צילום: דבורית שרגל

מלאכת התרגום מתנהלת תמיד בין חירות לנאמנות: לטקסט, לצורה, לשפה ולתרבות. בפאנל מתרגמות שהתקיים במסגרת פסטיבל אייקון 2026 סיפרנו חוויות מעבודתנו, והצגנו תרגומים משלנו לשיר עתיק, קצר ומיוחד, שעליו כבר כתבתי. המגבלות של השיר מאפשרות ליצור גרסאות מגוונות, לפי השיקולים וההקשר. דיברנו על המתחים שאיתן אנחנו מתמודדות: מה חייב להישמר, על מה אפשר לוותר, ואיפה נמצא הפלא היצירתי האמיתי. הקלטת הפאנל מצורפת בהמשך הפוסט.

המשתתפות:
ענבל נקדימון: (מנחה) – מתרגמת ומרצה, בעלת האתר “מה תלבשו למסע בזמן?”

לי עברון: מתרגמת מאנגלית ומצרפתית, סופרת ומשוררת.

ורד טוכטרמן: סופרת ומתרגמת מד״ב.

יעל אכמון: מתרגמת מאנגלית, בעיקר ספרות פנטזיה לנוער.

שירלי פינצי לב: מתרגמת ספרות איטלקית ומרצה עליה.

לחצו כאן כדי לראות הקלטה של פאנל נוסף שהנחיתי בכנס, בנושא עיצוב תלבושות.

בשבוע שעבר הייתי בקרקוב, ביקרתי במוזיאונים וראיתי יצירות רבות. ביניהן, את ציור הדיוקן “גברת עם הרמין”, צבעי שמן על עץ אגוז, מעשה ידיו של ליאונרדו דה וינצ’י, ככל הנראה בסביבות 1490, אז שהה בחצרו של הדוכס לודוביקו איל מורו במילאנו. לפי הסברה הוא צייר את פילגשו של הדוכס, צ’צ’יליה גלרנטי, אישה צעירה, משכילה ומוכשרת. ההרמין הלבן שהיא מחזיקה מתייחס הן לשם המשפחה של צ’צ’יליה והן לכינוי של הדוכס.
בספר “לילה טוב, דוכס” מאת טסה דר שתרגמתי להוצאת ספרים בעלמא, יש לגיבורה חיית מחמד סרת מזג בשם שילגייה. היא קיבלה אותה במתנה בהשראה ברורה של הציור הזה. כתבתי על הספר עם תמונות השראה נוספות בפוסט הזה.

להמשך הקטע →

לאחרונה השתתפתי בשני ראיונות, וסיפרתי על תחומי העניין שלי: תרגום, מדע בדיוני והיסטוריה של האופנה.
*
הסופר והסוקר רז קלמנוביץ’ אירח אותי בדף הפייסבוק “עולם הספרים של רז“.
*
קרן לנדסמן ואהוד מימון הזמינו אותי להשתתף בפודקאסט שלהם, “עתיד מתמשך“, שעוסק בהיסטוריה של קהילות המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. בעמוד של הפרק אפשר להאזין לו, לקרוא תמלול ולמצוא קישורים רלוונטיים. להמשך הקטע →

בכנס “עולמות” שנערך באפריל 2024 הוקדשה רצועת תוכן בנושא תרגום לזכרו של ד”ר עמנואל לוטם ז”ל. בפאנל על תרגום מדע בדיוני ופנטזיה “לעלף את האלף” השתתפו יעל אכמון, גילי בר הלל סמו, צפריר גרוסמן, ורד טוכטרמן, חמוטל ילין ואני, ענבל שגיב נקדימון. אפשר לצפות בו כאן:

תודה רבה לסגל הכנס וכל מתנדביו, שאפשרו את קיומו בתקופה לא פשוטה. תודה לרינת קורבט על ההסרטה.

