ספרים שתרגמתי
My Translations







אדרות הלחש
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי
אלן טיורינג
משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות


















לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

הרשמה לעדכונים

שאלון “מאחורי הספרים”

21/11/2021

בקבוצת הפייסבוק “המלצות אמיתיות על ספרים” התפרסם שאלון איתי, במסגרת סדרה של ראיונות עם האנשים שמאחורי הספרים.

השבוע בפינתנו מאחורי הספרים – המתרגמת ענבל שגיב-נקדימון
בין הספרים שתרגמה: האוטוביוגרפיות של מישל וברק אובמה, “עיר הזמן” ו”אדרות הלחש” מאת דיאנה ווין ג’ונס (עוץ הוצאה לאור), “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק קרוס, “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן ועוד יותר ממאה ושישים ספרים שיצאו לאור עד כה.

 איך הגעת להיות מתרגמת? כמה שנים את בתחום?
אני מתרגמת ספרים מאז שנת 1993, כשהייתי סטודנטית באוניברסיטת תל אביב. למדתי אצל פרופ’ גדעון טורי ז”ל, שהיה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם ומתרגם בעצמו, ובמקביל התחלתי לתרגם ספרים להוצאות לאור.
 מה הספר האחרון שתרגמת?
הספר האחרון שיצא לאור עם תרגום שלי הוא “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה. המקרה שלו יוצא דופן, כי תרגמתי את הסיפור הקלאסי להנאתי לפני שנים רבות, ולא מזמן פנה אלי ראובן מירן מהוצאת נהר וביקש שאתרגם סיפור נוסף. הוא הוציא אותם בספרון מקסים, יחד עם אחרית דבר של ערן סבאג. להמשך הקטע →

השטן ודניאל ובסטר

14/10/2021

בהוצאת נהר יצא לאור ספר המאגד שני סיפורים בתרגומי: “השטן ודניאל ובסטר” ו”דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, בעריכת תרגום של ראובן מירן ועריכת לשון של מיכל ברמן ובתוספת אחרית דבר מאירת עיניים מאת ערן סבאג. קורותיו של הספר הזה יוצאות דופן: לפני שנים לא מעטות תרגמתי את הסיפור הראשון בו ופרסמתי אותו באתר שלי. בשנה שעברה פנה אלי ראובן מירן מהוצאת נהר וביקש לפרסם את התרגום ולהוסיף עליו סיפור נוסף מאת סטיבן וינסנט בנה. התרגום זכה באות האיכות של המפעל לתרגום ספרות מופת

לסיפור ההתנצחות של ובסטר עם השטן מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל ובסטר עצמו, כולל ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.

אני ממליצה לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לדניאל ובסטר, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית “תרמיל” בשנות השישים. אפשר גם לשמוע את “השטן ירד לג’ורג’יה” (כאן למשל בביצוע של החבובות).

בסיפור השני בספר, המתורגם כאן לראשונה לעברית, מתמודד הגיבור האמריקאי דניאל ובסטר מול ישות על-טבעית אחרת, שגם היא מקורה בכתבי הקודש: לוויתן נחש עקלתון עם חיבה עזה לדגי בקלה, רצוי במנות בגודל חבית.

הנה הפתיחה (אגב, אני מקבלת נקודת בונוס מעצמי כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום):

