בשבוע שעבר דיברתי עם כיתות ג’ וד’ בבית הספר “הר גילון” על תרגום ועבודתי כמתרגמת. באתי בהזמנת הספרנית של בית הספר, ששמחה על ההזדמנות להעשרת חומר הלימוד בנושא השפה והספרות. הקהל היה קשוב ומלא עניין והילדים שאלו שאלות מצוינות. אני כותבת על הביקור בהרחבה כיוון שכמה מחברי המתרגמים כבר שאלו איך מציגים את הנושא בפני ילדים. בסוף הפוסט אני מביאה כמה עצות לשיחה עם ילדים צעירים יותר, בני 4-6.
בפתיחת השעור הצגתי את עצמי: אמא של אופיר ומתרגמת ספרים מאנגלית לעברית. הסברתי שאני מקבלת ספר באנגלית (הראיתי את העותק המקורי של “שומרת הדרקונים”) ויוצרת ממנו ספר בעברית (הראיתי לצידו את הספר שיצא בארץ בהוצאת גרף).
בשלב הזה אני אוהבת להרשים את הילדים בעזרת מילון שמן במיוחד – תמיד מעורר קריאות התפעלות. אני גם מוסיפה כמה מילים על עבודה בבית, בניגוד לנסיעה לעבודה במקום אחר.
ולעניין עצמו. בזמן התרגום אני פותחת במחשב שני חלונות: הקובץ באנגלית משמאל, הקובץ בעברית מימין, ומתחילה לתרגם את הספר, משפט אחרי משפט. כשאני מגיעה לסוף הספר אני קוראת את התרגום ומתקנת את מה שצריך: שגיאות כתיב, מונחים שצריך לברר, דברים שצריך לשנות אולי בהתחלה בגלל משהו שקורה בסוף הספר.
בסוף העבודה הזאת אני שולחת את הקובץ לעורכת (או עורך) שעוברים על התרגום, משווים אותו למקור ומתקנים מה שצריך. אנחנו מתייעצים בינינו וכשהתרגום מוכן שולחים אותו לעימוד, כלומר סידור של הטקסט על הדפים, כולל איורים, אם יש. ואז ההוצאה מדפיסה את הספר בבית הדפוס ושולחת לחנויות.
בתור דוגמה בסיסית ביותר, ומוכרת לכולם, הראיתי לילדים את הספר “The Cat in the Hat” מאת ד”ר סוס באנגלית, ולצידו התרגום לעברית של לאה נאור: “חתול תעלול”. דיברנו על הדימיון והשוני ביניהם: כיוון הכתיבה השונה של שתי השפות מחייב פתיחה הפוכה של הספר, ולכן גם הציור על הכריכה הפוך בכיוונו.

נאור הייתה חייבת לשחזר בתרגום שלה לעברית את העלילה, את החריזה והמשקל, ולהתחשב גם בפריטים שמוצגים באיורים. כדי לשמור על רוח השובבות של המקור היא שינתה את שמו של הגיבור: באנגלית מתחרזות המילים Cat ו-Hat ואילו בעברית שם הדמות מתייחס לצורת ההתנהגות שלה ולא לכובע שהיא חובשת.

בשלב הזה עברנו לשאלות מהקהל הנלהב:

כמה ספרים תרגמת? מה היה הספר הראשון? האחרון? הכי ארוך? הכי קצר? הכי קשה? הכי קל?
את מתרגמת רק מאנגלית לעברית או גם מעברית לאנגלית? ומשפות אחרות? את מתרגמת לילדים או רק למבוגרים?
כמה זמן לוקח לתרגם ספר? זה משעמם? נכון זה קשה? היתה פעם מילה שלא ידעת?
את בוחרת איזה ספרים לתרגם? ואם נותנים לך ספר שאת לא אוהבת?

עניתי בכנות, גם אם בקצרה. השאלה “כמה את מרוויחה?” אמנם העלתה סומק אצל המורה, אבל איפשרה לי להסביר שהתשלום על תרגום הוא לפי אורך הטקסט, כלומר מספר המילים או הסימנים בקובץ שלי. עמוד שלם יכול לעבור צ’יק-צ’ק, ומצד שני יש מילה או משפט שלוקח הרבה מאוד זמן להבין ולנסח. אני נעזרת במומחים לנושאים שונים כדי לברר את המונחים שמשתמשים בהם בעברית או הולכת לספריה לחפש ציטוטים מספרים אחרים.

את משנה משהו בספר?

המטרה שלי היא לשחזר בעברית את חוויית הקריאה של הספר בשפת המקור, כלומר שהקוראים בעברית ירגישו ויבינו את מה שהבינו הקוראים באנגלית. אני משתדלת לשנות ככל המעט את הספר, אמרתי, כך שגם אם יש בו תיאורים שלא מוצאים חן בעיני, אתרגם אותם. וגם אם יש קללה ממש גסה, אחפש קללה גסה באותה המידה והמשמעות בעברית.

מצד שני, לפעמים דווקא הנאמנות למקור מחייבת לשנות משהו בתרגום. סיפרתי לילדים בקצרה על הספר “החיים הסודיים של הדבורים”, שבו ילדה יתומה מאם מחפשת את זכרה בין חברותיה המגדלות דבורים. שם הגיבורה באנגלית “דבורה”, אבל בעברית הקישור גלוי ובוטה מדי, והיה חושף חלק מהמיסתורין של הסיפור לפני הזמן. לכן פניתי לסופרת, סו מונק קיד, והסברתי לה את הבעיה, והיא הציעה בעצמה שם אחר לדמות, שהיא שקלה בשלב קודם של הכתיבה.

ומה עם קפטן תחתונים? התפעלתי מאוד כשאחד מתלמידי כיתה ד’ שאל אותי איך הייתי מתמודדת עם בעייה תרגומית מהסדרה שמקורה במילה Pooh: גם קקי וגם פו הדב. והרי הבאתי בעצמי שניים מספרי הסדרה כדי להציג דרכם התלבטויות בתרגום.
הבן שלי בעצמו גילה לי יום אחד שיש בסדרת הילדים הפופולרית של דאב פילקי תרגום אחד שונה מהאחרים. מתברר שלפני שעשרת ספרי הסדרה יצאו לאור בשנים האחרונות בתרגום של ארז אשרוב, היה ניסיון קודם. בשנת 2000 יצא לאור בארץ נוסח עברי של הספר השני בסדרה, שעליו חתומה רות שחק. כיוון שהספרים האלה מלאים משחקי מלים, שגיאות מכוונות ובדיחות מילוליות, יש כמובן פתרונות שונים בשני הנוסחים. ג’ורג’ והרולד והמנהל מר פיפיש נקראים בתרגום של שחק מנחם, נפתלי ומר קרצי, ועוד ועוד. במקרה של קפטן תחתונים, כמו במקרים אחרים, שיקולי הומור גוברים על נאמנות נוקשה למקור.

מצגת בגן/כיתה א-ב

מניסיוני, קודם כל צריך לתכנן לזמן קצר יותר: 20 דקות לבני 4, חצי שעה ברוטו בכיתה א’, נניח.
מן הסתם, תפיסת השפה של ילדים שונה משל מבוגרים. כששאלתי בגן חובה מי יודע עוד שפה חוץ מעברית הרוב הצביעו, כי מבחינתם גם מילים ספורות בשפה אחרת מעידות על ידיעתה.
דוגמה יעילה לקהל הזה היא “דורה החוקרת”, המוכרת מסדרת טלוויזיה, משחקים וספרים. בארץ היא מלמדת את הילדים אנגלית, למרות שנוצרה במקור בארה”ב כדרך להעצים את דוברי הספרדית.
“חתול תעלול” מתאים כמובן כבר מגיל 3, ואפשר גם להציג את Curious George, שתורגם לעברית בנוסחים שונים: ג’ורג’ / גור / חוני הסקרן.
אני נוהגת להראות את “פנו דרך לברווזונים” מאת רוברט מקלוסקי, שתורגם לעברית ביוזמתה של ילדה בשם עדי שנער. אפשר לדבר מתוכו על שמות הברווזונים, שהם לפי סדר הא-ב.
אפשרות נוספת היא הספר “בטח יש ילד” מאת אלעד וינגרד, שכולל בתוכו תרגום לסינית, ויצא לאור בארץ ובסין.