קישורים לכמה נושאים שהוזכרו בפאנל:
פאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” מכנס אייקון 2015
המאמר “שחזור תכונות רלוונטיות” מאת פרופ’ גדעון טורי
עבודת התזה “מדע בדיוני בישראל”

סדרת הספרים “נוכרייה“, וסדרת הטלוויזיה “זרה” המבוססת עליה, מתארות מסעות בזמן בין המאה ה-20 למאה ה-18. השמלה שלובשת קלייר במסעה הראשון בין התקופות שונה בתכלית מהחליפה שהיא מעצבת לעצמה בהמשך. ולא במקרה: בגדיהן של הדמויות מִתְבלים, עוברים מיד ליד ומשנים גזרות וסוגי בד, כשהם שוזרים את העבר בעתיד ואת העתיד בעבר. ההרצאה תציג לעומק את התלבושות בארבע העונות ששודרו ובעונה החמישית העתידית, כולל סיפורים מאחורי הקלעים של אתרי הצילומים בסקוטלנד.

* ההרצאה תהיה בתאריך 15.10.19, בשעה 18:00, באולם 2 של אשכול פיס, בי”ס עירוני א’ בתל אביב, רחוב שפרינצק 4.
* אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסדרה – בסוף ההרצאה כבר תדעו הכל, כולל ספויילרים.
* באירוע הפייסבוק של ההרצאה תוכלו לראות חומר מקדים ולשלוח לי שאלות.
* מעט מהחומר שיובא בתחילת ההרצאה הוצג כבר בהרצאתי “מה תלבשי למסע בזמן?” בכנס אייקון 2016. ההרצאה הפעם ארוכה ומקיפה יותר.
*לרכישת כרטיסים לחצו כאן.

בחול המועד פסח, במסגרת כנס “עולמות”, אתן הרצאת תלבושות חדשה בשם “לפעמים הבגד הוא הרוצח”: המין האנושי נטול הפרווה והנוצות המציא לעצמו את הלבוש להגנה מפגעי הטבע. אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מקרים שבהם דווקא שכבת ההגנה יצרה את הסכנה. הצטרפו אלי לסיפורים על קרינולינות מכשילות, פאות מתלקחות, מחוכים הדוקים, ירוק רעל, כובענים מטורפים ועוד מלבושים שהורגים אנשים.
ההרצאה תתקיים ביום רביעי, 4/4, בשעה 18:00, באשכול פיס ברחוב הארבעה בתל אביב. אפשר להזמין כרטיס מראש באתר הכנס.
אגב, אם השלדים האלה נראים לכם מוכרים, אולי אתם זוכרים את הפוסט הזה.

תזכורת: ביום חמישי 15.3 בשעה 17:00 אני מרצה על תלבושות היסטוריות ברמת השרון במועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070).

אני שמחה להזמין להרצאתי על תרגום מדע בדיוני ופנטזיה לעברית במסגרת הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל.
הכנס ייערך השנה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, בתאריכים 13-15 בפברואר.

ההרשמה המינימלית היא ליום הרצאות. אם תבואו ליום שלי תוכלו לשמוע, בין השאר:
את יעל סלע על הלוקליזציה של גוגל בעברית, את אינגה מיכאלי על הצד העסיסי בעבודת המתרגם, על תרגום ספרות עברית לקוראים האמריקנים ועל תרגום שרלוק הולמס לערבית, ולסיום את עמוס עוז.

תקציר ההרצאה שלי:
הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות: תרגום מדע בדיוני ופנטסיה לעברית

לתרגום של יצירות מדע בדיוני ופנטסיה לעברית יש היבטים מיוחדים, הן בשל מאפייני הז’אנר והן בשל אופיה של השפה העברית בת ימינו. ההרצאה תציג סקירה קצרה של תולדות המדע הבידיוני בעברית, ממרכבת האש של אליהו הנביא ועד לטוויטים מד”ביים עדכניים. בהמשך נבחן כמה בעיות מיוחדות בתהליך התרגום: מגוון תחומי הדעת, שמירה על אחידות לאורך סדרות, אינטרטקסטואליות וציטוטים, מילים ואף שפות מומצאות.

מרובודביקים ופגרטיקים עד כוונוע, מספינות אוויר עד לבני פיות, תרגום מדע בדיוני ופנטסיה מחייב רוחב אופקים ויצירתיות רבה של המתרגמת, הפועלת מול קהל קוראים נלהב ומעורב.

כל הפרטים והרישום באתר הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל