יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא “מה שקרה בדרך לאדינבורו“, רומן רומנטי היסטורי מאת טסה דר (עורכת התרגום: חמוטל לוין). הספר שייך לסדרת “נערה פוגשת דוכס”, אבל אפשר לקרוא אותו גם בנפרד מהספרים שכבר יצאו לאור: “עסקת הדוכסית“, “משחק האומנת“, “אתגר פרח הקיר” ו”איך להתחיל שערורייה“. הוא כלול ברשימת 25 הרומנים הרומנטיים הטובים ביותר שהתפרסמה באתר של אופרה וינפרי.

מינרווה הייווד היא אישה צעירה ״סתמית למראה, שקועה בספרים, פזורת דעת, מגושמת בחברת ג׳נטלמנים… בקיצור, חסרת תקנה״. כך לפחות מתארת אותה אימא שלה במכתב שהטילה על מינרווה לכתוב בשמה. אבל למינרווה לא אכפת. יש לה שתי מטרות – לעשות לעצמה שם בקרב עולם חקר הגיאולוגיה הגברי ולהציל את אחותה מנישואים להולל בעל תואר אצולה, אך חסר מצפון.

להולל חסר המצפון, לורד קולין פיין, יש בעיות משלו. פיין יירש את ההון המשפחתי רק כשיגיע לגיל 27 או אם יתחתן לפני כן. בינתיים הוא תקוע בעיירת חוף משמימה ומייחל ליום שבו יהיה לו כסף משלו והוא יוכל לחזור לחייו הנעימים בלונדון. אבל הייאוש לא יגרום לו להיענות להצעה של מינרווה להעמיד פנים שהם בורחים להינשא, זאת כדי שתגיע לכנס האגודה הגיאולוגית המלכותית באדינבורו ותזכה בפרס שיחלץ את פיין מצרותיו. ואולי דווקא כן? ייתכן שהמסע הזה יפתור לו את כל הבעיות. אחרי הכול, מה כבר יכול לקרות במסע של שבוע לאדינבורו?
להמשך הקטע →

סדרת “מדריך העצלה לקסם” מאת הלן הרפר יצאה לאור בתרגומי בהוצאת “ספרים בעלמא” לפני שבועות מעטים והשתחלה מיד לרשימות רבי המכר.
ב”מכשפה ידוענית”, הספר השני בסדרה, אייבי נשלחת לחקור תעלומת רצח. הפרשה מתנהלת באתר הצילומים של תוכנית הריאליטי האהובה עליה, “מִקסם”, שהעונה הנוכחית שלה מצולמת ברמות סקוטלנד.
במסגרת הרקע הסקוטי מתוארות כמה דמויות בבגדי משבצות מסורתיים יותר ופחות. ביקשנו מהמאייר עומרי קורש שישלב בד משבצות בכריכה של הספר, והוא הניח אותו על הכסא בפינה.

במהלך העלילה אייבי מקבלת הזדמנות להפגין את כוחות הכישוף שלה: היא משנה את התלבושת של מגישת התוכנית לשמלת נשף חושפנית, דומה לזאת שלובשת ברוק שילדס בסרט “טירה לחג המולד“. הנה הקטע מהספר: להמשך הקטע →

באוגוסט 2019 השתתפתי במשך שבועיים בלימודי ספרות סקוטית במסגרת בית הספר ללימודי קיץ של אוניברסיטאות סקוטלנד ( SUISS, Scottish Universities’ International Summer School). החוויה הנהדרת התאפשרה בזכות מלגה למתרגמים הניתנת לזכרו של אדווין מורגן, משורר ומתרגם בולט, יליד גלזגו וחבר סגל באוניברסיטה שלה, שהוכתר למשורר הלאומי של סקוטלנד בשנת 2004.
“תותים” הוא אחד משיריו המוכרים והאהובים ביותר של מורגן, וכעת יוצאת לאור אנתולוגיה של שבעה תרגומים לשיר, בהם תרגום שלי לעברית, יחד עם דברי הסבר של המתרגמות והמתרגמים לפרשנויות שלהם לשיר ולדרכים שבהן העבירו אותו לשפותיהם.
אירוע השקה לספר ייערך באופן מקוון, ב-16 בנובמבר 2020 בשעה 21:30 (שעון ישראל). אשמח אם תצטרפו איתי לעורכים אנה ויסר, קאלום רודג’ר וקטי הייסטי, למשורר ראסל ג’ונס ולמשתתפים נוספים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, נדרש רישום מראש בקישור.

הנה השיר המקורי לצד התרגום שלי לעברית, ובהמשך הערותיי לתרגום המופיעות באוסף, מותאמות לקהל הקוראים בעברית.

