יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא אמרי כן למרקיז מאת טסה דר (עריכת התרגום: חמוטל לוין).

לקליאו ויטמור נמאס לחכות.
אחרי שמונה שנים של ציפייה לכך שפירס ברנדון, המרקיז מגרנוויל, יקבע סוף־סוף תאריך לחתונתם, קליאו קָצָה בהמתנה; וכך גם ברחמים ובלעג שמעוררת צעירה שנותרה מאורסת זמן רב כל כך.
כעת, לאחר שירשה טירה משלה ואספה מחדש את שרידי גאוותה, היא מחליטה לבטל את האירוסים ולכתוב בעצמה את המשך הסיפור שלה.

לצערה הרב, רייף ברנדון לא מתכוון לאפשר לזה לקרות.
רייף – מתאגרף קשוח, הולל ידוע לשמצה ואחיו של פירס – נחוש לגרום לקליאו להינשא לאחיו, גם אם זה אומר שייאלץ לארגן את החתונה בעצמו.
אלא שככל שההכנות מתקדמות, רייף מגלה שלשכנע כלה סרבנית לצעוד אל המזבח זו משימה מסוכנת בהרבה מכל קרב אגרופים. במיוחד כשהוא עצמו מתקשה כבר לזכור עבור מי בדיוק נועדה החתונה.

אמרי כן למרקיז הוא עוד רומן היסטורי מצחיק, כובש לב ורומנטי להפליא של סופרת רבי־המכר טסה דר. בדומה לספריה האחרים שיצאו בעברית – ביניהם עסקת הדוכסית ואיך להתחיל שערורייה – גם הספר החדש מביא לצד השעשוע נגיעות של מציאות מעט יותר מורכבת.

ספר בסדרת: טירות מאז ומעולם
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון
הוצאה: ספרים בעלמא
עריכת תרגום: חמוטל לוין
הגהה: צופיה סילברמן
איור כריכה: עומרי קורש
עיצוב כריכה: חן יאקה שומרון – סטודיו לימונדה

חדש בתרגומי בהוצאת “לב אדום”: כשהאפלה עמדה מלכת מאת א”ב פוראנק (עריכת התרגום – גילי קנלבאום), ספר פנטזיה מקסים ומיוחד.
ליסקה, צעירה עם כוחות קסם אסורים, בורחת ליער עתיק לאחר שאיבדה שליטה וגרמה לאסון. שם היא כורתת ברית עם הלֶשי – שד יער מסתורי – ומסכימה לשרת אותו במשך שנה בתמורה למשאלה. במהלך מסעה בעולם אפל ומלא סודות היא מגלה שהאמת על קסם, מפלצות ועל עצמה מורכבת הרבה יותר ממה שחשבה.
כשהאפלה עמדה מלכת מבוסס על התרבות הסלאבית, שאותה ספגה הסופרת מסיפוריהם של סבה וסבתה, והיא מקנה לו רקע ושלל התרחשויות ויצורים על-טבעיים ייחודיים. הנופך המיוחד נוצר גם באמצעות שמות ומילים הלקוחים מהשפה הפולנית. כדי לוודא שיעברו נכון לעברית נעזרתי בחברתי המתרגמת ענת זיידמן, שעברה על רשימת המונחים, ניקדה והסבירה לי אותם.
מונח אחד בספר גרם לי התלבטות קשה – הבית שאליו מגיעה ליסקה נמצא מתחת לעץ מסוים, וגם נקרא על שמו, The House Under the Rowan Tree. בעברית שמו של העץ חוזרר (או בן-חוזרר), ולא אהבתי את ההשפעה של המילה הזאת על הטקסט. הפתרון נמצא דווקא בפולנית, שבה שמו של העץ יַזֶ’מְבִּינָה. השימוש בשם הזה גם היה פיצוי על מילים אחרות, שהן זרות לאנגלית יותר מאשר לעברית, כמו בורשט למשל.
הספר יצא לאור ממש לדוכני שבוע הספר, ונמצא כרגע בהנחה בכל החנויות.

יצא לאור בתרגומי “מלכת הקוצים” מאת סשה פייטון סמית (עריכת התרגום: נאוה צלר). זהו ספר ההמשך ל”ברית הוורדים” והוא סוגר את סיפורם של אייבי, בראם, אמט ולידיה.

אייבי נישאה לּבְרָאם, והפכה למלכתו. אבל מלך אנגליה הוא גם מלך העולם האחר, והוא ממהר לפתוח את השער בין שני העולמות. כעת אנגליה הופכת לשדות הציד, ובני הפיות יוצאים לתּור בה אחרי כלי המשחק האהובים עליהם – בני האדם.

המלכה הטרייה מעמידה פני רעיה מתוקה ומסורה, ובסתר זוממת לגרש את בעלה, להציל את אחותה לידיה ולשוב ולהתאחד עם אהבת חייה, אמט. אבל אמט ולידיה לכודים בעולם האחר, שבו משחקי הפיות קטלניים מתמיד, ואייבי יודעת שכמלכתם, יהיה עליה להיות מרושעת במיוחד. וָלא – ….

תחילת הספר מתרחשת בעיר באת’ בדרום אנגליה, שבה ביקרתי לפני כמה שנים ואני מקווה לבקר בה שוב. באת’ מפורסמת בזכות המרחצאות החמים, הקיימים עוד מהתקופה הרומית, ומככבת בספריה של ג’יין אוסטן (אם כי ג’יין עצמה לא כל כך אהבה את התקופה שבה גרה שם). השתמרה בה ארכיטקטורה מהתקופה הג’ורג’יאנית, והפקות היסטוריות של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מצולמות בה, כולל צילומי חוץ ללהיט ברידג’רטון.
בספר “מלכת הקוצים” בני הפיות עוברים בספר מלונדון אל באת’, ומשתכנים ב-Royal Crescent, הסהר המלכותי הבנוי מהאבן המקומית האופיינית. בדרך כלל לא נהוג לתרגם שמות מקומות אלא לתעתק (כמו שלא קראתי לעיר אמבטיה). במקרה הזה, מסיבות שקשורות לתוכן הספר, היה מתאים יותר השם התיאורי מאשר להשאיר אותו באנגלית (יש משמעות לצורת הסהר, עם הקשר לירח וכן הלאה).
מוזיאון האופנה בבאת’ מחזיק אוסף נהדר של פריטים החל מהמאה ה-16 ועד ימינו. כרגע הוא סגור עד שיעבור למשכנו החדש, אבל כשביקרתי שם נהניתי מאוד, צילמתי המון ואפילו התנסיתי בלבישת שחזורים של לבוש היסטורי. תוכלו לעבור לאתר השני שלי, “מה תלבשו למסע בזמן“, ולראות שם פירוט. כשיצא לאור הספר הראשון בסדרה, “ברית הוורדים”, כתבתי שם על סוג בד מיוחד שמוזכר כבדרך אגב בעלילה, וגם על ספרים אהובים נוספים שהוא הזכיר לי.
אם מעניין אתכם לקרוא עוד על השילוב בין היסטוריה, ספרים ואופנה, אשמח אם תירשמו לעדכונים מהאתר “מה תלבשו למסע בזמן“. אפשר גם להזמין אותי להרצאות שאני נותנת.