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל ובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל ובסטר – דניאל ובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד.
אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ”ך, אברהם, יצחק ויעקב. אמרו, שכאשר הוא קם לדבר, כוכבים ופסים נדלקו בשמיים כמו דגל ענק, ואמרו שפעם הוא קיטרג על נהר וגרם לו לשקוע לתוך האדמה. אמרו, שכאשר צעד ביערות עם חכת הדיג שלו, הורגת-הכול, דגי הטרוטה היו מזנקים מן הנחלים הישר אל תוך כיסיו, כי ידעו שאין כל טעם להיאבק נגדו; וכאשר טען בבית המשפט, היה בכוחו להשמיע את נגינת נבליהם של הקדושים ולהרעיד את האדמה שמתחתיו. כזה מין אדם הוא היה, וחוותו הגדולה במארשפילד היתה ראויה לו. התרנגולות שהוא גידל היו כל כולן בשר לבן, עד לעצמות הרגליים, בפרות טיפלו כמו בילדים, ולאייל הגדול, שלו קרא גוליית, היו קרניים שהתעקלו כקנוקנות צמח מטפס, והוא היה מסוגל להפיל בנגיחה דלת ברזל. אבל דניאל לא היה מין בעל אחוזה אצילי; הוא הכיר את כל דרכי האדמה, והיה קם לאור הנר כדי לדאוג שכל מה שצריך לעשות יעשה. אדם בעל פה כלועו של כלב מסטיף, מצח שגיב כהר, ועיניים בוערות כגחלים – זה היה דניאל ובסטר בשיא ימיו. והמשפט הגדול ביותר שבו טען לא נכתב מעולם בספרים, כיוון שהוא טען בו כנגד השטן, פנים אל פנים ובלא רסן או מושכות. וזה הסיפור ששמעתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים.

את ההמשך, ואת הסיפור “דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, תמצאו בספר בהוצאת נהר.

קוד לבוש

02/10/2021

יצא לאור בתרגומי “קוד לבוש” מאת קרי פיירסטון (עורכת התרגום: יעל ינאי). הספר עוסק בנושא כאוב, שעולה לכותרות שוב ושוב – תלמידות בית ספר הסופגות גערות ואף אינן מורשות להיכנס ללימודים בגלל מה שהן לובשות, בעיקר מכנסיים קצרים מדי. הדבר קורה בארץ באותה הצורה שהוא מתואר בארצות הברית מפי הדמויות בספר. מולי, תלמידת חטיבת ביניים, מחליטה לפעול נגד חוסר הצדק ולשם כך נעזרת בחברות ובחברים, בהפקה של פודקאסט, בתליית שלטים, וגם בהורים ובמורות.

הרבה כבר נכתב על המשמעות של קודי לבוש ואכיפתם הבררנית, למשל במאמר הזה שמציין, בין השאר, את הנקודה החשובה שעיסוק בלבוש איננו מבטל עיסוק במיניות אלא להיפך, מבליט אותה כמרכזית במיוחד. שלומית הברון מסבירה את הבעייתיות בשרשור הבא בטוויטר (ובאתר “מידע אמין על מין“):

להמשך הקטע →

מנתץ הכתר

06/09/2021

יצא לאור בתרגומי “מנתץ הכתר“, הספר השישי בסדרת “קלע הכשף” מאת סבסטיאן דה קסטל (עריכת התרגום: נאוה צלר). הספר סוגר את סיפורו של קלן, אבל אל חשש – דה קסטל כבר כתב ספר נוסף בעולם שבו הוא מתרחש ובכיכובה של דמות אהובה אחרת. אתם מוזמנים לקרוא את תשובותיו של הסופר לשאלות הקוראים הישראלים בחשבון האינסטגרם של ההוצאה.

קֶלֶן מתרגל לחייו החדשים בארמון ולראשונה מרגיש שהוא הופך לאדם שמורתו פֶריוּס פַּרפֶקס חלמה שיהיה. אפילו רַייקֶס לומד להעריך את החיים המהוגנים, כל עוד מאפשרים לו לגנוב פה ושם מהאוצר המלכותי. נראה שהשניים מצאו סוף–סוף את מקומם. השלווה מופרת כשמשחק קלפים תמים לכאורה
בין קלן לזר זקן מתגלה כתחרות מוחות קטלנית. עד מהרה קלן מבין
שהוא לכוד בקסמו של מג רב–עוצמה שמטרתו אחת: להרוג את קלע הכשף
של המלכה. האם תכסיסים יעזרו לו גם עכשיו?

כלבי מכירות – מהדורה חדשה

24/08/2021

אני מקפידה לשמור עותק מכל ספר שאני מתרגמת. בדרך כלל, כמה שנים אחרי שספר יצא לאור כבר קשה להשיג אותו, וחשוב לי שכולם יהיו ברשותי.
הספר “כלבי מכירות”, שתרגמתי בשנת 2008, פופולרי מאוד בקרב צעירים הלהוטים לעשות הון, רצוי במהירות. במשך כמה שנים הוא אכן אזל מהשוק. כמה מהם פנו אלי ואחד אפילו הצליח לשכנע אותי להשאיל לו את הספר לזמן קצר, ו”שכח” להחזיר. לאחרונה התברר לי שהודפסה מהדורה חדשה, וחברה מקסימה דאגה לקנות לי עותק במתנה.

כשהספר הגיע גיליתי לצערי עניין ששכחתי – הספר מתורגם בפנייה לקורא זכר, ואליו בלבד. בפתחו מופיעה ההתנצלות “בשל מגבלות השפה העברית הספר פונה לקוראים בלשון זכר, אך הוא מיועד כמובן גם לנשים, ואיתן הסליחה”. בתוך הספר מופיעים משפטים כמו “שיטת כלבי מכירות תלמד אותך לנצל את התחומים שבהם אתה חזק”.
בשנים האחרונות לא עולה על דעתי לתרגם ספרים בפנייה לקורא בלבד. זאת אמנם החלטה אידיאולוגית שלי, אבל למעשה תרגום כזה יחטא לכוונתם של רוב הספרים הנכתבים כיום באנגלית, המקפידים על פנייה שיוויונית ומתן דוגמאות מגוונות מגדרית.
בספרי עיון והדרכה מקובלת הפנייה לקוראים בגוף שני, שבאנגלית איננה ממוגדרת. זאת אומרת שה-you שאליהם פונה הטקסט יכולים להיות גבר, אישה, או מי שאינם מזדהותים כך או כך. השפה העברית מקשה עלינו לכתוב באופן מקביל, אבל יש בה מגוון פתרונות, ואני משתדלת להשתמש בהם בצורה כזאת שהקריאה תהיה שוטפת וטבעית, אבל לא מפלה.
אפשר לכתוב בלשון סתמית (כמו המשפט הזה), לפנות לקוראים בלשון רבים, או לקוראים ולקוראות, באופן מפורש. קל לתת דוגמאות בלשון נקבה וזכר לסירוגין – הרופאה נותנת מרשם, המורה נותן שיעורי בית, וכשצריך להדגיש את הפנייה האישית לכתוב “את או אתה”. מגוון האסטרטגיות מוסברות באתר המצוין “דברו אלינו“. האתר החדש שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” כבר כתוב מלכתחילה בצורה הזאת.
המהפך הלשוני הזה בן שנים ספורות בלבד – “כלבי מכירות”, שחוגג פחות או יותר גיל בר-מצווה, הוא הוכחה לכך. אבל הנורמה כבר מבוססת היטב אצל רוב חברותיי המתרגמות והעורכות (וגם אצל חלק מעמיתינו).
ברשתות החברתיות כבר מקובלות התנסחויות המשלבות מין זכר ונקבה, ואני מניחה שבשנים הבאות, ככל שאלה יתבססו, הן יחלחלו גם לספרים, שמטבעם הם שמרנים יותר. שפה חייבת להיות חיה ולהתאים את עצמה להתפתחויות בשטח וכיום, לשמחתי, נשים ונערות אינן מוכנות שיפטרו אותן בהתנצלות גנרית מתחת לכוכבית.

קוטל המלכה

19/03/2021

יצא לאור בתרגומי “קוטל המלכה“, הספר החמישי בסדרת “קלע הכשף” מאת סבסטיאן דה קסטל (עריכת התרגום: נאוה צלר).
קלן ממשיך להסתבך בצרות, הפעם בחצר המלוכה של דארום, אחרי שהוא מורח בטעות דם על דגלה של המלכה הצעירה, ונקלע לסכסוכים בין פלגים יריבים.
למזלו (לא ברור אם הטוב או הרע) נמצא איתו השותף העסקי שלו, רַייקֶס:

אם עוד לא ראיתם אף פעם חתול-סנאי, תדמיינו שאיזה אל שיכור לקח חתול שמנמן באורך קצת יותר מחצי מטר, נתן לו זנב גדול ושעיר וקרומי עור פרוותיים בין הרגליים האחוריות לקדמיות, שמאפשרים לו לדאות מצמרות עצים ולתקוע טפרים ושיניים בטרף נבחר – כלומר פחות או יותר בכל דבר שזז. אה, ואז אותו אל נתן ליצירתו מזג של גנב. וסחטן. ואולי גם רוצח, ביותר מהזדמנות אחת.

