מחר, 8 במרץ, הוא יום האישה הבינלאומי. מזה שבוע, מאז פרישתו מטעמי בריאות של האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, אין אפיפיור מכהן. ולפני חמש עשרה שנה בדיוק יצא לאור בעברית הספר “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק קרוס שתרגמתי עבור הוצאת נירם. המסקנה שלי: הגיע הזמן לאפיפיורית חדשה, או לפחות לאפיפיור פמיניסט.
הספר שתרגמתי הוא יצירה בדיונית המבוססת על סיפורה של האפיפיורית יוהנה, שהיווה השראה גם לסופר היווני עמנואל רוידיס וליוצרי הסרט משנת 1972 בכיכובה של ליב אולמן, שתמונה ממנו מופיעה כאן. עיבוד לספרה של וולפולק-קרוס יצא לאקרנים בשנת 2009, ומחכה לי על המדף לצפיה.
באחרית הדבר שלה לספר כותבת וולפולק-קרוס על שלל הפרטים שמבססים בעיניה את אגדת האפיפיורית יוהנה. המשעשע ביותר הוא הכיסא:
קיימות גם ראיות נסיבתיות אותן קשה להסביר אילולא היתה אי-פעם אפיפיורית. דוגמא אחת נקראת “מבחן הכיסא”, אשר היה חלק מטקס הקדשת האפיפיורים בימי הביניים במשך שש-מאות שנה כמעט. כל אפיפיור שנבחר לאחר יוהנה ישב על ה-sella stercoraria (בתרגום מילולי, “כס האשפות”), המחורר במרכזו כמושב שירותים, ושם נבחנו איברי מינו כדי להוכיח את גבריותו. לאחר מכן הבוחן (בדרך-כלל דיקון) הודיע בחגיגיות לקהל המכונס, “Mas nobis nominus est” – “המועמד הוא גבר”. רק אז נמסרו לאפיפיור מפתחות סן פטרוס. טקס זה נמשך עד המאה השש-עשרה. אפילו אלכסנדר בורג’יה נאלץ לעבור את המבחן המשפיל, למרות שלפני זמן בחירתו אשתו כבר ילדה ארבעה בנים, והוא הכיר בהם בגאווה!
הכנסיה הקתולית אינה מכחישה את קיומו של המושב המחורר, הוא נמצא ברומא עד היום. ואיש גם אינו מכחיש את העובדה כי הוא שימש במשך שנים בטקס הקדשת האפיפיור. אך רבים טוענים כי השימוש בכיסא נעשה אך ורק בשל צורתו הנאה והמרשימה; העובדה שיש בו חור, הם אומרים אינה נוגעת לדבר. מקור השם sella stercoraria הוא, לדברי הכנסיה, במילים הנאמרות לאפיפיור כאשר הוא יושב בכיסא: “Suscitans de pulvere egenem, et de stercore erigens pauperem ut sedeat cum principibus…” – “[ה’] מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון; להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו…”
נימוק זה נראה מפוקפק. ברור כי הכיסא שימש בעבר כאסלת שירותים, או אולי כיסא מיילדות. האם סביר כי חפץ בעל עבר כה גס ישמש ככס לאפיפיור בלא סיבה טובה במיוחד? ואם מבחן הכיסא הוא סיפור בדוי, איך ניתן להסביר את אין-ספור ההלצות והשירים המתייחסים אליו שנפוצו בקרב אוכלוסיית רומא במשך מאות בשנים?
יום אישה שמח לכולנו, מכל מין ומגדר. בתקווה שבדיקות של איברי מין יפסיקו לקבוע התאמה של בני אדם לתפקידים.
אינגה מיכאלי כתב\ה:
אם אני לא טועה, אפשר לראות את מבחן הכיסא בפעולה בסדרה “הבורג’ס”, וזה בהחלט משעשע.
היו עוד נשים שנאלצו להתחפש לגברים בימי-הביניים – כמו ז’אן ד’ארק בתחילת דרכה – וגם הרבה יותר מאוחר מזה, כי לא היתה להן דרך אחרת לפרוץ לתודעה… כמו סופרות אנגליות במאה ה-18, לדוגמה.
זה סיפור מרתק.
07/03/2013 בשעה 1:46 pm
הורתך כתב\ה:
כאשר מזכירים בחנות ספרים את הספר “האפיפיורית יוהנה” אורות פניהן של המוכרות והן תמיד ממליצות עליו:ספר מעניין בתרגום מוצלח שלא אבד חינו מזה שנים רבות.
במוזיאון הותיקן קרוב לסוף התצוגה אפשר לראות את הכסא ולנסות לנחש מה היה תפקידו.אין שם הסבר….
07/03/2013 בשעה 7:02 pm
פשוט יעל כתב\ה:
טוב, אני חייבת לציין שאמנם אני לא סומכת ב-100% על Cracked.com, אבל ההסבר שלהם במאמר שמקושר להלן (פריט #1 ברשימה, צריך לגלול למטה) שכנע אותי – בעיקר החלק על זה שתולדות הכנסייה מפורטות מספיק כדי שלא יהיה מקום ‘להשחיל’ בו עוד אפיפיורית, ושאין שום תיעוד בן-הזמן של שום דבר כזה.
http://www.cracked.com/article_20258_6-famous-things-from-history-that-didnt-actually-exist_p2.html
אבל למה להרוס סיפור טוב, אה? 🙂
07/03/2013 בשעה 7:59 pm