יצא לאור בתרגומי “אל תאכילו את המפלצת” מאת יונית לוי וביאנה גולודריגה. שמחתי לפגוש באירוע ההשקה את שתי הסופרות ובעיקר לשמוע שהן אוהבות את התרגום ומעריכות את תהליך העבודה.
נדיר שאני מתרגמת סופרים שמסוגלים לקרוא עברית, על אחת כמה וכמה סופרת שאמונה על השימוש המקצועי בשפה, והיה חשוב שהתוצאה תתקבל בברכה. התודה על כך מגיעה כמובן גם לעורכת התרגום נאוה צלר ולעורכת העל מיכל פז.
“אל תאכילו את המפלצת” הוא ספר נוער שנולד בעקבות מתקפת 7 באוקטובר וגל האנטישמיות שהתעורר בעקבותיה, ולמעשה עוסק בבריונות בחיים וברשת, ובדרכים האפשריות להתמודד איתה. הוא עושה זאת באמצעות דמויות מקסימות עם חוש הומור וחוכמת חיים. אני מקווה שהגרסה העברית תצליח, נוסף על ההצלחה שלו באנגלית בעולם. להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי “דרכה של אנבידיה” מאת טאי קים (עורכת התרגום: הלית ינאי לויזון).
אנבידיה היא כוכבת עידן הבינה המלאכותית: השבבים שלה מניעים את מהפכת ה-AI והביקוש להם אינסופי. אך למרות תשומת הלב האדירה שהיא זוכה לה כיום, אנבידיה אינה תופעה חדשה. החברה נוסדה לפני יותר משלושה עשורים במסעדת פועלים קטנה בסן חוזה, קליפורניה ובמשך שנים הייתה מוכרת בעיקר בעולם משחקי המחשב. למעשה, מנהיגה עטוי מעיל העור, ג’נסן הואנג, מכהן זמן רב יותר מכל מנכ”ל אחר בענף הידוע בטלטלות ובכישלונות תכופים.

מחבר דרכה של אנבידיה, כתב הטכנולוגיה המוערך טאי קים ערך יותר ממאה ראיונות – בהם עם ג’נסן עצמו, שותפיו, משקיעי ההון סיכון הראשונים, עובדים לשעבר ובכירים כיום – ומראה כיצד אנבידיה בנתה את עצמה כשחקנית ארוכת טווח: יצרה שוב ושוב שווקים חדשים והצליחה להביס מתחרים עוצמתיים, ובהם ענקית השבבים אינטל. קים חושף גילויים מרתקים אודות החברה המהפכנית וביניהם :

תיאור הקמתה והצלחתה להתגבר על טעויות מוקדמות שהיו מחסלות כל חברת סטארט-אפ אחרת.
היתרונות של המבנה הארגוני השטוח של אנבידיה המאפשר לעובדים בדרגים הנמוכים להשפיע על כיוון החברה.
כיצד האובססיה של ג’נסן לפתור את “דילמת החדשן” – מצב שבו מובילת שוק ותיקה מודחת בידי חברות קטנות וזריזות – הובילה אותו להמציא מחדש את אסטרטגית החברה.
כיצד זיהתה אנבידיה את גל הבינה המלאכותית המתקרב מוקדם יותר מכל מתחריה, והימרה על עתידה בטכנולוגיה שעדיין לא הגיעה.
כיצד התעקש ג’נסן לרכוש את חברת מלאנוקס הישראלית בכל מחיר, במהלך שהפך ל”אחת הרכישות הטובות ביותר אי פעם” וסייע להפוך את אנבידיה לדומיננטית בתחום ה AI.

דרכה של אנבידיה מספק מבט נדיר על התרבות הייחודית של אנבידיה ועל עקרונות הניהול הייחודיים והבלתי מתפשרים של ג’נסן שהעיד על עצמו “יש אולי אנשים חכמים יותר ממני, אבל אף אחד לעולם לא יעבוד יותר קשה ממני”. זהו ספר שיהפוך לקלאסיקה מיידית בעולם העסקי והטכנולוגי, המציע לקחים יקרי ערך ליזמים ולמנהלים כאחד.

יצא לאור בתרגומי “ברית הוורדים” מאת סשה פייטון סמית’ (עורכת התרגום: נאוה צלר). כזכור, בשנים האחרונות אני חוקרת את תחום ההיסטוריה של האופנה ומעבירה הרצאות שבהן אני מספרת ומראה מה לבשו במאות הקודמות. בזכות הידע הזה היה לי מעניין במיוחד לתרגם את הספר, שהוא פנטזיה המתרחשת בגרסה על-טבעית של המאה ה-19 באנגליה. כתבתי על ההיבטים האלה של הספר באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” – על התלבושות שהסופרת הסתמכה עליהן, ועל סוג מיוחד של בד שהיא מזכירה. אני עושה הגרלה על עותק של הספר בדף הפייסבוק שלי, בואו להשתתף.
ב”ברית הוורדים” יש קשרים לכמה ספרים אהובים. בתחילתו מופיע ציטוט מתוך השיר “הילד הגנוב” מאת ויליאם בטלר ייטס. כדרכי, חיפשתי אם קיים תרגום לעברית של השיר, מאת מתרגם מקצועי שלקח בחשבון את מלוא השיר והקשריו. אכן מצאתי כזה, ולשמחתי התברר שיותם בנשלום תרגם לא רק אותו, אלא את כל הסיפורים והשירים שאסף ייטס ברחבי אירלנד.

לך לך ילדון אדם!
אל פרא יערות אגם
עם הפֵיות, ואל תשוב,
כי אין לך מושג עד כמה העולם עצוב.

הספר המלא, “הפיות של אירלנד” יצא לאור ממש לא מזמן בהוצאת כרמל, והוא מגוון ומרתק, מתאים לטעימה מדי פעם יותר מאשר לקריאה רצופה. התרגום מצוין ומתאים את עצמו לסגנונות השונים – מסיפורים עממיים דרך מיתולוגיה ועד לשירה חרוזה ושקולה. בנשלום מתאר בהקדמתו את הפיות של אירלנד על סמך שפע הטקסטים האלה, והן בהחלט מזכירות את הדמויות העל-טבעיות ב”ברית הוורדים”: “(הן) אינן מזכירות את הפית המודרניות, המוצגות כנשים יפות וזעירות, שובבות מעט ושוחרות טוב. הן גשמיות יותר, חזקות יותר, יצריות יותר, גחמניות יותר… וששות ומוכשרות יותר להתעלל בכל בן תמותה ביש מזל הנקרה בדרכן. אל תניחו לעליצותן ולחיבתן למוזיקה ולריקודים להוליך אתכם שולל; כל הפיות באשר הן מסוכנות לאדם במידה קיצונית…”
במרכז “ברית הוורדים” והמשכו, “מלכת הקוצים” עומד קשר בין אחיות. העלילה נפתחת כאשר אייבי מחפשת את אחותה לידיה, שנעלמה אחרי נשף היציאה שלה לחברה בלונדון של 1848. השתיים מרותקות לעולמן של בני הפיות, מאז שהטבחית הזקנה הייתה מקריאה להן בילדותן מתוך הספר “פיות האיים הבריטיים”. סמית’ כותבת עולם שבו מושלת באנגליה מלכה בת אלמוות מבני הפיות, הכורתת עסקאות שונות ומשונות עם נתיניה כדי להפיג את השעמום שהשתלט עליה אחרי מאות שנים על כס השלטון. לא מדובר ב-fairies, הפיות החביבות מסרטי דיסני, אלא ב- faeries בני מינים וסוגים שונים, יצורים בעלי כוחות על-טבעיים הרואים בבני התמותה האנושיים כלי משחק בלבד. להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “התנין והשופט” מאת זואי צ’אנס (עורכת התרגום גילי קנלבאום). אני אוהבת את השם בעברית, הלקוח מתוך מטפורות שבהן משתמשת המחברת בתוך הספר, ששמו המקורי באנגלית Influence is Your Super Power – השפעה היא כוח העל שלך. אפשר לקרוא ראיון מעניין עם המחברת בכתבתה של גלי ויינרב בקישור.

