יצא לאור בתרגומי “ברית הוורדים” מאת סשה פייטון סמית’ (עורכת התרגום: נאוה צלר). כזכור, בשנים האחרונות אני חוקרת את תחום ההיסטוריה של האופנה ומעבירה הרצאות שבהן אני מספרת ומראה מה לבשו במאות הקודמות. בזכות הידע הזה היה לי מעניין במיוחד לתרגם את הספר, שהוא פנטזיה המתרחשת בגרסה על-טבעית של המאה ה-19 באנגליה. כתבתי על ההיבטים האלה של הספר באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” – על התלבושות שהסופרת הסתמכה עליהן, ועל סוג מיוחד של בד שהיא מזכירה. אני עושה הגרלה על עותק של הספר בדף הפייסבוק שלי, בואו להשתתף.
ב”ברית הוורדים” יש קשרים לכמה ספרים אהובים. בתחילתו מופיע ציטוט מתוך השיר “הילד הגנוב” מאת ויליאם בטלר ייטס. כדרכי, חיפשתי אם קיים תרגום לעברית של השיר, מאת מתרגם מקצועי שלקח בחשבון את מלוא השיר והקשריו. אכן מצאתי כזה, ולשמחתי התברר שיותם בנשלום תרגם לא רק אותו, אלא את כל הסיפורים והשירים שאסף ייטס ברחבי אירלנד.

לך לך ילדון אדם!
אל פרא יערות אגם
עם הפֵיות, ואל תשוב,
כי אין לך מושג עד כמה העולם עצוב.

הספר המלא, “הפיות של אירלנד” יצא לאור ממש לא מזמן בהוצאת כרמל, והוא מגוון ומרתק, מתאים לטעימה מדי פעם יותר מאשר לקריאה רצופה. התרגום מצוין ומתאים את עצמו לסגנונות השונים – מסיפורים עממיים דרך מיתולוגיה ועד לשירה חרוזה ושקולה. בנשלום מתאר בהקדמתו את הפיות של אירלנד על סמך שפע הטקסטים האלה, והן בהחלט מזכירות את הדמויות העל-טבעיות ב”ברית הוורדים”: “(הן) אינן מזכירות את הפית המודרניות, המוצגות כנשים יפות וזעירות, שובבות מעט ושוחרות טוב. הן גשמיות יותר, חזקות יותר, יצריות יותר, גחמניות יותר… וששות ומוכשרות יותר להתעלל בכל בן תמותה ביש מזל הנקרה בדרכן. אל תניחו לעליצותן ולחיבתן למוזיקה ולריקודים להוליך אתכם שולל; כל הפיות באשר הן מסוכנות לאדם במידה קיצונית…”
במרכז “ברית הוורדים” והמשכו, “מלכת הקוצים” עומד קשר בין אחיות. העלילה נפתחת כאשר אייבי מחפשת את אחותה לידיה, שנעלמה אחרי נשף היציאה שלה לחברה בלונדון של 1848. השתיים מרותקות לעולמן של בני הפיות, מאז שהטבחית הזקנה הייתה מקריאה להן בילדותן מתוך הספר “פיות האיים הבריטיים”. סמית’ כותבת עולם שבו מושלת באנגליה מלכה בת אלמוות מבני הפיות, הכורתת עסקאות שונות ומשונות עם נתיניה כדי להפיג את השעמום שהשתלט עליה אחרי מאות שנים על כס השלטון. לא מדובר ב-fairies, הפיות החביבות מסרטי דיסני, אלא ב- faeries בני מינים וסוגים שונים, יצורים בעלי כוחות על-טבעיים הרואים בבני התמותה האנושיים כלי משחק בלבד. להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת “ספרים בעלמא” הספר השישי ברומנים ההיסטוריים מאת טסה דר, “לילה טוב, דוכס“. (עריכת תרגום: חמוטל לוין, הגהה: צופיה סילברמן, עיצוב כריכה: עומרי קורש וחן יאקה סטודיו לימונדה)

איזולדה אופליה גודנייט, בתו של סופר אגדי, גדלה על סיפורי הרפתקאות ורומנטיקה ותמיד האמינה שגם לה מצפה סיפור אהבה משלה. הרי באגדות יש אינספור אפשרויות: היא יכולה להיות הברווזון המכוער שהופך לברבור, העלמה שנחטפת בידי שודד דרכים יפה תואר, או האישה הצעירה שנסיך מקסים גואל מחיי השגרה.

אבל אחרי שנים של חלומות, איזי כבר ויתרה על הרומנטיקה. עכשיו היא תסתפק בגג מעל לראשה. שכן איזה מין סיפור אגדה נותר לאישה בת עשרים ושש, חסרת פרוטה, שמעולם לא התנשקה?

סיפור האגדה הזה.

לילה טוב, דוכס הוא הספר הראשון בסדרת טירות מאז ולעולם של סופרת רבי־המכר טסה דר. לכל אחד מהספרים בסדרה סוף סגור וכל אחד מהם עומד בפני עצמו.

שמו של הספר הזה היה בעיה לא קלה עבור צוות ההוצאה בראשות דורית תמיר. במקור הוא נקרא Romancing the Duke, ויש בכך כפל משמעות: גם חיזור רומנטי, אבל גם התייחסות לכתיבת סיפורים, שיש לה חלק מרכזי בספר. בתהליך ההתלבטות עלו כמה שמות אפשריים, ביניהם “הטירה שבינינו”, “טירה לשניים”, “שניים בטירה אחת”, “צללים לטירה” ו”הדרך החשוכה לטירה”. היו גם הצעות מופרכות יותר כמו “הדוכס, הטירה והנערה”, “אל טירה בי” או “הטירה מכה שנית” (תאמינו או לא, יש בספר רפרנס ל”מלחמת הכוכבים”). באווירה מסורתית הוצעו “כל עוד הנר בוער” ו”שניים אוחזין בטירה”. השם הזה הצחיק את דורית מספיק כדי להדפיס מהדורה מוגבלת של כריכה אלטרנטיבית.

“לילה טוב, דוכס” יצא עכשיו למכירה מוקדמת ואפשר יהיה לקנות אותו בדוכן “ספרים בעלמא” בשבוע הספר.
הוא מצטרף לספריה הקודמים של טסה דר: “זה קרה בדרך לאדינבורו“, “איך להתחיל שערורייה“, “אתגר פרח הקיר“, “משחק האומנת” ו”עסקת הדוכסית“.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “רגשות מעורבים” מאת דין ברנט (עריכת התרגום: יעל ינאי, יעוץ מדעי: אבי זרחיה).
כשהסופר והמדען דין בֶּרנֶט החליט לכתוב ספר על רגשות, הוא חשב שהמשימה תהיה קלה. כחוקר מוח, הוא הניח שבניגוד לתהליכים אחרים שמתרחשים במוח, רגשות אינם מסובכים במיוחד. אבל אז אביו נפטר מקורונה, וברנט מצא את עצמו לכוד לבד בבידוד עם המון רגשות, שהוא לא הבין ולא ידע איך להתמודד איתם. ברגעי האבל וחוסר האונים נכנס לפעולה חוקר המוח שבו.
ברנט הבין שכחוקר וכותב מנוסה ניתנה לו הזדמנות נדירה, והוא החליט לבחון את הרגשות שלו עצמו תחת מיקרוסקופ – בשם המדע. ברנט צלל למעמקי עולם הרגש כדי להוביל את הקוראים במסע לגילוי המקורות של הרגשות שלנו, בשילוב של כתיבה מדעית בהירה ומרתקת, תובנות אישיות וחוש הומור. הוא מסביר, בין השאר למה כדאי לנו להקשיב לתחושות הבטן, מדוע גלילה בטלפון ממכרת כל כך, למה קשה במיוחד להיפטר מזיכרונות מביכים, ועוד.
חיכיתי מאוד שהספר הזה יצא כבר לאור, כי התרגום שלו במהלך המלחמה הנוכחית היה חוויה מרתקת ואפילו מרגשת. ברנט חקר מה הם רגשות וכתב עליהם תוך כדי תקופת משבר קשה וכשהוא חווה בעצמו תחושות אבל, כעס, חוסר אונים והתקוממות, ממש כמו כולנו בישראל כבר למעלה משנה וחצי. תקופת הקורונה לא רחוקה במיוחד, ולא קשה לזכור איך הרגשנו אז כאילו הגיע סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. ומצד שני, הזוועות של שבעה באוקטובר וכל מה שקרה מאז אפילו מעוררים לפעמים געגוע, גם אם ציני, להתמודדות מול אויב שאינו אנושי.
אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, כיוון שהוא כתוב יפה, מאפשר להבין היבטים חשובים בחוויות הקיום, ואפילו מצליח לעורר אופטימיות מסוימת לגבי המין האנושי, כשהוא מסביר על אמפתיה.
כחנונית בכלל וחובבת מסע בין כוכבים בפרט, אהבתי את הדוגמאות שהספר משתמש בהן, כולל ציטוטים משיחה של הכותב עם ברנט ספינר, שמגלם את דאטה ב”מבע בין כוכבים: הדור הבא”, וסיפר על היחס האישי שלו לדמות ולחובביה. גם הפרקים שעוסקים בקשר בין טכנולוגיה לרגשות, כולל תופעות כמו חדשות כזב והתרחשויות ברשתות חברתיות, רלוונטיים במיוחד כיום.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר איך להשתנות מאת קתי מילקמן (עריכת תרגום: סמי דואניאס).
שינוי מתחולל בצורה הטובה ביותר כשאנחנו מבינים מהו המכשול שעומד בינינו לבין ההצלחה, ויוצרים פתרון מותאם אישית.

אם אתם רוצים לעשות פעילות גופנית, אבל מתקשים להגיע לחדר הכושר, הורדת יישומון להגשמת יעדיכם כנראה לא יהיה הפתרון, אבל אם תצליחו להפוך את האימונים למקור הנאה, כגון להחליט על האזנה לספרים קוליים רק בתחומי חדר הכושר, תמצאו מפתח לשינוי. כך עשתה עיריית שטוקהולם שהצליחה לעודד אנשים לוותר על המדרגות הנעות לטובת מדרגות רגילות על ידי הפיכתן לקלידי פסנתר מתנגנים.

איך להשתנות מסתמך על מחקריה המקוריים של מילקמן ועבודתה המשותפת עם מדענים בכירים. הוא פורשׂ בפנינו שיטות ואסטרטגיות לזיהוי מחסומים שכיחים לשינוי – החל מאימפולסיביות ושכחנות וכלה בדחיינות ועצלות – ומציע לנו דרכים יצירתיות ומפתיעות להתגבר עליהם. ספר זה ילמד אתכם:

* למה העיתוי הוא הכול כשמדובר ביצירת שינוי
* איך פיתויים, הרגלים וקיבעונות יכולים לפעול לטובתנו
* איך מתן עצות לאחרים, אפילו בתחומים שבהם אתם עצמכם נאבקים, יכול להוביל אתכם להישגים גבוהים יותר

לחצו כאן לקריאת ראיון עם פרופסור קתי מילקמן בעיתון גלובס.

לכבוד יציאתו לאור של הספר כתבתי באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” הסבר מבואר על השמלות בתחילת המאה ה-19, כמו זאת שלובשת שרלוט על הכריכה. אני ממליצה בחום לקרוא את הפוסט ואת הספר, ואחר כך נוכל לדבר על הצופן הנחמד שנמצא בסופו.

תקציר:

בליל הנשף באחוזת פרקהרסט מתרחש מפגש אהבים שערורייתי בספרייה.

מי היה שם? לורד שרסבי, עם המשרתת, על השולחן? או העלמה פיירצ’יילד, עם הולל, צמודה לקיר? ואולי בכלל רב-המשרתים עשה את זה.

שרלוט הייווד יודעת רק שזו לא היתה היא, אבל השמועות עליה מתפשטות. אם לא תצליח לגלות את זהות הנאהבים, היא תיאלץ להתחתן עם פירס ברנדון, לורד גרנוויל — הג’נטלמן הקר, היהיר והנאה ביותר שאיתרע מזלה לחבק בחייה.

אבל כאשר הם יוצאים לחפש יחדיו את הנאהבים בסתר, פירס חושף כמה סודות משל עצמו. המרקיז המנומס והמרוסן יודע לפרוץ מנעולים, לתת אגרופים, לפלרטט בשנינות… ולגרום לאישה פיק ברכיים במחי נשיקה אחת. הדבר היחידי שעליו הוא מגן בעוז אפילו יותר מעל שרלוט הוא האמת על עברו האפל.

התשוקה ביניהם לוהטת. הסכנה אמיתית. בתוך זמן קצר, שרלוט מתלבטת קשות. האם תסכן הכול כדי להוכיח את חפותה? או שתתמסר לגבר שנשבע לא לאהוב לעולם?

