קניתי קורא ספרים אלקטרוני. המכשיר בערך בגודל ספר כיס, דק ממנו אבל שוקל כמוהו, ומציג את הטקסט על מסך בגוני אפור. התלבטתי לגבי ה”קינדל” של אמזון ובסופו של דבר בחרתי ב”נוק” של ברנס אנד נובל, משיקולים שונים. חוויית הקריאה נעימה. אפשר להגדיל את האותיות ולקרוא בנוחות, רק צריך “לדפדף” אז יותר. נחמד שאפשר להחזיק במכשיר כמה וכמה ספרים ולעבור ביניהם לצורך הגיוון. הספר תמיד פתוח בעמוד הנכון והדפים לא עפים ברוח. אפשר אפילו לשמוע דרכו מוזיקה לליווי הקריאה. אני לא מכירה את המכשיר שנמכר בארץ, לספרים בעברית. שלי מתקשה עם כל דבר שהולך מימין לשמאל.
נתון אחד שלא היה ברשותי עד אחרי הרכישה הוא שמטעמי זכויות יוצרים אפשר למעשה לקנות קבצים של ספרים אלקטרוניים רק כאשר נמצאים פיזית בארה”ב או קנדה. הבנתי שאמזון פתרו את העניין, אבל מבחינתי פירוש הדבר הוא שאני צריכה לבקש טובה מחברים שנמצאים מעבר לים, שילחצו על כפתור הרכישה באתר החנות. אחר כך כבר אין לי בעיה להוריד את הקבצים למכשיר שלי. זה נכון גם לגבי ספרים שלמים או חלקיים שמוצעים בחינם להורדה. אין בעיה להכניס למכשיר קבצים בפורמט PDF או EPUB שהורדתי למחשב מחנויות או אתרים אחרים.
כדי לחגוג את המכשיר החדש קניתי את ספרה האחרון של אחת הסופרות האהובות עלי ביותר, קוני ויליס. Blackout שייך לספרי המסע בזמן של ויליס, אבל המד”ב בו מינימלי ביותר, וזה למעשה ספר עב כרס המתאר לפרטי פרטים את המתרחש באנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה בכלל והבליץ על לונדון בפרט. אני חושבת שיאהבו אותו אנשים המתעניינים בתקופה הזאת, כאלה שנהנו, למשל, מ”מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים“. זה לא הטוב בספריה של ויליס, לפעמים הוא קצת איטי מדי. אבל האכזבה הגדולה ביותר שלי הגיעה בסוף. הספר מסתיים בשיא המתח בעמוד 514 במלים המפנות לכרך הבא, שעדיין לא יצא לאור בכלל. אם היה מדובר בכל סופר אחר הייתי מתעמקת בביקורות לפני קניית הספר, ושם כתוב על העניין הזה. אם הייתי קונה ספר ממשי, יכול מאוד להיות שהייתי מעלעלת בסוף ורואה. אבל סמכתי על ויליס, והיא וההוצאה לא טרחו לרמוז אפילו בטקסט המתאר את הספר שהוא רק חצי עבודה. לא יפה.
בנימה אופיטימית יותר, אני אוהבת מאוד את סדרת “וור” של סופרת המד”ב לויס מקמסטר בוז’ולד. הגיבורים והגיבורות שלה מצליחים להיות אנושיים גם כשהם עושים דברים מדהימים והעלילות סוחפות, עם מקדם מגניבוּת גבוה. החדשות הטובות הן ספר חדש בסדרה, בשם Cryoburn. גרובר גרדנר, שמקריא את הספרים שלה בגרסאות המוקלטות, נותן סיכום קצר וקולע של מהות הסדרה וממליץ על הספר החדש. בוז’ולד עצמה נותנת בונוס חביב, כשהיא “מראיינת” את הגיבור הראשי שלה, מיילס. עם זאת, למי שעדיין לא מכיר את הסדרה עדיף אולי להתחיל בראיון מפורט יותר איתה עצמה. אני מקווה שאפשר יהיה לקנות את הספר בקובץ, כי לא כל ספריה של בוז’ולד זמינים בצורה אלקטרונית.
עניין נוסף: בבל הוא כתב־עת חדש לתרגום מלשונות שונות בעולם שהתרגומים מהן לעברית מעטים. הגיליון הראשון יצא לאור ואפשר לקראו דיגיטלית. נראה מעניין מאוד.