“ספר מרתק על המדע שמאחורי היכולת לגרום לאנשים אחרים לומר ‘כן’… שירחיב את ארגז הכלים שלך לשכנוע אנשים, ויפחית את החרדה שלך מפני דחייה.”

אדם גרנט, מחבר רב המכר תחשבו שוב (בעברית בהוצאת מטר)

אתם מוזמנים לגלות מחדש את הכוחות שמייצרים הצלחות, מפיה של המרצה בקורס הפופולרי ביותר בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל.

נולדתם להשפיע. אבל אז לימדו אתכם לדכא את הכוח הזה: לציית לכללים, לחכות לתורכם, לא להפר את הסדר ולא למשוך תשומת לב. פרופ’ זואי צ’אנס, מרצה זוכת פרסים מאוניברסיטת ייל, תראה לכם כיצד לגלות מחדש את כוחות ההשפעה והכריזמה שמאפשרים לרתום אנשים לצדכם ולהפוך רעיונות גדולים למציאות.

השפעה לא עובדת כפי שאנחנו חושבים, כי אנחנו לא חושבים כפי שנדמה לנו. התנין והשופט ילמד אתכם כיצד להשתחרר מתפיסות שגויות כמו הפחד ש”בקשה גדולה מדי תגרום לאנשים לדחות אותך”, ולהבין מדוע האסטרטגיות השגרתיות למשא ומתן כנראה מפחיתות מכוח ההשפעה שלכם. גלו מהו הדבר האחד שמשפיע על התנהגות יותר מכל דבר אחר. למדו לטפח כריזמה, לנהל משא ומתן ברוגע וביצירתיות, ולזהות מניפולטורים בזמן. בדרך תפגשו תנינים, צנחנים, קורא מחשבות בתחפושת גורילה, את ג’ניפר לורנס, את ג’ינגיס חאן – וגם את האיש שהציל את העולם רק בזכות המילה “לא”.

התנין והשופט יכול לשנות את הדרך שבה אתם פועלים, מגיבים לאחרים וכיצד אחרים מגיבים אליכם, הוא יכול להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם בבית, בחברה ובמקום העבודה. זוהי דרך אתית להשפעה שתיטיב עם כל הסובבים אתכם, אך בראש וראשונה עם חייכם שלכם.

“ספר מיוחד שיכבוש אותך בסיפורים מרתקים, בכתיבה סוחפת, ויעניק לך שיעורי חיים מבוססי מדע על כוח ההשפעה החברתית. כשסיימתי לקרוא, כל מה שרציתי הוא שיהיו עוד עמודים.”
רוברט צ’יאלדיני, מחבר רב המכר השפעה (בעברית בהוצאת מטר)

יצא לאור בתרגומי בהוצאת “ספרים בעלמא” הספר השישי ברומנים ההיסטוריים מאת טסה דר, “לילה טוב, דוכס“. (עריכת תרגום: חמוטל לוין, הגהה: צופיה סילברמן, עיצוב כריכה: עומרי קורש וחן יאקה סטודיו לימונדה)

איזולדה אופליה גודנייט, בתו של סופר אגדי, גדלה על סיפורי הרפתקאות ורומנטיקה ותמיד האמינה שגם לה מצפה סיפור אהבה משלה. הרי באגדות יש אינספור אפשרויות: היא יכולה להיות הברווזון המכוער שהופך לברבור, העלמה שנחטפת בידי שודד דרכים יפה תואר, או האישה הצעירה שנסיך מקסים גואל מחיי השגרה.

אבל אחרי שנים של חלומות, איזי כבר ויתרה על הרומנטיקה. עכשיו היא תסתפק בגג מעל לראשה. שכן איזה מין סיפור אגדה נותר לאישה בת עשרים ושש, חסרת פרוטה, שמעולם לא התנשקה?

סיפור האגדה הזה.

לילה טוב, דוכס הוא הספר הראשון בסדרת טירות מאז ולעולם של סופרת רבי־המכר טסה דר. לכל אחד מהספרים בסדרה סוף סגור וכל אחד מהם עומד בפני עצמו.

שמו של הספר הזה היה בעיה לא קלה עבור צוות ההוצאה בראשות דורית תמיר. במקור הוא נקרא Romancing the Duke, ויש בכך כפל משמעות: גם חיזור רומנטי, אבל גם התייחסות לכתיבת סיפורים, שיש לה חלק מרכזי בספר. בתהליך ההתלבטות עלו כמה שמות אפשריים, ביניהם “הטירה שבינינו”, “טירה לשניים”, “שניים בטירה אחת”, “צללים לטירה” ו”הדרך החשוכה לטירה”. היו גם הצעות מופרכות יותר כמו “הדוכס, הטירה והנערה”, “אל טירה בי” או “הטירה מכה שנית” (תאמינו או לא, יש בספר רפרנס ל”מלחמת הכוכבים”). באווירה מסורתית הוצעו “כל עוד הנר בוער” ו”שניים אוחזין בטירה”. השם הזה הצחיק את דורית מספיק כדי להדפיס מהדורה מוגבלת של כריכה אלטרנטיבית.

“לילה טוב, דוכס” יצא עכשיו למכירה מוקדמת ואפשר יהיה לקנות אותו בדוכן “ספרים בעלמא” בשבוע הספר.
הוא מצטרף לספריה הקודמים של טסה דר: “זה קרה בדרך לאדינבורו“, “איך להתחיל שערורייה“, “אתגר פרח הקיר“, “משחק האומנת” ו”עסקת הדוכסית“.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “רגשות מעורבים” מאת דין ברנט (עריכת התרגום: יעל ינאי, יעוץ מדעי: אבי זרחיה).
כשהסופר והמדען דין בֶּרנֶט החליט לכתוב ספר על רגשות, הוא חשב שהמשימה תהיה קלה. כחוקר מוח, הוא הניח שבניגוד לתהליכים אחרים שמתרחשים במוח, רגשות אינם מסובכים במיוחד. אבל אז אביו נפטר מקורונה, וברנט מצא את עצמו לכוד לבד בבידוד עם המון רגשות, שהוא לא הבין ולא ידע איך להתמודד איתם. ברגעי האבל וחוסר האונים נכנס לפעולה חוקר המוח שבו.
ברנט הבין שכחוקר וכותב מנוסה ניתנה לו הזדמנות נדירה, והוא החליט לבחון את הרגשות שלו עצמו תחת מיקרוסקופ – בשם המדע. ברנט צלל למעמקי עולם הרגש כדי להוביל את הקוראים במסע לגילוי המקורות של הרגשות שלנו, בשילוב של כתיבה מדעית בהירה ומרתקת, תובנות אישיות וחוש הומור. הוא מסביר, בין השאר למה כדאי לנו להקשיב לתחושות הבטן, מדוע גלילה בטלפון ממכרת כל כך, למה קשה במיוחד להיפטר מזיכרונות מביכים, ועוד.
חיכיתי מאוד שהספר הזה יצא כבר לאור, כי התרגום שלו במהלך המלחמה הנוכחית היה חוויה מרתקת ואפילו מרגשת. ברנט חקר מה הם רגשות וכתב עליהם תוך כדי תקופת משבר קשה וכשהוא חווה בעצמו תחושות אבל, כעס, חוסר אונים והתקוממות, ממש כמו כולנו בישראל כבר למעלה משנה וחצי. תקופת הקורונה לא רחוקה במיוחד, ולא קשה לזכור איך הרגשנו אז כאילו הגיע סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. ומצד שני, הזוועות של שבעה באוקטובר וכל מה שקרה מאז אפילו מעוררים לפעמים געגוע, גם אם ציני, להתמודדות מול אויב שאינו אנושי.
אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, כיוון שהוא כתוב יפה, מאפשר להבין היבטים חשובים בחוויות הקיום, ואפילו מצליח לעורר אופטימיות מסוימת לגבי המין האנושי, כשהוא מסביר על אמפתיה.
כחנונית בכלל וחובבת מסע בין כוכבים בפרט, אהבתי את הדוגמאות שהספר משתמש בהן, כולל ציטוטים משיחה של הכותב עם ברנט ספינר, שמגלם את דאטה ב”מבע בין כוכבים: הדור הבא”, וסיפר על היחס האישי שלו לדמות ולחובביה. גם הפרקים שעוסקים בקשר בין טכנולוגיה לרגשות, כולל תופעות כמו חדשות כזב והתרחשויות ברשתות חברתיות, רלוונטיים במיוחד כיום.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר איך להשתנות מאת קתי מילקמן (עריכת תרגום: סמי דואניאס).
שינוי מתחולל בצורה הטובה ביותר כשאנחנו מבינים מהו המכשול שעומד בינינו לבין ההצלחה, ויוצרים פתרון מותאם אישית.

