בשנת 1997, במסגרת לימודי באוניברסיטת תל אביב, הגשתי עבודה סמינריונית שהתבססה על הסדרה “מסע בין כוכבים” בכלל וספרי “הדור הבא” שתרגמתי בפרט.
כיוון שמצאתי אותה בין כל מיני קבצים מהעבר, וחובבי מס”ב הביעו בה עניין, אני מפרסמת אותה כאן.
בסוף העבודה יש ביבליוגרפיה וכן נספח על ההיסטוריה של “מסע בין כוכבים”.
קוראים יקרים, אנא זיכרו שהטקסט נכתב לפני עשרים שנה כמעט, ואל תשפטו אותו לחומרה.

מה דעתכם: מה השתנה מאז במדיה ובמציאות? אילו היבטים ביחסים בין המינים ובהצגה שלהם לא השתנו? אשמח לשמוע בתגובות.

בנוסף, אני ממליצה על האתר הבא, שמתמקד בתלבושות של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”.
 

עבודה סמינריונית

תקציר:

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מודל העולם העתידי המוצג בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, ולראות האם קיים בו שוויון בין גברים ונשים. השערת המחקר היתה שהספרים ינסו להציג עולם שיוויוני לחלוטין, אך ישתמשו בסטראוטיפים ובגישות האופיינים לתקופתנו-אנו.

שני חלקיה של הנחת היסוד אושרו במהלך המחקר. מבחינת החלק הראשון, התגלו דמויות נשיות בכל רמות התפקידים המוצגים בסדרה, כולל עמדות שלטון וכוח; נשים ממלאות גם תפקידים הנחשבים היום ל‘גבריים’, יוזמות פעולות שונות, מסוגלות לפעול באלימות ובנחישות וגם להציל את המצב, ולא רק לחכות לאביר על סוס לבן. על-פי העמדה הרישמית של הסדרה, גברים ונשים שווים בכל. בפרק ששמו “The Perfect Mate” דר’ קראשר מסבירה לאורחת על הספינה כי לפני מאות שנים חשבו בכדור הארץ כי נשים נחותות מגברים, אך מזה זמן רב אין הדבר כך, וכל אזרחי הפדרציה שווים בזכויותיהם.

מבחינת החלק השני, בדיקה מדוקדקת יותר של מספר הדמויות הנשיות והגבריות והתפקידים אותם הן ממלאות מגלה כי רוב עמדות הכוח והשלטון נתונות עדיין בידי גברים, כי הדמויות הנשיות מהוות רק כשליש מכלל הדמויות בספרים, וכי היחס אליהן במקרים רבים זהה ליחס אליהן היום, בארה”ב של שנות התשעים.
להמשך הקטע →

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “רגשות מעורבים” מאת דין ברנט (עריכת התרגום: יעל ינאי, יעוץ מדעי: אבי זרחיה).
כשהסופר והמדען דין בֶּרנֶט החליט לכתוב ספר על רגשות, הוא חשב שהמשימה תהיה קלה. כחוקר מוח, הוא הניח שבניגוד לתהליכים אחרים שמתרחשים במוח, רגשות אינם מסובכים במיוחד. אבל אז אביו נפטר מקורונה, וברנט מצא את עצמו לכוד לבד בבידוד עם המון רגשות, שהוא לא הבין ולא ידע איך להתמודד איתם. ברגעי האבל וחוסר האונים נכנס לפעולה חוקר המוח שבו.
ברנט הבין שכחוקר וכותב מנוסה ניתנה לו הזדמנות נדירה, והוא החליט לבחון את הרגשות שלו עצמו תחת מיקרוסקופ – בשם המדע. ברנט צלל למעמקי עולם הרגש כדי להוביל את הקוראים במסע לגילוי המקורות של הרגשות שלנו, בשילוב של כתיבה מדעית בהירה ומרתקת, תובנות אישיות וחוש הומור. הוא מסביר, בין השאר למה כדאי לנו להקשיב לתחושות הבטן, מדוע גלילה בטלפון ממכרת כל כך, למה קשה במיוחד להיפטר מזיכרונות מביכים, ועוד.
חיכיתי מאוד שהספר הזה יצא כבר לאור, כי התרגום שלו במהלך המלחמה הנוכחית היה חוויה מרתקת ואפילו מרגשת. ברנט חקר מה הם רגשות וכתב עליהם תוך כדי תקופת משבר קשה וכשהוא חווה בעצמו תחושות אבל, כעס, חוסר אונים והתקוממות, ממש כמו כולנו בישראל כבר למעלה משנה וחצי. תקופת הקורונה לא רחוקה במיוחד, ולא קשה לזכור איך הרגשנו אז כאילו הגיע סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. ומצד שני, הזוועות של שבעה באוקטובר וכל מה שקרה מאז אפילו מעוררים לפעמים געגוע, גם אם ציני, להתמודדות מול אויב שאינו אנושי.
אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר, כיוון שהוא כתוב יפה, מאפשר להבין היבטים חשובים בחוויות הקיום, ואפילו מצליח לעורר אופטימיות מסוימת לגבי המין האנושי, כשהוא מסביר על אמפתיה.
כחנונית בכלל וחובבת מסע בין כוכבים בפרט, אהבתי את הדוגמאות שהספר משתמש בהן, כולל ציטוטים משיחה של הכותב עם ברנט ספינר, שמגלם את דאטה ב”מבע בין כוכבים: הדור הבא”, וסיפר על היחס האישי שלו לדמות ולחובביה. גם הפרקים שעוסקים בקשר בין טכנולוגיה לרגשות, כולל תופעות כמו חדשות כזב והתרחשויות ברשתות חברתיות, רלוונטיים במיוחד כיום.

