בפוסט הקודם כתבתי על כינוס “מסביב למטפחת” , שהיה רב-שיח על תרגום ועריכת תרגום של ספרות יפה.
בסיומו, ובהמשך לדברים שנאמרו לאורך היום, עליתי לדבר בפני המשתתפים. סיפרתי על סבי, שמואל שגיב, שהיה בין השאר גם מתרגם. במכתב שמצאתי בתוך ספר שתרגם הוא מתלונן בפני ההוצאה לאור על שינויים שנעשו בתרגום שלו, לרעה כמובן.
המילים שהוא משתמש בהן והניסוחים אמנם בני חמישים, אבל המציאות שמאחורי הדברים דיברה הישר לליבם של הנוכחים באולם, שהינהנו בהזדהות.
הנה התיעוד (איכות טכנית בינונית, אבל היא משתפרת אחרי כדקה), תודה ליעל סלע שצילמה. (אם הסרטון לא כאן, הוא כנראה בתחתית הדף)
מקושטה בעדיי עדיים או מעולפת בפרוות החולד?
17/01/2011
נינה דיויס כתב\ה:
ענבל ויעל – תודה!
17/01/2011 בשעה 2:54 pm
ענבל שגיב, מתרגמת » על מתרגמים ועורכים כתב\ה:
[…] מקושטה בעדיי עדיים או מעולפת בפרוות החולד? […]
18/01/2011 בשעה 9:27 am
דנה זייברט כתב\ה:
נהדר! תודה.
20/01/2011 בשעה 1:18 pm
כהן תמר כתב\ה:
תודה רבה- היה לי תענוג כפול לראות ולשמוע אותך ודרכך את סבא שמואל שלצערי לא הכרתי וגם לא ידעתי על פעילותו הספרותית.
הדייקנות הלשונית, העושר של המינוחים וההקשרים של ההערות ,משמש נותנות דרך ההרצאה את “המאחורי הקלעים” של עולמות בעריכה והתרגום .
גם לשמוע אותך, גם את התכנים,וגם “הקשרים משפחתיים”לסבא שלך העוברים לאבא שלך וצומחים אצלך.
תודה רבה ושנה טובה
תמי
29/08/2013 בשעה 2:57 pm
דבורית כתב\ה:
תודה רבה!
18/04/2026 בשעה 10:14 am