אם אתם רוצים לעשות פעילות גופנית, אבל מתקשים להגיע לחדר הכושר, הורדת יישומון להגשמת יעדיכם כנראה לא יהיה הפתרון, אבל אם תצליחו להפוך את האימונים למקור הנאה, כגון להחליט על האזנה לספרים קוליים רק בתחומי חדר הכושר, תמצאו מפתח לשינוי. כך עשתה עיריית שטוקהולם שהצליחה לעודד אנשים לוותר על המדרגות הנעות לטובת מדרגות רגילות על ידי הפיכתן לקלידי פסנתר מתנגנים.

איך להשתנות מסתמך על מחקריה המקוריים של מילקמן ועבודתה המשותפת עם מדענים בכירים. הוא פורשׂ בפנינו שיטות ואסטרטגיות לזיהוי מחסומים שכיחים לשינוי – החל מאימפולסיביות ושכחנות וכלה בדחיינות ועצלות – ומציע לנו דרכים יצירתיות ומפתיעות להתגבר עליהם. ספר זה ילמד אתכם:

* למה העיתוי הוא הכול כשמדובר ביצירת שינוי
* איך פיתויים, הרגלים וקיבעונות יכולים לפעול לטובתנו
* איך מתן עצות לאחרים, אפילו בתחומים שבהם אתם עצמכם נאבקים, יכול להוביל אתכם להישגים גבוהים יותר

לחצו כאן לקריאת ראיון עם פרופסור קתי מילקמן בעיתון גלובס.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא “ זה קרה בדרך לאדינבורו“, רומן רומנטי היסטורי מאת טסה דר (עורכת התרגום: חמוטל לוין). הספר שייך לסדרת “נערה פוגשת דוכס”, אבל אפשר לקרוא אותו גם בנפרד מהספרים שכבר יצאו לאור: “עסקת הדוכסית“, “משחק האומנת“, “אתגר פרח הקיר” ו”איך להתחיל שערורייה“. הוא כלול ברשימת 25 הרומנים הרומנטיים הטובים ביותר שהתפרסמה באתר של אופרה וינפרי.

מינרווה הייווד היא אישה צעירה ״סתמית למראה, שקועה בספרים, פזורת דעת, מגושמת בחברת ג׳נטלמנים… בקיצור, חסרת תקנה״. כך לפחות מתארת אותה אימא שלה במכתב שהטילה על מינרווה לכתוב בשמה. אבל למינרווה לא אכפת. יש לה שתי מטרות – לעשות לעצמה שם בקרב עולם חקר הגיאולוגיה הגברי ולהציל את אחותה מנישואים להולל בעל תואר אצולה, אך חסר מצפון.

להולל חסר המצפון, לורד קולין פיין, יש בעיות משלו. פיין יירש את ההון המשפחתי רק כשיגיע לגיל 27 או אם יתחתן לפני כן. בינתיים הוא תקוע בעיירת חוף משמימה ומייחל ליום שבו יהיה לו כסף משלו והוא יוכל לחזור לחייו הנעימים בלונדון. אבל הייאוש לא יגרום לו להיענות להצעה של מינרווה להעמיד פנים שהם בורחים להינשא, זאת כדי שתגיע לכנס האגודה הגיאולוגית המלכותית באדינבורו ותזכה בפרס שיחלץ את פיין מצרותיו. ואולי דווקא כן? ייתכן שהמסע הזה יפתור לו את כל הבעיות. אחרי הכול, מה כבר יכול לקרות במסע של שבוע לאדינבורו?
להמשך הקטע →

לכבוד יציאתו לאור של הספר כתבתי באתר “מה תלבשו למסע בזמן?” הסבר מבואר על השמלות בתחילת המאה ה-19, כמו זאת שלובשת שרלוט על הכריכה. אני ממליצה בחום לקרוא את הפוסט ואת הספר, ואחר כך נוכל לדבר על הצופן הנחמד שנמצא בסופו.

תקציר:

בליל הנשף באחוזת פרקהרסט מתרחש מפגש אהבים שערורייתי בספרייה.

מי היה שם? לורד שרסבי, עם המשרתת, על השולחן? או העלמה פיירצ’יילד, עם הולל, צמודה לקיר? ואולי בכלל רב-המשרתים עשה את זה.

שרלוט הייווד יודעת רק שזו לא היתה היא, אבל השמועות עליה מתפשטות. אם לא תצליח לגלות את זהות הנאהבים, היא תיאלץ להתחתן עם פירס ברנדון, לורד גרנוויל — הג’נטלמן הקר, היהיר והנאה ביותר שאיתרע מזלה לחבק בחייה.

אבל כאשר הם יוצאים לחפש יחדיו את הנאהבים בסתר, פירס חושף כמה סודות משל עצמו. המרקיז המנומס והמרוסן יודע לפרוץ מנעולים, לתת אגרופים, לפלרטט בשנינות… ולגרום לאישה פיק ברכיים במחי נשיקה אחת. הדבר היחידי שעליו הוא מגן בעוז אפילו יותר מעל שרלוט הוא האמת על עברו האפל.

התשוקה ביניהם לוהטת. הסכנה אמיתית. בתוך זמן קצר, שרלוט מתלבטת קשות. האם תסכן הכול כדי להוכיח את חפותה? או שתתמסר לגבר שנשבע לא לאהוב לעולם?

עריכת תרגום: חמוטל לוין
הגהה: צופיה סילברמן
עיצוב כריכה: חן יאקה-שומרון | סטודיו לימונדה
איור: עומרי קורש

יצא לאור בתרגומי “אתגר פרח הקיר” מאת טסה דר (עריכת התרגום: חמוטל לוין, הגהה: צופיה סילברמן).
זהו הספר השלישי בסדרת “נערה פוגשת דוכס”, אחרי “עסקת הדוכסית” ו”משחק האומנת“, והוא סקסי ומחמם את הלב לא פחות מהם.
באנגליה של תחילת המאה ה-19 אישה צעירה בת מעמד האצולה אינה אמורה לחיות לבד. היא אינה אמורה להימנע ממחזרים, ובהחלט אינה אמורה לגדל במשכנה בלונדון שלל חיות נטושות שהצילה. אבל זה בדיוק מה שליידי פנלופה קמפיון עושה, לפחות עד לרגע שבו היא נדרשת בתוקף להיפטר בתוך חודש מכל החיות ולצאת לחברה; ולא – תיאלץ לעבור להתגורר בבית אחיה בכפר.

