יצא לאור בתרגומי “ברית הוורדים” מאת סשה פייטון סמית’ (עורכת התרגום: נאוה צלר). כזכור, בשנים האחרונות אני חוקרת את תחום ההיסטוריה של האופנה ומעבירה הרצאות שבהן אני מספרת ומראה מה לבשו במאות הקודמות. בזכות הידע הזה היה לי מעניין במיוחד לתרגם את הספר, שהוא פנטזיה המתרחשת בגרסה על-טבעית של המאה ה-19 באנגליה. כתבתי על ההיבטים האלה של הספר באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” – על התלבושות שהסופרת הסתמכה עליהן, ועל סוג מיוחד של בד שהיא מזכירה. אני עושה הגרלה על עותק של הספר בדף הפייסבוק שלי, בואו להשתתף.
ב”ברית הוורדים” יש קשרים לכמה ספרים אהובים. בתחילתו מופיע ציטוט מתוך השיר “הילד הגנוב” מאת ויליאם בטלר ייטס. כדרכי, חיפשתי אם קיים תרגום לעברית של השיר, מאת מתרגם מקצועי שלקח בחשבון את מלוא השיר והקשריו. אכן מצאתי כזה, ולשמחתי התברר שיותם בנשלום תרגם לא רק אותו, אלא את כל הסיפורים והשירים שאסף ייטס ברחבי אירלנד.

לך לך ילדון אדם!
אל פרא יערות אגם
עם הפֵיות, ואל תשוב,
כי אין לך מושג עד כמה העולם עצוב.

הספר המלא, “הפיות של אירלנד” יצא לאור ממש לא מזמן בהוצאת כרמל, והוא מגוון ומרתק, מתאים לטעימה מדי פעם יותר מאשר לקריאה רצופה. התרגום מצוין ומתאים את עצמו לסגנונות השונים – מסיפורים עממיים דרך מיתולוגיה ועד לשירה חרוזה ושקולה. בנשלום מתאר בהקדמתו את הפיות של אירלנד על סמך שפע הטקסטים האלה, והן בהחלט מזכירות את הדמויות העל-טבעיות ב”ברית הוורדים”: “(הן) אינן מזכירות את הפית המודרניות, המוצגות כנשים יפות וזעירות, שובבות מעט ושוחרות טוב. הן גשמיות יותר, חזקות יותר, יצריות יותר, גחמניות יותר… וששות ומוכשרות יותר להתעלל בכל בן תמותה ביש מזל הנקרה בדרכן. אל תניחו לעליצותן ולחיבתן למוזיקה ולריקודים להוליך אתכם שולל; כל הפיות באשר הן מסוכנות לאדם במידה קיצונית…”
במרכז “ברית הוורדים” והמשכו, “מלכת הקוצים” עומד קשר בין אחיות. העלילה נפתחת כאשר אייבי מחפשת את אחותה לידיה, שנעלמה אחרי נשף היציאה שלה לחברה בלונדון של 1848. השתיים מרותקות לעולמן של בני הפיות, מאז שהטבחית הזקנה הייתה מקריאה להן בילדותן מתוך הספר “פיות האיים הבריטיים”. סמית’ כותבת עולם שבו מושלת באנגליה מלכה בת אלמוות מבני הפיות, הכורתת עסקאות שונות ומשונות עם נתיניה כדי להפיג את השעמום שהשתלט עליה אחרי מאות שנים על כס השלטון. לא מדובר ב-fairies, הפיות החביבות מסרטי דיסני, אלא ב- faeries בני מינים וסוגים שונים, יצורים בעלי כוחות על-טבעיים הרואים בבני התמותה האנושיים כלי משחק בלבד.

כאמור, אנחנו באנגליה (כלשהי) של המאה ה-19, ולכן שם המשפחה בנטון, בפרט כאשר מדובר על האחות לידיה בנטון, מזכיר מיד את “גאווה ודעה קדומה” מאת ג’יין אוסטן. שם לידיה היא הפזיזה מכל האחיות בנט, וכשהיא נעלמת רב החשש לחייה ובעיקר למוניטין שלה ושל משפחתה, כמו בסצינת הפתיחה של “ברית הוורדים”. בהמשך מתברר ששמה השני של אייבי הוא אליזבת, כמו הגיבורה הראשית של “גאווה ודעה קדומה”.
שתי אחיות אנגליות תמות נמשכות לעולם העל-טבעי, לפיתויים מתוקים במחיר כבד, גם ב”שוק הגובלינים”, הפואמה המפורסמת שכתבה כריסטינה רוזטי במאה ה-19.

ראש מוזהב אל ראש מוזהב
זו בתוך כנפה של זו
שכבו במיטתן יחדיו:
…
כיאה לבתולות חסודות שוחחו,
ליזי בלב מלא צהלה,
לורה כמו חולמת,
זו מאושרת, זו אומללה,
זו מתרוננת ובאור היום די לה,
זו משתוקקת ללילה.

היצורים מן העולם האחר, המכונים כאן גובלינים, פוגעים באחת מהן, והאחרת מרהיבה עוז ויוצאת להצילה. הנאמנות ואהבת האחיות הן שיצילו אותן מכוחות הרשע. התרגום הנפלא של גילי בר-הלל סמו מכניס אותנו לעולם עשיר ועסיסי, שופע פירות מפתים באופן על-טבעי. והרי ידוע כמה מסוכן לטעום מהפרי האסור של העולם האחר.
גם השיר “באר הפיות של לאגנניי” מאת סמיואל פרגוסון (עמ’ 45-48 בתוך “הפיות של אנגליה”) הוא סיפור עצוב על האחיות אלן קוֹן ואונה בּוֹן. הן חומקות מהבית בתקווה למצוא מזור למכאובי נפשה של אונה:
הישמרו מן הפיות!
אלן צופה באחותה
מסתובבת עוד ועוד –
הר, באר, עלמה נוטה
אל תוך המים – עלטה!
“אונה! אונה! איפה את?”
היא קוראת; אך מעתה
(השמרו מן הפיות!)
לא תראה את אונה בון;
בארמון של הזיות
תשוטט, ושם תשכון!”

ומה יקרה אצל האחיות בנטון ב”ברית הוורדים”? כראוי לעלילה המתרחשת במאה ה-19 לגינוני החברה הגבוהה יש השפעה רבה על הגיבורות ועל גורלן, אך כיוון שהספר נכתב במאה ה-21 הן נלחמות גם בהינף חרבות, ולא רק בנפנוף מניפות. מה אייבי תיאלץ לעשות כדי לראות שוב את לידיה? והאם תצליח להציל את עצמה, את אחותה, את עולמה? סיפורים ושירים מן העבר מעלים חשש לגורלן, כמו רוב אלה שהסתבכו עם בני ובנות הפיות. אבל אולי בימינו אפשר לקוות לתוצאה טובה יותר?
ברית הוורדים, מאת סשה פייטון סמית’, מאנגלית: ענבל נקדימון, עריכת התרגום נאוה צלר, מודן 2025
הפיות של אירלנד, ערך: ויליאם בטלר ייטס. תרגום מאנגלית, הקדמה והערות: יותם בנשלום. כרמל, 2025
שוק הגובלינים, מאת כרטיסטינה רוזטי. מאנגלית: גילי בר-הלל סמו, איורים: עפרה עמית. עוץ, 2018
גאווה ודעה קדומה, מאת ג’יין אוסטן. תרגום: קטיה בנוביץ’, הערות: אביגיל קנטורוביץ’, ספרים בעלמא, 2024.