יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “הקיסרות הקורסת” מאת ג’ון סקאלזי (עורכת התרגום: יערה מוקי).
האנושות מצאה את הדרך למסע בין הכוכבים, אך היא עומדת לאבד אותה לנצח.
היקום פועל בהתאם לשֶטֶף – רשת מסתורית וחוצת־ממדים המאפשרת למתיישבים אנושיים להגיע למערכות שמש רחוקות. בתוך הרשת הזו קיסרות חדשה צומחת, ברית התלות ההדדית, שנבנתה כך ששום מקום יישוב אנושי לא יוכל לשרוד במנותק ממקומות היישוב האחרים.
אבל השטף משתנה.
מדענים מגלים כי הדרכים הבין־כוכביות מתחילות לקרוס. אם השטף ייעלם, כל אחת מן המושבות האנושיות תישאר מבודדת בתוך השממה הקרה של החלל, ללא תקווה לאספקה או לעזרה.
בזמן שהאימפריה עומדת על סף תהום, שלוש דמויות מוצאות את עצמן במרוץ נגד הזמן – קרדניה וו־פטריק, הקיסרן החדשה והלא מנוסה, שמוצאת את עצמה מוקפת בקנוניות פוליטיות בזמן שהיא מנסה להציל את נתיניה מאבדון; מארס קלירמונט, פיזיקאי צעיר המחזיק בהוכחות המדעיות לחורבן המתקרב; וקיווה לאגוס, סוחרת ממולחת וחסרת מעצורים שמבינה את ההזדמנות (והסכנה) לפני כולם.
ג’ון סקאלזי, מחבר סדרת מלחמת האדם הזקן וחולצות אדומות, חוזר באופרת חלל מבריקה, חדה ושנונה על פוליטיקה, מדע והישרדות בקצה היקום.
נהניתי מאוד לתרגם את הספר, כי מזמן לא יצא לי לעבוד על ספר מדע בדיוני בטעם של פעם (יש המון פנטזיה בשנים האחרונות ולא מספיק מסעות בחלל). סקאלזי כיפי במיוחד כי יש לו חוש הומור, וקריצות קטנות וגדולות. למשל, שמות ייחודיים לספינות, בלי הסבר מפורש מדוע נבחרו השמות המסוימים האלה או מה המקור התרבותי שלהם בתוך העולם של הסיפור. מצד שני, חלק מהשמות מוכרים לנו, כי הם מבוססים על ציטוטים מהתרבות הפופולרית של המאה העשרים (למשל שירים של פרנק סינטרה וקט סטיבנס). בין השמות האלה:
Tell Me Another One
Yes, Sir, That’s My Baby
No, Sir, I Don’t Mean Maybe
Because I Said So
If You Want to Sing Out, Sing Out
השמות ארוכים, ולכן בתוך דיאלוגים בספר בדרך כלל מתייחסים אליהם בשם מקוצר, של מילה או שתיים לכל היותר. בתרגום לעברית הייתי צריכה לבחור שמות שיעבירו את התחושה הנכונה, של שיר פופ או התחכמות (בלי לעברת אותם לשירים של שלמה ארצי…), וגם לוודא שיש להם קיצורים סבירים, שהגיוני להשתמש בהם בשיחה. לכן הספינות האלה קרויות בתרגום שלי:
“מה אתה אומר”
“יה, יה, בייבי”
“לא, לא, אולי בוא”
“כי ככה אמרתי”
“אם בא לך לשיר, אז מכל הלב”
זה הספר הראשון בסדרת “ברית התלות ההדדית”, ובקרוב אתחיל לתרגם את ההמשך.
שייך לנושא: 
יצאו לאור בתרגומי בהוצאת מודן זוג הספרים “ריקוד הגנבים” ו”שבועת הגנבים” מאת מרי א. פירסון, עורכת התרגום חמוטל לוין.
ביום ראשון אתן הרצאה ואשתתף בפאנל בכנס אייקון. אפשר לבוא ולקנות כרטיסים במקום, בקופות סינמטק תל אביב ברחוב הארבעה.
ב”מכשפה ידוענית”, הספר השני בסדרה, אייבי נשלחת לחקור תעלומת רצח. הפרשה מתנהלת באתר הצילומים של תוכנית הריאליטי האהובה עליה, “מִקסם”, שהעונה הנוכחית שלה מצולמת ברמות סקוטלנד.
מתברר שיש לי התמחות מיוחדת בתרגום חתולים מדברים, ואל יקל הדבר בעיניכם, שכן נדרשת תשומת לב מיוחדת. רואול מ”כננת האווירונאוט” מאת ג’ים בוצ’ר הוא חתן אות חתולון הזהב לשנת
לאחרונה השתתפתי בפרויקט “50 נשים על 50 גוונים של אפור” שפורסם ב”הארץ” במלאת עשור לפריצתו של הספר המצליח. אני איפשהו ב
יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר כובל הנשמות מאת סבסטיאן דה קסטל. זהו הספר הרביעי בסדרת הפנטזיה המצליחה “קלע הכשף”, שאת שלושת הקודמים בה תרגמה לי עברון. העורכת נאוה צלר עזרה לי לשמור על הסגנון שנקבע לסדרה, ואין ספק שחלק מהאתגר היה הקפדה על אחידות במונחים ובמשלב.
באתר הסיפורים הקצרים המצוין “
בכנס אייקון 2016 – משחקים השתתפתי בפאנל שבו הצגנו עבודות אקדמיות שנכתבו על המדע הבדיוני בישראל וקהילות החובבים.
פסטיבל אייקון ייערך השנה בתאריכים 18-20 באוקטובר בסינטמטק תל אביב ומתחם אשכול הפיס הסמוך אליו.
ביום רביעי הקרוב בשעה 19:30 יערך מפגש ובו שתי הרצאות: הסופר שמעון אדף על האנלוגיה המפתיעה בין האנושי למלאכותי ובין הנשי לגברי בספרות המדע הבדיוני והמתרגמת ענבל שגיב נקדימון (אני) על האתגרים המיוחדים בתרגום ספרי מדע בדיוני בישראל.
ב
כנס “
יצא לאור בתרגומי הספר “עיר של נשמות אבודות” מאת קסנדרה קלייר, בסדרת “
גיליון 22 של “חלומות באספמיה” – כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה, כולל תשעה סיפורים קצרים: סיפורים מקוריים מאת גיא בוסקו, רותם ברוכין ויעל פורמן. סיפורים מתורגמים מאת צ’רלי ג’יין אנדרס, צ’רלס דה לינט, צ’רלס סטרוס, ראמז נעאם, קארל שרודר והאנו רג’ניאמי. 