גבריאל דיוק, מי שזכה בכינוי ״דוכס החורבן״, בנה את עצמו בשתי ידיו. הוא הצליח להיחלץ מסמטאות העוני של לונדון, וכעת הוא נחוש לפרק את החברה הגבוהה מנכסיה – בית אצולה אחד אחרי משנהו. הנכס האחרון שרכש נמצא בצמוד לביתה של פני, וגייב משוכנע שהמגורים בשכנות לבתו הרווקה של רוזן יקפיצו את ערך הנכס. כך לפחות עד שהוא נתקל בה ובביבר החיות שלה.

בניסיון לשמור את השקעתו גייב מסכים לאתגר שפני מציבה בפניו – למצוא לכל החיות בית חם. אלא שספק אם הממזר קר הלב מסוגל לזהות בכלל בית אוהב, ופני רכת הלב מבינה שנגזר עליה להציל גם אותו. השאלה היא אם תצליח לעשות זאת לפני שימיט גם עליה חורבן.
* * *
איור הכריכה המקסים הוא גם הפעם יצירה של עומרי קורש, שכלל בו חלק מחיות המחמד של פני. אם תשימו לב, גיבורות הסדרה מסתובבות בהדרגה לעברנו:

* * *
כל הספרים בסדרת “נערה פוגשת דוכס” הגיעו במהירות למעמד רבי-מכר. “עסקת הדוכסית” היה הספר השלישי ברשימת הספרים הנמכרים באתר “עברית” בשנה שעברה. באוקטובר 2023 הדפיסה הוצאת “ספרים בעלמא” מהדורה מיוחדת של 1,500 עותקים ממנו שחולקו בחינם למפונות ומפונים מבתיהם.
אם בימים הקשים האלה (או בכל זמן אחר) חשוב לך לדעת מראש על חלקים מהספר שעלולים להפריע במהלך הקריאה, אפילו במחיר חשיפה של חלק מהעלילה, אפשר לכתוב לי ואני מבטיחה לשלוח פירוט.
לחצו כאן לקניית “אתגר פרח הקיר” באתר ההוצאה.

יצא לאור בתרגומי “משחק האומנת“, מאת טסה דר (עורכת התרגום: חמוטל לוין). אפשר למצוא את הספר באתר ובדוכנים של הוצאת ספרים בעלמא בשבוע הספר, והוא נכנס במהירות לרשימת רבי המכר הדיגיטליים.
גם לספר הזה צייר עומרי קורש כריכה מקסימה, המציגה את הגיבורה בשמלה שהיא לובשת באחת הסצינות המתוארות. בניגוד לעסקת הדוכסית, הפעם לא מצאתי את השמלה הספציפית באוסף של אף מוזיאון, אבל סיפקתי ציורים, הדפסים ותרשימים להשראה היסטורית.
אני מצרפת כאן את תקציר הספר, ואחריו גם הצצה לאתגר תרגומי שעמד בפניי.

לאלכסנדרה מאונטבטן יש הרבה תוכניות לחיים, אבל לחיים יש תוכניות אחרות בשבילה.
כבתו של יורד־ים היא ראתה עולם ורכשה השכלה מגוונת יותר מזו של נשים אחרות במעמדה באנגליה של המאה ה-19. כעת היא מנסה להשיג בכוחות עצמה ביטחון כלכלי ובית.
אבל שרשרת אירועים שתחילתם באי־הבנה וסופם בטביעה של כלי עבודתה בנהר התמזה, מאלצת אותה לקבל על עצמה תפקיד בלתי אפשרי: להפוך שתי יתומות פרועות, בנות חסותו של דוכס, לגבירות צעירות ומנומסות. אלא שהילדות לא זקוקות למשמעת. הן צריכות חיבוק ובית אוהב. ואין שום דרך לשכנע בזאת את האפוטרופוס שלהן. אלכסנדרה יודעת את זה, כי היא כבר ניסתה הכול. או לפחות כמעט הכול.
ליורש ההולל של הדוכס אין שום כוונה לשנות את דרכיו. אבל לעיתים השינוי פשוט נכנס דרך הדלת הלא־נכונה.
כמו כל יורש עשיר וחסר מוסר המכבד את עצמו, צ’ייס מקפיד על כלל חשוב אחד: בלי רגשות. כל הרגשות כולם. כך הוא מצליח לא לחשוב על האשמה האיומה שהוא נושא עימו, ואם זה אומר שעליו לוותר על שמחה וקרבה, הוא מוכן להקריב את הקורבן הזה. כאשר אומנת קטנה ועקשנית מנסה להחזיר אותו למוטב, הוא מחליט להבהיר לה שלא תצליח לשנות אותו. אבל אלכסנדרה אינה מה שהוא חשב: היא חדת חושים, חכמה ונוקבת. והיא מסרבת לראות בו מקרה אבוד. מהר מאוד החומות המקיפות את ליבו של צ’ייס מתחילות להתמוטט… והוא נמצא בסכנת טביעה.
משחק האומנת הוא ספר מרתק, שנון ומשעשע המזמין אותנו אל קיטון קטן ופחות מוכר בנבכי האריסטוקרטיה האנגלית של תקופת הריג’נסי על כלליה והפרתם. זהו ספר שני בסדרה נערה פוגשת דוכס של סופרת רבי המכר טסה דר. קדם לו הספר עסקת הדוכסית.

בשלב די מוקדם בספר, כאשר אלכסנדרה מגיעה לראשונה לביתו של צ’ייס, היא נכנסת לחדר הפרטי שהוא מכין לעצמו למפגשים לוהטים עם מיטב גבירות החברה. לסופרת טסה דר יש חיבה גלויה למשחקי מילים ואליטרציות, ולכן החדר הזה מקבל שלל שמות שנונים יותר או פחות, אבל כולם צריכים היו להסתדר בעברית בשתי מילים שמתחילות בצליל זהה. זאת רשימת האפשרויות שהכנתי, ורובן נכנסו לתרגום, בהתאם להקשר ועם זכות קטנה לאלתר. לא קשה להסיק מהן שהספר כולל תיאורי סקס מפורשים:

אוהל האהבה
אוניברסיטת האורגזמות
בור הבשרים
גוב הגיפופים
היכל התאווה
היכל ההוללות
זירת הזימה
חדר החרמנות
חדר החשק
החוג לחושניות
חוילת החמדה
חושת החשק
טרקלין התשוקה
לשכת הליקוקים
מאורת המאהבות
מצודת המציצות
מרתף המזמוטים
מפתן הפיתוי
מערת העריות
נישת הניאוף
ערש העילוסים
שדירת השיגולים
תא התאווה

כתבתי עוד על עיצוב הכריכה של “משחק האומנת” באתר “מה תלבשו למסע בזמן?”
ספרי “נערה פוגש דוכס” זמינים במחירי מבצע בדוכני שבוע הספר ובאתר “ספרים בעלמא” ויהיו בחנויות הספרים בחודש יולי. את תרגום הספר השלישי בסדרה אסיים עוד החודש. אשמח לשמוע חוויות מהקריאה בהם.