בהוצאת נהר יצא לאור ספר המאגד שני סיפורים בתרגומי: “השטן ודניאל ובסטר” ו”דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, בעריכת תרגום של ראובן מירן ועריכת לשון של מיכל ברמן ובתוספת אחרית דבר מאירת עיניים מאת ערן סבאג. קורותיו של הספר הזה יוצאות דופן: לפני שנים לא מעטות תרגמתי את הסיפור הראשון ופרסמתי אותו באתר שלי. בשנה שעברה פנה אלי ראובן מירן מהוצאת נהר וביקש לפרסם את התרגום שלי ולהוסיף עליו סיפור נוסף מאת סטיבן וינסנט בנה. התרגום זכה באות האיכות של המפעל לתרגום ספרות מופת.

לסיפור ההתנצחות של ובסטר עם השטן מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל ובסטר עצמו, כולל ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.

אני ממליצה לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לדניאל ובסטר, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית “תרמיל” בשנות השישים. אפשר גם לשמוע את “השטן ירד לג’ורג’יה” (כאן למשל בביצוע של החבובות).

בסיפור השני בספר, המתורגם כאן לראשונה לעברית, מתמודד הגיבור האמריקאי דניאל ובסטר מול ישות על-טבעית אחרת, שגם היא מקורה בכתבי הקודש: לוויתן נחש עקלתון עם חיבה עזה לדגי בקלה, רצוי במנות בגודל חבית.

הנה הפתיחה (אגב, אני מקבלת נקודת בונוס מעצמי כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום):

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל ובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל ובסטר – דניאל ובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד.
אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ”ך, אברהם, יצחק ויעקב. אמרו, שכאשר הוא קם לדבר, כוכבים ופסים נדלקו בשמיים כמו דגל ענק, ואמרו שפעם הוא קיטרג על נהר וגרם לו לשקוע לתוך האדמה. אמרו, שכאשר צעד ביערות עם חכת הדיג שלו, הורגת-הכול, דגי הטרוטה היו מזנקים מן הנחלים הישר אל תוך כיסיו, כי ידעו שאין כל טעם להיאבק נגדו; וכאשר טען בבית המשפט, היה בכוחו להשמיע את נגינת נבליהם של הקדושים ולהרעיד את האדמה שמתחתיו. כזה מין אדם הוא היה, וחוותו הגדולה במארשפילד היתה ראויה לו. התרנגולות שהוא גידל היו כל כולן בשר לבן, עד לעצמות הרגליים, בפרות טיפלו כמו בילדים, ולאייל הגדול, שלו קרא גוליית, היו קרניים שהתעקלו כקנוקנות צמח מטפס, והוא היה מסוגל להפיל בנגיחה דלת ברזל. אבל דניאל לא היה מין בעל אחוזה אצילי; הוא הכיר את כל דרכי האדמה, והיה קם לאור הנר כדי לדאוג שכל מה שצריך לעשות יעשה. אדם בעל פה כלועו של כלב מסטיף, מצח שגיב כהר, ועיניים בוערות כגחלים – זה היה דניאל ובסטר בשיא ימיו. והמשפט הגדול ביותר שבו טען לא נכתב מעולם בספרים, כיוון שהוא טען בו כנגד השטן, פנים אל פנים ובלא רסן או מושכות. וזה הסיפור ששמעתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים.

