ספרים שתרגמתי
My Translations






אלן טיורינג
בני הנפילים
ג'יין אוסטן
שם צופן וריטי

משחק אחרון
וורקרוס
מנתץ הכתר
קוטל המלכה
כובל הנשמות
פיליפה פרי
שפע של קתרינות














לרשימה המלאה
Complete list


logo

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

Subscribe2

ביקורות והמלצות

המלצות מלקוחות וביקורות על תרגומים שלי שפורסמו במקומות שונים (ההדגשות שלי):

להיכרותי עם ענבל יש כמה שלבים. בראשית הדרך היא הייתה עבורי שם. שם שמעורר הערכה, אבל שלא הייתה מאחוריו דמות של אדם ממשי.
לאחרונה עבדנו יחד, ולהתנסות זאת יש שני פנים. מצד אחד עמדתי על היכולות שלה על ההקשבה, על הגמישות, על הנאמנות לטקסט, על – היכולת למצוא את המילים המדויקות, ועל הנכונות להשקיע עבודה רבה כדי להוציא מתחת ידיה תרגום שלם ולכיד.
מצד שני – וזה מחייב גילוי נאות – עבדנו יחד על טקסט שאבי ז”ל השאיר כצוואה רוחנית. הטקסט הוקלט באנגלית והספר ראה אור באנגלית בימים אלה ממש. ענבל קיבלה על עצמה לתרגם אותו מאנגלית לעברית. היא בצעה את המלאכה בחכמה, במהירות, ברצינות וברגישות שעוררו בי הרבה הערכה.

פרופסור צביה ולדן, בלשנית התפתחותית, בתו של שמעון פרס (ההמלצה המלאה כאן)

לא אגלה לכם שום דבר מהעלילה – גב הספר כבר עשה זאת במקומי, אבל בי נשבעתי, נהניתי מהספר הזה לא פחות מאשר כל ספר מתח משובח למבוגרים, ובעצם יותר, כי הייזל וונג היא גיבורה מרתקת, כנה ובעלת אינטליגנציה רגשית מעולה, משתפת את הקוראת ברגשותיה ובמחשבותיה ללא כחל וסרק, ובהיותה ילדה ניחנה גם בתמימות שובת לב. בתחילת הספר יש מפה של הפנימייה (נורא כיף לעקוב אחר העלילה בעזרת מפה!) ובסופו יש מדריך קטן ומענג למושגים הרווחים בפי התלמידות (לדוגמה: “לזרוק מישהי – לא להתחתן איתה, למרות שכבר התגפפתם”). התרגום המצוין של ענבל שגיב-נקדימון משכיח מהקוראת שהספר לא נכתב בעברית. תענוג של ספר לבני 9 ומעלה.

עטרה אופק על “רצח זה לא מנומס”

שמה של מתרגמת הספר, ענבל שגיב־נקדימון, מופיע על הכריכה, והיא בהחלט ראויה לקרדיט הזה על תרגומה היצירתי, המהנה ומלא החיים. שגיב־נקדימון לא חוששת להשתמש בקשת לשונית וסגנונית רחבה, במילים כמו “תרכוס” ו”מסופקתני” מצד אחד, ו”מצחיקולה” ו”צוציקית” מצד שני, והתוצאה היא טקסט עשיר ומגוון אך גם שלם ואחיד.

ביקורת מאת לי עברון באתר הפנקס על “רצח זה לא מנומס”

על התרגום הופקדה ענבל שגיב נקדימון אשר עשתה עבודה יפה ומדוייקת שהצליחה להבהיר ולתרגם את כל המושגים המקצועיים גם למי שאינו בקיא בנושאי האתלטיקה. למעט הכפילות המיותרת של נתוני מהירות ומרחק (בדקות לק”מ וגם בדקות למייל) הרי שהקריאה קולחת ומעניינת.

דניאל קרן, מייסד מועדון רצי תל-אביב ומחברו של “ספר הריצה השלם”, בביקורת על “פחות משעתיים” מאת אד סיזר.