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “בלי פשרות” מאת כריס ווס בשיתוף טל רז (עריכת התרגום: גילי קנלבאום).
כריס ווס היה ראש צוות משא ומתן על שבויים של האף.בי.איי. ופיתח כלים וטכניקות שאפשרו לו להציל את חייהם של בני ערובה. בספר הזה הוא מציג את העקרונות שלו ומלמד את הקוראים להשיג את רצונם מהצד השני, ולא משנה אם הצד השני הזה הוא טרוריסט אכזרי, הילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית או המוכר בסוכנות רכב. הדוגמאות של ווס הן חומר לסרטי פעולה חובקי עולם, והספר קריא ומספק תובנות שיכולות להועיל לכולנו בחיי היומיום.
שמו המקורי של הספר, “Never split the difference”, מבהיר שווס לא מוכן להיפגש עם הצד השני באמצע. ההצעה שלי לתרגום השם הייתה “אף שעל”, אבל אני מסכימה שהשם שנבחר, “בלי פשרות”, מתאים יותר, ולו רק כי אף אחד לא ניהל איתי משא ומתן עליו.
ראו כאן המלצה מעמיקה ומעניינת של רונית כפיר על הספר, כולל קוד הנחה לרכישה ישירה שלו מההוצאה.
עוד כתבות וראיונות:
https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/14459380
https://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-5cece10e62e6981027.htm

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אגם “דברים שקשה לקחת בקלות” מאת בן סדלי.
זהו ספר עזרה עצמית לבני נוער, המסביר ברוך ובאמפתיה איך לזהות רגשות ותחושות, ולהתמודד איתם מתוך חמלה עצמית. בעולם שמנסה לשכנע אותנו לחתור אל האושר הספר הזה נותן מקום לכאבים שמעיקים על כולנו, ועוזר לקוראים הצעירים והמבוגרים לקבל אותם ולהמשיך הלאה. המחבר נעזר בכלים של מיינדפולנס (קשיבות) ומכוון אותנו בהסברים ובאיורים עדינים לגלות את מה שחשוב לנו ולהתמקד בו. הפרקים קצרים וממוקדים, ויש בהם הנחיות לפעולות קטנות שיכולות לשפר מאוד את ההרגשה.
בתרגום הספר הקפדתי, ביחד עם העורכת שולמית דוידוביץ ועם ראובת ניצן מהוצאת אגם, להתנסח בשפה מכלילה ככל האפשר, למרות הקשיים שמעמידה העברית. רצינו שהספר ידבר באותה המידה אל בנים, בנות וגם למי שמחוץ לבינאריות המגדרית ולשם כך השתמשנו בניסוחים נייטרליים, ובלשון נקבה וזכר לסירוגין.

נהניתי לתרגם את ספרה החדש של מישל אובמה, “האור שבתוכנו” (ולעבוד עם העורכת רתם כסלו). אחרי הביוגרפיה “הסיפור שלי”, שמציגה את כל סיפור חייה של מישל עד כה, הספר הנוכחי מאפשר לנו לא רק ללמוד עליה, אלא גם ללמוד ממנה. והדרכים שבהן התמודדה מישל אובמה עם התקופות הקשות של הקורונה והנשיאות של טראמפ רלוונטיות מאוד בתקופה הסוערת שעוברת עלינו עכשיו בישראל.

למדתי שמותר להכיר בעובדה שערך עצמי כרוך בפגיעוּת ושמה שמשותף לנו כבני אדם עלי אדמות הוא הרצון העז לשפר את חיינו, תמיד ובכל מצב. אנחנו נועזים יותר באור. כאשר אנו מכירים את האור שבתוכנו, אנחנו מכירים את עצמנו. אנחנו מכירים את הסיפור שלנו בדרך כנה. מניסיוני, היכרות כזאת עם עצמנו בונה ביטחון עצמי, והביטחון הזה נוסך בנו רוגע ומאפשר לנו לשמור על פרספקטיבה, ואלה מובילים בסופו של דבר ליכולת ליצור קשר משמעותי עם אחרים – ומבחינתי, זה הבסיס לכול. אור אחד מזין אור נוסף. משפחה חזקה אחת מעניקה כוח למשפחות נוספות. קהילה מעורבת אחת יכולה להניע את הקהילות שסביבה. זהו כוחו של האור שבתוכנו.

מישל מדברת על חשיבותם של הקשרים ומערכות היחסים בחיינו, החל מזוגיות ומשפחה גרעינית והלאה, למעגלים רחבים יותר, שמאפשרים להשפיע על החברה והעולם שמסביבנו. היא מספרת איך מצאה איזון ונחמה לאורך חייה בתקופות אישיות מלחיצות וגם כשהעולם כולו השתגע סביבה. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לבחור על מה להשפיע ולאיזו מטרה לפעול, ולהתנער כך מתחושת חוסר האונים המשתקת.

עניין נוסף המודגש בספר היה גם אתגר לתרגום, והוא המוטו המוביל את מישל וברק אובמה בהתנהלותם: “כשהם משפילים, אנחנו מעפילים” (When they go low, we go high). הכוונה היא לשמור על מוסריות, שיקול דעת והגינות, בלי לוותר על פעולה נחושה. זאת גישה שקשה מאוד להתמיד בה מול שנאה, גסות רוח, אכזריות, גזענות ואלימות, בעיקר כשהאצבעות ממהרות לעשות לייקים, לשתף ולהתלהם.

אבל אני רוצה להבהיר: ההעפלה מעלה היא פעולה, לא רק הרגשה. זאת אינה קריאה להסכין עם המצב ולחכות לשינוי, או לשבת ביציע בזמן שאחרים נאבקים. זאת אינה קריאה לקבל את תנאי הדיכוי או להניח לאכזריות ולכוח להשתולל ללא מאבק. בקריאה להעפיל מעלה אין הטלת ספק במחויבות שלנו להילחם למען הוגנות, הגינות וצדק. השאלה היא בעצם איך נילחם, איך נפעל כדי לפתור את הבעיות שאנחנו נתקלים בהן ואיך להתנהל בצורה כזאת, שנצליח להשפיע בלי להישחק… עבורי המשמעות היא לעשות כל מה שצריך כדי שעבודתי תיחשב וקולי יישמע, למרות כל הקשיים שעוצרים בעדי.

בפעם הראשונה יצא לאור רומן גרפי שתרגמתי. בני הנפילים, עולם הפנטזיה האהוב של קסנדרה קלייר, חוזר בסדרת מאנגה באיוריה של קסנדרה ג’ין.

החיים של קליירי לא מלהיבים. בין לימודי האמנות שלה לשגרה המעצבנת עם אימה המגוננת, הדבר הכי מרגש בחייה הוא בילוי עם החבר הכי טוב שלה, סיימון. כל זה משתנה כשהאֵם נעלמת, מפלצת תוקפת את קליירי ומצילים אותה אנשים שרק היא מסוגלת לראות. קליירי מוצאת את עצמה בחלק מסתורי ולא מוכר של העיר ניו יורק, ומבינה שכל חייה חיה בשקר. כעת עליה לגלות מי היא באמת ולמצוא דרך לשרוד בעולם של ערפדים, אנשי זאב ושדים, ושל אלה שנלחמים למען בני האנוש – ציידי הצללים.

היה נחמד לחזור לסדרת בני הנפילים, שאת ספריה תרגמנו אינגה מיכאלי ואני. הסתמכתי על המונחון שריכזנו עם שמות הדמויות, השדים וחפצי הקסם ובדקתי את התיאורים והדיאלוגים בנוסח העברי של “עיר של עצמות”. תרגום של מאנגה הוא חוויה מעניינת – התמונות מספרות את רוב הסיפור, וצריך לתרגם בעיקר דיבורים, ולהקפיד שאורך הטקסט יתאים לגודל של בועת הדיבור הרלוונטית. בנוסף יש מילים המתארות קולות או פעולות כמו “מכה” או “נשיפה” או “וואמפ”.

“עסקת הדוכסית” מאת טסה דר יצא לאור בתרגומי בהוצאת ספרים בעלמא ונכנס מיד לרשימת רבי המכר הדיגיטליים אחרי שאלפי עותקים נמכרו בימים ספורים. ההצלחה משמחת אותי במיוחד כי זה הספר המושלם בשבילי כמתרגמת: רומן רומנטי שנון המתרחש בתחילת המאה ה-19 שהגיבורה שלו תופרת!
אני שמחה כל-כך שדורית תמיר בחרה לתרגם את הספר בהוצאה שלה, ונתנה לי אותו. זכיתי לתרגם תיאורי בגדים שאני אוהבת, ואפילו לזהות את השמלה המדויקת שמתוארת באחת הסצינות ולאפשר למאייר עומרי קורש להציג אותה על הכריכה. אני רוצה להודות לעורכת התרגום חמוטל לוין שעזרה לי לשכלל את הגידופים השייקספיריים וכינוי החיבה המקוריים שמופיעים בספר.

תקציר:

בלי אור, בלי נשיקות, בלי שאלות – זה מה שהדוכס מחפש באשתו העתידית.
השנה היא 1815. דוכס אשבורי חוזר מקרב ווטרלו כשחצי מגופו מושחת ומכוסה בצלקות קשות. הוא מעביר את ימיו לבד, בהרהורים קודרים ובמבטים זעופים ויוצא רק בשעות הלילה, אז הוא מטיל אימה על נוכלי לונדון. אין לו אשליות בדבר אהבה – לא ניתן לאהוב גבר במצבו – אבל עכשיו נוספה לו משימה חדשה: הוא זקוק ליורש, ולשם כך הוא צריך רעיה.
ארוחות משותפות, שמות חיבה מטופשים ואור יום בריא ומבריא – זה מה שהיא מתעקשת לתת.
אמה גלדסטון היא בתו של כומר כפרי שהתגלגלה לעיר, אחרי שאביה השליך אותה מביתו. היא עובדת כתופרת, ובסך הכל מנסה לגבות תשלום שמגיע לה, לדעתה, מהדוכס – סכום פעוט שעומד לשנות את חיי שניהם. הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה לכסף. בזה זה מסתכם, אבל שם זה רק מתחיל.
על רקע ימיה ולילותיה של לונדון של ראשית המאה ה-19 מביאה טסה דר, סופרת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, סיפור על שני אנשים פגועים שחותמים ביניהם עסקה. סיפור מצחיק ומכאיב, שנון וחשוף, שובר לב וגם מאחה.

להמשך הקטע →

הוא תמיד שם, הקורא המיועד. כל משפט שאני מתרגמת, לפעמים גם המונחים בתוך המשפט, כפופים לשאלה מה יחשוב מי שיקרא אותם.
מי הקורא המיועד של הטקסט המתורגם? במה הוא דומה לקורא המיועד של הספר במקור ובמה הוא שונה ממנו? מה הוא יודע ומה אינו יודע? האם הוא יודע פחות ממני או יותר ממני? האם יתפוס אותי בטעות מביכה?

לפעמים הדמות הזאת, שיושבת לי על הכתף בזמן העבודה, היא ילד. ילד ישראלי חכם וסקרן שכנראה לא מכיר דברים שילד בריטי גדל עליהם ולכן לפעמים צריך להכניס בשבילו עוד מילת הסבר לתיאור ארוחה אנגלית, נניח ב”מסע אל ים הנהר“.

לפעמים הקורא הזה הוא הייטקיסט שיודע הרבה יותר ממני על האקינג, ואני צריכה לוודא שההסברים ב”אח הקטן” יראו לו סבירים, למרות שהוא רגיל לדבר על הדברים האלה באנגלית בכלל, ולא בעברית תקנית שספר אמור להיות כתוב בה.

לפני כמה ימים כתב אלי אברהם א’ מירושלים, מיד אחרי שקרא את “רומן איטלקי” מאת לורה פרייזר בתרגומי. אברהם חד העין הבחין שמסופר שם על בשר חזיר במרקש. הוא יליד מרוקו וביקר שם פעמים מספר, והדבר פשוט לא התקבל על דעתו בתור התרחשות בארץ מוסלמית. מסתבר שהוא גם צדק בתמיהתו, כי הסופרת עצמה ענתה לשאלה ששלח אליה והודתה שהיתה טעות, אשר תוקנה במהדורה הבאה באנגלית. לצערי, הספר הנחמד הזה לא הצליח במיוחד בארץ, ולכן לא תצא לו כאן מהדורה נוספת שבה אפשר יהיה לתקן.

אברהם העלה עניין נוסף: מדוע משובצות בספר מילים רבות כל כך בשפות זרות (בעיקר איטלקית, אבל גם צרפתית ועוד)? מה יעשה קורא עברי שאינו יודע את השפות האלה? את השאלה הזאת הפנו אלי גם קוראים של “האפיפיורית יוהנה“. אכן, כאן הקורא העברי “סובל” יותר מן הזרות מאשר מקבילו דובר האנגלית. כשהן משובצות בתוך האנגלית המילים האלה לפחות כתובות באותיות המוכרות, ובכיוון הנכון של הכתיבה, ולכן בולטות פחות מאשר בעברית. אבל תשובתי היא שגם הסופר במקור לא הניח שקוראיו מבינים את הנאמר בשפות הזרות, ובדרך כלל יש די הסברים מסביב כדי להבין, מבלי לוותר על הנופך האקזוטי של השפות האחרות.

לעתים נדירות נדרש המתרגם, כחלק מפעולת התרגום, להתייחס לא רק לתוכן הטקסט, אלא גם לצורתו הגרפית. התייחסות כזאת מסובכת יותר, כמובן, כאשר התרגום נעשה בין שפות המשתמשות במערכות כתב שונות. כך, בתרגום מאנגלית לעברית, אם טקסט המקור מדבר על צורתן של אותיות הוא מתייחס לכתב לטיני, ואילו טקסט היעד יהיה באותיות עבריות.

המאמר “שחזור תכונות רלוונטיות – תרגיל בתרגום אופטימלי” מאת פרופסור גדעון טורי עוסק בהרחבה ובצורה מאירת עיניים בסוגייה הזאת בדיוק. פרופ’ טורי מתאר, שלב שלב, את השיקולים שהנחו אותו בתרגום קטע מסוים מתוך “כס הכסף“, ספר בסדרת נרניה מאת ק. ס. לואיס. בקטע הולכים שני ילדים בתוך דרך שקועה, שבהדרגה מסתבר כי היא אות, חלק מכתובת ענקים בעלת משמעות רבה בסיפור.
זמן לא רב אחרי שתרגמתי את מאמרו של פרופ’ טורי מאנגלית לעברית, במסגרת לימודי באוניברסיטה, נאלצתי להתמודד בעצמי עם קטע בעל מאפיינים דומים (אם כי מצומצמים יותר) בספר “לילי ווייט” מאת סוזאן אייזקס, שתרגמתי להוצאת נירם ב-1997. פרק 4 בספר מתאר את חיי הנישואין המוקדמים של הוריה של הגיבורה, לאונרד וסילביה ווייט, בהתאם לצורת האותיות במילה מסוימת, שיש לה נגיעה לחיי נישואין.

אני מביאה כאן את החלקים הרלוונטיים בקטע (בצורת תמונה, כדי שלא למשוך לאתר שלי יותר מדי גולשים שמחפשים רק את הדבר הזה), ומזמינה אתכם, קוראי המנוסים יותר או פחות בתרגום, לחשוב על הצורה שבה הייתם מתרגמים אותו. בהמשך אציג את הפתרון שלי.

להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת גרף “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב. עריכת טקסט: שרית בלונדר, עריכת התרגום: גילי בר-הלל, ייעוץ טכני: דידי חנוך. “האם יכול האקר צעיר אחד להשיב מלחמה לממשלה שיצאה מדעתה ופרצה את כל הגבולות?” (פרק ראשון לקריאה בהמשך) עד כמה “האח הקטן” הוא מדע בדיוני? מצד אחד, הוא ספר מדע בדיוני מצוין, וכמו כל ספר מד”ב טוב הוא משתמש במצב מומצא כדי לומר משהו על מצבנו הנוכחי. מצד שני, מבחינות מסוימות המציאות כבר השיגה אותו. גיבור הספר, מרקוס, מתלונן על תוכנות המעקב שהושתלו במחשב שנתן לו בית הספר? לא מזמן התלוננו תלמידים בארה”ב על כך שמוריהם צילמו אותם בהיחבא במצלמות של המחשבים הבית-ספריים שלהם. ואפילו המשטר המחמיר שמצייר דוקטורוב בסן פרנסיסקו בספר הזה לא הגיע לדרגת המאגר הביומטרי המתוכנן אצלנו בארץ.

