לפני שבוע התרגשתי להעביר סדנת תרגום בסניף כרמיאל של “רוח צעירה“, תוכנית לימודים הומניסטיים לתיכוניסטים מצטיינים. הבאתי שיר קטן שמהווה גרעין לספר גדול, ומספק הצצה למאפיינים רבים של מלאכת התרגום.

בתחילת דרכי כמתרגמת קראתי את ספרו של דגלס הופשטטר, Le Ton beau de Marot: In Praise of the Music of Language. הופשטטר, מדען רב-תחומי שעסק בין השאר בקוגניציה, במדעי המחשב, בחקר התודעה ועוד, מתעמק בספר הזה בהיבטים שונים של השפה בכלל והתרגום בפרט. הוא עושה זאת בעזרת שיר שכתב קלמן מארו בצרפתית, חמש-מאות שנה קודם לכן. הופשטטר מציג את השיר, מנתח את המאפיינים שלו, ואז מתרגם אותו שוב ושוב, ונותן לעמיתים, בני משפחה ותלמידים שלו לתרגם אותו ולכתוב בהשראתו שירים משלהם. (ראו בפוסט הזה עוד על הספר).
הנה השיר המקורי ולצדו ניתוח המציג פירוש מורחב לכל שורה (אפשר ללחוץ על התמונות להגדלה):

המשורר דורש בשלומה של ילדה אהובה, שנפלה למשכב. הוא מאחל לה החלמה מהירה, אז תוכל לצאת מחדרה, לאכול דברי מתיקה ולהתאושש. המאפיינים הצורניים של השיר מהווים מסגרת התייחסות למתרגמיו. הם יכולים לשמר אותם או להתעלם מהם, לבחירתם, בתנאי שיעשו זאת מתוך מודעות אליהם:
1. בשיר 28 שורות.
2. בכל שורה שלוש הברות.
3. הטעם הוא בהברה האחרונה.
4. כל זוג שורות מתחרז (אא בב גג)
5. אחרי שורה 14 לשון הפנייה משתנה מרשמית ללשון קִרבה.
6. השורה האחרונה זהה לראשונה.
7. המשורר כולל בשיר את שמו.

בספרו של הופשטטר כלולים כמה עשרות תרגומים לשיר, רובם לאנגלית. חלקם דבקים בתוכן ובצורה, אחרים מרחיקים לכת בהיבט כלשהו, וחלקם משתמשים בו כנקודת פתיחה בלבד, למשל שיר בסגנון קאונטרי או ראפ. יש גם נוסחים ארס-פואטיים, כמו שני אלה שצילמתי להלן, המדברים למעשה על משימת התרגום עצמה:

במפגש עם תלמידי רוח צעירה דיברנו, בין השאר על ההבדלים בין שפות, שכל אחת מהן מחייבת מסירת מידע כזה או אחר. בצרפתית שבה נכתב השיר במקור יש הבדל בין לשון רשמית (vous) ללשון קרבה (tu) שקשה לשחזר בעברית, שההבחנה הזאת לא קיימת בה. לעומת זאת, בעברית בדרך כלל קשה להתחמק מזיהוי מגדרי (לשון זכר או נקבה), ויש בה פחות מילים קצרות מאשר באנגלית, כך שהאתגר ביצירת שורה בת שלוש הברות גדול יותר.

בזמן הקצר שנשאר לנו בסוף הסדנה ביקשתי מהנוכחים לנסות ליצור תרגום לעברית, וכמה מהם עשו זאת בהצלחה רבה. הנה שני נוסחים שקיבלתי לפרסום:
תרגום של מעין בר הלמר:
יקירה,
קחי תשורה –
החלמה
מהירה.
שהייה
היא כליאה.
הזדקפי
והדפי
הדלתות
כי קלמונט
לך אומר –
דרור מהר!
לקטנה,
סכנה
הוא חולייך;
והחך
מנוכר
מסוכר
וריבה.
אם לא בא
בוקר טוב
בקרוב,
מתנומה
כה צנומה
תיהפכי.
הלאה, בכי;
אל יוּרע,
יקירה!

תרגום של מיכאל ברשדסקי:
פרח שלי,
מתוקה, מתוקה:
אלייך, אלייך,
אני נושא ברכה.
את חולה מתה,
שכובה במיטה,
בוכה בלי סוף,
מה את בוכה?
קחי לימונערק,
קחי שכטה מווייפ,
תרגישי יותר טוב,
תרגישי נדיר
תראי מתוקה-
כתבתי לך שיר.

אני חושבת שאשמח להעביר את הסדנה הזאת שוב, ולראות את הנוסחים הנוספים שנצליח להפיק.