התארחתי בפינת ההיכרות של איגוד אנשי הספר ועניתי על כמה שאלות:
הספר הראשון
התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי: “הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל. בדיעבד, הוא לא פשוט בכלל. יש בו רפרנסים קלאסיים וציטוטים מתוך “אוטופיה” מאת תומס מור.
הספר הכי חדש
לארון הספרים בסלון שלי הצטרף לא מזמן הספר המאתיים שתרגמתי. בצירוף מקרים משעשע לא ברור אם זה הרומן ההיסטורי “לילה טוב, דוכס“, המסתיים בחתונה, או ספר העיון “חוכמת הנישואים“, הכולל עצות לשימור הזוגיות לאורך זמן, כי שניהם התפרסמו במקביל. את הספר המאה תרגמתי בשנת 2008 ובשנת 2018 יצא לאור הספר ה-150. אני מקווה להמשיך בקצב הנוכחי, ובהחלט חושבת שיש מקום למגע האנושי בתרגום למרות התפתחות הבינות המלאכותיות.
האתגר הכי גדול
האתגר המקצועי הגדול והמהנה ביותר שלי היה תרגום “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס. טיורינג היה מדען רב תחומי והספר משלב תיאורים של עבודתו במתמטיקה, בביולוגיה, וכמובן בתחום ההצפנה והמצאת תורת המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הביוגרפיה כתובה בשפה ספרותית עשירה ויפה ואפילו חייבה אותי לתרגם שירים של וולט ויטמן שלא היו קיימים בעברית.
ספרים שנהניתי במיוחד לתרגם
בשנים האחרונות פיתחתי עניין מיוחד בהיסטוריה של האופנה, ואני מעבירה הרצאות בנושא כעיסוק מקצועי שני שלי, נוסף על התרגום. אני כותבת באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” ונהנית במיוחד לתרגם ספרים המתרחשים בתקופות שאני מכירה היטב, בעיקר הספרים המקסימים של טסה דר בהוצאת ספרים בעלמא. בראשון שבהם, “עסקת הדוכסית”, הגיבורה הראשית אפילו הייתה תופרת ויש תיאורי בגדים נהדרים.
חוויית תרגום ייחודית
תרגום הספר “רגשות מעורבים” מאת דין ברנט במהלך המלחמה הנוכחית היה חוויה מרתקת ואפילו מרגשת. ברנט חקר מהם רגשות וכתב עליהם תוך כדי תקופת משבר קשה וכשהוא חווה בעצמו תחושות אבל, כעס, חוסר אונים והתקוממות, ממש כמו כולנו בישראל כבר למעלה משנה וחצי. תקופת הקורונה לא רחוקה במיוחד, ולא קשה לזכור איך הרגשנו אז כאילו הגיע סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. ומצד שני, הזוועות של שבעה באוקטובר וכל מה שקרה מאז אפילו מעוררים לפעמים געגוע, גם אם ציני, להתמודדות מול אויב שאינו אנושי. אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, כיוון שהוא כתוב יפה, מאפשר להבין היבטים חשובים בחוויות הקיום, ואפילו מצליח לעורר אופטימיות מסוימת לגבי המין האנושי, כשהוא מסביר על אמפתיה.
צילום: ליה יפה