לכבוד פרסום הספר מעניקה הוצאת כתר במתנה לקוראים סיפור קצר בשם “המגית האלמנה”, ובו מֶר׳אֶסַן מקבלת אורחת מיוחדת. לקריאת הסיפור לחצו כאן.

רצח זה לא מנומס

10/03/2021

רצח זה לא מנומסיוצא לאור בקרוב בתרגומי בהוצאת עוץ רצח זה לא מנומס מאת רובין סטיבנס (איור עטיפה נהדר: אלינה גורבן).
פנו דרך שרלוק וווטסון, צמד בלשיות חדש הגיע למדף הספרים! הכירו את תלמידות כיתה ח’ בפנימיית דיפדין, דייזי וולס והייזל וונג.

הפשע הכי חמור שתלמידה בדיפדין יכולה לבצע הוא אי-עמידה בלוחות הזמנים, כך שהייזל ווֹנג כלל לא מביאה בחשבון שהיא עלולה להתעכב ולאחר את הצלצול בגלל דבר לא צפוי כמו רצח. אבל הנה על רצפת אולם הספורט מוטלת מיס בל, המורה למדעים, ללא רוח חיים! הייזל רצה לקרוא לעזרה לחברתה הטובה דייזי וולס, שתמיד יודעת מה לעשות – אבל כשהשתיים חוזרות אל אולם הספורט, הגופה של מיס בל נעלמה! צרה צרורה. הצלצול כבר נשמע והשתיים עומדות לאחר לארוחת הערב. אבל דייזי דווקא מאושרת: הנה סוף סוף התעלומה שתצדיק את הקמת מועדון הבילוש וולס את וונג!

ספר ראשון בסדרת בילוש מענגת וממכרת, שהיתה ללהיט גדול בבריטניה. להורדת פרק לדוגמה לחצו כאן.
קוראים שהזמינו את הספר במכירה המוקדמת קיבלו גם בונוס – מתכון להכנת עוגיות “זבוב מעוך” (בכלל לא מגעיל כמו שזה נשמע).
קראו ביקורת על הספר מאת לי עברון באתר הפנקס.

קמלה האריס – בדרך שלה

25/01/2021

קמלה האריס בדרך שלהיצא לאור בתרגומי הספר “קמלה האריס – בדרך שלה” מאת דן מוריין (עריכת התרגום: רתם כסלו), ביוגרפיה של סגנית הנשיא החדשה של ארצות הברית. הספר זמין לרכישה דיגיטלית ויגיע מודפס לחנויות בקרוב.

אין כמעט פרט אחד שגרתי לגבי קמלה האריס, ואף על פי כן, סיפורה האישי מייצג גם את הטוב ביותר שיש באמריקה.
אביה, יליד ג’מייקה ומרצה בכיר לכלכלה, ואמה, חוקרת סרטן שהיגרה מהודו בגיל 19 כדי לזכות בהשכלה טובה יותר, נפרדו כשקמלה היתה בת חמש, והאם גידלה אותה ואת אחותה הצעירה בכוחות עצמה. את תחושת הצדק החברתי שלה קיבלה קמלה משני הוריה, אולם מאמה ירשה מוסר עבודה, תשומת לב לפרטים ויותר מכול – כישרון לעקיפת דלתות נעולות.
מילדותה הצנועה באוקלנד, דרך ימיה כאקטיביסטית באוניברסיטת הווארד, צמחה האריס להיות אישה קשוחה, חכמה, חרוצה ושנונה. תפגשו כאן את האריס התובעת המשפטית מטילת האימה שהתקדמה במהירות; הציגה דרכים חדשניות לנטרול כנופיות פשע ולהגנה על עובדות ועובדים בתעשיית המין כששימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו; ונהפכה לפרקליטת המדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה של קליפורניה.
האריס, אסטרטגית וחריפה, לא חששה להיות קשוחה בפוליטיקה הדורסנית של קליפורניה, אבל גם היתה מסוגלת לרסן את מתקפותיה כשזה היה נחוץ; היא לא נרתעת מנטילת סיכונים וקיבלה החלטות נועזות כמו להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית חמש שנים בלבד אחרי תחילת כהונתה כפרקליטת המדינה, או כמו לתמוך במועמדותו של ברק אובמה כשסיכוייו עוד נחשבו קלושים; והיא לא נותנת לכישלון לרפות את ידיה: אחרי שלא הצליחה לקבל את המינוי למועמדות לנשיאות בעצמה ניהלה קמפיין מבריק מאחורי הקלעים כדי להשיג את המועמדות לתפקיד סגנית הנשיא לצדו של ג’ו ביידן.

