כותבת האקדמיה ללשון העברית:
לרגל חג האסיף, אנו רוצים להציג בפניכם את העושר הנפלא של בציר השפה העברית באמצעות מבחר של מילים עבריות יפות המתארות את פעולות האיסוף החקלאיות השונות:
קציר – דגנים
בציר – ענבים
מסיק – זיתים
גדיד או גדיר – תמרים
ארייה – תאנים
קטיף – פירות שונים, למשל רימונים, פירות הדר
לאחרונה תרגמתי את ספרו האוטוביוגרפי של שמעון פרס, שנכתב באנגלית ויצא לאור בעברית בתוך זמן קצר בהוצאת “ידיעות אחרונות”. חשוב היה להקפיד שהנוסח העברי יבטא את שפתו העשירה והתקנית של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. לכן היה ברור שכאשר הוא מספר על התמרים הראשונים שאכל בארץ, המילה המתאימה היא “גדיד”.
גם כאשר הספר מביא דברים מפיהם של אנשים אחרים צריך היה להקפיד על התנסחויות מתאימות להם. מוזכר למשל פתק שהשאיר דוד בן גוריון לפרס לקראת סוף יום עבודה ארוך, והניסוח המתאים היה “אל תשכח לכבות החשמל” ולא “אל תשכח לכבות את האורות”.
הספר נמצא בימים אלה בתהליכי עריכה, אעדכן כאשר יצא לאור.
מיקה כתב\ה:
ומה עם איסוף וליקוט? לקט שכחה ואולי גם פאה, שם פחות ברור לי,
וירקות?
אבי (מאוקראינה שבברית המועצות של פעם), היה משתמש בביטוי “הפקר פטרושקה”, פטרוזיליה של הפקר, יש משהו מקביל? ברור לי שה”הפקר” בא מעברית.
תודה רבה, חג שמח, שנה טובה ושבת שלום.
06/10/2017 בשעה 10:11 am
מרים ברוק-כהן כתב\ה:
חג שמח לך שמחתני עם רשומה זה
06/10/2017 בשעה 10:51 am
יורם כתב\ה:
שווה להזכיר מילה קרובה – לבלוס שיקמים. המשמעות היא כנראה לקטוף את פירות השקמה. משמעויות חילופיות הן לפצוע את הפרי כדי להביא להבשלתו או לערבב עם פירות אחרים. לדוגמא עמוס ז יד:” וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים״
יורם
07/01/2018 בשעה 10:47 pm