עריכת תרגום: חמוטל לוין
הגהה: צופיה סילברמן
עיצוב כריכה: חן יאקה-שומרון | סטודיו לימונדה
איור: עומרי קורש

יצא לאור בתרגומי “אתגר פרח הקיר” מאת טסה דר (עריכת התרגום: חמוטל לוין, הגהה: צופיה סילברמן).
זהו הספר השלישי בסדרת “נערה פוגשת דוכס”, אחרי “עסקת הדוכסית” ו”משחק האומנת“, והוא סקסי ומחמם את הלב לא פחות מהם.
באנגליה של תחילת המאה ה-19 אישה צעירה בת מעמד האצולה אינה אמורה לחיות לבד. היא אינה אמורה להימנע ממחזרים, ובהחלט אינה אמורה לגדל במשכנה בלונדון שלל חיות נטושות שהצילה. אבל זה בדיוק מה שליידי פנלופה קמפיון עושה, לפחות עד לרגע שבו היא נדרשת בתוקף להיפטר בתוך חודש מכל החיות ולצאת לחברה; ולא – תיאלץ לעבור להתגורר בבית אחיה בכפר.

גבריאל דיוק, מי שזכה בכינוי ״דוכס החורבן״, בנה את עצמו בשתי ידיו. הוא הצליח להיחלץ מסמטאות העוני של לונדון, וכעת הוא נחוש לפרק את החברה הגבוהה מנכסיה – בית אצולה אחד אחרי משנהו. הנכס האחרון שרכש נמצא בצמוד לביתה של פני, וגייב משוכנע שהמגורים בשכנות לבתו הרווקה של רוזן יקפיצו את ערך הנכס. כך לפחות עד שהוא נתקל בה ובביבר החיות שלה.

בניסיון לשמור את השקעתו גייב מסכים לאתגר שפני מציבה בפניו – למצוא לכל החיות בית חם. אלא שספק אם הממזר קר הלב מסוגל לזהות בכלל בית אוהב, ופני רכת הלב מבינה שנגזר עליה להציל גם אותו. השאלה היא אם תצליח לעשות זאת לפני שימיט גם עליה חורבן.
* * *
איור הכריכה המקסים הוא גם הפעם יצירה של עומרי קורש, שכלל בו חלק מחיות המחמד של פני. אם תשימו לב, גיבורות הסדרה מסתובבות בהדרגה לעברנו:

* * *
כל הספרים בסדרת “נערה פוגשת דוכס” הגיעו במהירות למעמד רבי-מכר. “עסקת הדוכסית” היה הספר השלישי ברשימת הספרים הנמכרים באתר “עברית” בשנה שעברה. באוקטובר 2023 הדפיסה הוצאת “ספרים בעלמא” מהדורה מיוחדת של 1,500 עותקים ממנו שחולקו בחינם למפונות ומפונים מבתיהם.
אם בימים הקשים האלה (או בכל זמן אחר) חשוב לך לדעת מראש על חלקים מהספר שעלולים להפריע במהלך הקריאה, אפילו במחיר חשיפה של חלק מהעלילה, אפשר לכתוב לי ואני מבטיחה לשלוח פירוט.
לחצו כאן לקניית “אתגר פרח הקיר” באתר ההוצאה.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “בלי פשרות” מאת כריס ווס בשיתוף טל רז (עריכת התרגום: גילי קנלבאום).
כריס ווס היה ראש צוות משא ומתן על שבויים של האף.בי.איי. ופיתח כלים וטכניקות שאפשרו לו להציל את חייהם של בני ערובה. בספר הזה הוא מציג את העקרונות שלו ומלמד את הקוראים להשיג את רצונם מהצד השני, ולא משנה אם הצד השני הזה הוא טרוריסט אכזרי, הילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית או המוכר בסוכנות רכב. הדוגמאות של ווס הן חומר לסרטי פעולה חובקי עולם, והספר קריא ומספק תובנות שיכולות להועיל לכולנו בחיי היומיום.
שמו המקורי של הספר, “Never split the difference”, מבהיר שווס לא מוכן להיפגש עם הצד השני באמצע. ההצעה שלי לתרגום השם הייתה “אף שעל”, אבל אני מסכימה שהשם שנבחר, “בלי פשרות”, מתאים יותר, ולו רק כי אף אחד לא ניהל איתי משא ומתן עליו.
ראו כאן המלצה מעמיקה ומעניינת של רונית כפיר על הספר, כולל קוד הנחה לרכישה ישירה שלו מההוצאה.
עוד כתבות וראיונות:
https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/14459380
https://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-5cece10e62e6981027.htm

