אבא שלי היה השנה סטודנט חרוץ באוניברסיטה הפתוחה. פרויקט הסיום שלו הוא סרטון בן חמש דקות: שילוב של סרטי משפחה שצולמו החל משנות השבעים ועד לקיץ 2008. בתחילתו רואים אותי, כתינוקת, נעמדת בכוחות עצמי בפעם הראשונה ממש. אחר כך יש קטעים נוספים שלי עם שני אחי הגדולים, שני ואורן, ובהקבלה אליהם צילומי וידאו של שני הבנים שלי, נמרוד ואופיר, שגם נשמעים בפס הקול.
אני גאה להציג בתודה ובאהבה את סרטו של תדי שגיב, צלם החצר:
הדסה כתב\ה:
מקסים!
תודה!
29/07/2008 בשעה 8:56 pm
משה נקדימון כתב\ה:
מאד נהנתי לצפות ביצירתך. המשך נעים ופורה. אני מחכה לפרק ההמשך.
30/07/2008 בשעה 9:34 pm
גלעד צוקרמן כתב\ה:
כל הכבוד! בין השאר אהבתי את ניכוסי הדור השלישי: “איפה *אני*?” ו-“את שותה חלב?”.
A presto, Ghil`ad
04/08/2008 בשעה 2:17 am