את ההמשך, ואת הסיפור “דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, תמצאו בספר בהוצאת נהר.

צילום: ניב קלדרון http://wearablevalley.co

LeVar Burton with translator Inbal Saggiv-Nakdimon and a Starfleet Academy novel about Geordi she translated into Hebrew 20 years ago

השחקן והמפיק לבאר ברטון ביקר בארץ בכנס “מעצבים את העתיד” על חינוך וטכנולוגיה, וכדי לצלם סרטונים לתוכנית שלו לעידוד הקריאה אצל ילדים, Reading Rainbow.
ברטון היה חבר בצוות “מסע בין כוכבים – הדור הבא“. הוא גילם את דמותו של ג’ורדי לה-פורג’ ובצילום אנחנו מחזיקים ספר על הרפתקאותיו המוקדמות של ג’ורדי, שאני תירגמתי לפני כעשרים שנה.
כאן אפשר לראות ראיון קצר עם ברטון, וקטע ניכר מהנאום שלו בכנס “מעצבים את העתיד”. כאן יש סרטון שצילם בארץ לתוכנית שלו, ובו הוא נוסע במכונית שמסוגלת לנהוג בעצמה, בעזרת טכנולוגייה של חברת מובייל איי.
הצילום המשותף שלנו נעשה בסוף מפגש קצר שנערך עם מעריצים ביוזמת MindCET. ברטון סיפר על האידיאולוגיה שמובילה אותו זה עשרות שנים: יש לעודד ילדים לקרוא ולהתעניין בטכנולוגיה על מנת לאפשר להם להפיק מעצמם את המרב.
סיפורים בכלל וספרים בפרט, הוא אומר, הם המפתח לחיים מלאים. וילד שאינו מסוגל לקרוא ברמה של כיתה ד’ בגיל המתאים לכיתה ד’, סיכוייו קטנים בהרבה להצליח בחיים. משום כך הוא דואג לחבב את הספרים על ילדים בעזרת טכנולוגיה – טלוויזיה וכיום גם מחשבים וטבלטים, שדרכם מעבירים את התוכן הרצוי לילדים.

והנה כריכת הספר בהגדלה:

יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר סודותיה של הלוחשת למשפחות מאת מלינדה בלאו וטרייסי הוג.
זהו הספר הרביעי בסדרת רבי המכר “סודותיה של הלוחשת לתינוקות”, והוא עוסק הפעם בדינמיקה הכוללת במשפחה, כישות בפני עצמה, בעיקר כאשר הילדים כבר אינם תינוקות.

” זווית הראייה הזאת מעניקה לקוראים מבט רענן על האתגרים של חיי היומיום, כגון יריבות בין אחים, תקשורת וניהול זמן. הספר, המבוסס על מחקרים וסיפורים של משפחות אמיתיות, מלא בעצות פשוטות, מעשיות ומפתיעות (למשל, ילדים מאושרים כשמבקשים מהם לעזור יותר בבית; מכשולים יכולים לקרב את בני המשפחה אלה לאלה).

המסר שעולה מהספר הוא שתובנה, מודעות ו”חשיבה משפחתית” יכולות לעזור לנו ליצור משפחה מאושרת ופרודוקטיבית יותר וכתוצאה מכך להיטיב עם החברה כולה. “

אני חייבת לאהוב ספר הורות שכולל את הפסקה הבאה:

“צרכי הרבים מכריעים את צרכי המעטים – או היחיד,” אמר מר ספוק מפורסמות בסרט “מסע בין כוכבים II” כשהקריב את עצמו כדי להציל את הספינה ואנשי צוותה. לפעמים המשפחה היא כמו ספינת החלל אנטרפרייז. כולם מטים שכם יחדיו לטובת הכלל. אבל פעמים אחרות צרכי היחיד יכולים להכריע את צרכי הרבים – או שלכל הפחות חייבים להביא אותם בחשבון.

