לעתים נדירות נדרש המתרגם, כחלק מפעולת התרגום, להתייחס לא רק לתוכן הטקסט, אלא גם לצורתו הגרפית. התייחסות כזאת מסובכת יותר, כמובן, כאשר התרגום נעשה בין שפות המשתמשות במערכות כתב שונות. כך, בתרגום מאנגלית לעברית, אם טקסט המקור מדבר על צורתן של אותיות הוא מתייחס לכתב לטיני, ואילו טקסט היעד יהיה באותיות עבריות.
המאמר “שחזור תכונות רלוונטיות – תרגיל בתרגום אופטימלי” מאת פרופסור גדעון טורי עוסק בהרחבה ובצורה מאירת עיניים בסוגייה הזאת בדיוק. פרופ’ טורי מתאר, שלב שלב, את השיקולים שהנחו אותו בתרגום קטע מסוים מתוך “כס הכסף“, ספר בסדרת נרניה מאת ק. ס. לואיס. בקטע הולכים שני ילדים בתוך דרך שקועה, שבהדרגה מסתבר כי היא אות, חלק מכתובת ענקים בעלת משמעות רבה בסיפור.
זמן לא רב אחרי שתרגמתי את מאמרו של פרופ’ טורי מאנגלית לעברית, במסגרת לימודי באוניברסיטה, נאלצתי להתמודד בעצמי עם קטע בעל מאפיינים דומים (אם כי מצומצמים יותר) בספר “לילי ווייט” מאת סוזאן אייזקס, שתרגמתי להוצאת נירם ב-1997. פרק 4 בספר מתאר את חיי הנישואין המוקדמים של הוריה של הגיבורה, לאונרד וסילביה ווייט, בהתאם לצורת האותיות במילה מסוימת, שיש לה נגיעה לחיי נישואין.
אני מביאה כאן את החלקים הרלוונטיים בקטע (בצורת תמונה, כדי שלא למשוך לאתר שלי יותר מדי גולשים שמחפשים רק את הדבר הזה), ומזמינה אתכם, קוראי המנוסים יותר או פחות בתרגום, לחשוב על הצורה שבה הייתם מתרגמים אותו. בהמשך אציג את הפתרון שלי.
נתחיל בניתוח התכונות הרלוונטיות של הטקסט שיש לשחזר בתרגום. הסופרת משתמשת במילה בת שלוש אותיות, ומתייחסת הן למשמעותה והן לצורה הגרפית של שתיים מתוך האותיות. האות הראשונה במילה משמשת אותה כאות תחילית למילה אחרת, שהתוכן שלה משמעותי לטקסט.
לתרגום המילה העיקרית היו פתוחות בפני שתי אפשרויות עיקריות, שלמזלי הן בעברית מילים בנות שלוש אותיות: האחת “סקס”, השניה “מין”. במילה הראשונה יש בעיה צורנית קלה: האות הראשונה והשלישית זהות. בחרתי במילה השניה והתאמתי אליה את התיאורים של שאר האותיות והמילים.
הבחירה כפתה עלי למצוא לתיאור גזרתה של סילביה מילה שמתחילה באות מ’ ומהווה תחליף קרוב ככל האפשר למילה האנגלית svelte. בהמשך, כדי לתאר את הקו הקטן המפריד בין שני בני הזוג, תיארתי את האות י’ בתוך המילה, במקום את הקו האנכי האמצעי בתוך האות E (דרך אגב, כאן היה אילוץ במקור, שכפה על הסופרת לכתוב את המילה כולה באותיות לטיניות ראשיות. אם היתה כותבת את המילה כרגיל, האות השניה e היתה צריכה להיות קטנה, ואז צורתה לא היתה מתאימה לתיאור). לטעמי, החלק המאולץ ביותר בתרגום הקטע הוא זה שמדבר על האות האחרונה. במקום ההצטלבות היפה של האות X, תיארתי את תקופת ההתקרבות של סילביה ולאונרד לאורך הנון הסופית.
