ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
בני הנפילים
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי

משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות














לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

Subscribe2

איך סופרים את זה?

18/08/2013

מדי פעם שואלים אותי מכרים לפי מה משלמים לי (ללקוחות שלא יודעים מלכתחילה, אני מסבירה ביוזמתי). התשובה היא שהתשלום על תרגום נעשה לפי יחידות טקסט.
בתרגום מסחרי היחידה המקובלת בארץ היא עמוד, וההגדרה של עמוד היא 250 מילים. בתחום הספרים יחידת המידה המקובלת היא גיליון דפוס, שהוא 24,000 סימני דפוס.
מקור ההגדרה בתהליך ההוצאה לאור של ספרים, שבו גיליון נייר גדול מקופל והופך לשישה-עשר עמודים כרוכים, כפי שאפשר לראות בסרטון הבא:

בימים עברו היה הדַּפָּס, “הבחור הזעצער” ביידיש, מסדר אותיות מתכת בזו אחר זו לקראת הדפסתן על הדף. היום כמובן הכל נעשה באופן ממוחשב, כולל ספירת המילים והסימנים במסמך. גם החישובים הכספיים נעשים במחשב, ואין בעיה להמיר את התעריף בין יחידות של גיליונות דפוס, עמודים או מילים.
ולמה נזכרתי לכתוב על העניין? אני רגילה לתמחר לפי גיליונות דפוס, כיוון שלרוב עבודתי נעשית מול הוצאות לאור. אבל ללקוחות פרטיים נוח יותר להבין תמחור לפי מילים, שהן יחידה ברורה מאליה. לכן השבוע נתתי ללקוחה חדשה הצעת מחיר בחישוב לפי מספר מילים, לא סימני דפוס. נו, ואיך המאמר? כזה:

“טרנסדיסציפלינריות, בניגוד למולטי-דיסציפלינריות ואינטר-דיסציפלינריות, נוגעת למה שקיים בו-זמנית בין דיסציפלינות, חוצה דיסציפלינות שונות וחורג מעבר לכל הדיסציפלינות. “

מאמרים נוספים על תמחור, תעריפים והיבטים נוספים של עסקי התרגום אתם מוזמנים לקרוא אצל עמיתותי יעל סלע-שפירו בבלוג “עָבַד בתרגום” ויעל כהנא-שדמי בבלוג “התרגומיה”. סיכום מצוין של נושא התמחור מופיע במאמר מאת דינה ביכל-שונרא.



4 תגובות »

  1. nachum כתב\ה:

    in the new world of internet and wikipedia there is a need to translate just one page.
    the problem is to pay for this. sure it is not busines but sure the one that makes the work must be paid and good. what is your ideas about it – how to pay and how much?
    thanks.

    19/08/2013 בשעה 10:04 am

  2. גלעד כתב\ה:

    ספר ביידיש מאויית “בוך” “ביכער” ברבים. סליחה.

    20/08/2013 בשעה 1:46 pm

  3. Inbal Saggiv כתב\ה:

    גלעד, תודה על הערתך.
    בדקתי לפני הפרסום ועכשיו שוב.

    יש שתי אסכולות לגבי הזעצער. אבל ככל הנראה מנצחת זאת שלא כוללת את המילה “ספרים” אלא מתייחסת אליו כאל עובד זוטר, צעיר, וגם פעמים רבות הש”ג שמואשם בטעויות הכתיב בטקסט הסופי.

    ולכן – הבחור הזעצער.

    20/08/2013 בשעה 6:02 pm

  4. Inbal Saggiv כתב\ה:

    פוסט רלוונטי אצל אביגיל בורשטיין – http://avigailbu.com/?p=1821

    16/09/2013 בשעה 3:30 pm

כתיבת תגובה