אפשר לקנות את הספר בהנחה של 10% דרך אתר ההוצאה. בשבוע הספר המתקרב הוא יימכר ב-20% הנחה. לחצו כאן לקריאת ההקדמה.

הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

בנוסף, כאן תוכלו לקרוא את ההצעה המקורית של ג’ין רודנברי לקונספט של הסדרה “מסע בין כוכבים”.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
“תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)

עולמות 2014 – סלפי קבוצתי

העברתי כבר כמה סדנאות תרגום בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה, כולל בכנס “עולמות” שהתקיים בשבוע שעבר. הכנס היה מוצלח במיוחד, כל הכבוד לצוות המארגן.

סדנת התרגום שלי נקראת “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות“, ושמה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה הוא בעיני מעין “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
בכל פעם שאני מעבירה סדנה בכנס אני בוחרת כשני עמודים מתוך ספר שתרגמתי ומבקשת מן הנרשמים לסדנה לתרגם בעצמם. במפגש אנחנו יוצאים מתוך מה שעולה מן הטקסט הספציפי לדיון כללי יותר בסוגיות תרגומיות: ניתוח והבנה של טקסט, התאמה לקהל היעד, מונחים טכניים (אמיתיים ומומצאים), דיאלוגים אמינים ועוד.
הטקסט שנתתי הפעם היה תחילת פרק 13 מתוך הספר “תלת-ממד“, וכלל את הקטע שכבר כתבתי עליו, על המשכפל מסדרת “מסע בין כוכבים”. להמשך הקטע →

פורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

***עדכון, אוקטובר 2021:
אני שמחה לבשר שהסיפור הזה, וסיפור נוסף מעלילותיו של דניאל ובסטר, יצאו לאור בהוצאת נהר, בעריכת תרגום של מיכל ברמן ועם אחרית דבר מאת ערן סבאג.***

כששמעתי לאחרונה את “השטן ירד לג’ורג’יה” (כאן בביצוע של החבובות), הוא הזכיר לי שלפני שנים מספר תירגמתי את הסיפור “השטן ודניאל ובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה.
חיפשתי את התרגום וערכתי אותו כדי להעלות אותו לכאן, כי הוא תענוג עסיסי של ממש.
“השטן ודניאל ובסטר” יסודו ב”פאוסט” מאת גתה, והוא משתמש ברעיון העיסקה עם השטן כדי להלל את “אמריקה”, כרעיון מופשט. את הסיפור המקורי אפשר לקרוא בפרויקט גוטנברג, כאן. אפשר לקרוא עוד על הסיפור בויקיפדיה (משום מה השפה היחידה כמעט פרט לאנגלית שמקדישה לו ערך).
אני ממליצה מאוד לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לסיפור, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית “תרמיל” בשנות השישים.
לסיפור מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל ובסטר עצמו, כולל ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.
הנה תחילת הסיפור (אגב, אני מקבלת נקודת בונוס מעצמי כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום):

“השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה

I

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל ובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל ובסטר – דניאל ובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד.
אתם מבינים, במשך זמן מה, הוא היה האדם החשוב ביותר בארץ. הוא לא הגיע להיות נשיא, אבל הוא היה האדם החשוב ביותר. אלפים שמו בו מבטחם כאילו היה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסיפרו סיפורים עליו ועל הדברים שהיו שלו, שהיו כמו סיפורים על גיבורי התנ”ך, אברהם, יצחק ויעקב. אמרו, שכאשר הוא קם לדבר, כוכבים ופסים נדלקו בשמיים כמו דגל ענק, ואמרו שפעם הוא קיטרג על נהר וגרם לו לשקוע לתוך האדמה. אמרו, שכאשר צעד ביערות עם חכת הדיג שלו, הורגת-הכול, דגי הטרוטה היו מזנקים מן הנחלים הישר אל תוך כיסיו, כי ידעו שאין כל טעם להיאבק נגדו; וכאשר טען בבית המשפט, היה בכוחו להשמיע את נגינת נבליהם של הקדושים ולהרעיד את האדמה שמתחתיו. כזה מין אדם הוא היה, וחוותו הגדולה במארשפילד היתה ראויה לו. התרנגולות שהוא גידל היו כל כולן בשר לבן, עד לעצמות הרגליים, בפרות טיפלו כמו בילדים, ולאייל הגדול, שלו קרא גוליית, היו קרניים שהתעקלו כקנוקנות צמח מטפס, והוא היה מסוגל להפיל בנגיחה דלת ברזל. אבל דניאל לא היה מין בעל אחוזה אצילי; הוא הכיר את כל דרכי האדמה, והיה קם לאור הנר כדי לדאוג שכל מה שצריך לעשות יעשה. אדם בעל פה כלועו של כלב מסטיף, מצח שגיב כהר, ועיניים בוערות כגחלים – זה היה דניאל ובסטר בשיא ימיו. והמשפט הגדול ביותר שבו טען לא נכתב מעולם בספרים, כיוון שהוא טען בו כנגד השטן, פנים אל פנים ובלא רסן או מושכות. וזה הסיפור ששמעתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים.

את ההמשך, ואת הסיפור “דניאל ובסטר ונחש העקלתון”, תמצאו בספר בהוצאת נהר.

אין הרבה שילובים מושלמים כל כך של דברים שחביבים עלי. כי אני אוהבת תה, חם (גם בקיץ).
ואני אוהבת את “מסע בין כוכבים” בכלל ובפרט את קפטן פיקארד מן הדור הבא, שזה היה המשקה הקבוע שהזמין מהמשכפל.
עד כמה העניין ידוע? נסו לחפש את הביטוי “Tea. Earl Grey. Hot.” בגוגל תמונות, ותראו.
לכן היה נחמד במיוחד לתרגם ספר שהתייחס לעניין מפורשות.

“תלת ממד” מאת הוד ליפסון ומלבה קורמן, יוצא עכשיו לאור בעברית בהוצאת ר. סירקיס-ידיעות אחרונות. תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם חברי גיא הרלינג, אבל השבעתי את גיא שהוא נותן לי כל קטע שעוסק במדע בדיוני.
ואז הגיע הקטע הזה:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בילדותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. בהיעדר הדמיון של מר ספוק אולי אפשר היה להאשים את מורשתו הוולקנית. אבל מה עם היעדר הדמיון של עמיתיו בני האנוש?

מיד כתבתי לסופר כך (בעברית):

יש כאן בלבול בין הסדרה המקורית של מסע בין כוכבים, ששודרה בשנות השישים, לבין הדור הבא משנות השמונים. המשכפל הוא מהסדרה השניה, ספוק היה בראשונה.
אלה אולי פרטים קטנים וזניחים בעיניך, אבל לחובבי הסדרה הם חשובים מאוד (תאמין לי, אני מכירה אותם היטב).

הוא שמח על התיקון, התפלא שאף אחד לא העיר על הבלבול קודם לכן, והבטיח שיתקן גם את המקור האנגלי במהדורה הבאה. אחרי התייעצות קצרה בינינו הוחלט על הנוסח הסופי הבא:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בצעירותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. אפילו דאטה, האנדרואיד, לא הפליג מעבר לכמה סוגי מזון לחתולים. ומדוע היעדר הדמיון אצל עמיתיו בני האנוש?

הספר מומלץ בחום, וכולל בין השאר קישורים לדפי אינטרנט ולסרטונים, שאפשר להגיע אליהם בסריקת ברקודים מודפסים.

עוד כמה עניינים קשורים:

Live Long ופרוספר!

במציאות בת ימינו, נאס”א מתכננת לשלוח בקרוב מדפסות תלת-מימד לתחנת החלל הבינלאומית, והן ייצרו שם חלקי חילוף ואולי גם מזון. והנה עוד כתבה על מדפסות מזון.

בקישור הזה יש סדרת סוגי תה באריזות מעוצבות להפליא בהשראת ספרים קלאסיים.

ולסגירת המעגל, ויל ויטון, אחד מן השחקנים בסדרה “מסע בין כוכבים, הדור הבא” משתעשע בביתו במדפסת תלת-מימד.

My translations in print