נובל” נמצא בתהליכי עריכה, תירגמתי עבור הוצאת מטר את הספר “הצלחה” ובו שלל ציטוטים מפי אנשים ידועי-שם. איזה סיפוק אדיר היה להיתקל שם לא באחד, לא בשניים אלא בשלושה ציטוטים מתוך המאמרים שאני עצמתי תירגמתי זמן קצר לפני כן, לעשות חיפוש קליל במחשב שלי ולהכניס את הקטעים.

עדכון:
מפעל תרגום השירה של אריה סתיו, כולל דנטה, שייקספיר ומבחר אדיר משירת העולם, זמין באתר שלו ומאפשר ציטוט מדויק.