על הספר:

האח הקטן הוא מותחן שמתרחש בעולם דיגיטלי המשתנה במהירות
לנגד עינינו, ספר שמצליח לשלב בעלילתו המסחררת סוגיות
רלוונטיות לעידן בו אנו חיים: אובדן הפרטיות, המלחמה בטרור
העולמי, כוחן של ממשלות באשר הן והמחיר שאנו משלמים עבור
תחושת הביטחון שלנו.
מרקוס הוא תלמיד שמינית בסן פרנסיסקו, העיר הכי ליברלית
בארצות־הברית — אומה שחרטה על דגלה את רוח החופש וחירות
הפרט. רק בן שבע עשרה אבל חריף מחשבה, רב תושיה ובקיא בדרכי
העולם המרושת, למרקוס אין שום בעיה להביס את מערכות המעקב
הפולשניות של בית־הספר שלו. כשמתקפת טרור פתאומית פוגעת
בעיר, מרקוס מגלה שכל סיסמאות החופש והחירות עליהן גדל שוות
כקליפת השום. המדינה שאותה הוא כה אוהב רואה בו את האויב
הגדול ביותר שלה.
ללא אזהרה מוצאים את עצמם מרקוס וחבריו כלואים במתקן חשאי
של המשרד לבטחון פנים, שם הם נחקרים באכזריות משך ימים רבים.
כאשר הם סוף סוף משתחררים מרקוס מגלה שעירו האהובה הפכה
למדינת משטרה שכל אחד מתושביה נחשב לטרוריסט פוטנציאלי.
בידיעה שאיש לא יאמין לסיפורו הבלתי אפשרי, נותרת בידי מרקוס
ברירה אחת בלבד: להפיל את המשרד לבטחון פנים.
מאז צאתו זכה האח הקטן להצלחה מסחרית וביקורתית עצומה,
כיכב שבועות רבים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ועיתונים
נוספים, וזכה בפרסים רבים.

כבר כתבתי על חיבתי לסופר המד”ב קורי דוקטורוב, איש מגניב ורב פעלים, טכנופיל עם המון דמיון וכוונות טובות. יכול להיות אפילו שאנחנו קרובי משפחה רחוקים, בהתחשב בעובדה שסבתא שלי היתה ממשפחת דוקטורוביץ’, פחות או יותר באותו איזור של רוסיה שממנו הגיעה המשפחה שלו. בכל אופן, כשסיפרתי לו על העניין הוא התלהב וסיפר על זה לכל העולם בטוויטר שלו.
אפשר לקרוא בעברית סיפורים שלו שתורגמו ב”בלי פאניקה”: “אני, רובוט” (תרגום: חגי אברבוך), “נימבי וקופצי המימדים” (תרגום: רמי שלהבת) וכן הרצאה בנושא ניהול זכויות דיגיטלי (ולמה הוא רע לאנושות) שהוא נשא במיקרוסופט, מכל המקומות בעולם (תרגום: רן יניב הרטשטיין).

הנה הפרק הראשון של “האח הקטן”, באדיבות הוצאת גרף:
להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “מסעות ששינו את העולם” מאת פיטר אוטון, עורך המהדורה העברית אורן נהרי. זהו הספר השלישי בסדרת “משני עולם”, אחרי “נאומים ששינו את העולם” ו”נשים ששינו את העולם” שהיו לרבי מכר.

מתוך הכריכה האחורית:

מיורדי הים הפניקים הקדמונים ועד לחוקרי אנטארקטיקה האמיצים, מסעות ששינו את העולם מספר את סיפוריהם המרתקים של האנשים ההרפתקנים, הנועזים והסקרנים שעיצבו במסעותיהם ובהפלגותיהם את ההיסטוריה של העולם. התיאורים הדרמטיים, לעתים קרובות מפי הנוסעים עצמם, מובאים בליווי מפות, דיוקנאות ורישומים היסטוריים יפהפיים.

כאן תמצאו סיפורים מרתקים על קולומבוס וגילוי אמריקה, על ההקפה הראשונה של כדור הארץ, סיפורו של רובינזון קרוזו האמיתי, מסעה של המייפלאואר, מיפוי האוקיינוס השקט בידי קפטן קוק, ההתגלות שחווה צ’רלס דארווין על סיפון הביגל, המרוץ לחציית האוקיינוס האטלנטי, מסעותיהם של סקוט, אמונדסן ושקלטון לקצווי תבל ועוד ועוד.

בעבר היה במוסף “ספרים” של הארץ מדור “ספריות” שבו ראיינו אנשים על הספריות הביתיות שלהם. אביגיל התחילה פרויקט שבו בלוגרים מציגים את הספריות הביתיות שלהם, ולכבוד הספריה החדשה שלנו אני מצטרפת.

אבל קודם כל, כמה הפניות למקומות אחרים וקשורים:

ובחזרה הביתה.
להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “קתרין מארגון” מאת פיליפה גרגורי. זהו ספר נוסף בסדרת הרומנים ההיסטוריים מן המאה השש-עשרה, שהמפורסם בהם הוא “בת בולין האחרת“. והפעם – סיפורה הדרמטי של קטלינה מארגון, היא קתרין, אשתו הראשונה של הנרי השמיני.
מן הכריכה האחורית:

קתרין מארגון נולדה בשם קטלינה, האינפנטה הספרדית, בת למלכי ספרד הצלבנים. בגיל שלוש היא מאורסת לנסיך ארתור, בנו של הנרי השביעי, יורש העצר של אנגליה, ומחונכת להיות נסיכת וויילס. היא יודעת כי נועדה למשול בארץ רחוקה, רטובה וקרה.
אמונתה עומדת למבחן עם בואה לארצה החדשה, כאשר חותנה המיועד מקדם את פניה בעלבון חמור; ארתור נראה בעיניה לא הרבה יותר מילד; האוכל מוזר והמנהגים גסים. אט-אט היא מסתגלת לחצר המלוכה של בית טיודור, החיים כאשתו של ארתור הופכים להיות נסבלים יחסית, ובשידוך המאולץ מתפתחת במפתיע אהבה עזה וחמה.
אבל כאשר הצעיר הלמדן מת, היא נאלצת ליצור בעצמה את עתידה: איך תוכל עכשיו להיות למלכה ולייסד שושלת? רק בדרך של נישואים לאחיו הצעיר של ארתור, הנרי העליז והמפונק. אביו וסבתו מתנגדים; הוריה רבי-העוצמה אינם מסוגלים להועיל. אבל קתרין היא בתה של אמה עזת הנפש, ואין סייג לרוח הקרב המפעמת בה. היא תעשה הכול כדי להשיג את מטרתה; גם אם לשם כך עליה לשקר את השקר הגדול מכול ולדבוק בו כל חייה.

פיליפה גרגורי מוכיחה פעם נוספת שמאחורי פניה המוכרות לכאורה של ההיסטוריה שוכן סיפור מדהים: סיפורן של נשים לוחמות המעצבות את עתידה של אירופה, סיפורם של גיבורים מכובדים הטועים טעויות חמורות, וסיפור אהבה לא נודע המשנה את גורלה של ארץ שלמה.