ואחרון חביב, מאמר מעניין וחשוב, על שיקולים מגדריים בבחירת ספרי ילדים, גם אצל האנשים הנאורים ביותר. מי חושב שבנים לא יתעניינו בבילבי, כי היא בת, אבל לבנות לא תהיה בעיה עם הארי פוטר?
מועדים לשמחה
אביגיל כתב\ה:
תתחדשי!
מצאתי את Cryburn להורדה:
http://ebooks.addall.com/Search/RefineEbooks.fcgi?id=100924043305425503
24/09/2010 בשעה 1:35 pm
ענבל שגיב כתב\ה:
תודה, אביגיל. זה כנראה עותק קריאה מוקדם, לפני עריכה סופית והגהה. אני אחכה לנובמבר.
25/09/2010 בשעה 7:42 pm
kitty כתב\ה:
ענבל, אהבתי מאוד את הפרק לדוגמא שתרגמת מ\מוכר הנשק\ של יו לורי. לתדהמתי, גיליתי כרגע שתרגמת את \בת בולין האחרת\ שסיימתי ממש עכשיו (ביום כיפור האחרון). הוא היה נהדר (גם מבחינת תרגום שעלול לקלקל לי אם הוא לא עשוי טוב).
בקשר לקוני וויליס, היא גם הסופרת האהובה עלי ביותר. לא ברור לי כל כך מה קורה, הבנתי שדווקא All seated on the ground הוא ספרה האחרון אבל משום מה אי אפשר להשיג אותו באמזון בפחות מ-150 דולר לא כולל דמי משלוח (עותק חתום בלבד!). קראתי את הפרקים הראשונים המוצעים ברשת והוא חביב מאוד, אם כי פחות טוב מספרים כמו \מלבד הכלב\, \ספר יום הדין\, \משכוכית\ ואפילו \מעבר\ (שפחות מוערך, משום מה), והיא גם הרבה ממחזרת תימות. אבל אני לא מתלוננת, כל מה שהיא תוציא – אני אקרא…
29/09/2010 בשעה 9:02 pm
ענבל שגיב כתב\ה:
הי קיטי,
נעים להכיר ותודה.
אולי גם לגבי וויליס מדובר בספר שעדיין לא יצא לאור רשמית, או משהו כזה.
נראה אם עד נובמבר אני אתגבר על הכעס מספיק כדי לקנות את החלק השני של “האפלה”.
01/10/2010 בשעה 10:30 am
kitty כתב\ה:
אבל אם הוא לא יצא רשמית, זה הגיוני שמוכרים מהדורות חתומות שלו ושניתן לקרוא את הפרקים הראשונים???
02/10/2010 בשעה 3:35 pm
נדב כתב\ה:
אני היחיד שלא סבל את “ספר יום הדין”?
את “בלבד הכלב אהבתי”, את “המשכוכית” ממש אהבתי, אבל “ספר יום הדין” פשוט מדכא.
היה רק עוד ספר אחד שדיכא אותי ככה שלא יכולתי לקרוא אותו יותר – “בארץ הדברים האחרונים” של פול אוסטר. ואני בדר”כ אוהב לקרוא ספרים בין 10 פעמים ל1500.
10/10/2010 בשעה 4:33 pm
ענבל שגיב כתב\ה:
נדב, אתה צודק. “ספר יום הדין” באמת מדכא. אבל זה הקטע שלו. הספרים של וויליס בדרך כלל מתחלקים בין “מדכא” ל”קורע מצחוק”, הבעייה רק לדעת מראש.
11/10/2010 בשעה 8:50 am
ארן כתב\ה:
ענבל,
הספר של בוז’ולד הוא אכזבה די גדולה.
כלומר מי שמכור לסדרת הוור אין סיכוי שלא תקרא את הספר. אבל בסוף הספר המכור פשוט מרגיש שזה היה ספר סתם.
ומה שהכי מעצבן זה שבסוף הספר יש חמישה קטעים קצרים שמראים שאם היא רוצה היא מסוגלת לכתוב ברמה גבוהה.
30/12/2010 בשעה 7:45 pm
ענבל שגיב כתב\ה:
הי ארן,
מסכימה איתך שהוא לא מהטובים בסדרה, אבל עדיין מסב הנאה מסוימת.
31/12/2010 בשעה 9:15 am