בתרגום השיר לעברית היו לי שני שיקולים עיקריים.
ראשית, השיר מצייר תמונה ספציפית, שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות בישראל – אצלנו תותים הם פרי חורפי, וגשם כמעט אינו יורד בקיץ, ודאי שלא מגיע לדרגת סוּפה. בניסיון לדמיין סצינה לוהטת מקבילה בארץ ראיתי בעיני רוחי את שני האוהבים מתענגים על אבטיח מתוק ואדום על חוף הים, כשגלי הים התיכון מתנפצים על החול סביבם. למעשה, יכול אפילו להיות שאירוע כזה התרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, בזמן שמורגן ביקר בתל-אביב ובחיפה (הוא סירב מצפונית להילחם והתנדב לחיל הרפואה הבריטי).
אבל לא הייתה לי כוונה לעשות לוקליזציה. רציתי שהקוראים יחוו את מה שמורגן כתב באווירה הטבעית לו (גם אם החלטתי לכתוב “גבעות” בלבד ולא לכלול את השם הלא מוכר “קירקפטריק”). לשם כך ניסיתי לשמר היבטים רבים ככל האפשר של השיר, אבל הזזתי חלק מהם מפה לשם, והשתמשתי בפְּסיחה השירית בשורות שונות מאלה שהייתה בהן במקור. כיוון שהעברית היא שפה תמציתית מאוד, כל השורות פרט לאחרונה הן בנות שתיים או שלוש מילים בלבד.
המכשול השני שעמד בפני היה המִגדוּר החזק של העברית. כמעט אי אפשר לומר בה דבר מבלי לציין מין דקדוקי של הדובר.ת, הנמען.נת או מושא הדברים. על פי הבנתי, העמימות המגדרית מרכזית בשיר, שנכתב בתקופה שבה הומוסקסואליות הייתה עבירה על החוק. מורגן יכול היה לכתוב באנגלית מבלי להסגיר את עצמו. אני הייתי צריכה למצוא דרכי ביטוי עקיפות, שחלקן גבו מחיר מהשיר.
התרגום, כפי שהוא כתוב כרגע, יכול להיקרא ככזה הדן במאהב או במאהבת. אבל אם הטקסט ינוקד, כנהוג בשירה, או יוקרא בקול, תתחייב בחירה באחת מהאפשרויות על חשבון השנייה.

הערות על כמה בחירות תרגומיות:
* תיאור התותים המופלאים כ”יחידים במינם” מעשיר את הטקסט מראשיתו באזכור של חד-מיניות.
* “עד העונג הבא” לקוח משיר של להקת המכשפות (מלים ולחן: ענבל פרלמוטר, 1994), ובתרבות הישראלית יש לו קונוטציות חד-מיניות.
* “טעם תותים” – אליטרציה קצרה וקולעת ששימחה אותי.
* “בפראות אסופית” – החלק הזה של השיר הציב בפני את האתגר הגדול ביותר, בשל כפל המשמעות של “abandoned like a child” – גם ילד נטוש וגם שכרון חושים לא מרוסן. הניסיון לבטא את מלוא המשמעויות הוא כנראה הפשרה הגדולה ביותר בתרגום.

דיוויד מרטין, דיוקן של ג’יימס מקפירסון עם עותק של “פינגל”, סוף המאה ה-18

שנות השישים של המאה ה-18 היו תקופת שפל לגאווה הלאומית הסקוטית. התקווה להושיב מלך מבית סטיוארט על כס המלוכה המאוחד עם אנגליה נגוזה בתבוסתם של היעקובינים בקרב קולודן. הכובשים מדרום נקמו ביד קשה בתושבי הרמות. מעבר להוצאות להורג, מאסר וביזה, הם גם אסרו על הלבוש המסורתי, וההיילנדרז נאלצו להחליף את הקילטים הגבריים בלבוש הרכרוכי והלא-נוח של הלואולנדרז – מכנסיים.

בתקופה הקשה הזאת קם ג’יימס מקפירסון (James Macpherson, 1736-1796), מורה ומשורר סקוטי. ספר שיריו הראשון, The Highlander (1758), לא נחל הצלחה מרובה. הוא הפנה את מאמציו לאיסוף ושימור אוצרותיה של התרבות הקלטית העתיקה. מקפירסון נדד ברמות, אסף שרידים של כתבי יד בגאלית והעלה על הכתב דברי שירה שעברו מדור לדור בעל פה. בשנת 1762 יצא לאור הספר הראשון שבו ריכז את תרגומיהם לאנגלית. להמשך הקטע →