מ-י-ן
זו דרך טובה למדי לחזור לנישואיהם של הוריה של לי. הבה נבדוק מה מסמלת כל אות במילה.האות הראשון, מם: מחוטבת. לפני שלי נולדה היתה לסילביה גזרה של דוגמנית – כלומר, היה לה ראש גדול ומעוצב היטב ומתחתיו צוואר ארוך, אשר התנשא מגוף שהיה מקומר בערך כמו תורן ממוצע.
…
הבה נעזוב את תפיחת כרסו של לאונרד ואת מחשבותיה של סילביה ונחזור שוב לעניין המ-י-ן. היוד. אם שני בני הזוג ווייט הם שתי האותיות הקיצוניות במילה, היוד הקטנה היא משהו שנמצא ביניהם.
…
הבה לא נימנע מסיכום עניין המ-י-ן. שימו לב כיצד הנון הסופית היא קו יחיד. ובכן, שנתיים לאחר שעברו לגרייט נק, סילביה ולאונרד נפגשו לאורך תקופת זמן קצרה. היא היתה בחודש השני של הריונה השני… סילביה היתה בשיאה. וכך גם לאונרד.
…כאן היתה נקודת המפגש, בקו של הנון הסופית… אך הקו ממנו מורכבת האות קצר למדי, ולאחר פרק הזמן הקצר בו התאחדו לאורך הנון, נפרדו שוב דרכיהם של מר וגב’ ווייט.
מה דעתכם? אפשר לשפר את הפתרון שלי? יש לכם פתרון אחר? האם הפתרון היה צריך להיות שונה אם לא היה מדובר בספר קריאה למבוגרים אלא בספר נוער? בספר עיון?
יואב ספיר Yoav Sapir כתב\ה:
היחס לחזות הוא אתגר שאני פוגש לא מעט בטקסטים פילוסופיים, כאשר בשפה אחת יש משמעות לאות גדולה ובשפה אחרת קשה לשחזר את זה (אם משום שאין אותיות ״גדולות״ ואם משום שהמילה ממילא נכתבת באות גדולה ואי אפשר להגדיל פעמיים).
אחד הפתרונות המקובלים (יחסית) בתחום הוא הדגשת האות הגדולה (כלומר בבולד). אבל זה לא עובד תמיד ולא בכל שפה.
15/04/2011 בשעה 3:16 am
ניר כתב\ה:
אכן, מלאכת התרגום היא הרבה יותר מורכבת ממה שחושבים.
16/04/2011 בשעה 9:35 pm
מרב כתב\ה:
אכן מסובך. לטעמי, הבעיה מתחילה עם האות מ’ שבניגוד ל S באנגלית היא ממש לא סקסית (-: וקשה לראות בה מטאפורה לגוף של אישה. אבל יכול להיות שבאמת לא היו כאן הרבה ברירות, ס’ בטח לא מתאימה לתיאור גזרה חטובה. ה-ן’ הסופית וההסבר שלך לא רע בכלל. ת’כלס. אין לי הצעות טובות יותר. מה לעשות שלפעמים המטפחת עבה כל כך שלמנשק אין הרבה מה לעשות חוץ מלנשק ממש חזק …
17/04/2011 בשעה 10:15 pm
ענבל שגיב, מתרגמת » לי היא לאה כתב\ה:
[…] בשנת 1997. באחד הפוסטים הקודמים הבאתי קטע ממנו כדוגמה לבעייה תרגומית מורכבת. אייזקס היא אחת הסופרות החביבות עלי בכלל, ומבין אלה […]
25/09/2012 בשעה 12:32 pm
Gabis כתב\ה:
מעניין מאד, תודה!
שאלה (כפי שמרב העלתה בתגובה מעלי) – האם באות S בטקסט המקורי לא הייתה כוונה גם לצורתה (Model Figure) ?
29/09/2012 בשעה 4:21 pm
Inbal Saggiv כתב\ה:
כן, זה חלק מהעניין.
30/09/2012 בשעה 8:59 am