ומה שעוד יותר חשוב ונעשה כאן, זו עבודת התרגום הנהדרת, שלדעתי, העבירה במלואה את איכותו של הספר ואפילו הצליחה להתעלות עליו. זה מבין התרגומים שבאמת תענוג לקרוא. הספר, למי שלא יודע, תורגם על ידי ענבל שגיב-נקדימון (שדרך אגב, יצא לי לקרוא כמה תרגומים קודמים שלה וגם הם נורא איכותיים)

רום כהן בביקורת על “להתאהב בגרייס”

“ליידי סוזן”, יצירה מוקדמת של ג’יין אוסטן, יוצאת לאור בימים אלה לראשונה בעברית, ולקוראת הישראלית מזומנת חוויה “אוסטנית” מסוג אחר בהחלט. מדובר בנובלה במכתבים בה אנו פוגשים את הדמות שהיא אולי ה”נכלולית” וה”פתיינית” ביותר של ג’יין אוסטן.
אין זה מפעל פשוט (בלשון המעטה) לתרגם את ג’יין אוסטן לעברית: אנגלית של לפני שתי מאות שנים ויותר; ובנוסף, שפתה היחודית של ג’יין אוסטן עצמה, על משפטיה הארוכים והמתפתלים לעיתים, אך עדיין קולחים בשטף אירוני. לעשות כל זאת בעברית, שגם תתאים לשפת המקור המיושנת, וגם תהיה מובנת, שוטפת ומשעשעת לקוראת בת-זמננו, נראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית.
התרגום של ענבל שגיב נקדימון עושה כל זאת ויותר. השפה שלה טבעית וקולחת, מבלי להיות עכשווית מדי, ו”מיושנת” בדיוק במידה המהלכת קסם על הקוראת מבלי להישמע ארכאית. הקוראת נשאבת לעולמה של ליידי סוזן בטבעיות שאינה פחותה מקריאה בשפת המקור; וזה, כשמדובר בג’יין אוסטן, נדיר ביותר.
“ליידי סוזן” חיכתה אולי זמן רב לתרגומה לעברית, אך היא ללא ספק זכתה בתרגום לו היא ראויה.

שרון אדלר – בעקבות ג’יין אוסטן

אני, אמא לפעוט בן שנה ושמונה חודשים, נשארתי ערה כדי לקרוא ספר. הייתי חייבת.
אז, ‘להתאהב בגרייס’, בתרגומה הלא פחות ממופלא של ענבל שגיב-נקדימון, הוא ספר אהבת נעורים, אבל ממש לא עוד סיפור אהבה.

“למה לא סיפרתם לי?”

זהו סיפור סוחף, עמוס בטוויסטים, מצחיק לפרקים אך גם סוחט דמעות, שמראה שוויין יודעת היטב את מלאכתה, הן מבחינת התחקיר והן מבחינת הכתיבה. ראויים לציון גם התרגום המשובח של ענבל שגיב-נקדימון, שמצליחה ללהטט בין שפות, ז’אנרים וסגנונות כתיבה בקלילות מרשימה.

שירה סובל, ביקורת על “שם צופן: וריטי”

התרגום של ענבל שגיב- נקדימון פשוט מדהים, זהו תרגום איכותי וברמה גבוהה מאוד, ואני חושב שהתרגום האיכותי הוסיף לחווית הקריאה של הספר הזה.

ביקורת על “שם צופן: וריטי”

אנו מבקשים להודות באופן מיוחד לענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת הספר לעברית, ולחוה ניומן, עורכת הלשון, על עבודתן המסורה והמוקפדת.

מתוך ההקדמה למהדורה העברית, סטטיסטיקה חברתית לחברה מגוונת, חוה פרנקפורט-נחמיאס ואנה לאון-גררו, האוניברסיטה הפתוחה

So pleased were we with your work the last time around, when a new essay appeared that needs translating into Hebrew, we thought (immediately) of you. … was delighted to see this in my inbox. Excellent job, and I appreciate how quickly you turned it around.

Marla Braverman , Shalem College

Working with Inbal was a smooth and flawless experience. Interactions with her took place at the highest level of professionalism. She worked very quickly and responded to emails promptly and efficiently. Inbal translated a highly complex academic text accurately and with detailed attention to nuance and connotation. She was proficient in the latest academic “jargon”, and handled translation of the idiosyncratic language with aplomb.

Erica Weiss, PhD
Department of Sociology and Anthropology
Tel Aviv University

I love the Hebrew translation! It is simple and direct, like the English. Beautifully done.