הרפּוּן

22/12/2020

הרפון“הרפּוּן” מאת עו”ד ניצנה דרשן-לייטנר וסמואל כץ יצא לאור בתרגום שלי ושל אסנת הדר ובעריכה של תמי בורשטיין, דרך חברת GATS Translations.
הספר, שהיה רב-מכר בארצות הברית, מציג את הסיפור האמיתי שלא סופר עד כה על היחידה המיוחדת שהקים ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, במטרה אחת – להלחם במימון הטרור ברחבי העולם.
פרטים נוספים על הספר והמלצות עליו אפשר לקרוא כאן.
“הרפּוּן” מצטרף לספרים אחרים שתרגמתי מאנגלית, למרות שעיקר תוכנם, או לפחות חלק ממנו, מתמקד בישראל ובישראלים. תרגום כזה הוא פחות העברה משפה ומתרבות אחרת אל העברית הישראלית, ויותר החזרה של טקסט “הביתה”. אני מקווה שיעניין קוראים רבים כאן, נוסף על הקוראים עד כה ברחבי העולם.

ארץ מובטחת / ברק אובמה

18/11/2020

יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרו האוטוביוגרפי של ברק אובמה, “ארץ מובטחת“.
בשל אורכו של הספר והדחיפוּת, תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם עידית שורר ועפר קובר, והעורכת מרים קוץ התמודדה עם אתגר העריכה השלם.
700 העמודים האלה הם החלק הראשון באוטוביוגרפיה של נשיא ארצות הברית לשעבר, ומכסים את התקופה שעד לסוף כהונתו הראשונה בבית הלבן, כולל ההתנקשות באוסאמה בן לאדן. כצפוי, יש בספר התייחסויות לישראל ולתהליך השלום במזרח התיכון, אם כי הנושא פחות מרכזי ממה שנדמה לנו כאן. יש גם, כמובן, אזכורים למישל ולבנות סשה ומליה, כולל כמה אירועים שנזכרו כבר בספרה של מישל אובמה, שתרגמתי לפני שנתיים.
הספר נמצא בחנויות והספר הדיגיטלי זמין באפליקציית “עברית“.

קסם של הורות

21/10/2020

יצא לאור בתרגומי “קסם של הורות” מאת הדוויג מונטגומרי (עריכת התרגום – מורן שין).
מונטגומרי היא פסיכולוגית מנוסה והספר נעים לקריאה (גם ויזואלית), מנחם ומועיל. הוא מצטרף לספר קודם שתרגמתי, “הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו” מאת פיליפה פרי בז’אנר ספרי ההורות שאינם מתמקדים בפרטים הקטנים של חיי היומיום אלא מבקשים לפתח גישה הוליסטית התומכת בבריאות הנפשית של כל בני המשפחה לאורך זמן.

איך נצליח לגדל ילדים מאושרים? איך נטפח בהם ביטחון עצמי? איך נכין את הילדים להתמודדות עם עצב בעתיד? עד כמה מותר לכעוס? מהי הטעות השכיחה ביותר של הורים? ומהו התפקיד החשוב ביותר של הורים לפעוטות ולמתבגרים?

קסם של הורות הוא ספר הדרכה יסודי ותמציתי להורים במאה העשרים ואחת. הדוויג מונטגומרי, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית עתירת ניסיון מנורווגיה, מכוונת כל אם, אב או בעלי תפקיד הורי כלשהו לעבר המטרה שכולנו רוצים בה: ילדים ומבוגרים מרוצים מעצמם ושמחים בחלקם – לבד, וגם יחד איתנו.

קסם של הורות הוא ספר חכם ופשוט שינחה אתכם כיצד להיות ההורים שאתם רוצים להיות. הוא עושה זאת בשבעה שלבים ברורים, כולל התמודדות עם קשיים רגשיים, גבולות ומערכות יחסים, וכן עבודה עצמית משמעותית. הספר הייחודי הזה הוא פרי של עשרות שנות מחקר וניסיון מעשי, ומביא עצות ושיטות נבונות שיעניקו להורים את הכלים הדרושים להם כדי להנחות את ילדיהם – ואת עצמם – בדרך אל האושר.

כובל הנשמות

28/07/2020

כובל הנשמותיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר כובל הנשמות מאת סבסטיאן דה קסטל. זהו הספר הרביעי בסדרת הפנטזיה המצליחה “קלע הכשף”, שאת שלושת הקודמים בה תרגמה לי עברון. העורכת נאוה צלר עזרה לי לשמור על הסגנון שנקבע לסדרה, ואין ספק שחלק מהאתגר היה הקפדה על אחידות במונחים ובמשלב.
“קלע הכשף” היא סדרת פנטזיה לנוער, מלאה אקשן, הרפתקאות והומור, בעיקר בזכות דמותו של חתול-סנאי עוקצני ומסריח בשם רייקס.
בעתיד צפויים לצאת לאור גם הספר החמישי והשישי בסדרה.

הכשף השחור שבקלן מתחזק, ואיתו החשש מפני עתיד של שיגעון ורצח. מיואש, קלן מחליט לצאת למסע במדבר בעקבות נזירים מסתוריים שיוכלו לרפא אותו מהקללה השחורה. אבל המדבר טומן בחובו סודות קטלניים, ועד מהרה קלן מגלה שמחיר הצלתו עלול להיות גבוה ממה שהוא מוכן לשלם.

אדרות הלחש

27/04/2020

אדרות הלחשיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ אדרות הלחש מאת דיאנה ווין ג’ונס (איור עטיפה: קתלין ג’נינגס).

הילדים במשפחה של טנאקווי תמיד ידעו שהם שונים מבני הכפר שבו גדלו, אבל עד שהתחילה המלחמה עם הכופרים, הם לא ידעו כמה שונאים אותם על כך. כעת הם נאלצים לברוח מהבית היחיד שידעו, ולצאת למסע לאורך הנהר הגדול, שבני הכפר סוגדים לו כאילו היה אל. בין אסונות טבע לאסונות מעשה-אדם, האחים ממשיכים לשוט לעבר הים – אבל האם הם נמלטים מסכנה אחת, רק כדי להיקלע לסכנה גדולה יותר?

את סיפור המסע אורגת טנאקווי, הלכה למעשה, עם חוטי צמר על נול. אט-אט הופכת האריגה לאדרת מפוארת, בה שזורים עתיד ועבר, מציאות ואגדה.

בדרך מקרה גיליתי שיר של דליה רביקוביץ’, שתואם באופן מצמרר למתרחש בספר, למרות שככל הנראה אין ביניהם שום קשר (השיר נכתב ב-1953, לפני שנכתב “אדרות הלחש”, ומן הסתם דיאנה ווין ג’ונס לא קראה אותו).

[פגעתי קני סוף]

“ודְָמיִתִי אמִּךֶָ”
הושע ד

פָּגַעְתִּי קְנֵי סוּף וּמֵימָיו שֶׁל נָהָר
וּפֶתַע דָּמְתָה לִי הַתְּהוֹם כְּאִמִּי;
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קָרְאָה
וְהִיא לֹא תִּלְאֶה עוֹד מִקְּרֹא לִי בִּשְׁמִי.

נָבְטוּ בִּי גַּלִּים בְּעֵינַיִם רַבּוֹת,
פָּצְרוּ בִּי קְנֵי סוּף כְּאַחֵַי בְּנֵי אִמִּי.
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קְָראָה
הַתְּהוֹם הַיְּרֻקָּה שֶׁדָּמְתָה כְּאִמִּי.

רָאִיתִי אִמִּי לְמַלְּטֵנִי בָּאָה,
בִּקְּשָׁה לְקַחְתֵּנִי הַבַּיְתָה אִמִּי.
שָׁלְחוּ בִּי קְנֵי גֹּמֶא כַּפּוֹת גִּבְעוֹלִים
וַתֵּרֶא אִמִּי כִּי יָצָא גְּזַר דִּינִי.

השיר פורסם בכרך “השירים הגנוזים” של רביקוביץ’ והוצג בערב “הכל אודות אמא – רועי חן ומשה סקאל בזוּם על אמהות בספרות” (לחצו על הקישור לצפייה מרתקת).

אפשר לקנות את “אדרות הלחש” ישירות מהוצאת עוץ. ברכישת כרטיסיה של 5 ספרים מכל קטלוג ההוצאה המחיר משתלם במיוחד והספרים יגיעו במשלוח הישר אליכם.

קרעפלעך או קובה?

24/04/2020

התחלתי לשמוע את “Heartburn*” של נורה אפרון בהקראה של מריל סטריפ. כיף לא נורמלי. ופתאום היה לי רגע של קליק.
בפרק השני היא מספרת על הפסיכולוגית היהודיה שלה בניו יורק והבדיחה החוזרת אצלה: על הילד היהודי שמפחד מקרעפלעך, ואימא שלו לוקחת אותו למטבח ומראה לו שלב אחרי שלב את ההכנה – שזה בצק כמו שהוא אוהב, ומילוי בשר כמו שהוא אוהב. בסוף הוא מבין שהתוצאה היא קרעפלעך, צורח ובורח.

נו, וזה בדיוק כמו הפרק ההוא ב”שכונת חיים” שבו יוני מפחד מהקובה שאימא שלו מכינה, למרות שהיא מראה לו את תהליך ההכנה, בצק הסולת שהוא אוהב והבשר שהוא אוהב. בסוף יוני צורח ובורח. (לחצו על הקישור כדי לראות את הקטע בארכיון “כאן”)

ככה שזה בדיוק כמו התזה המרכזית של הדוקטורט שתרגמתי, ועליו מבוסס ספרו של רמי קמחי, “שטעטל בארץ ישראל“: סרטי הבורקס (והנגזרת שלהם בשידורי הטלוויזיה החינוכית) מבוססים על ספרות יידיש קלאסית, כולל הסיפורים שלה שעברו גם לניו יורק.


*צביטה בלב מאת נורה אפרון בהוצאת כתר, תרגמה מאנגלית: אורית הראל, עיצוב עטיפה: נועה שניר, 180 עמודים. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשם “צרבת” בתרגומו של אריה בובר (זמורה ביתן, 1987). כדאי לקרוא את הפוסט הזה של “מטבח קריאה” עם ביקורת נחמדה על הספר וגם מתכון מתוכו.

שאלון הכורסא

30/03/2020

ב”שאלון הכורסא” מארח ירין כץ אנשי ספר במועדון הספר הטוב של הוצאת הכורסא. שמחתי לענות על השאלות שהוא שלח לי, והנה הן גם כאן.

1) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום?
כשהייתי בתיכון עשיתי סדנת תרגום בבית אריאלה, ואחרי הצבא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, והתחלתי לתרגם ספרים במקביל ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם למדתי קורסים בתורת התרגום ובתחומים אחרים. בסופו של דבר עשיתי תואר שני במחקר תרבות, ובאמת מה שמעניין אותי עד היום הוא מאפיינים של תרבויות ומגעים ביניהן, ובעיקר התרבות הפופולרית.

2) מה היה הספר הראשון שתרגמת?
התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי: “הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל. בדיעבד, הוא לא פשוט בכלל. יש בו רפרנסים קלאסיים וציטוטים מתוך “אוטופיה” מאת תומס מור.

3) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה?
יש קשה טוב וקשה רע. אני נהנית מאתגרים של ניסוח ומשחקי מילים, כמו שהיו למשל ב”שפע של קתרינות” מאת ג’ון גרין. אבא שלי עזר עם שיכולי האותיות שחביבים על גיבור הספר, ונהניתי מהתחכמויות אחרות שם (למשל זאת שעליה כתבתי בפוסט הזה ). היה כיף גם לעבוד עם עורכת התרגום אורלי מזור-יובל, שזרמה עם חלק מההמצאות שלי ושיפרה במקומות אחרים.
מצד שני, יש לפעמים תוכן שקשה לעבוד עליו במשך שעות או ימים, כמו תיאורי אלימות. מילא בספר בדיוני, אבל יצא לי גם לעבוד על ספרי שואה, וזה היה נורא.

4) ומאיזה תרגום הכי נהנית?
האתגר המקצועי הגדול והמהנה ביותר שלי היה תרגום “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס. טיורינג היה מדען רב תחומי והספר משלב תיאורים של עבודתו במתמטיקה, בביולוגיה, וכמובן בתחום ההצפנה והמצאת תורת המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הביוגרפיה כתובה בשפה ספרותית עשירה ויפה ואפילו חייבה אותי לתרגם שירים של וולט ויטמן שלא היו קיימים בעברית.

5) יש מתרגם שמהווה השראה עבורך או אהוב עליך במיוחד?
פרופסור גדעון טורי ז”ל היה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם, מורה בחסד ומתרגם בעצמו. למדתי אצלו את כל הקורסים האפשריים ובסופו של דבר גם כתבתי תואר שני בהדרכתו. כל דרכי המקצועית מבוססת על הגישה שלו, שבוחנת את נורמות התרגום כפי שהן מתקיימות ומשתנות בכל חברה ובכל תקופה. אני חוזרת מדי פעם למאמרים שלו, בראשם זה שתרגמתי בהנחייתו על “שחזור תכונות רלוונטיות“. המאמר הזה משתמש בדוגמה מתוך ספרי “נרניה” שגדעון תרגם, וכשאני מקריאה אותם לבת שלי אני נהנית מחדש.

6) ולסיום, קצת על העדפות ספרותיות כקוראת: מהם הספרים האהובים עליך? ואילו ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?
באופן כללי אני חובבת גדולה של ז’אנרים ספרותיים שנחשבים שוליים. יש הרבה אנשים שלא מוכנים לגעת בספרות ספקולטיבית, אז אני ההיפך. כתבתי את עבודת התזה שלי על תולדות המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל וכבר שלושים שנה אני מנסה לפענח לעצמי את כוח המשיכה של הרומן הרומנטי, בין השאר דרך ספרות מחקרית. אני גם מתרגמת לא מעט ספרי נוער. הממסד מתייחס בביטול לספרי ז’אנר והם נדחקים למדפי גטו, ושלא בצדק, לדעתי. מדי פעם אני מנסה ספרות מיינסטרים ריאליסטית, בעיקר כזאת שרבים מתלהבים ממנה, ולא מבינה למה להסתפק רק בה.
אני אוהבת ספרים שסוחפים אותי למקומות אחרים, עם דמויות שמעניין להכיר ואינן שבלוניות. הדבר האחרון שאני רוצה לקרוא עליו הוא תיאור חיי היומיום של אם לשלושה מיישוב קהילתי בגליל (שזאת אני). תנו לי מסע בזמן, טיסה בחלל, דרקונים, הרפתקאות עבר. אני לא יודעת אם קראתי יותר עמודים של לויס מקמסטר בוז’ולד או דיאנה גבלדון (קראתי יותר ספרים של בוז’ולד, אבל הם קצרים יותר מאלה של סדרת “נוכריה”). לאחרונה קראתי ארבעה ספרים טובים של הסופרת ג’ו וולטון: טרילוגיה של היסטוריה חלופית ו”רומן היסטורי” על דרקונים בחברה כמו-ויקטוריאנית. אני קוראת בדפוס, בקינדל, באודיו, עברית, אנגלית, לפעמים גם קומיקס. המלצה חמה ממקור שאני מעריכה, בעיקר חברות שאת טעמן אני כבר מכירה, יכולה לשכנע אותי לנסות גם ספר שנראה לי רחוק קצת יותר מטעמי, בתקווה שיהיה מעניין.