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אגם “דברים שקשה לקחת בקלות” מאת בן סדלי.
זהו ספר עזרה עצמית לבני נוער, המסביר ברוך ובאמפתיה איך לזהות רגשות ותחושות, ולהתמודד איתם מתוך חמלה עצמית. בעולם שמנסה לשכנע אותנו לחתור אל האושר הספר הזה נותן מקום לכאבים שמעיקים על כולנו, ועוזר לקוראים הצעירים והמבוגרים לקבל אותם ולהמשיך הלאה. המחבר נעזר בכלים של מיינדפולנס (קשיבות) ומכוון אותנו בהסברים ובאיורים עדינים לגלות את מה שחשוב לנו ולהתמקד בו. הפרקים קצרים וממוקדים, ויש בהם הנחיות לפעולות קטנות שיכולות לשפר מאוד את ההרגשה.
בתרגום הספר הקפדתי, ביחד עם העורכת שולמית דוידוביץ ועם ראובת ניצן מהוצאת אגם, להתנסח בשפה מכלילה ככל האפשר, למרות הקשיים שמעמידה העברית. רצינו שהספר ידבר באותה המידה אל בנים, בנות וגם למי שמחוץ לבינאריות המגדרית ולשם כך השתמשנו בניסוחים נייטרליים, ובלשון נקבה וזכר לסירוגין.

נהניתי לתרגם את ספרה החדש של מישל אובמה, “האור שבתוכנו” (ולעבוד עם העורכת רתם כסלו). אחרי הביוגרפיה “הסיפור שלי”, שמציגה את כל סיפור חייה של מישל עד כה, הספר הנוכחי מאפשר לנו לא רק ללמוד עליה, אלא גם ללמוד ממנה. והדרכים שבהן התמודדה מישל אובמה עם התקופות הקשות של הקורונה והנשיאות של טראמפ רלוונטיות מאוד בתקופה הסוערת שעוברת עלינו עכשיו בישראל.

למדתי שמותר להכיר בעובדה שערך עצמי כרוך בפגיעוּת ושמה שמשותף לנו כבני אדם עלי אדמות הוא הרצון העז לשפר את חיינו, תמיד ובכל מצב. אנחנו נועזים יותר באור. כאשר אנו מכירים את האור שבתוכנו, אנחנו מכירים את עצמנו. אנחנו מכירים את הסיפור שלנו בדרך כנה. מניסיוני, היכרות כזאת עם עצמנו בונה ביטחון עצמי, והביטחון הזה נוסך בנו רוגע ומאפשר לנו לשמור על פרספקטיבה, ואלה מובילים בסופו של דבר ליכולת ליצור קשר משמעותי עם אחרים – ומבחינתי, זה הבסיס לכול. אור אחד מזין אור נוסף. משפחה חזקה אחת מעניקה כוח למשפחות נוספות. קהילה מעורבת אחת יכולה להניע את הקהילות שסביבה. זהו כוחו של האור שבתוכנו.

מישל מדברת על חשיבותם של הקשרים ומערכות היחסים בחיינו, החל מזוגיות ומשפחה גרעינית והלאה, למעגלים רחבים יותר, שמאפשרים להשפיע על החברה והעולם שמסביבנו. היא מספרת איך מצאה איזון ונחמה לאורך חייה בתקופות אישיות מלחיצות וגם כשהעולם כולו השתגע סביבה. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לבחור על מה להשפיע ולאיזו מטרה לפעול, ולהתנער כך מתחושת חוסר האונים המשתקת.

עניין נוסף המודגש בספר היה גם אתגר לתרגום, והוא המוטו המוביל את מישל וברק אובמה בהתנהלותם: “כשהם משפילים, אנחנו מעפילים” (When they go low, we go high). הכוונה היא לשמור על מוסריות, שיקול דעת והגינות, בלי לוותר על פעולה נחושה. זאת גישה שקשה מאוד להתמיד בה מול שנאה, גסות רוח, אכזריות, גזענות ואלימות, בעיקר כשהאצבעות ממהרות לעשות לייקים, לשתף ולהתלהם.

אבל אני רוצה להבהיר: ההעפלה מעלה היא פעולה, לא רק הרגשה. זאת אינה קריאה להסכין עם המצב ולחכות לשינוי, או לשבת ביציע בזמן שאחרים נאבקים. זאת אינה קריאה לקבל את תנאי הדיכוי או להניח לאכזריות ולכוח להשתולל ללא מאבק. בקריאה להעפיל מעלה אין הטלת ספק במחויבות שלנו להילחם למען הוגנות, הגינות וצדק. השאלה היא בעצם איך נילחם, איך נפעל כדי לפתור את הבעיות שאנחנו נתקלים בהן ואיך להתנהל בצורה כזאת, שנצליח להשפיע בלי להישחק… עבורי המשמעות היא לעשות כל מה שצריך כדי שעבודתי תיחשב וקולי יישמע, למרות כל הקשיים שעוצרים בעדי.