Jenifer Bar Lev

ענבל יקירתי,
התירגום היה אדיר וכבר התפרסם בכתב עת רפואי

פרופ’ ברי קפלן,
סגן מנהל לענייני הקהילה, בי”ח לנשים מרכז רפואי רבין

חשוב גם לציין שהתרגום של הספר, שעשתה ענבל שגיב-נקדימון, מצוין. לא נתקלתי בו בשום צרימות במעבר מאנגלית לעברית והתחושה הייתה שהתרגום “שקוף” לחלוטין.

ביקורת על “המהלכים בקצוות” מאת דיאנה ווין ג’ונס, “בלי פאניקה”

לקרוא את הפרק הראשון של “האח הקטן” היה כיף גדול: זה ספר על אנשים כמונו. ספר שמזכיר Wifi, מתקפות DDOS, ומדבר על ARGים ולארפים, לינוקס ו-Worth1000. את המונחים הלא-מובנים-מאליהם הוא מסביר בקצרה ובמילים פשוטות, כי בכל זאת לא כולנו שוחים בז’רגון האקרי, אבל הוא לא מרגיש צורך להסביר לקורא מה זה “לגגל”. והכל מתורגם כמו שצריך, בלי לאלץ את הקורא לנסות לתרגם לעצמו ביטויים כלשהם חזרה לאנגלית כדי לפענח את כתב החידה ולהבין למה התכוון המשורר. איזה כיף!

ביקורת על “האח הקטן”, דורון פישלר, נענע10

הספר כתוב בשפה קלה והרושם הוא שהמתרגמת היטיבה לבצע את תפקידה ולהעביר את שפת דיבור העֶשְׂרֵה… ספר קצבי, סוחף ומרתק השואב את הקורא אל תוך החוויה, ואמין עד שכמעט אפשר לחשוב שמתואר בסיפור מעשה שאכן התרחש במציאות.

ביקורת על “האח הקטן”, אשר קרביץ, מעריב תרבות 1.10.2010

“העריכה המוצלחת של שולמית אלמוג ונועם לסטר; והתרגום המצוין של ענבל שגיב. שגיב… נדרשה לתמרן כאן בין סגנונות שונים בתכלית, המערבים כתיבה ספרותית, פילוסופית, אישית ופובליציסטית, ולסיים בטקסט המאתגר, הפיוטי והמופרע כל כך של אלפרידה ילינק.”

ביקורת מאת יצהר ורדי על “פניני נובל”, ארץ אחרת מאי-יוני 2008

אח, הכול יש כאן: יתומה מסכנה, תאומות, משפחה מאמצת מרושעת, אחיות רעות בסגנון סינדלה, הרפתקאות מסמרות שיער, עורכי דין קשוחים, בלשים פרטיים מפוקפקים, אומנת מוזרה. ממש לפי הספר….מכל מקום, זה ספר חמוד מאוד, שלדעתי יתאים בעיקר לבנות הנעורים. תרגום רהוט של ענבל שגיב נקדימון ועריכת תרגום קפדנית של ימימה עברון, עוזרים להעביר את הקריאה בכיף.

ביקורת מאת יעל ישראל על “מסע אל ים הנהר”

“האוניברסיטה הקטנה”, עורכים: וויל פירסון, מנגש הטיקודור ואליזבט האנט (גורדון, 75 ש”ח): הספר הזה כבר נכנס לרשימת רבי המכר, ולגמרי בצדק. תגובות שלושת הנסיינים שבחנו אותו עבור המדור נעו מצחקוקים של הנאה לקריאות שקטות של פליאה. הספר מתהדר בכותרת המשנה: “(כמעט) כל מה שצריך לדעת כדי להרגיש חכמים” – וגם אם פרטי הטריוויה המרתקים שלמדנו ממנו טרם נוסו בפועל בשיחות סלון, אנחנו אכן מרגישים חכמים יותר. הפרקים, שנכתבו בהומור רב ע”י מומחים ותורגמו לעילא בידי ענבל שגיב, עוסקים בפילוסופיה, מדעים, אמנות, ספרות, כלכלה ושאר נושאים, בעזרת דיונים כמו: “4 מקומות שיגרמו לכל מיזנטרופ להרגיש בבית”, “6 סופרים שהיו מסוכנים מכדי להסתובב בחופשיות”, ו- “4 חוקרי ארצות כושלים שההיסטוריה עדיין מעריצה”.

פאר פרידמן, ספרות וספרים, מעריב, 15.9.2006

“ראשית, חובה נעימה לציין שהספר זכה לתרגום נפלא וקולח במיוחד של ענבל שגיב-נקדימון…”

“האישה שבאה לסעוד”, ביקורת על “שום וספירים” מאת רות ריישול בהוצאת גרף. נירה רוסו, 7 ימים ידיעות אחרונות 16.6.2006 עמ’ 74.

הכתיבה, כיאה לעיתונאית מנוסה, קלילה וזורמת, והתרגום של ענבל שגיב נקדימון נפלא ולא מורגש.

ביקורת על “שום וספירים”, עזוב אותך מיוגה

הספר שופע דימויים פיוטיים אך קשים, מלאי דמיון ותובנות אנושיות. אליסון מתארת את העולם באמצעות דימויים ומטאפורות עשירות המתורגמות לרוב באופן רהוט. בעמ’ 166, למשל, היא מתארת את העיר כמדמנה: “עקפנו קרטון עבש, פירות מעוכים, דייסה מבאישה וירקות מפוררים שעדיין הוריקו ונשמו על המדרכה (…) אבל הסירחון הציף אותנו ומילא את האויר באנרגיה”. הכל מאופר, תיאטרלי, בעל קיום חד ובו-בזמן ריק: “חשבתי על עצמי מציגה את גופי בלי מציאות גופנית, פני מודגשות בהפרזה באיפור ובהרגשה מלאכותית, תלויות לעד על פני תהום דמיונית”.

דרכה המיוחדת של גייטסקיל לצבוע את תיאוריה בדימויים, אך גם להטיח את המציאות באופן גס וישיר, היא זו שהופכת את הסחי והתבנית הסיפורית שיש בה סכנת קלישאה ליצירה מיוחדת ובעלת עוצמה. אודה שכאשר סיימתי את הקריאה לא יכולתי להחליט אם חשתי חמלה או דחייה כלפי הדמויות הראשיות.

ביקורת על “ורוניקה” מאת אסתי ג. חיים במוסף “ספרים” של הארץ

“כתוב נהדר, והתרגום יפהפה (מדף הפיציפקס, לדוגמה)”; “אכן סיפור נפלא לחובבי פיצ’עפקס. והתרגום נפלא (נזכרתי שזה מתורגם רק כשנתקלתי ב”שמיצ’יק“ ונעצרתי כדי להוריד את כובעי הוירטואלי בפני ענבל שגיב. “

תגובות לסיפור המתורגם “נוקלאון” באתר “בלי פאניקה”

http://www.blipanika.co.il/?p=1190#comments

” … קללות יש בשפע, והתרגום של ענבל שגיב העביר אותן בצורה מוצלחת מאוד
לעברית המדוברת של ימינו (אין ממה לחשוש – לא תמצאו שם דברים כמו “אחי” או “יש
מצב”). אין לו את ההרגשה ה”מתורגמת” שיש ללא מעט ספרים, ושגיב מיעטה בשימוש
בהלחמי-מילים מעצבנים ומלאכותיים (עמובד – ככה צריך לתרגם!)”

פורום מד”ב אורט, ביקורת מאת Preacher
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=190&mess=1819818

“על התרגום אין מה להכביר מילים. הוא טוב, וחסל. כן ירבו.”

ביקורת על “ילד מלחמה” מאת ניר יניב, אתר אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
http://www.sf-f.org.il/story_581

ביקורת על “ילד מלחמה” מאת רמי שלהבת, מתוך “בלי פאניקה” , מגזין פורום מד”ב אורט
http://www.blipanika.co.il/?p=58

ולעיונכן, אמהות טריות (וגם לא) – לישון בלי לבכות מאת אליזבת פנטלי. ספר חובה למי שמתגעגעת ללילות שלמים, או לפחות לארבע שעות שינה רצופות. בניגוד לספרי הורים אחרים, הוא לא מטיף לך, לא מספר לך איפה את לא בסדר וכמה את מפנקת את הילד ושזה לא בסדר שהוא עדיין ישן איתכם במיטה או יונק או נרדם תוך כדי קפיצה על כדור, נדנוד בכיסא נדנדה או נסיעה באוטו, כמו רוב הילדים. ספר כל כך נעים לקריאה, שהייתי קוראת בו גם בלי להיות אמא. טוב, לא ממש. וגם מתורגם מצוין.

ימימה עברון, “רשימות”
http://www.notes.co.il/yemima/33196.asp

IMG_4722A

קישור ישיר לעמוד זה – http://tinyurl.com/InbalReviews