בפעם הראשונה יצא לאור רומן גרפי שתרגמתי. בני הנפילים, עולם הפנטזיה האהוב של קסנדרה קלייר, חוזר בסדרת מאנגה באיוריה של קסנדרה ג’ין.

החיים של קליירי לא מלהיבים. בין לימודי האמנות שלה לשגרה המעצבנת עם אימה המגוננת, הדבר הכי מרגש בחייה הוא בילוי עם החבר הכי טוב שלה, סיימון. כל זה משתנה כשהאֵם נעלמת, מפלצת תוקפת את קליירי ומצילים אותה אנשים שרק היא מסוגלת לראות. קליירי מוצאת את עצמה בחלק מסתורי ולא מוכר של העיר ניו יורק, ומבינה שכל חייה חיה בשקר. כעת עליה לגלות מי היא באמת ולמצוא דרך לשרוד בעולם של ערפדים, אנשי זאב ושדים, ושל אלה שנלחמים למען בני האנוש – ציידי הצללים.

היה נחמד לחזור לסדרת בני הנפילים, שאת ספריה תרגמנו אינגה מיכאלי ואני. הסתמכתי על המונחון שריכזנו עם שמות הדמויות, השדים וחפצי הקסם ובדקתי את התיאורים והדיאלוגים בנוסח העברי של “עיר של עצמות”. תרגום של מאנגה הוא חוויה מעניינת – התמונות מספרות את רוב הסיפור, וצריך לתרגם בעיקר דיבורים, ולהקפיד שאורך הטקסט יתאים לגודל של בועת הדיבור הרלוונטית. בנוסף יש מילים המתארות קולות או פעולות כמו “מכה” או “נשיפה” או “וואמפ”.

“עסקת הדוכסית” מאת טסה דר יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא ונכנס מיד לרשימת רבי המכר הדיגיטליים אחרי שאלפי עותקים נמכרו בימים ספורים. ההצלחה משמחת אותי במיוחד כי זה הספר המושלם בשבילי כמתרגמת: רומן רומנטי שנון המתרחש בתחילת המאה ה-19 שהגיבורה שלו תופרת!
אני שמחה כל-כך שדורית תמיר בחרה לתרגם את הספר בהוצאה שלה, ונתנה לי אותו. זכיתי לתרגם תיאורי בגדים שאני אוהבת, ואפילו לזהות את השמלה המדויקת שמתוארת באחת הסצינות ולאפשר למאייר עומרי קורש להציג אותה על הכריכה. אני רוצה להודות לעורכת התרגום חמוטל לוין שעזרה לי לשכלל את הגידופים השייקספיריים וכינוי החיבה המקוריים שמופיעים בספר.

תקציר:

בלי אור, בלי נשיקות, בלי שאלות – זה מה שהדוכס מחפש באשתו העתידית.
השנה היא 1815. דוכס אשבורי חוזר מקרב ווטרלו כשחצי מגופו מושחת ומכוסה בצלקות קשות. הוא מעביר את ימיו לבד, בהרהורים קודרים ובמבטים זעופים ויוצא רק בשעות הלילה, אז הוא מטיל אימה על נוכלי לונדון. אין לו אשליות בדבר אהבה – לא ניתן לאהוב גבר במצבו – אבל עכשיו נוספה לו משימה חדשה: הוא זקוק ליורש, ולשם כך הוא צריך רעיה.
ארוחות משותפות, שמות חיבה מטופשים ואור יום בריא ומבריא – זה מה שהיא מתעקשת לתת.
אמה גלדסטון היא בתו של כומר כפרי שהתגלגלה לעיר, אחרי שאביה השליך אותה מביתו. היא עובדת כתופרת, ובסך הכל מנסה לגבות תשלום שמגיע לה, לדעתה, מהדוכס – סכום פעוט שעומד לשנות את חיי שניהם. הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה לכסף. בזה זה מסתכם, אבל שם זה רק מתחיל.
על רקע ימיה ולילותיה של לונדון של ראשית המאה ה-19 מביאה טסה דר, סופרת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, סיפור על שני אנשים פגועים שחותמים ביניהם עסקה. סיפור מצחיק ומכאיב, שנון וחשוף, שובר לב וגם מאחה.

להמשך הקטע →